הכרעות בג"ץ על החקיקה הדיקטטורית, המהלכים לנרמול היחסים עם סעודיה וההתפתחויות בזירה הפלסטינית – שלובים אלה באלה, ואי אפשר להבין דבר אחד בלי להבין את שני העניינים האחרים.

אשר לחקיקה הדיקטטורית, בנימין נתניהו לא יכול לצאת לאו"ם ולהיפגש עם ג'ו ביידן לשיחת מסדרון, כאשר בג"ץ פוסל את חוקי היסוד שלו ומקרב אותו לנבצרות. המהלכים מול סעודיה מבחינת נתניהו הם קלף שנועד ליצור מערכת לחצים כדי לנטרל את החלטות בג"ץ וליטול את העוקץ מסכנת הנבצרות. כל זאת – תוך שהוא שומר בידיו את הקואליציה שלו, עם מטרייה של האופוזיציה למהלכים מול סעודיה, וכל מה שקשור להמשך החקיקה בעיתוי אחר, אחרי שירכוש מוניטין של מדינאי בינלאומי, עושה שלום אזורי, יחד עם הממשלה ימין ימין על מלא.

נתניהו לא יכול לצאת לאו"ם ולהיפגש עם ביידן לשיחת מסדרון, כשבג"ץ פוסל את חוקי היסוד שלו ומקרב אותו לנבצרות. המהלכים מול סעודיה, מבחינתו, הם קלף ליצירת מערכת לחצים שתנטרל את החלטות בג"ץ

מי שהקשיב בתשומת לב לתגובת בני גנץ ליוזמת הנשיא החדשה, לא שמע פסילה מוחלטת, אלא שאין עם מי לדבר בשעה הזאת. גנץ חזר על דבריו כי אינו מאמין לנתניהו, אבל צריך לעשות הכל למנוע את המשבר החוקתי, אך זאת לא רק אחריות שלו למנוע זאת. האוזניים שלי שמעו רמז לשותפות עם נתניהו, אם זה יעשה מהלכים משלו.

ומהם המהלכים? את זה אפשר ללמוד מן החיצים שגנץ שיגר לעבר "הקיצונים" בקואליציה, שהם עיקר הבעיה. המסקנה מן הדברים האלה היא שהוא מוכן לעסקה עם נתניהו, אם הוא יסלק את "הקיצונים".

בכלל, עיקר ההתכתשויות של גנץ הן לא עם נתניהו, אלא עם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. עמדתו מול נתניהו לפיכך היא: לא אבוא אליך כל עוד אתה עם סמוטריץ' ובן גביר שהם "ברית הקיצונים". תסלק אותם – יש על מה לדבר.

יש על מה לדבר? העובדה שנתניהו פנה רק לגנץ ולא ליאיר לפיד פירושה שהוא רוצה להפריד ביניהם, שהרי אריתמטית גנץ לא יכול להחליף את בן גביר וסמוטריץ' בלי לפיד. הפנייה לגנץ לבדו מעידה שזה תרגיל רב תכליתי של נתניהו – ליצור את הרקע המתאים לקראת בג"ץ ופגישותיו באו"ם וגם ליצור קרע בין גנץ ולפיד, שהרי בלי לפיד שיחבור לגנץ, אין לנתניהו ממשלה חלופית.

אם כך, לנתניהו אין בשלב הזה נתיב לביידן ולסעודיה, כי הוא לא באמת רוצה להכניס את גנץ במקום "ברית הקיצונים". כל עוד המערכת הישראלית נראית כך, אין לסעודיה פרטנר בישראל.

לנתניהו אין בשלב הזה נתיב לביידן ולסעודיה, כי הוא לא באמת רוצה להכניס את גנץ במקום "ברית הקיצונים". כל עוד המערכת הישראלית נראית כך, אין לסעודיה פרטנר בישראל

ובכל זאת, מוחמד בן סלמאן הזמין את חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' מן האגף הפרו-סעודי/מפרצי באש"ף לשיחות בסעודיה. מכיוון שהמפה הפוליטית בישראל היא כפי שהיא, נראה לי סביר יותר שמדובר שם עכשיו במחשבה על אופקים יותר רחוקים של גיבוש פוליטי עתידי יחד עם ירדן ומצרים, כאשר המצב בישראל ישתנה, או במחשבה על מאבק הירושה באש"ף, וכיצד הפלסטינים ישולבו בגיבוש הזה.

מעקב אחר התקשורת הפלסטינית מראה לנו כי יש אדישות וחשש, והדבר בא לידי ביטוי בהיעדר כמעט מלא של סיקור השיחות של א-שיח' ופרג' בסעודיה. אם כבר יש התייחסות לנושא, זה במסגרת ציטוט של עיתונות זרה המותחת ביקורת על היוזמה. כמו מאמרו של תום פרידמן, שהזהיר את ביידן לא להיות "אידיוט שימושי" של ביבי, או האזהרות של יאיר לפיד מן היומרות של סעודיה בתחום הגרעיני.

ואכן, על פי ידיעות ראשוניות שהגיעו אליי מרמאללה, השיחות בסעודיה נכשלו, ואם אני יכול לנחש, הניחוש שלי הוא שבן סלמאן אמר לאורחיו הפלסטינים כי עם העמדות הידועות של אש"ף, של הכל או לא כלום, סעודיה לא תוכל להקריב את האינטרסים שלה על מזבח הפלסטינים כמו בעבר.

א-שיח' ופרג' כבר יודעים, שמזה שנים סעודיה עצרה את המימון לרשות הפלסטינית, ורק שינוי דיסקט ברמאללה יביא לידי שינוי סעודי – וָלא – סעודיה תלך בעקבות הסכמי אברהם שדילגו על הפלסטינים.

מידיעות ראשוניות שהגיעו אליי מרמאללה, השיחות בסעודיה נכשלו. אני מנחש שבן סלמאן אמר לאורחיו הפלסטינים, כי עם עמדות אש"ף הידועות, סעודיה לא תוכל להקריב את האינטרסים שלה למען הפלסטינים

נתניהו כמו אבו מאזן. זה אתכם או בלעדיכם. תחליטו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.