היקף המחדל המודיעיני והמבצעי שנחשף בהתקפת הפתע של חמאס בבוקר שמחת תורה עדיין לא ידוע במדויק, אך כבר עכשיו ברור שמדובר במחדל בסדר גודל היסטורי – וההיסטוריה היא זו שתשפוט אם מדובר בכישלון חמור יותר או פחות מזה של מלחמת יום הכיפורים.

כשתסתיים הלחימה – ויתבררו ממדי ההרג והנזק – יהיה הכרח לבצע חקירה יסודית של פעולות הדרגים הביצועיים והפוליטיים. אי־אפשר להתכחש, אפילו בשלב הראשוני הנוכחי של המלחמה, כי הקונצפציה האסטרטגית של ישראל מול חמאס ורצועת עזה קרסה; וכן כי צה"ל נתפס בלתי מוכן לחלוטין לאירוע ביטחוני בעוטף עזה, אפילו לא בסדר הגודל חסר התקדים שהתרחש בשבת.

חקירה כזו חייבת להיעשות רק על־ידי ועדת חקירה ממלכתית.

הנטייה הממשלתית תהיה להקים ועדת בדיקה ממשלתית, בהתאם לסעיף 8א לחוק הממשלה, ולא ועדת חקירה ממלכתית. ההבדל המרכזי בין שני הגופים, מלבד היוקרה העודפת שעדיין נתונה בציבוריות הישראלית לוועדות חקירה ממלכתיות, הוא בשאלה מי ממנה את חבריה.

ישיבת הממשלה בבסיס הקריה בתל אביב, 7 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)

חוק ועדות חקירה קובע כי את חבריה של ועדת חקירה ממלכתית ממנה נשיא בית המשפט העליון, בעוד שאת זהות חבריה של ועדת בדיקה ממשלתית קובעת הממשלה עצמה. בפעם הקודמת שבה ישראל נכנסה למערכת מלחמתית בהיקף הצפוי כעת – מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 – עמדה הממשלה, אז בראשות אהוד אולמרט, בפני דילמה דומה.

המחאה הציבורית דרשה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך הממשלה החליטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד. עתירות לבג"ץ, בדרישה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית נדחו אז ברוב דחוק של ארבעה שופטים נגד שלושה.

המחאה הציבורית דרשה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך הממשלה החליטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד. עתירות לבג"ץ נדחו ברחוב דחוק

ארבעת שופטי הרוב קבעו, כניסוחו של ראש ההרכב דאז השופט אליעזר ריבלין, ש"גם מקום בו מתקיימים התנאים המנויים בחוק ועדות חקירה, עדיין רשאית הממשלה להקים את ועדת החקירה, ואין היא חייבת לעשות כן […] אין לבית משפט זה עילה לחייב אותה להשתמש בסמכותה, שאינה סמכות חובה אלא סמכות רשות".

שיקול הדעת של הממשלה בשאלה איזה סוג של גוף חוקר, קבע בג"ץ אז, הוא רחב ביותר, ובהתאמה ההתערבות השיפוטית באותו שיקול דעת יהיה מצומצם ונדיר. במילים אחרות, על אף שבהחלט יכול להיות שהאמצעי המתאים יותר לחקר אירוע בעל משמעות לאומית רחבה הוא ועדת חקירה ממלכתית, הרי שלממשלה יש סמכות להקים ועדת בדיקה גם לנושאים רחבים שכאלה.

פגיעת רקטה מעזה בבית באשקלון, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

התקדים שנקבע בעניין ועדת וינוגרד – שחקרה את כשלי מלחמת לבנון השנייה – ישמש את ממשלת נתניהו הנוכחית על מנת לתרץ את הימנעותה מלהקים ועדת חקירה ממלכתית בתום המלחמה הנוכחית. מה שיכריע בסופו של דבר, כמו בעניין יוזמות החקיקה של ההפיכה המשטרית, הוא היקפו של הלחץ הציבורי.

הלחץ הציבורי יהיה זה שיקבע את הנרטיב הלאומי ויכריע אם ההקבלה המתאימה של מלחמת 2023 היא מלחמת לבנון של שנת 2006 – או מלחמת יום הכיפורים של 1973, שהובילה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית – ולהתפטרות הממשלה.

התקדים שנקבע בעניין ועדת וינוגרד – שחקרה את כשלי מלחמת לבנון השנייה – ישמש את ממשלת נתניהו הנוכחית על מנת לתרץ את הימנעותה מלהקים ועדת חקירה ממלכתית בתום המלחמה הנוכחית