בעוד מוסדות המדינה וכוחות הביטחון, לרבות החיוניים ביותר שבהם, הולכים וקורסים מבפנים נוכח מהלכי ההפיכה המשטרית – ועל רקע הפרסום (המוכחש בינתיים) בדבר כוונתם של הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש שב"כ לצאת אל הציבור ולתאר את עומק השבר והסכנה – פרסמה אתמול (ראשון) קבוצת "כוח קפלן" הודעה מיוחדת, ובה קריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

"ראשי מערכת הביטחון מתריעים על מחדל ביטחוני חמור שהממשלה מסתירה מהציבור", נמסר מ"כוח קפלן". "במקום לגנוז את חוקי הדיקטטורה ולאחד מחדש את צבא העם, הממשלה מסיתה את הציבור נגד השופטים, מעמיקה את הקרע וגוררת אותנו למשבר חוקתי.

"זו התנהלות שמחייבת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את ההסתרה המכוונת של תמונת המצב הביטחונית על ידי הדרגים המדיניים. ממשלת החורבן פוגעת במדינת ישראל, ומדרדרת אותנו אל המשבר החמור מיום הקמת המדינה".

"זו התנהלות שמחייבת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את ההסתרת המצב הביטחוני על ידי הדרגים המדיניים. הממשלה פוגעת במדינת ישראל, ומדרדרת אותנו אל המשבר החמור מיום הקמת המדינה"

יהיה זה יומרני, על רקע תהפוכות המציאות הישראלית של החודשים האחרונים, לנסות לחזות את קבלת ההחלטות בממשלה הבאה, נוכח מהלכי ההפיכה המשטרית של הימים האלה. אבל אפשר לומר בביטחון יחסי, שוועדת חקירה ממלכתית לחקר מהלכי הממשלה בתחום ההפיכה המשטרית – לא תקום.

למעשה, אם יש מי שחושב שיגיע היום שבו ניתן יהיה להגיש את החשבון למובילי ההפיכה המשטרית בדרך הזו, מוטב לו להתעורר. לא זו תהיה הדרך. החשבון, אם יוגש, יוגש בדרך אחרת.

*מובילי 'כוח קפלן' בתגובה לפרסום על מהלך משותף לרמטכ"ל וראשי המוסד והשב"כ*

*אנו קוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית על הרס מכוון של הצבא על ידי ממשלת ישראל*
????????❎
"ראשי מערכת הביטחון מתריעים על מחדל ביטחוני חמור שהממשלה מסתירה מהציבור. במקום לגנוז את חוקי הדיקטטורה ולאחד מחדש את צבא… pic.twitter.com/sZqzVElvqE

— Yoram Kraus יורם קראוס (@yoramkraus) August 13, 2023

נכון שהממשלה הקודמת, בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, הקימה לתחייה במידה רבה את הפרקטיקה של הקמת ועדות חקירה ממלכתיות בישראל, שנעצר למשך תקופה של יותר מעשור.

לא זו בלבד: בהחלטותיה להקים שתי ועדות חקירה, האחת לחקר אסון מירון ב-2021 והשנייה לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט, עשתה ממשלת בנט-לפיד את מה שבמידה רבה מבקשים חלק מאנשי המחאה כעת שהממשלה הבאה תעשה לממשלה הנוכחית – דהיינו, להשתמש בכוח השלטוני להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי לבוא חשבון עם ממשלה קודמת, במהלך שעשוי להתפרש כאקט שעניינו מאבק פוליטי ולא בדיקה עצמית ממלכתית.

אך אפילו המהלך הזה אינו מבשר שבעתיד תקום ועדת חקירה ממלכתית לחקר ההפיכה המשטרית. ועדות חקירה ממלכתיות לעתים מוקמות בשל מוטיבציות פוליטיות, כמעין מהלך נגדי להימנעותן של ממשלות שאחראיות למחדלים עצמם, לאפשר חקירה של עצמן. אך הנושא של ועדות חקירה הוא תמיד ממוקד בעניין קונקרטי, וסובב סביב נושא שאין בו בעד ונגד.

ועדות חקירה ממלכתיות לעתים מוקמות בשל מוטיבציות פוליטיות. אך הנושא של ועדות חקירה הוא תמיד ממוקד בעניין קונקרטי, וסובב סביב נושא שאין בו בעד ונגד

אין מחלוקת שאסון מירון הוא אסון, אין בנושא הזה בעד ונגד. כך, במידה רבה, גם הקונצנזוס שהתגבש סביב המתנחלים שפונו בהתנתקות או בנושא משבר המים בישראל בעשור הראשון של המילניום.

כוחות ההצלה מפנים את האזור בהר מרון, 30 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

כל זה אינו אומר כמובן שיוזמת ההפיכה המשטרית שמובילה הממשלה הנוכחית היא בבחינת "מדיניות". לא מדובר במדיניות לגיטימית שממשלה נבחרת רשאית להוביל, להבדיל למשל מהחלטות הממשלה בתחום החלוקה התקציבית או המדיניות השטחים. ההפיכה המשטרית, הכוללת שינויים רדיקליים בחוקי היסוד, אינה מדיניות לגיטימית.

ועדיין, מדובר בנושא המפלג את הציבור לתומכים ומתנגדים, כך שעצם החלטה ממשלתית אפשרית על הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא כבר בבחינת פסק דין. אם הממשלה מחליטה שעצם הכוונה של הממשלה הקודמת לחוקק את חוקי ההפיכה היא ראויה לחקירה ממלכתית, לא ברור מה נותר עוד לחקור.

גם לעתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית אין שום סיכוי, נוכח הביקורת השיפוטית המצומצמת ממילא בנושאים הללו – וזה עוד לפני שהזכרנו את ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הדרג הפוליטי.

גם לעתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית אין שום סיכוי, נוכח הביקורת השיפוטית המצומצמת ממילא בנושאים הללו – וזה עוד לפני שהזכרנו את ביטול עילת הסבירות

כך, נדחתה בשנת 1997 עתירה בדרישה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בעקבות פרשת בר-און חברון; בשנת 2006 בדרישה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בעקבות מלחמת לבנון השנייה, במקום ועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה; וב-2021 בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט (שהוקמה בסופו של דבר על ידי הממשלה שבאה אחריה).

מפגין בעד הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות ליד לשכת ראש הממשלה בירושלים, 23 בינואר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בעתירה שהוגשה בעקבות פרשת בר-און חברון, כתב השופט יצחק זמיר:

"נראה כי הממשלה מוסמכת להחליט כי פרשת בר-און היא עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית, המצדיק הקמת ועדת חקירה. יתרה מזאת: נראה כי אילו הממשלה החליטה כך, לא היה בית המשפט רואה מקום להתערב בהחלטה".

ובמילים אחרות – גם בנושאים שבהם בית המשפט יותר מאשר רומז כי היה ראוי להקים ועדת חקירה ממלכתית, הוא יימנע מלהתערב בהחלטה, אפילו אם זו אינה תואמת את מה שראוי היה לעשות.

ברוח זו כתב גם השופט יצחק עמית, בפסק הדין בעניין הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות וכלי השיט:

"השאלה אם ראוי כי הממשלה תחליט על הקמת ועדת חקירה או ועדת בדיקה כזו או אחרת, היא שאלה נפרדת. המשטרה והיועץ המשפטי הביעו דעתם כי נחשפה התנהלות בלתי תקינה ומדאיגה שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית, וכי נחשפו ליקויים המחייבים הפקת תובנות ולקחים בנוגע להליכי הרכש הביטחוני במדינה. אין לי אלא להצטרף לדברים".

ועדיין – התערבות שיפוטית לא הייתה כאן.

שופטי ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט (פרשת הצוללות), 28 בדצמבר 2022 (צילום: ניר קידר)

כמובן שהתשובה לשאלה האם יש היתכנות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מהלכי הממשלה הנוכחית, עשויה להשתנות בהתאם להגדרת נושא החקירה של ועדת חקירה עתידית.

כך למשל, אם הנושא שיעמוד במוקד איננו הליכי החקיקה של חוקי ההפיכה המשטרית, אלא ההשפעה של מהלכים אלה על כוחות הביטחון, וההתעלמות של הדרגים האחראים מההתרעות בדבר היחלשות הכשירות והמוכנות של כוחות הביטחון – מתחזקת האפשרות שהנושא הממוקד הזה ייתפס כראוי לחקירה עתידית.

אם הנושא שיעמוד במוקד הוא התעלמות הדרגים האחראים מההתרעות בדבר היחלשות הכשירות והמוכנות של כוחות הביטחון – מתחזקת האפשרות שהנושא הממוקד הזה ייתפס כראוי לחקירה עתידית

זאת, בעיקר משום שהאתוס בדבר השמירה על ביטחון המדינה וחוזקם של כוחות הביטחון, הוא עדיין אתוס המאחד כמעט את כלל הציבור.

ואולם, קשה להניח שבעתיד ייווצרו הנסיבות שיאפשרו הקמת ועדת חקירה כזו. אם תיווצר הסכמה ציבורית רחבה בדבר הנזקים שנגרמו לביטחון המדינה כתוצאה ממהלכי ההפיכה המשטרית, הרי שפירוש הדבר יהיה שקיימים נזקים כאלה, שאינם ניתנים להכחשה.

"פושעי ההפיכה" – צילום עילי של ההפגנה בקפלן, 12 באוגוסט 2023 (צילום: גיתי פלטי)

יש להניח שתשומת הלב הציבורית והשלטונית תוקדש אם כך להתמודדות עם אותם נזקים ולשיקום היכולת המבצעית, ושאלת חקר הנזקים וכיצד נגרמו תהיה משנית. מה גם, שהתשובות נמצאות כאמור על פני השטח, ואינן מצריכות חקירה עמוקה במיוחד.

המסקנה: הקריאות הנוכחיות להקמת ועדת חקירה ממלכתית הן קריאות שכוחן יפה במישור הציבורי, אך אין בהן משקל אופרטיבי ממשי. בדיוק כפי שהחשבון לממשלה הנוכחית יוגש, אם יוגש, במישור הציבורי, ולא המשפטי.