מאת שלום ירושלמי
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
מלחמת לבנון השנייה הסתיימה בקיץ 2006, ומאז ליוותה כל ממשלה ישראלית את יישובי הצפון באותה הבטחה: הפעם באמת ילמדו את הלקח. יוקם מיגון, יפותחו תשתיות, יובטח עתיד כלכלי לגליל ולגולן.
כמעט עשרים שנה אחר כך, ועם מלחמה נוספת מאחורינו, התמונה שמצטיירת ממסמכי ביקורת המדינה, מתחקירים עיתונאיים ומעדויות של ראשי רשויות ותושבים היא של מחדל נמשך – לא של אירוע חד-פעמי.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

שר הביטחון ישראל כץ הציג את הסכם המסגרת עם לבנון כביטוי להישגי צה"ל, וכאישור לישראל שלא לסגת מלבנון עד שחזבאללה יפורק מנשקו והצפון יהיה בטוח. הנשיא דונלד טראמפ, שתיווך להסכם, הציג אותו כפריצת דרך היסטורית. ברוח זו נכרך ההסכם בנראטיב על "מזרח תיכון חדש".
אבל מה שנחתם הוא רק הצהרת כוונות; חזבאללה אינו צד להסכם ודחה אותו; המנגנון המדיני האמיתי שעומד מאחוריו מדיר את ישראל; והלחימה בשטח לא פסקה. הסכם שהגורם שאמור להתפרק במסגרתו כבר דחה אותו בפומבי, אינו סוף הסכסוך בין ישראל ללבנון, אלא, לכל היותר, תחילתו של תהליך ארוך.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

ההסכם בין ארצות הברית לאיראן נחתם, הירי בין ישראל לאיראן פסק, וראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על "הישגים". אבל על קו הגבול הצפוני של ישראל שום דבר לא הוכרע: חזבאללה נחלש, אך לא פורק, נשאר במקומו, ומחזיק בכוח לגרום לצפון הארץ להתרוקן שוב.
בשבוע האחרון, אחרי שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז בפעם השלישית על "הפסקת אש בין ישראל ללבנון" ארגון הטרור הפסיק לירות לתוך ישראל. אך זהו בטח לא הסכם שלום; אלא לכל היותר הפסקת אש עד הסבב הבא, שעלול להגיע בקרוב מאוד. את המחיר ישלמו אלה שכבר שילמו אותו שוב ושוב – תושבי הצפון.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומה השטויות האלה? האם הליכוד במצבו הנוכחי הופך להיות שותף לגיטימי לממשלה כלשהי? מי יהיו השרים מטעמם? נציגים בועדות הכנסת, אולי יו"ר ועדה? ישראל כץ? מירי רגב? אברהם מצא צדיק אחד בסדום. אני מתבונן ברשימת המועמדים של הליכוד ולא רואה שם אפילו אדם ראוי אחד
מפרשים את דברי הרצוג לא נכון: הוא רומז לממשלת אחדות "למניעת בחירות חוזרות" כאשר התנאי יהיה חנינה לנתניהו. זו עסקה סיבובית בה תוקם ממשלת אחדות עם הליכוד "ללא ביבי" והנ"ל יפרוש עם חנינה כדי לאפשר את זה.
המקרה היחיד בו נתניהו ישליך את שותפיו החרדים והכהניסטים הוא כמהלך אחרון בפוליטיקה אשר יציל אותו מהכלא. אם כוונתו להמשיך בפוליטיקה הוא לעולם לא ייקח את הסיכון ויוותר עליהם, ולא תהייה ממשלת אחדות.
החנינה והפרישה יוצגו כמהלך "אציל" של נתניהו למען אחדות העם, או משהו מפגר כזה.
מה יחסר לכותב המאמר במנחם בגין?
גם החזיר את כל סיני (אבל לא את עזה) וגם הכיר ב"זכויות הפלסטינים"; גם נכנע לפקידות (משפטית ואחרת), ולאחר שפרש והתעטף בשתיקה, הפר אותה כדי לקרוא לשמיר להעדיף את פרס על-פני כהנא.
ואיך נמשכת השתיקה על שתיקתו של הרצוג בפרשת עמותות ברק? זוהי שיטה ידועה במערכת הפוליטית והציבורית (והתקשורתית) לתפעל אנשים, בין השאר באמצעות אחיזה במידע "רגיש" אודותיהם.
עד היום לא ברור מי ומה דחפו את מאיר שטרית לקדם את נושא הזיהוי הביומטרי – מצוות "סדר עולמי חדש" מלומדה.
וכרגיל – הצגת תיאטרון הבובות הפוליטי כאילו מדובר בישויות עצמאיות, ולא בסוכנים (assets בלשון הביון) שמנוהלים ע"י הנדלרים שפועלים עבור גורמים זרים.
עצם הנחת אירועי ה-7 באוקטובר לפתחו של נתניהו בלבד, כאילו הם לא מונחים גם לפתחם של גורמים בטחוניים ואחרים, חלקם במחנה הפוליטי ההפוך, נועדה להמשיך את הונאת הציבור, כדברי הפתגם: "ימין וסמול, הפרד ומשול".
שלום, איפה אתה רואה "קואליציה ציונית רחבה שתשקם את ההריסות"? מי בדיוק? מחריבי הדמוקרטיה לוין ורוטמן? אנשי 3 הכפ'ים זוהר וחבורת אוכלי החינם, הבונים, מרכז הג'ובים ומפקד הארגזעם והדילים? המושחתים ביטן ואמסלם? העבריינים גוטליב ומאי גולן, החנפנים אוחנה וקיש-קוש? המשיחיים סמוטריץ ואולי וינטר? אוכלי החינם החרדים? איפה אתה רואה ממשלה ציונית רחבה לכל הרוחות. איפה. תגיד לי. כמה עיוורון יכול להיות לך. מה, נהיית כמו החליפה הריקה הטיפש הרצוג?
אין. אין תקומה. גם אם יהיה מהפכון, בעוד 3 שנים מספר התלמידים החרדים בכיתות א' ישתווה למספר החילונים. ועדיין לא ספרנו את הערבים, שרובם ככולם דתיים, את הדתיים, את שומרי המסורת, את מכבדי הדת מנשקי הקמעות ושאר הישראלים המטומטמים.
מי יעבוד פה. מי יתנדב, מי ילך לצבא, מי ישמור על הנקיון ועל המרחב הציבורי. מי.
מעניין לקרוא את כל ההיסטוריה הזו, ויחד עם, היא מפחידה, המחשבה שהביבי יהיה שוב רוהמ. 20 שנה זה מספיק, הגיע הזמן להחליף. לא באמת חשוב לי ימין או שמאל, חשוב לי מאוד, מאוד, שמי שייבחר, מדינת ישראל תעמוד בראש מעייניו. 20 שנה של הביבי, הרס המדינה. די זה די. הגיע הזמן להחליף. לקדם חוק שרוהמ יוכל לשמש בתפקיד חא יותר, חא יותר משתי קדנציות. נגמר