השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר מקדם בחסות ראש הממשלה בנימין נתניהו את ברית ההגנה האמריקאית–ישראלית. בחודש אוגוסט, במהלך הביקור של דרמר בבית הלבן, הוא שוחח על כך עם בכירים אמריקאים, ואתמול (שלישי) פרסם העיתונאי ברק רביד כי דרמר מנסה לשכנע את הרמטכ"ל הרצי הלוי ואת ראש המוסד דדי ברנע לתמוך בברית.
דרמר מלווה את נסיעת נתניהו לסן פרנסיסקו ולאו"ם מקרוב. הוא השר היחיד שהצטרף לטיסות נתניהו – והוא יושב צמוד אליו בכל הפגישות הביטחוניות והדיפלומטיות. אתמול, כשנתניהו נפגש עם קנצלר גרמניה אולף שולץ ועם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, דרמר עמד ראשון בטור לוחצי הידיים, לצדו של נתניהו – לפני כל איש אחר בלשכה וראש המוסד.
אתמול פורסמו פרטים חדשים על מתווה ברית ההגנה בין ארה"ב לערב הסעודית בניו יורק טיימס. לפי הפרסום, ברית ההגנה הזאת הוא הנושא המהותי ביותר עבור יורש העצר מוחמד בן סלמאן. האם האמריקאים מעוניינים לקדם במקביל את ברית ההגנה עם ישראל, במסגרת העבודה על ההסכמים האזוריים הכוללים את ערב הסעודית והרשות הפלסטינית?
היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן אמר לאחרונה כי הוא לא מתכוון לדון בפרטי ברית ההגנה בכלי התקשורת. "אנחנו לא חושפים את פרטי השיח הדיפלומטי שלנו", אמר. יחד עם זאת, בבית הלבן לא מכחישים שהנושא נמצא על השולחן.
השר רון דרמר הוא הראשון אחרי נתניהו שלוחץ את ידו של זלנסקי, 19 בספטמבר 2023 (צילום: טל שניידר)
הגישה של דרמר – והכל נעשה באישור נתניהו, כמובן – היא לבקש מהאמריקאים ברית הגנה מוגבלת במסגרת הסכם אזורי בין ארה"ב, ערב הסעודית, ישראל והרשות הפלסטינית. הכוונה ב"מוגבלת" היא שארה"ב תחויב להשתתף בהגנה צבאית על ישראל רק במקרה של איום קיומי – כלומר, איראן.
דרמה עוסק בקידום ברית ההגנה כבר כמה שנים. ב־2019, כששירת כשגריר ישראל בוושינגטון, דרמר סיפר בכנס פומבי של ארגון "Jewish Institute for National Security of America", שהרמטכ"ל דאז אביב כוכבי והיועץ לביטחון לאומי דאז מאיר בן שבת, הביעו תמיכה ברעיון. באותו הכנס גם הסנטור הרפובליקאי לינדזי גרהאם הביע תמיכה בברית ההגנה.
הסכם אזורי הכולל את ישראל וערב הסעודית מקודם על־ידי הנשיא ג'ו ביידן במרץ רב. מדובר במרוץ נגד הזמן, שכן ביידן מנסה להשיג הסכמות בין צדדים מרובים לפני שארה"ב תשקע לתוך מערכת בחירות
מאז 2019 דרמר ממשיך לקדם את הנושא, בין השאר בתקופת היותו עמית מחקר ב־JINSA – ומאז שחזר לכהן לצד נתניהו ולשמש כשליחו האישי, דרמר סבור שההתפתחות בין ארה"ב ובין ערב הסעודית, מהווה הזדמנות לקידום ברית ההגנה.
הסכם אזורי הכולל את ישראל וערב הסעודית מקודם על־ידי הנשיא ג'ו ביידן במרץ רב. מדובר במרוץ נגד הזמן, שכן ביידן מנסה להשיג הסכמות בין צדדים מרובים לפני שארה"ב תשקע לתוך מערכת בחירות.
מצד אחד, יורש העצר הסעודי בן סלמאן מבקש ברית הגנה סעודית–אמריקאית במסגרת אינטגרציה אזורית (כלומר, נורמליזציה עם ישראל). מעבר לברית ההגנה, בן סלמאן מבקש גם להקים כורים למטרות אנרגיה ולהעשיר אורניום על אדמת ערב הסעודית.
בישראל רמזו בשבועות האחרונים שישראל לא תהווה מכשול לברית הגנה אמריקאית–סעודית. הגישה הישראלית הזו חיונית לאמריקאים כדי להעביר את הסכם ההגנה ברוב של שני שליש בסנאט. ומה ישראל מבקשת בתמורה? הסכם הגנה משלה. לפי הדיווחים, דרמר חותר להסכם מוגבל, כזה שיחול רק במצב של איום קיומי על ישראל.
בצד הישראלי יש התנגדות רבת שנים לסוג כזה של הסכם בין ישראל לארה"ב. מדוע? החשש הוא מהמגבלות שיוטלו על ישראל במידה שזו תרצה לתקוף את מתקני הגרעין של איראן
אולם, בצד הישראלי יש התנגדות רבת שנים לסוג כזה של הסכם בין ישראל לארה"ב. מדוע? החשש הוא מהמגבלות שיוטלו על ישראל במידה שזו תרצה לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. ברית הגנה בין ישראל לארה"ב משמעותה שימוש הדדי בכוחות צבאיים כאשר אחת מהמדינות מותקפת.
אם יש ברית חתומה המערבת חיילים אמריקאים, במקרה של תקיפה יזומה נגד איראן, האמריקאים עשויים לדרוש הודעה מוקדמת. תתארו את התרחיש הבא: ישראל רוצה לתקוף באיראן, ישראל מחויבת להודיע על כך מראש לאמריקאים (בשל ברית ההגנה) – והאמריקאים מסרבים לאשר תקיפה.
נושא ברית ההגנה היה על השולחן במשך עשרות שנים. גם בעבר הרחוק, כשישראל הייתה מדינה הרבה פחות חזקה (צבאית, מודיעינית, כלכלית), מנהיגי ישראל העדיפו שלא להתקדם לברית הגנה עם ארה"ב. הם העדיפו את עצמאות שיקול הדעת של מנהיגי המדינה.
כאמור, חתימה על ברית הגנה שכזו תחייב אשרור ברוב של שני שליש של הסנאט, כלומר, המפלגה הדמוקרטית לבדה לא תספיק אלא יהיה צורך בתמיכה של לפחות 17 סנטורים רפובליקאים. יתרה מכך, במפלגה הדמוקרטית יהיו ככל הנראה סנטורים שיתנגדו לחתום על ברית כזו. לכן, ביידן יצטרך לשכנע הרבה יותר מ־17 סנטורים רפובליקאים.
"לא אתמוך בהסכם בינלאומי שיגביל את פעולתה של מדינת ישראל ואת היכולת של צה"ל להגן על המדינה מול האיומים העומדים מולה", אמר גנץ כשר ביטחון
אגב, אחת הדרכים שהוצעו בעבר לעקיפת בעיית אשרור הסנאט האמריקאי הייתה לצרף את ישראל כחברה לנאט"ו – ולהפוך אותה לחלק מברית נאט"ו, וכך לזכות גם בחסות ההגנה האמריקאית. אולם, הצטרפות לנאט"ו מצריכה את התמיכה טורקית (מעבר לשאר המדינות).
עמדת מערכת הביטחון (רמטכ"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן) לא פורסמה. לפני כמה שנים, כשנושא ברית ההגנה הונח על השולחן במהלך הקמפיינים הפוליטיים של דונלד טראמפ ונתניהו, הביע שר הביטחון לשעבר בני גנץ עמדה שלילית.
"לא אתמוך בהסכם בינלאומי שיגביל את פעולתה של מדינת ישראל ואת היכולת של צה"ל להגן על המדינה מול האיומים העומדים מולה. יש לי הערכה עמוקה ליחסים האסטרטגיים עם ארה"ב, אבל חשש כבד עולה כי נתניהו – שעסוק בעצמו – יאפשר לכבול את ידי כוחות הביטחון בניגוד לעמדה שהביעה מערכת הביטחון לאורך עשרות שנים", אמר אז גנץ.
מנגד, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט אמר בשנת 2022 שברית הגנה "הינה דבר רצוי מאוד, אך בלתי אפשרי (להשגה)". היום (רביעי) יועלו כל הנושאים הללו בשיחות הסגורות וספק אם הנשיא ביידן יתייחס לכך באופן פומבי.
הבעיה ברצונות הישראליים – ודרמר מודע לכך היטב – שיחד עם הסכם אזורי, ישראל תידרש למהלכים מהותיים בצד הפלסטיני. עד כמה ישראל רוצה ברית הגנה? האם גם במחיר של ויתור על שטחים והקפאת התנחלויות? לשם כך נתניהו ודרמר יצטרכו לבקש את האישור והברכה של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. ספק אם זה אפשרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו