דירת המגורים של ישראל זעירא ברחוב אהרונוביץ' בתל אביב (צילום: עומר שרביט)
עומר שרביט

בלי היתר לשמש אפילו כמשרד, דירת "בית הכנסת" של יו"ר "ראש יהודי" אושרה לתמ"א

מקורביו של רון חולדאי אישרו את תוספות הבנייה לבניין שבו גר ישראל זעירא ● סגנית ראש העיר דורשת מוועדת התכנון לבטל את התוכנית שכן לדירה, שאמורה לשמש "בית כנסת", אין היתר ● עמותת המתפללים שהחזיקה בנכס העבירה את הטיפול בו לאנשי כפר הרא"ה, אך זעירא טוען שאין לו קשר לישיבה הראשונה של הציונות הדתית המשיחית

הדירה שבה מתגורר יו"ר ארגון "ראש יהודי" בתל אביב, שהייתה אמורה לשמש כבית כנסת, עומדת כיום בפני תהליך השבחה משמעותי, אף שאין לה היתר לשימוש אפילו כמשרד או כשטח לשירות הדיירים.

עיון במסמכים הקשורים אליה מגלה מסלול מפתיע: הבעלות על הדירה עברה מעמותת מתפללים בתל אביב לישיבה המובילה בציונות הדתית, אך בפועל משמשת את ראש העמותה, שעיקר עיסוקה בהדתה חרד"לית בלב הבירה החילונית.

הדירה המדוברת, בקומת המרתף ברחוב אהרונוביץ' 3 בתל אביב, משתרעת על פני 105 מ"ר והינה בבעלות של עמותת מתפללי בית הכנסת ברחוב אהרונוביץ', לפי הרישום בטאבו. העמותה נרשמה ב־1993 במטרה לקיים ולנהל במקום בית כנסת – ונמחקה כעבור כעשור.

כבר בעת הקמתה החליטה העמותה שבמקרה של פירוקה יועבר הרכוש שלה, קרי הדירה, לישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומורשי החתימה בה קשורים לישיבה שנוסדה על ידי משה צבי נריה ונחשבת ללב הפועם של הציונות הדתית בנוסח הרב קוק. גם בפניית העירייה לבעלי הדירות לצורך הודעות, הם ראו בישיבה כמי שמחזיקה בדירה ושאליה יש לפנות בכל דבר ועניין.

בית הכנסת של "ראש יהודי" ברחוב בר כוכבא בתל אביב (צילום: עומר שרביט)
בית הכנסת של "ראש יהודי" ברחוב בר כוכבא בתל אביב (צילום: עומר שרביט)

"הנכס ישמש למטרות תורניות"

ב־2017 העמותה דיווחה שאין לה נכסים ורכוש, אולם, כאמור, היא מחזיקה באותה דירה, ששוויה בשוק החופשי נאמד בכמה מיליוני שקלים.

על אותו דיווח חתומים צבי צויבל, שהיה במשך עשרות שנים מנכ"ל ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה וכן דובי טל, לשעבר ראש מועצת בקעת הירדן ובנו של שופט העליון צבי טל ז"ל. שניהם סרבו להתייחס לנושא ומסרו כי הוא בטיפול של עורכי הדין של העמותה.

המפרק של עמותת המתפללים קבל על הסכום הגבוה של היטל ההשבחה, שעלול להתווסף אליו מס נוסף שתגבה רשות המיסים, והצהיר שממילא הנכס "ישמש למטרות תורניות"

לפני כמה שנים הם ניסו להחיות את העמותה כדי להעביר את הדירה לכפר הרא"ה אך עיריית תל אביב דרשה מהם היטל השבחה של 200 אלף שקלים.

המפרק מרצון של העמותה קבל על הסכום הגבוה שעלול להתווסף אליו מס נוסף שתגבה רשות המיסים והצהיר שממילא שתי העמותות מתכוונות להעמיד את הנכס המדובר כך ש"ימשיך לשמש למטרות תורניות". הוא ביקש למזג בין שתיהן ועל ידי כך לא לשלם את ההיטל ומבלי לשנות את רישום הבעלות.

מרכז "ראש יהודי" ברחוב צפת בתל אביב (צילום: עומר שרביט)
מרכז "ראש יהודי" ברחוב צפת בתל אביב (צילום: עומר שרביט)

לא ברור באיזה פעילות תורנית מדובר כשבפועל גר שם ישראל זעירא מראש יהודי, כפי שפורסם לראשונה ב"הארץ" בשבוע שעבר. בתוך כך, הוועדה המקומית כבר אישרה תמ"א 38 בבניין המדובר, כך שבמקום שבע דירות יהיו שם 12. בפרוטוקול הישיבה שאישרה את התוכנית כפוף להשלמות, מוזכר שיש שם בית כנסת, אך בתוכנית של היזם אין לו זכר.

הדירה לא בהיתר

רון חולדאי מציג חזית לעומתית בפני הניסיונות של "ראש יהודי" לשנות את הסטטוס קוו בעיר, אך דווקא המקורבים אליו, דורון ספיר וליאור שפירא, וכן אסף הראל והסגנים של ראש העירייה גל שרעבי ואלחנן זבולון, נרדמו בשמירה כשאישרו את תוספת הבנייה. הם פספסו הזדמנות להוצאת צו מקרקעין שיאכוף את השימוש בדירה הזו למגורים במקום בייעוד המקורי לבית כנסת.

המרתף הוצג לוועדה המקומית "כמצב קיים לשימוש בית כנסת בשעה שהנתונים הברורים באתר העירייה הם שאין היתר למרתף ואין היתר לבית כנסת" – ולא למגורים

זו גם הזדמנות טובה לבדוק האם הדירה הזו מקבלת פטור מארנונה כשהיא מסווגת כבית כנסת. מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "הטענות יתבררו לאחר חול המועד".

מיטל להבי, סגנית ראש העיר (מרצ), פנתה לחולדאי בדרישה לעצור את ההיתר לתוספת הבנייה ולהתנות אותה בדיון חוזר. מבדיקה שערכה, מתברר ש"המרתף נבנה ללא היתר" ומשמש כבית כנסת שבו כרגע מתגורר ישראל זעירא "שלא לפי שימוש מותר".

לדבריה, ב־1962 הייתה פנייה להשמיש את המרתפים והמחסן כבית כנסת אך הוא מעולם לא הוכשר ככזה. למרות זאת, המרתף הוצג "כמצב קיים לשימוש בית כנסת בשעה שהנתונים הברורים באתר העירייה הם שאין היתר למרתף ואין היתר לבית כנסת". לדבריה, המרתף יכול לשמש לכל היותר כמשרד או שטח שירות לדיירים ולא למגורים.

תוכנית התמ"א לבניין באהרנוביץ' 3 בתל אביב (צילום: צילום מסך my-town)
תוכנית התמ"א לבניין באהרנוביץ' 3 בתל אביב (צילום מסך, my-town)

כמו כן, להבי מציינת "כדבר תמוה מאוד" את "שיתוף הפעולה של העירייה עם העברת בעלות על הנכס הלא חוקי (או אפילו לא קיים) לידי חברה יזמית עד כדי כך שהוציאה העירייה דרישת היטל השבחה.

"אנו נמצאים בתקופה של מאבק על דמותה של העיר העברית ובפרט בכל הקשור לזהות היהודית שלה. לא ניתן לאפשר לכוחות קיצוניים משיחיים, לאומניים, גזעניים, להט"בופוביים, להתנחל בעיר בשיטת נערי הגבעות ששמים את ידם על נכס ומתיישבים בו מבלי לבדוק את חוקיות השימוש ותוך ניצול הסובלנות והפלורליזם בעיר.

"לא ניתן לאפשר לקיצוניים משיחיים, לאומניים, גזעניים, להט"בופוביים להתנחל בעיר בשיטת נערי הגבעות ששמים ידם על נכס ומתיישבים בו בלי לבדוק את חוקיות השימוש"

"אבקשך להורות לכל הגורמים המקצועיים לעצור מתן ההיתר למבנה, להחזיר את הדיון לוועדה המקומית וכן עד לתיקון התוכנית אנו מצפים להחלת החוק על מפעילי בית הכנסת הלא חוקי, שבכלל משמש למגורים, ויתרה על כך אבקש לבדוק ככל הניתן את נושא העברות הנכס בטאבו ואת מי הן משרתות".

יו"ר ארגון "ראש יהודי" ישראל זעירא (צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90)
יו"ר ארגון "ראש יהודי" ישראל זעירא (צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90)

"להפסיק להתבטל"

ישראל זעירא, שלצד היותו ראש העמותה עוסק בנדל"ן בעצמו, מסר בתגובה בכתב: "אין לי קשר לבעלות על הדירה. מה שהיה שם לפני 30 שנה אינו קשור למצב היום". "אין לי קשר לישיבת כפר הרא"ה", הוסיף בשיחה בעל פה, אף שמלכתחילה הטיפול בנכס שבו הוא גר הועבר לאנשיה.

מזה שנים זעירא מדבר בגלוי על שאיפותיו להפסיק "להתבטל" בפני החילונים ובכנס שבו השתתף לצד נכדו של מייסד כפר הרא"ה, אמר: "הגיעה העת שהציבור הדתי־לאומי יאמר בפה מלא – מטרתנו להחזיר בתשובה".

עמותת ראש יהודי מפעילה מרכז לשיעורי דת ברחוב צפת וכן בית כנסת ברחוב בר כוכבא. העמותה מקבלת מימון מהמדינה ומפעילה מלגות למשפחות במטרה לסבסד את המגורים שלהם בתל אביב, כמו גם בנות שירות שפועלות בה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (רביעי) את עתירת העמותה נגד החלטת עיריית תל אביב שאסרה עליה לקיים הקפות שניות במוצאי שבת הקרובה בכיכר דיזינגוף וכן להקים סוכה ברחוב זמנהוף. השופט מגן אלטוביה ציין כי "נכון היה שהצדדים יגיעו להבנות" ומאחר שזה לא קרה, דחה את הטענה שהחלטת העירייה נגועה בשיקולים זרים. ב"ראש יהודי" מתכוונים לערער לעליון.

האיסור הוסבר על ידי העירייה בכך שהעמותה הפרה את ההנחיה והחלטת בית המשפט העליון שלא לקיים הפרדה מגדרית בתפילה בכיכר בערב יום הכיפורים. הניסיון ליצור את ההפרדה הביא לעימותים חריגים בין תושבים בשכונה לאנשי העמותה.

עימותים בין אנשי "ראש יהודי" שניסו לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף לבין התושבים החילונים באזור בערב יום הכיפורים, 24 בספטמבר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
עימותים בין אנשי "ראש יהודי" שניסו לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף לבין התושבים החילונים באזור בערב יום הכיפורים, 24 בספטמבר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הדתת המרחב החילוני היא כפיה דתית והפרה מתמשכת של הסטטוס-קוו בין חילונים לדתיים. כל ניסיון חילוני דומה להתנחל ולחלן את המרחב, אילו היה מתקיים במרחב דתי, כמו בבני ברק, צפת, רכסים, היה נת... המשך קריאה

הדתת המרחב החילוני היא כפיה דתית והפרה מתמשכת של הסטטוס-קוו בין חילונים לדתיים.

כל ניסיון חילוני דומה להתנחל ולחלן את המרחב, אילו היה מתקיים במרחב דתי, כמו בבני ברק, צפת, רכסים, היה נתקל בזעם צדקני, ובבכיינות שמדובר במעשה אנטישמי או אנטי-יהודי – כאילו החילונים אינם שמים או אינם יהודים.

נפל דבר בישראל, ועל כך תודה ליזמי ההפיכה המשטרית, הציבור החילוני קם למרוד בהדתה ובכפיה החילונית בישראל, על כל צורותיה וגווניה, הגלויים והנסתרים כאחד.

כעת, כאשר כבר ברור שיש לחילונים ולערבים, רוב אלקטורלי מוצק לקואליציה גדולה יותר מ 64 מנדטים, קואליציה שלא כוללת את הליכוד, את ש"ס, את עוצמה יהודית ואת הבית היהודי, הם מתחילים להבין, שלאור המתקפה הדתית הבוטה נגד הציבור החילוני, זו כנראה תהיה הקואליציה האחרונה שלהם לשנים רבות, שכן ברור שהפעם גם הייתרון הדמוגרפי שלהם יעמוד בספק במדינה שבה מיושם שיוויון חובות וזכויות

עוד 913 מילים ו-1 תגובות
סגירה