ימים אלה שלפני חודש אוקטובר ויום השנה למלחמת יום הכיפורים הם תמיד כואבים, קשים ומורכבים בשל האזכרות לחללים הרבים שנהרגו במלחמה זו. זה בלתי נתפס שכבר חלפו 50 שנה מאותה מלחמה. החשש הגדול של בני המשפחות שבשל התבגרות אוכלוסיית ההורים השכולים והעובדה שרבים מבני המשפחות השכולות הולכים לעולמם ולא נותרים שארים, יישכחו יקיריהם שנפלו במלחמה.

לכן האחריות על שימור הזיכרון של חללי מלחמה זו מוטלת על כל אחד ואחת מאתנו והיא הופכת לאחריות, לציווי ולחובת המדינה, שמחויבותה לשימור זיכרון היקירים שלנו, להקניית משמעות והנחלת ערכים – היא התחייבות לשימור הזיכרון גם הרבה אחרי שכולנו כבר לא נהיה כאן.

רחל לניאדו עבדה במשך 22 שנה בארגון יד לבנים, מהן שימשה כמנכ"לית 12 שנה.

בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.

בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.

*  *  *

"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.