אחרי הביקור המדיני בניו יורק, בוושינגטון, בירושלים ובריאד מתחילים לגבש את פרטי הפרטים של ההסכם המורכב. לכל הצדדים ידוע שההסכם – אם יצליחו להגיע לכזה – יהיה אחד ההסכמים הבינלאומיים המורכבים והבעייתיים ביותר.
גורמי הביטחון בישראל חוששים מנושא העשרת האורניום על אדמת ערב הסעודית ומנושא בריתות ההגנה – גם מברית ההגנה האמריקאית–סעודית וגם מברית ההגנה האמריקאית–ישראלית.
הדמויות הדומיננטיות בעבודה על בריתות ההגנה הם ראש המל"ל צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר. אם וכאשר ארה"ב תגיש את ההסכם לחברי הסנאט האמריקאי (דרוש רוב של 67 מתוך 100), ישלחו הנגבי ודרמר לסנטורים הגבוליים כדי לשכנע אותם לתמוך בו.
גורם ישראלי רשמי הסביר לזמן ישראל שמשלחת כזו לא תצא ולא תגיע לסנטורים בוושינגטון, עד שלא תתקבל בקשה אמריקאית רשמית לעשות כן. כרגע, הצד הישראלי לא עוסק בפעולת שכנוע כי האמריקאים עדיין לא בשלים לכך.
באשר לתוכנית הגרעין הסעודית, צריך להבין שהמהירות שבה כל הרעיון נרקם נובע מההתקרבות הסעודית לאיראן, באמצעות התיווך הסיני. אחרי חידוש היחסים עם איראן בחודש מרץ 2023, בוושינגטון הבינו שאם הם לא יעניקו תשורות משמעותיות לסעודיה – הם יקומו לעולם גרעיני חדש, כשסעודיה מתקדמת עם תוכנת הגרעין שלה באמצעות המתווכת החדשה, סין.
החשש הוא שמבני העשרת אורניום בתוך סעודיה יומרו למתקני העשרה למטרת גרעין צבאי. כבר ביולי 2023 העריך ד"ר אלי לויטה, לשעבר המשנה למדיניות למזכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, שנוסחת ההסכם תוביל לבניית מפעל להעשרת אורניום בבעלות אמריקאית על אדמת סעודיה.
האמריקאים ירצו לאפשר את תוכנית הגרעין־האזרחי, תוך פיקוח ומעורבות אמריקאית מקסימלית. בישראל פרץ בשבוע האחרון ויכוח באשר למה יתירו האמריקאים ומה צריכה להיות ההתנגדות הישראלית
כלומר, האמריקאים ירצו לאפשר את תוכנית הגרעין־האזרחי הסעודית, תוך פיקוח ומעורבות אמריקאית מקסימלית. בישראל פרץ בשבוע האחרון ויכוח באשר למה יתירו האמריקאים ומה צריכה להיות ההתנגדות הישראלית.
בארה"ב קיים חוק שנקרא "הסכמי 123" ("Section 123 Agreement") והם המסגרת הנורמטיבית לכתיבת ההסכם עם ערב הסעודית. בשנת 1954 נקבע ב"חוק האנרגיה האטומית", שבכל פעם שארה"ב רוצה לייצא חומרים או מידע בתחום הגרעין, עליה לחתום על הסכם בעל תנאים ספציפיים.
התנאים מחייבים את המדינה האחרת לעמוד בסטנדרטים האמריקאים ולהתחייב לשימוש למטרות שלום בלבד. לפי החוק, מי שמקיים את המשא והמתן על ההסכם היא מחלקת המדינה, כיום בראשותו של אנתוני בלינקן, בשיתוף עם משרד האנרגיה האמריקאי והוועדה לפיקוח גרעיני.
הנשיא מאשרר את ההסכם והוא יכול להגיש אותו לאישור בקונגרס. ההסכם נכנס לתוקף אלא אם התקבלה החלטה משותפת של שני בתי הקונגרס נגד ההסכם. למעשה, כל החברות המסחריות־פרטיות שאמורות לעבוד על פרויקט בניית כורים והעשרה, מחויבות לחתום על הסכמי 123.
שר האנרגיה הסעודי עבד אל־עזיז בן סלמאן אמר בוועידת האנרגיה האטומית של האו"ם כי בריאד יסכימו להסכם עם פיקוח מורחב, זאת בניגוד להסכם הפיקוח הרגיל שדובר בו עד כה
נכון ל־2022, ארה"ב חתמה על 23 הסכמים כאלה, בין השאר עם הודו, אינדונזיה, סין, רוסיה, קזחסטן, מרוקו, טורקיה, איחוד האמירויות ואוקראינה (זאת נוסף על מדינות גדולות אחרות).
שר האנרגיה הסעודי עבד אל־עזיז בן סלמאן אמר בוועידת האנרגיה האטומית של האו"ם כי בריאד יסכימו להסכם עם פיקוח מורחב, זאת בניגוד להסכם הפיקוח הרגיל שדובר בו עד כה. כך או כך, גורמי ביטחון בישראל עדיין מוטרדים מהמשמעויות של מתקני העשרה על אדמת ערב הסעודית.
אחת הדאגות היא מה יקרה אם בערב הסעודית תתרחש הפיכה, כפי שקרה במצרים ב־2011, אז עלו לשלטון האחים המוסלמים, בהובלת מוחמד מורסי. סעודיה ידועה בהשתלטויות עוינות של אחי המלך, בשושלת סעוד. למעשה, מוחמד בן סלמאן הוא הנכד הראשון בהיסטוריה בעת החדשה שהגיע לשלטון. בעבר, השלטון עבר פעמים רבות לאחד מאחי המלך, בדרך אלימה.
כתב האישום נגד הסנטור בוב מננדז – והסכם הגרעין
דאגה אחרת של גורמי הביטחון בישראל היא שדרוג מעמדה הביטחוני של ערב הסעודית, דבר שיפגע ביתרון האיכותי של ישראל. במשך יותר מ־50 שנים מתקיים הסכם עקרוני בין ישראל לארה"ב על מעמדה האיכותי הצבאי המוביל של ישראל, בהשוואה לכל המדינות השכנות באזור.
דאגה אחרת של גורמי הביטחון בישראל – שדרוג מעמדה הביטחוני של ערב הסעודית, דבר שיפגע ביתרון האיכותי של ישראל
עם החתימה על "הסכמי אברהם" בספטמבר 2020, נחתמה התחייבות צד של הנשיא דונלד טראמפ לאיחוד האמירויות למכירת מטוסי F-35. עד היום העסקה הזו לא יצאה לפועל – והנשיא ג'ו ביידן לא התקדם עם מימוש ההתחייבויות.
אחד המתנגדים הראשיים למכירת המטוסים לאמירויות היה הסנטור הדמוקרטי הניצי בוב מננדז. מננדז, שמייצג את מדינת ניו ג'רזי בסנאט, הוליך תמיד את הקו הצבאי־ביטחוני במפלגתו. בין השאר הוא הצביע בעבר נגד הסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן.
כעת, מננדז עשוי להיות אבן נגף בתוך הסנאט בכל הקשור למתנות הצבאיות והגרעיניות המרובות שהנשיא ביידן מעוניין להרעיף על סעודיה ובלבד שלא תלך עם הסינים. מננדז עמד לדין פלילי בשנים האחרונות ומשפטו הראשון בגין עבירות קבלת שוחד בוטל אחרי שהמושבעים לא הצליחו להגיע להכרעה.
אולם, ביום שישי האחרון הוגש נגדו כתב אישום חמור, הפעם בגין חשד לקבלת שוחד – הן בכסף והן במטילי זהב – בתמורה לסיוע לגורמים שעבדו עם ממשלת מצרים, בין השאר כדי להקל על עסקאות מכירת נשק קל למצרים וכן בנוגע להעברת מידע והקלות נוספות למצרים בנושאים הקשורים לסיוע הכספי.
כשארה"ב וערב הסעודית יגיעו להסכמות וההסכם יעבור לדיונים בוועדה ובמליאת הסנאט, מננדז יהיה פוליטיקאי תחת משפט פלילי חמור. יתכן שהמשמעות תהיה אצבע עקשנית אחת פחות
למרות האישומים החמורים, מננדז הודיע שהוא לא יתפטר מהסנאט, אך הפסיק לכהן כיו"ר יחסי החוץ. ואיך כל זה קשור לערב הסעודית? הקשר הוא שמננדז נחלש פוליטית. כשארה"ב וערב הסעודית יגיעו להסכמות וההסכם יעבור לדיונים בוועדה ובמליאת הסנאט, מננדז יהיה פוליטיקאי תחת משפט פלילי חמור. יתכן שהמשמעות תהיה אצבע עקשנית אחת פחות נגד ביידן ונגד ההסכם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו