הצי החמישי האמריקאי המוצב במפרץ הפרסי הוציא בסוף השבוע אזהרה יוצאת דופן לכלי שיט מערביים: "מומלץ לנוע רחוק ככל האפשר מהמים הטריטוריאליים של איראן באזור מיצרי הורמוז כדי להימנע מסכנה של השתלטות על ידי גורמים איראניים".

האזהרה הזו היא למעשה שלב נוסף במתח ההולך וגדל בין ארצות הברית לאיראן באזור, כשברקע ניסיונות איראניים לשבש את תנועת המכליות בבמפרץ הפרסי, בתואנה כי הן מפרות את ריבונותה הימית של איראן.

התוקפנות האיראנית הזו נענתה בחודש האחרון על ידי ארצות הברית בהפגנת שרירים משלה עם תגבור כוחות משמעותי שכלל העברה של שלוש טייסות קרב מורחבות לאזור, בהן שתי טייסות חמקנים מדגמי F35 ו-F22, כוח פשיטה ימי הכולל ספינות קרב ונחתת מסוקים, וקירוב נושאת מטוסים לאזור.

בנוסף, ארצות הברית הודיעה בשבוע שעבר כי היא שוקלת להציב נחתים חמושים על ספינות סוחר במפרץ הפרסי, בכדי למנוע השתלטות של כוחות ימיים איראניים. טהרן לא ישבה בחיבוק ידיים בעניין הזה והודיעה כי ציידה את חיל הים של משמרות המהפכה במל"טים מתאבדים חדשים ובטילי ים-ים מתקדמים.

בנוסף, ארצות הברית הודיעה בשבוע שעבר כי היא שוקלת להציב נחתים חמושים על ספינות סוחר במפרץ הפרסי, בכדי למנוע השתלטות של כוחות ימיים איראניים

בינתיים כל צד עושה שרירים, כאשר בפועל המצב הכי קרוב לעימות היה כשמסוק איראני חג מעל נושאת מסוקים באופן שלא איפשר לכלי הטיס האמריקאים להמריא.

כוח של משמרות המהפכה בתרגיל במפרץ הפרסי, 2 באוגוסט 2023 (צילום: Sepahnews via AP)

נשאלת השאלה מה רוצה איראן להשיג דרך התוקפנות במפרץ, וכיצד זה מתיישב עם ההבנות בין וושינגטון וטהרן, שרק בשבוע שעבר הבשילו לכדי עיסקת שחרור אסירים הדדית ושחרור כספים איראניים מוקפאים בבנקים בעולם.

ההסבר לדואליות במדיניות האיראנית נמצא בכמה מישורים, אבל העיקרי ואולי המעניין ביותר הוא בקיעים וחילוקי דעות מהותיים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. זה אמנם נשמע מונח שאול מהמציאות הישראלית, אבל באיראן לא מדובר תמיד בדרגים הכפופים האחד לשני.

כוח משמרות המהפכה, שנהנה מקרבה יוצאת דופן לאוזנו של המנהיג העליון, מנהל לא פעם מדיניות עצמאית. במקרה של התוקפנות במפרץ, משמרות המהפכה מנסה ליצור נקודת עימות נוספת מול המערב בכדי לייצר קלפי מיקוח ולעצב מחדש את יחסי הכוחות הצבאיים באזור.

דוגמה בולטת למתח המובנה הזה בין שני מעגלי השלטון קבלנו בסוף השבוע. סוכנות הידיעות האיראנית FARS המקורבת למשמרות המהפכה, ציטטה מקור איראני בכיר שאמר כי אין שום שינוי או האטה בפרויקט הגרעין האיראני, ובפרט אין דילול כמויות של האורניום המועשר.

זאת, בתגובה לדיווח יום קודם לכן ב"וול סטריט ג'ורנל" כי איראן מצמצמת את הפעילות הגרעינית שלה כחלק מההבנות השקטות מול ארצות הברית.

שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדולחיאן, 31 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

את המגעים עם ארצות הברית מנהל משרד החוץ – הדרג המדיני לצורך העניין. שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולחיאן צוטט בסוף השבוע בסוכנות הידיעות המקורבת לו IRNA, כשאמר שהמו"מ עם המערב יחזיר לאיראן את זכויותיה הטבעיות וירוקן מתוכן את הסנקציות הלא חוקיות שנכפו עליה. בעיני משמרות המהפכה זו הצלחה של ערוץ דיפלומטי שמייתר פעולות צבאיות ויכול להתפרש כחולשה.

דוגמה נוספת למתח המתגבר הזה נראה בשבוע שעבר: עבדולחיאן האשים בחשבון הטוויטר שלו את הטאליבן האפגני כי הוא זה שעמד מאחורי תקיפת הקונסוליה האיראנית במאזר-י שריף ב-8 באוגוסט 1998, שבמהלכה נהרגו שמונה דיפלומטים איראנים ועיתונאי אחד. מאז מציינים באיראן את יום העיתונות בתאריך הזה.

אלא שעבדולחיאן רצה לברך ויצא מקלל: משמרות המהפכה הורידו כפפות ותקפו ישירות את שר החוץ. האירוע הזה משול להודעה רשמית של דובר צה"ל שיוצאת נגד אמירה של שר החוץ ישראלי.

עבדולחיאן רצה לברך ויצא מקלל: משמרות המהפכה הורידו כפפות ותקפו ישירות את שר החוץ. האירוע הזה משול להודעה רשמית של דובר צה"ל שיוצאת נגד אמירה של שר החוץ

הבמה הייתה שוב סוכנות הידיעות FARS, ותחת הכותרת "ביקורת על דבריו האחרונים של שר החוץ" נכתב כי הדברים שלו משולים לפרובוקציה שכן הם "עלולים לפגוע ביחסי הידידות הארוכה בין איראן לאפגניסטן".

זו אולי הדוגמה הטובה יותר לגבולות הלא ברורים בין מעגלי ההחלטות והביצוע באיראן. כל זרוע מנהלת מדיניות חוץ משלה, ובמקרה הזה רק לאחת יש גם כוח צבאי.

דני סיטרינוביץ (צילום: באדיבות המצולם)

"איראן היא לא מונוליטית", אומר דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר וכיום חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "המתח הזה מובנה עוד מראשית ימי המהפכה ועיקרו הקרבה למנהיג. ראינו אותו מתפרץ באופן מובהק יותר בזמן כהונתם של הרפורמיסטים בממשלה בראשות רוחאני וזריף. אז הוא התחדד מאוד".

ב-2021 הודלפה קלטת שמע שבה נשמע שר החוץ דאז מוחמד ג'וואד זריף אומר כי "משמרות המהפכה מכתיבים את מדיניות הממשלה ופעמים רבות הופכים החלטות של הדרג הנבחר". בהמשך הוא דיבר ישירות על קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני שחוסל על ידי ארצות הברית בינואר 2020, כמי שמנסה כל העת להצר את רגלי משרד החוץ ומעשית קובע עובדות בשטח.

סולימאני, נזכיר, היה מקורב מאוד למנהיג העליון האייתוללה עלי חמינאי, ולא פעם ביצע החלטות שלו בכדי לבלום מהלכים של הממשלה הרפורמיסטית.

"מה שמעניין במציאות העכשווית הוא שדווקא במקרה הנוכחי שבו יש מתח בתוך המחנה השמרן, חמינאי הכריע לטובת הדרג המדיני שדוגל בדיפלומטיה ולא תמך במדיניות התוקפנית של משמרות המהפכה. יש כאן הוכחה שהפרגמטיות המדינית גברה על הצורך המתריס", אומר סיטרוניביץ.

"מה שמעניין במציאות העכשווית הוא שדווקא במקרה הנוכחי שבו יש מתח בתוך המחנה השמרן, חמינאי הכריע לטובת הדרג המדיני שדוגל בדיפלומטיה ולא תמך במדיניות התוקפנית של משמרות המהפכה"

אלא שההבנות הללו כנראה שבירות מאוד. במאמר שהתפרסם שלשום באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי תחת הכותרת "מתיחות גוברת בין ארצות הברית לאיראן במפרץ – משמעויות והשלכות" טוענים הכותבים סיטרינוביץ וסימה שיין, כי למרות הזהירות המדינית, המצב יכול להתדרדר מהר מאוד לכדי התנגשות צבאית.

השניים מצביעים על כך שהאיראניים והרוסים לא זנחו את המאמץ לדחוק צבאית את ארצות הברית מסוריה. תעיד על כך העובדה שרק שלשום נחתו כמה רקטות ששיגרו מיליציות איראניות בבסיס האמריקאי שמאבטח שדה גז ליד דיר א-זור במזרח המדינה.

מסוק של צבא ארה"ב חג מעל ספינות פטרול של משמרות המהפכה במצרי הורמוז, 21 בדצמבר 2018 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)

"המשך המשא ומתן בסוגיית הגרעין באמצעות מתווכים לצד ההסלמה האזורית, ייצרה מצב ייחודי שבמסגרתו שני הצדדים מנסים לבדל את השיח בין הנושאים האלה", כותבים השניים. "עם זאת, גם אם הצדדים יגיעו להבנות זמניות כלשהן, יכולתם לשמר אותן ובעיקר למנף אותן כפלטפורמה לקידום הבנות נרחבות יותר, הינה נמוכה ביותר".

בשורה התחתונה, נראה כי בין הצדדים יש יותר תהומות עמוקים מאשר גשרים. ישראל בהקשר הזה נמצאת בינתיים בעמדת המשקיף הממורמר. ההודעה שיצאה שלשום מלשכת ראש הממשלה בעניין הפשרת הכספים משולה יותר למס שפתיים, משום ששתיקה ישראלית הייתה מתפרשת כאילו ישראל מסכימה להבנות. עובדתית, עד שהן פורסמו בשבוע שעבר, ישראל נשארה בשקט.

ההודעה שיצאה שלשום מלשכת נתניהו בעניין הפשרת הכספים משולה יותר למס שפתיים, משום ששתיקה ישראלית הייתה מתפרשת כאילו ישראל מסכימה להבנות

לא מן הנמנע שישראל עודכנה על ידי האמריקאיים באופן כללי על המגעים וחלק ממה שהוסכם אפילו תאם את האינטרס המיידי שלה, כמו למשל עצירת מרוץ ההעשרה והפחתת כמויות האורניום.

עכשיו נשואות העיניים לסוף החודש הקרוב, אז אמור להתפרסם הדוח הרבעוני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שיסקור את כמויות האורניום ומידת הפיקוח באתרים.

ירידה בכמויות מהדוח הקודם יחד עם חוות דעת חיובית של הפקחים, תקל ללא ספק על איראן וארצות הברית, שמשוועות לפסק זמן – כל אחת מסיבותיה – ותקשה על ישראל. אלא אם רקטה אחת – סוררת או לא – תפגע בכוח אמריקאי ותדחק את הנשיא ג'ו ביידן להפעיל את הכוח שצבר במפרץ, בניגוד מוחלט לאינטרס שלו בישורת האחרונה לקראת שנת הבחירות.