בשבוע האחרון ניצתה מחלוקת דיפלומטית בין אוקראינה לישראל והוחלפו מסרים סביב סוגיית הפליטים. נשיא אוקראינה והשגריר בישראל, יבהן קורניצ'וק, הכריזו בתרעומת, כי "לא יעלה על הדעת שנצטרך לצאת מגדרנו לארח עשרות אלפי ישראלים באומן, עם סיכון ביטחוני גבוה, כאשר מנגד – ממשלת ישראל מתעללת באזרחינו המגיעים לישראל במסגרת האמנה בין שתי המדינות".

קורניצ'וק דרש בתוקף כי "נתניהו יתערב באופן אישי במציאת פתרון למצב הנוכחי", ולא, תיאסר כניסת ישראלים לאומן בחגים הקרובים.

ברקע האיומים לאסור כניסת ישראלים לאומן בראש השנה, שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורניצ'וק מסביר: "זו פעולה נגד הממשלה הישראלית ולא נגד המאמינים – ההחלטה הסופית תתקבל ביומיים או שלושה הקרובים"#בוקר_טוב_ישראל@efitriger pic.twitter.com/cHW463otWt

— גלצ (@GLZRadio) August 21, 2023

הנתונים המספריים המתפרסמים מראים כי משנת 2022 גירשה ישראל 2,705 אזרחים אוקראינים, ובמחצית הראשונה של שנת 2023, 2,037 אזרחים אוקראינים גורשו לארצם – כמעט כמו בשנת 2022 כולה.

הנתונים המספריים המתפרסמים מראים כי משנת 2022 גירשה ישראל 2,705 אזרחים אוקראינים, ובמחצית הראשונה של שנת 2023, 2,037 אזרחים אוקראינים גורשו לארצם – כמעט כמו בשנת 2022 כולה

אם נוסיף קצת ויזואליה לסטטיסטיקות נראה תמונות קשות לצפייה של אוקראינים שכניסתם לישראל נאסרת, ישנים בלילה על הרצפה בנתב"ג, ולמחרת עולים על מטוס בחזרה לארצם. מהצד השני של אותה משוואה, הערכות מספריות טוענות כי בראש השנה שעבר הגיעו לאומן כ-10,000 חסידים מישראל.

באווירת חגי תשרי שיתחדשו עלינו בקרוב לטובה, בחרתי לשמש שופר לקולם של העובדות והעובדים הסוציאליים, המטפלים בפליטים. זהו טור אשר מנסה להצביע על התרחשות אנושית המייצרת חמלה ואמפתיה, אל מול החלטת ממשלה אטומה וחסרת מודעות לתוצאותיה.

הסעיף ה-1 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין לגרש אדם מישראל למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו. כל סמכות שלטונית – לרבות סמכות הגירוש על-פי חוק הכניסה לישראל – צריכה להיות מופעלת על בסיס ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין".

כמי שאחראי על "יחידת החוסן" במרכז משאבים ועל הפרויקט לסיוע בקליטת פליטים ועולים מאוקראינה, אני עד ברמה האישית והמקצועית לקשייה של אוכלוסיית הפליטים הנמצאת במצב משברי מתמשך – החל במשבר המלחמה, דרך תלאות המסע ועד לקליטה סלקטיבית בארץ.

אלו ימים קשים עבורם, וחובתנו המוסרית והמקצועית היא למצוא דרכים לסייע להם.

ראינו תמונות קשות לצפייה של אוקראינים שכניסתם לישראל נאסרת, ישנים על הרצפה בנתב"ג, ולמחרת מגורשים לארצם. מהצד השני, עפ"י הערכות, בראש השנה שעבר הגיעו לאומן כ-10,000 חסידים מישראל

בעבודתנו עם הפליטים אנו ערים לכך שלמרות שמעמדם כ"פליטים" הוא זמני, ההרגשה היא ודאי כי זהו מצב נצחי ומתמשך. אנו מודעים לכך שבשגרה זו הפליטים נאלצים להתמודד, בכל רגע, לא רק עם תגובות פוסט טראומטיות מהמחזות הקשים שנחשפו אליהם בצל המלחמה, אלא גם עם התפרקות המשפחה בעקבות העזיבה, עם חוסר ודאות מוחלט, עם הסתגלות לארץ חדשה עם שפה ותרבות חדשה.

ברור לנו כמה קשה להשקיע את כל משאבי הנפש ולנסות להתערות ולהסתגל כשהשעון מתקתק, ובעוד זמן יגורשו חזרה לסביבתם המקורית ויאלצו להסתגל אליה חזרה.

ישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם הגעת פליטים. גם אנחנו, המתורגלים בסיוע פסיכו-סוציאלי במצבי משבר בארץ ובעולם, מצטרפים למאמץ בינלאומי לתמוך בעקורים בימים קשים אלו.

מה שמנחה אותנו בעבודתנו הוא גישה מודעת טראומה. אנו רואים את עצמנו חייבים להיות רגישים ולכבד את השוני התרבותי והחברתי של קורבנות המלחמה ומחוייבים לשמור את זכויותיהם. פעילותנו מושתתת על מיטב הכלים הפסיכו-סוציאליים הבין-לאומיים ומבוססי ניסיון ומחקר, על מנת להביא אל המרחב המשותף שלנו עבודה מקצועית לסייע בהתמודדות עם אתגרי הטראומה איתם הפליטים מתמודדים.

אנו שותפים לכאב על כל צו גירוש חזרה למולדת הבוערת ממלחמה, ומבקשים לדחות ולבטל את ההחלטות המתקבלות באחרונה בדרגים המחליטים והמבצעים אשר אינן בשליטתנו.

אנו שותפים לכאב על כל צו גירוש חזרה למולדת הבוערת ממלחמה, ומבקשים לדחות ולבטל את ההחלטות המתקבלות באחרונה בדרגים המחליטים והמבצעים אשר אינן בשליטתנו

תחושת השותפות שלנו קשורה לידיעה כי היציאה הצפויה חזרה למה שהיה בעבר בית עשויה להיות תהליך מסכן חיים ומערער חוסן, מעשה חסר אנושיות לחלוטין. אנחנו נמשיך ללמד כלי ומנגנוני התמודדות ככל שניתן, וננסה לייצר מסגרות תמיכה גם מרחוק.

ברוח החגים המתקרבים נאחל לכולנו סיום מהיר של הקרבות ואופק של חיים בטוחים ושמחים.

שנה טובה.

ד"ר רובי רוגל, סמנכ"ל ומנהל יחידת חוסן במרכז משאבים, אחראי על הפרויקט לסיוע בקליטת פליטים ומהגרים מאוקראינה לישראל.