לפי המודלים והתחזיות המפורטות שמשרד האנרגיה מפרסם היום, מדינת ישראל נמצאת בישורת האחרונה של עידן הבנזין.
אם כיום 1 מכל 6 מכוניות חדשות שעולות על הכבישים בארץ היא חשמלית (16%), ב-2030, ממש מעבר לפינה, 9 מתוך 10 מכוניות חדשות יהיו חשמליות. ב-2035 זה כבר יהיה 100%. מכוניות הבנזין האחרונות יקרטעו אל קיצן ויורדו מהכביש בעוד 20 שנה.
כשהילדים שנולדים היום יוציאו רישיון נהיגה, ספק אם הם יכירו את הפועל 'לתדלק', ומשאבות בנזין יהיו עבורם מה שטלפונים עם חוגה הם עבור הילדים של היום: פריט דינוזאורי שמככב בסיפורים של אנשים מפעם.
מכוניות (ומשאיות, ואוטובוסים, ורכבות – שגם עבורם הכינו במשרד האנרגיה מודלים מפורטים) הן אמנם כלי תחבורה, ולכאורה אמורים להעסיק את משרד התחבורה, אבל בעולם הבינתחומי שבו אנחנו חיים, ההפרדה מלאכותית: כשכל צי התחבורה במדינה עומד להשתנות בתוך כמה שנים, זה אומר שמשק האנרגיה צריך להמציא את עצמו מחדש. אם כל התחבורה עומדת לנוע על חשמל, מישהו יצטרך לספק את החשמל הזה.
כשכל צי התחבורה במדינה עומד להשתנות בתוך כמה שנים, זה אומר שמשק האנרגיה צריך להמציא את עצמו מחדש. אם כל התחבורה עומדת לנוע על חשמל, מישהו יצטרך לספק את החשמל הזה
ענף התחבורה עומד להיות צרכן חשמל מהכבדים במדינה. אם כיום התחבורה צורכת פחות מ-1% מכלל החשמל במשק, על פי התחזיות של משרד האנרגיה, ב-2030 תצרוך התחבורה 5.59 טרהוואט לשעה – 6% מכלל צריכת החשמל בישראל. ב-2035 הנתח של התחבורה כבר יעלה ל-10%.
עבור משק חשמל שכבר היום נשען על מערכת הולכה ישנה ומתקשה לספק את הדרישות, לעמוד בביקושים האלה זה אתגר אדיר.
אם מדינת ישראל לא תעמוד בקצב, בעוד עשור אנשים עלולים לגלות שאין להם איך להטעין את הסוללה של המכונית ולצאת מהבית בבוקר. כשכל התחבורה נוסעת על חשמל, אפילו לסתם הפסקת חשמל יש השלכות מרחיקות לכת.
בעוד עשור אנשים עלולים לגלות שאין להם איך להטעין את הסוללה של המכונית ולצאת מהבית בבוקר. כשכל התחבורה נוסעת על חשמל, אפילו לסתם הפסקת חשמל יש השלכות מרחיקות לכת
למעבר מתחבורה שמתבססת על מנועים ששורפים בנזין לרכבים חשמליים יש פוטנציאל סביבתי אדיר והזדמנות לצמצם בחדות את זיהום האוויר בישראל, אבל זה כמובן מותנה בשאלה איזה חשמל יסופק לרכבים הללו.
מהפכת התחבורה רק מדגישה את החשיבות של קידום נתח האנרגיות הירוקות על חשבון שריפת הדלקים הפוסיליים.
ניתוח העתיד התחבורתי של משרד האנרגיה אמנם הגיע מיד אחרי הבשורה על הוספת קיבולת של 2,400 מגהוואט סולאריים לרשת החשמל, אבל בכל הנוגע לאנרגיות מתחדשות ישראל עדיין מזדחלת הרבה אחרי היעדים שהציבה לעצמה ונמצאת בפיגור גדול אחרי המערב. אם נמשיך להתקדם במהירות לרכבים חשמליים אבל באיטיות משוועת לחשמל מהשמש – נהיה בבעיה.
זה אולי מפתיע, אבל לפי נתוני משרד האנרגיה ישראל מקדימה מעט את הממוצע האירופי בקצב חדירת המכוניות החשמליות: אצלנו 16% מהמכוניות החדשות על הכבישים הן חשמליות, באירופה 13%.
זה אולי מפתיע, אבל לפי נתוני משרד האנרגיה ישראל מקדימה מעט את הממוצע האירופי בקצב חדירת המכוניות החשמליות: אצלנו 16% מהמכוניות החדשות על הכבישים הן חשמליות, באירופה 13%
כיום נוסעות על כבישי ישראל 70 אלף מכוניות חשמליות, ולפי המודלים של משרד האנרגיה בעוד שנתיים המספר ישלש את עצמו – 210 אלף – וב-2030 כבר יתגלגלו כאן 1.3 מיליון מכוניות חשמליות.
הישראלים ידועים כמי שמסתגלים במהירות לטכנולוגיות חדשות ומחבבים שינויים. לזה צריך להוסיף את העובדה שמדובר במדינה קטנה, רוב הישראלים לא נוסעים למרחקים גדולים ולא מוטרדים מהשאלה אם ימצאו בדרך עמדות טעינה.
ובכל זאת, עמדות טעינה הן סוגיה רגישה. צבא המכוניות החשמליות צועד על קיבתו, ובלי תשתית זמינה של עמדות טעינה המהפכה לא תוכל להתממש.
כמו שישראלים רבים כבר יודעים, להתקין עמדת טעינה בבית משותף זה אירוע סבוך שמזמין עימותים עם השכנים ונתקל בקשיים משפטיים ולוגיסטיים, או כמו שגורם בתחום מכנה את זה – "קן צרעות". רוב בעלי המכוניות החשמליות שכבר יש להם עמדת טעינה הם אלה שמתגוררים בצמודי קרקע פרטיים.
ברחבי העולם המפותח כבר הבינו שאם המדינה לא רוצה שמכוניות חשמליות יישארו נחלת המאיון העליון, עליה להשקיע בהקמת תשתיות לטעינה מהירה (להבדיל מטעינה בחניית הבית שיכולה להימשך כל הלילה) במרחב הציבורי.
גם ישראל מתכוונת לצעוד בכיוון הזה, אבל אצלנו, כידוע, כל פעולה של בינוי במרחב הציבורי היא קפיצת ראש לביצה של בירוקרטיה, תכנון ועימותים עם הרשות המקומית וגופים אחרים בעלי אינטרסים סותרים.
ברחבי ישראל פרוסות כיום 625 עמדות לטעינה מהירה, ולפי התוכניות של משרד האנרגיה בתוך שנתיים אמורות להיות אלף נוספות – ועד 2030 כבר מתכננים להתקין 9,000 עמדות בכל הארץ. האם זה יקרה? אולי.
ברחבי ישראל פרוסות כיום 625 עמדות לטעינה מהירה, ולפי התוכניות של משרד האנרגיה בתוך שנתיים אמורות להיות אלף נוספות – ועד 2030 כבר מתכננים להתקין 9,000 עמדות בכל הארץ
ואולי יקרה מה שקרה עם מכרז להקמת עמדות טעינה ציבוריות, במימון ממשלתי של עשרות מיליוני שקלים, שמשרד האנרגיה פרסם בדיוק לפני שנה: כמה חברות ניגשו, אבל עד היום לא הוכרזו הזוכים.
גורמים בענף טוענים שהעסק תקוע בגלל מחלוקת תקציבית בין משרדי האוצר והאנרגיה, אבל במשרד האנרגיה טוענים שמדובר בהסתבכות בירוקרטית נטו מהשדה המשפטי-חשבותי, ושהעניין עומד להיפתר בקרוב. כך או כך, מהמכרז הזה עדיין לא נולדה אפילו עמדת טעינה אחת.
עם כל הכבוד למהפכת החשמל בתחבורה ולהיערכות של משרד האנרגיה, הנתון המכריע ביותר לגבי העתיד התחבורתי והאנרגטי שלנו נמצא במקום אחר: מספר המכוניות החדשות שעולות על הכבישים בישראל מדי שנה.
אם הקצב הנוכחי- 250-300 אלף מכוניות חדשות (בניכוי הרכבים שמורדים מהכביש נותרים לפחות 150 אלף) – יישמר, זה לא כל כך משנה אם הן ייסעו על חשמל, בנזין או תמצית מי ורדים, מהסיבה הפשוטה שהן לא ייסעו.
אם הקצב הנוכחי- 250-300 אלף מכוניות חדשות – יישמר, זה לא כל כך משנה אם הן ייסעו על חשמל, בנזין או תמצית מי ורדים, מהסיבה הפשוטה שהן לא ייסעו
במצב שבו מדי שנה נוספות לכבישי ישראל מכוניות שאם מחברים אותן מקבלים נחש ארוך שמגיע מתל אביב לאילת, כל המכוניות הללו יעמדו בפקק אחד גדול. יותר משישראל זקוקה למעבר ממנועי בנזין לסוללות חשמליות, היא זקוקה למעבר ממכוניות פרטיות לתחבורה ציבורית ותחבורת אופניים.
בהקשר הזה, התחזית של משרד האנרגיה אופטימית במידה כמעט מעוררת תמיהה. לפי המודלים של משרד האנרגיה, בשנים הקרובות יתווספו מדי שנה כ-110 אלף מכוניות חדשות לכבישי ישראל, ובהמשך המספר ירד אל מתחת ל-100 אלף. רון אייפר, מנהל חטיבת האנרגיה המקיימת במשרד האנרגיה, אומר שזה פשוט כורח המציאות.
"המספרים שהיו עד היום הם לא ברי קיימא", מסביר אייפר. "רבע מיליון מכוניות חדשות בשנה על הכביש זה נתון שלא יכול להימשך. הכבישים מגיעים למצב שאין בהם מקום, הם לא יכולים להכיל כל כך הרבה מכוניות.
"המספרים שהיו עד היום הם לא ברי קיימא. רבע מיליון מכוניות חדשות בשנה על הכביש זה נתון שלא יכול להימשך. הכבישים מגיעים למצב שאין בהם מקום, הם לא יכולים להכיל כל כך הרבה מכוניות"
"בדקנו לעומק את הסוגיה הזו, בדקנו מה קורה בעולם והתייעצנו עם כל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה האחרים, לקחנו בחשבון את ההשקעה הגדולה ברכבות מכל הסוגים, ואנחנו באמת מאמינים שקצב העלייה של מכוניות חדשות לכבישים עומד להתמתן".
כדי שהציבור הישראלי ייגמל מהרכב הפרטי, משרד התחבורה צריך לספק לו תחבורה ציבורית אטרקטיבית ויעילה, רצוי כזו שפועלת גם בשבת. כרגע זה לא הכיוון, ואם זה לא יקרה – לא יהיה מספיק חשמל ולא יהיו מספיק כבישים עבור כל המכוניות החשמליות שהישראלים ירכשו בשנים הקרובות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם