אם העולם היה אוטוסטרדה, תמונת המצב שעולה מהדוח השנתי של מרשם פליטות לסביבה (המפל"ס) שמפרסם היום המשרד להגנת הסביבה הייתה נראית כך: בעוד כל המדינות המפותחות נוסעות לכיוון אחד, מדינת ישראל מתעקשת לדהור נגד כיוון התנועה ולהסתכן בתאונה קשה.

ובמספרים: ב-2022 עלו פליטות גזי החממה של ישראל ב-3.5%. ב-2015, בוועידת האקלים בפריז, התחייבה ישראל לחתוך את הפליטות שלה ב-27% עד 2030. מחצית מהתקופה כבר חלפה, ובמקום לרדת, דווקא עלינו ב-1%. שנאמר – הבטחנו, אבל לא הבטחנו לקיים.

על אף שהנתונים מתייחסים לשנה שבה שלטה ממשלת השינוי, לזכותה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ייאמר שהיא לא מנסה להפיל את התיק על קודמותיה וקודמיה במשרד, ולא מנסה למחוק כל זכר לדברים הטובים שנעשו – כן, נעשו גם כמה כאלה – בקדנציות שלפניה.

לזכותה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ייאמר שהיא לא מנסה להפיל את התיק על קודמותיה וקודמיה במשרד, ולא מנסה למחוק כל זכר לדברים הטובים שנעשו

בפרספקטיבה של עשור, כמה ממפגעי זיהום האוויר בישראל הצטמצמו משמעותית: המזוט, דלק מיושן ומזהם במיוחד, כמעט נעלם – השימוש בו ירד מאז 2012 ב-94%; ופליטת תחמוצות הגופרית הצטמצמה בעשור הזה ב-85%, בעיקר בגלל צמצום שריפת הפחם לצורך הפקת חשמל ושיפורים שנעשו במפעלי התעשייה הכבדה.

דוח שנתי על מרשם פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2023

את הקרדיט לשיפורים הללו סילמן משייכת לחוק אוויר נקי, מבית מדרשו של ח"כ לשעבר דב חנין. בכל הנוגע למכת שרפות הפסולת ביישובים הערביים, סילמן ממשיכה את "תקאדום" (התקדמות), הפרויקט של קודמתה תמר זנדברג שבמסגרתו הממשלה החליטה לתקצב את הרשויות הערביות בחצי מיליארד שקל לצורך שיפור מערך הטיפול בפסולת.

רק שלצד ההתנהלות השפויה והממלכתית הזו, סילמן מסרבת לראות את הקשר בין המתקפה של הממשלה שהיא חברה בה על ערכי הדמוקרטיה והליברליזם, לבין השקפת העולם הטראמפיסטית והמופקרת של רבים מחבריה לממשלה בכל הנוגע לנושאי סביבה.

דוח הפליטות השנתי מציב בחזית את הכשלים של משק החשמל בישראל: הגידול באנרגיות המתחדשות איטי להחריד, ובמקביל הפרידה הסופית משרפת הפחם מתעכבת. חברת החשמל ממשיכה להשתמש ביחידות הפחמיות המזהמות בתחנת אורות רבין בחדרה, ובפשטות (ולפי עבודות של משרד הבריאות) – יהיו בין תושבי האזור אנשים שישלמו על כך בחייהם או בתחלואה כרונית.

דוח הפליטות השנתי מציב בחזית את הכשלים של משק החשמל בישראל: הגידול באנרגיות המתחדשות איטי להחריד, ובמקביל הפרידה הסופית משרפת הפחם מתעכבת

לכך נוסף מעגל הקסמים המרושע של האקלים: השנה נרשמה עלייה של 7.1% בפליטת גזי קירור במשק החשמל. ככל שנהיה יותר חם אנחנו משתמשים ביותר מזגנים ומתקני קירור, הפליטות של אלה תורמות לאפקט ההתחממות ואז אנחנו משתמשים ביותר מזגנים וחוזר חלילה.

בקיץ הנוכחי (שמסרב להסתיים) נשברו שלוש פעמים שיאי צריכת החשמל בישראל – ואת הנתונים המלבבים, קרוב לוודאי, נראה בדוח הפליטות שיפורסם בשנה הבאה.

המפעלים המזהמים ביותר בדוח השנתי על מרשם פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2023

אין לי כוונה לפטור את התעשייה מאחריות לחלקה בזיהום, ויש לה הרבה לאן להשתפר, אבל העובדה שבמשך שנים חלק ניכר מחיצי הדיון הסביבתי הופנו לבעלי הון כמו עידן עופר (שבמקרים רבים הרוויחו את זה בצדק) קצת טשטשה את העובדה שהאחריות העיקרית על פליטות מזהמות ומפגעי סביבה בישראל הן הממשלות לדורותיהן.

גם ב-2022, לפי הדוח, נמשך הצמצום בפליטת המזהמים במתחמי התעשייה הכבדה באשדוד ובחיפה, ובמקביל נמשכה ההידרדרות בתחומים שהמדינה אחראית עליהם.

גם ב-2022, לפי הדוח, נמשך הצמצום בפליטת המזהמים במתחמי התעשייה הכבדה באשדוד ובחיפה, ובמקביל נמשכה ההידרדרות בתחומים שהמדינה אחראית עליהם

הכשלים של משק החשמל והעובדה שהתחבורה הציבורית נמצאת בפיגור של חצי מאה אחרי המדינות המתוקנות (ב-2022 נרשמה עלייה של 4.5% בשימוש בבנזין לתחבורה ו-11% בשימוש בסולר) היא לא באחריות שום תעשיין, והארובה הכי מזהמת היא זו שממוקמת בחלק האחורי של המכונית הפרטית שלנו וידועה בשם אגזוז.

אל המפגעים המסורתיים האלה הצטרפו בשנים האחרונות מה שסילמן כינתה אתמול, בצדק, מכת מדינה: שרפות הפסולת. התופעה שהתחילה לעלות לתודעה לפני עשור עם תלונות נקודתיות של תושבים בגליל או בשרון המזרחי על ערימת פסולת שעולה באש בשדות הסמוכים, מתועדת היום רשמית כאחראי ל-73% מפליטת החומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים בישראל.

המשמעות: העובדה שישראל עדיין מטמינה כ-80% מהפסולת שלה, בשילוב עם הפערים הכלכליים והקריסה של חלק מהרשויות הערביות – הורגת.

שריפת פסולת בטייבה, 14 במאי 2023 (צילום: באדיבות עמותת "אזרחים למען אוויר נקי")

אנשים יהודים וערבים גרים במרחב הכפרי מתוך מחשבה ששם הם יזכו באיכות חיים, קירבה לטבע ואוויר נקי, אבל העשן השחור שהם נושמים כתוצאה מהשריפות הוא גורם מוכח לתחלואת לב, סרטן, דרכי נשימה ומוות. הטיפול במחדל הזה לא סקסי ולא מייצר כותרות כמו לכידת מבוקש בלב מחנה פליטים, אבל מציל חיים לא פחות.

העובדה שבמעמד הצגת הדוח סילמן העלתה אתמול על נס, מספר פעמים, את חוק אוויר נקי, אינה מקרית. "זה מוכיח שחוק מחייב מביא תוצאות", אמרה. המסר ברור: במשרד להגנת הסביבה רוצים חוק אקלים.

העובדה שבמעמד הצגת הדוח סילמן העלתה אתמול על נס, מספר פעמים, את חוק אוויר נקי, אינה מקרית. "זה מוכיח שחוק מחייב מביא תוצאות", אמרה. המסר ברור: במשרד להגנת הסביבה רוצים חוק אקלים

שבועות אחדים לפני ועידת האקלים בדובאי, ישראל לא רק ניצבת עם ביצועים מביכים בשדה הפליטות אלא גם נטולת חוק שמבטיח שהביצועים האלה ישתפרו בעתיד.

על אף שבהסכמים הקואליציוניים הובטח שהחוק הזה יחוקק בתוך חצי שנה מהקמת הממשלה, האוצר עדיין מסרב להכניס יעדים מחייבים לחוק ומבקש להסתפק בהחלטת ממשלה. סילמן יודעת היטב מה שוות המילים עליהן נכתבות החלטות ממשלה בישראל, וכרגע העסק תקוע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בסופו של דבר, מעמד הצגת דוח הפליטות השנתי נראה אתמול כמו קריאה לעזרה של המשרד להגנת הסביבה. דמותה הסביבתית של ישראל נקבעת במשרדים אחרים:

• במשרד האנרגיה, שגם ב-2023 מתלהב ונותן אור ירוק לכריית פצלי שמן (סלעים שניתן להפוך לנפט באמצעות פרוצדורה מזהמת במיוחד) במדבר יהודה;
• במשרד התחבורה, שבו השרה חותרת לביטול נת"צים ואיכלוסם במכוניות פרטיות;
• וכמובן במשרד האוצר, שמבטל את המס על החד"פים ועל בקבוקי המשקה ומזמין את הציבור לחינגת פלסטיק המונית.

סילמן דיברה בשבחי חוק אוויר נקי, אבל אפילו הוא קיבל בחוק ההסדרים האחרון זריקת אלחוש כשחברת "נגה", שמפעילה את משק החשמל, קיבלה היתר להפעיל הרבה יותר בחופשיות תחנות כוח שפועלות על דלקים מזהמים.

ישראל, אם כך, רק מגבירה את מהירות הנסיעה נגד כיוון התנועה ומתנתקת מחללית האם של המערב. השרה להגנת הסביבה ואנשי משרדה עושים ניסיונות נואשים לשנות את כיוון הנסיעה, אבל בינתיים הם תקועים במושב האחורי ויכולים רק לתת עצות. והנהג, מה לעשות, לא מקשיב.