מכיוון שהפוליטיקאים שלנו עוד לא החליטו את מי יחסלו "כדי לשים סוף לאינתיפאדה" – את סאלח עארורי בלבנון או את יחיא סנוואר בעזה, אולי כדאי להסביר מיהו מי, ואז יידעו את מי לחסל – אם בכלל.

סנוואר הוא ראש חמאס הרשמי, וסאלח עארורי הוא סגנו הרשמי, אבל מהות היחסים ביניהם אינה של בוס וסגנו, אלא כל אחד אחראי על גזרה אחרת בחמאס.

מכיוון שהפוליטיקאים שלנו עוד לא החליטו את מי יחסלו "כדי לשים סוף לאינתיפאדה" – את עארורי בלבנון או את סנוואר בעזה, אולי כדאי להסביר מיהו מי, ואז יידעו את מי לחסל – אם בכלל

סנוואר הוא המנהיג של עזה, בעוד עארורי הוא מפקד חמאס בגדה, ואם נשפוט ממעשיו והכרזותיו — הוא כבר במרוץ לירושת אבו מאזן. הוא מגבש סביבו גוש פוליטי-צבאי שאינו כולל את חמאס עזה, אלא את הג'יהאד האסלאמי, התנזים הסורר של ג'נין. ברקע גם ג'יבריל רג'וב וחמולת ברגותי, שנפרדה למעשה מפת"ח של אבו מאזן, בגלל כליאתו רבת השנים של מרואן ברגותי, בלי שהמוקטעה תנקוף אצבע לשחרורו.

בשבת שעברה נועדו בביירות עם מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, עארורי של חמאס וזיאד נח'אלה של הג'יהאד האסלאמי, ופירוש הדבר שמאחורי ההתארגנות של עארורי עומדת איראן.

בכל מה שקשור לג'נין, הג'יהאד האסלאמי שם הרבה יותר חזק ומבוסס מחמאס של עארורי, אבל נח'אלה לא מתחרה עם עארורי על הבכורה, כי על פי האידיאולוגיה של הג'יהאד האסלאמי הם לא "עושים פוליטיקה", לא מקימים ממשלות ורצים לבחירות, אלא כל כולם מסורים לג'יהאד.

לפיכך, אין בעיה מצד הג'יהאד לתמוך בעארורי בריצתו הפוליטית. הקשר שלו עם רג'וב פירושו, שלא רק איראן עומדת מאחוריהם, אלא גם קטאר, אם כי אין לרג'וב בעיה עם איראן, אבל קשריו עם קטאר הדוקים ביותר.

כדי להמחיש את יומרותיו של עארורי להנהגה הוא יצא בסדרה של ראיונות, ומתוך דבריו אפשר להבין מה מטרות המלחמה שלו. מה שיש לשים אליו לב במיוחד זה, שהוא מגביל את גבולות המאבק לגדה המערבית בלבד, והוא לא מזכיר את ישראל פנימה כיעד להתקפות טרור.

כדי להמחיש את יומרות עארורי להנהגה הוא יצא בסדרת ראיונות, ומדבריו אפשר להבין מה מטרות המלחמה שלו. יש לשים לב כי הוא מגביל את המאבק לגדה המערבית בלבד, ולא מזכיר את ישראל פנימה כיעד להתקפות טרור

אני לא מציע לסמוך על דבריו, ולהיערך גם להתקפות על ישראל. אבל בשרטוט גבולות הגזרה, עארורי הבליט את ההבדל בינו, כמנהיג איש הגדה, יליד הכפר עארורא ליד רמאללה, לבין אש"ף תוניס, שהוא ארגון של פליטים.

בעוד שאת אש"ף עניינה זכות השיבה, ולפיכך מיקד את הטרור שלו נגד ישראל פנימה, את עארורי מעניינת הגדה, והוא אומר דברים מפורשים בנושא.

בכל הראיונות האחרונים שלו הוא הסביר שהשעה דוחקת, כי ממשלת ישראל הנוכחית, המונהגת בידי בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שמה לה למטרה לחולל נכבה חדשה. לדבריו, מטרת המאבק של הפלסטינים היא למנוע זאת, ולפיכך עליהם להתמקד בטרור נגד המתנחלים וכוחות הביטחון.

שאלת ירושלים היא מכפיל סכסוך, והצלת אל אקצא מן התוכניות היהודיות להשתלט עליה, רק מעצים את דחיפות המאבק.

אפשר לומר כי בעוד שהאינתיפאדה של ערפאת הייתה נגד ישראל פנימה, נגד תל אביב – בגידה רבתי בשותפיו להסכמי אוסלו, את עארורי מעניינים יהודים דתיים. זה לא פלסטין נגד ישראל, אלא פלסטין נגד יהודה.

בראיונות האחרונים הסביר עארורי שהשעה דוחקת, כי ממשלת ישראל הנוכחית, המונהגת בידי סמוטריץ' ובן גביר, חותרת לנכבה חדשה. לכן, לדבריו, על המאבק הפלסטיני להתמקד בטרור נגד המתנחלים וכוחות הביטחון

"החזון" של עארורי הוא שהנוער הפלסטיני בגדה יפנים את חומרת הסכנה, "ומיליונים" ייצאו להתעמת עם המתנחלים והצבא.

למה שאיראן תהיה מעוניינת במאמץ של עארורי? מכיוון שאם שמים את הבעיה הפלסטינית וירושלים בראש סדר היום האזורי, הדעת מוסחת מן הברית בין ישראל למדינות ערב נגד איראן.

אפשר לומר שבעלי הברית החשובים ביותר של איראן בימים אלה הם סמוטריץ' ובן גביר, שגם הם לא רוצים שנרמול היחסים עם סעודיה יבוא על חשבון תכנית ההכרעה בגדה.

בעוד שעארורי מרבה לדבר, סנוואר שותק. זה לא רק מכיוון שהוא לא רוצה שייראה שכאילו הוא מחבל בעבודתו של עארורי בגדה וכאילו גונב ממנו את אור הזקורים, אלא מכיוון שהוא שייך למחנה אחר בעולם הערבי. בעוד עארורי נמצא בצד האיראני של המתרס, סינוואר נמצא בצד המצרי סעודי. כאשר בן סלמאן ביקש מאבו מאזן לכונן ממשלת אחדות עם חמאס הוא התכוון ליצור מכנה משותף אחר בזירה הפלסטינית – של פת"ח הוותיק בראשות אבו מאזן עם סנוואר עזה, שיבלום את עארורי ושותפיו הקשורים באיראן.

יש לתוכנית של בן סלמאן על מה לסמוך, שכן הברית בין תנזים ג'נין, הג'יהאד האסלאמי וחמאס לא חרגו מגבולות ג'נין. שכם מתנגדת לקשר הזה, וגם עזה של סנוואר רודפת את פת"ח ואפילו את הג'יהאד האסלאמי.

סנוואר ועארורי היו חברים בכלא הישראלי. שניהם דוברים עברית, ומכירים את ישראל. הם שונים מדור ההנהגה שיצק מים על ידיו שיח' יאסין, כי הם לא גדלו והבשילו במסגדים, אלא "במאבק" ובבתי הכלא של ישראל.

כשבן סלמאן ביקש מאבו מאזן לכונן ממשלת אחדות עם חמאס, הוא כיוון למכנה משותף אחר בזירה הפלסטינית – פת"ח הוותיק בראשות אבו מאזן עם סנוואר עזה, שיבלום את עארורי ושותפיו הקשורים באיראן

אבל כעת עארורי הוסיף לעצמו את התואר שיח'. מבחינה דתית זה כמו שאביגדור ליברמן יתהדר בתואר רב. אבל הוא לא רק תוחם את גבולות הגזרה של האמביציות שלו להשתלט על הגדה, אלא גם משרטט גבול המבדיל בינו לבין חברו משכבר הימים, סנוואר, ואולי גם לרומם עצמו מעליו בתואר דתי. שיח' עארורי בגדה, ואדון סנוואר בעזה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.