שנה וחצי הם ישבו באופוזיציה ותכננו רק משימה אחת – כיצד לחזור לשלטון ולא לאפשר יותר את אובדן השלטון.
זה מוקד הרעש.

צריך להבין את מוקד הרעש כדי להתייחס לגלי הרעש סביבו.

כדי לא לאבד את השלטון יותר, לנצח, הם הבינו שהם חייבים לשלוט בחוקים. לחוקק את כל מה שלא יאפשר אובדן שלטון.

צריך להבין את מוקד הרעש כדי להתייחס לגלי הרעש סביבו. כדי לא לאבד את השלטון יותר, לנצח, הם הבינו שהם חייבים לשלוט בחוקים. לחוקק את כל מה שלא יאפשר אובדן שלטון

מדובר באנשים שלא מוכנים להכיר בחילופי שלטון בדמוקרטיה, לא מכבדים דמוקרטיה וכופרים למעשה בערכיה ובחוקיה.

מכאן הגענו אל שינויי החקיקה הנדונים בימים אלה בעקבות עתירות לבג"ץ.
מכאן הגענו אל התעמולה הארסית, ההסתה, השקרים, הספינים נגד כל מוסדות המדינה שמתנהלים על פי חוק, נורמות ובפיקוח בג"ץ והמסורת הדמוקרטית.

אנשים נורמטיבים לא מעלים על דעתם להשתמש בשפה גסה, פוגענית, גזענית ואלימה מול מי שנמצא מולם במו"מ, או כפוף למרותם, או סתם מצוי איתם בוויכוח חברתי או פוליטי.

אנשים נורמטיבים לא מדברים כמו שלמה קרעי על הטייסים, או גלית דיסטל אטבריאן על המילואימניקים ועל בג"ץ, או בצלאל סמוטריץ' נגד המפגינים ונגד נשיאת העליון.

אנשים נורמטיבים לא מתכחשים, כמו בנימין נתניהו, להסכמים שחתמו, ופשוט הולכים לבית משפט אם יש הפרה של הסכם ומצייתים לפסיקתו.

אבל החבורה שישבה בגוש נתניהו שנה וחצי באופוזיציה, אינה מתנהגת באופן נורמטיבי. היא אמרה לעצמה "אין כאבי בטן" אם רוצים לחזור לשלטון, או בשפת ימינו "תיסע", כפי שדרש גם דודי אמסלם – "נדרוס".

אבל החבורה שישבה בגוש נתניהו שנה וחצי באופוזיציה, אינה מתנהגת באופן נורמטיבי. היא אמרה לעצמה "אין כאבי בטן" אם רוצים לחזור לשלטון, או בשפת ימינו "תיסע", כפי שדרש גם דודי אמסלם – "נדרוס"

נתניהו והגוש שהחתים על נאמנות, עסקו רק במוקד הרעש. איך לא מאבדים יותר את השלטון. איך שולטים במדינה, בתקציביה, בכל מוסדותיה מעתה ועד עולם.
לצורך כך הם חברו לפורום קהלת, ניסחו 225 חוקים במגוון תחומי החיים, בכלכלה, בחינוך, באורחות החיים, וגם בניסיון לשלוט ביום הבחירות ובבחירות עצמן.

יריב לוין הודה בכך בעצמו כשאמר, שאחרי החקיקה הזו "הם" בחיים לא יגיעו יותר לשלטון. כלומר יריביו הפוליטיים.

באולפן שישי חזר אמנון אברמוביץ 18 שנה אחורה וסיפר על מפגש של יריב לוין עם פעיל ליכוד בשם שולי פנחסי בשנת 2005.
פנחסי שאל:"מה תפיסתך?" ולוין סיפר לו.
פנחסי ההמום שאל: "תשמע זה דיקטטורה, אם מחר הם יעלו לשלטון, מה נעשה?"
לוין:"אם נעביר את החקיקה הזאת הם בחיים לא יגיעו לשלטון". pic.twitter.com/Wl7SmjxFeX

— אורית לוין-oritlevin- (@r1Daoiwr7YDqfcI) June 7, 2023

לכן כל הדיונים כיום בבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, בג"ץ הוועדה לבחירת שופטים, בג"ץ הנבצרות ואחרים שבדרך, הם דיונים על מעגלי הרעש הרחוקים ממוקד הרעש.

ניסיונות הפשרה המעוותים שבית הנשיא מנסה לקרקש ולחנטרש ולשכנע בהם, הם בסך הכל שקי חול מול הצונמי, שמוקד הרעש דוחף מעומקו של אוקיינוס הדחף לשלוט לנצח.

ניסיונות הפשרה המעוותים שבית הנשיא מנסה לקרקש ולחנטרש ולשכנע בהם, הם בסך הכל שקי חול מול הצונמי, שמוקד הרעש דוחף מעומקו של אוקיינוס הדחף לשלוט לנצח

לשלוט בכל.

בשטחים, בפלסטינים, ביחסי מרות על פקידי ממשלה ושומרי הסף, ביחסי החוץ, במערכות המשפט, הביטחון, החינוך, הרפואה. שליטה טוטלית בערכים ובנורמות, כפייה של השלטון את רצונו גם על הקודים המוסריים של הצבא, המשטרה והשב"כ.

עובדי מדינה נורמטיבים, שומרי סף ומשרתי ציבור והמון האזרחים המפגינים כל שבוע, אינם מוכנים למתקפה הזו שמשנה את חייהם מקצה לקצה. אינם מוכנים לכפוף ראשם לפני קואליציה, שלמען תפיסת השלטון – מרכיביה כופים זה על זה את החלומות הפרועים ביותר שלהם.

קואליציה, שכדי לשמור על החיבור בין מרכיביה מהללת רוצחים למען הימין הקיצוני השותף בה, דורשת אפרטהייד בשטחים בלי בושה למען הימין הלאומני, מוכנה להפלות בין דם לדם למען השותף החרדי, ומנסה למנות את אנשיה להיות שופטים, מנכ"לים, מפקדי משטרה.

זו קואליציה ללא גבולות וללא נורמות דמוקרטיות. מן הסתם היא קואליציה שהפכה את בג"ץ לאויב של מטרותיה. למעשה הפכה בעצמה לאויבת של בג"ץ ואויבת של יותר מחצי מהציבור הישראלי.

גורלו של נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הוא הכלי שמאפשר גם לו וגם לשותפיו לממש את שאיפתם מתוך אינטרס משותף – להישאר בשלטון למרות הכל. תמיד. גם לבטל את המשפט, גם להישאר רה"מ.

הדיון הלאומי צריך אם כך להתחיל לדבר ולהכריע קודם לכל את מוקד הרעש.
משם הכל נובע. משם הכל בוער כמו הלבה הרותחת בליבת כדור הארץ משם מתפרץ הר הגעש שעליו אנחנו כעת חיים.

העובדות הן, שגם הנזקים הכלכליים האדירים והמוכחים יומיום – לא משנים את הכיוון אליו מובילה הממשלה. הן רק מוכיחות שהקואליציה מוכנה לשלם מחיר כבד בחיי האזרחים, כבודם, פרנסתם וביטחונם, ובלבד שהיא תשרוד בשלטון בכל מחיר.

הקפאת החקיקה לשנה וחצי היא רק פלסתר בניסיון להרגיע את רצונו של הנמר לטרוף כאן ועכשיו את השלטון.

הדיון הלאומי צריך להתחיל להכריע קודם לכל את מוקד הרעש. משם הכל נובע ובוער, כמו הלבה הרותחת בליבת כדור הארץ, משם מתפרץ הר הגעש שעליו אנחנו כעת חיים

סעיפי המשנה בחוק עילת הסבירות או ההרכבים המוצעים לוועדה לבחירת שופטים, או הרפורמה בתקשורת שאותה מציע קרעי, או הכנסת ספרי הלימוד של קהלת "בדמוקרטיית הרוב קובע" שמחדיר שר החינוך יואב קיש, כל אלה הם רק סימפטומים של ההפיכה שמקורה במוקד הרעש – הנצחת שלטון הימין הלאומי הלאומני החרדי על מדינת ישראל הדמוקרטית, לנצח.
על כך המלחמה על כך המאבק.
על כך אי אפשר להתפשר.

אם ההפיכה תובס תהיה מדינה דמוקרטית ויהודית.
אבל אם הדמוקרטיה תובס לא תהיה מדינה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.