לפרקליט המדינה עמית איסמן היה חשוב להודיע לציבור כי מאז פרוץ המלחמה, אישרה הפרקליטות למשטרת ישראל לפתוח בעשרות חקירות פליליות נגד חשודים בעבירות הנוגעות לחופש הביטוי – בחשד לפרסום דברי תמיכה ושבח למעשי הטרור של חמאס.

בהודעת משרד המשפטים נמסר כי קרוב למאה חקירות כאלה כבר נפתחו, ובחלקן לא הסתפקה המשטרה בביצוע מעצר של החשודים, אלא אף ביקשה לעצור אותם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

מדיניות האכיפה של פרקליט המדינה בנוגע לעבירות אלה, מאז פרוץ המלחמה, משקפת מגמה מדאיגה של הצרה דרמטית של חופש הביטוי ויצירת אפקט מצנן על חופש הביטוי הפוליטי. זאת, בדרך של שינוי נקודת האיזון בין הצורך למנוע פרסום של ביטויי הסתה לטרור, לאלימות או לגזענות, ביטויי המרדה, גילוי הזדהות עם ארגון טרור או אף תמיכה באויב בעת מלחמה, לבין עקרון היסוד בדבר חופש הביטוי והדעה.

מדיניות האכיפה של פרקליט המדינה מאז פרוץ המלחמה, משקפת מגמה מדאיגה של הצרה דרמטית של חופש הביטוי ויצירת אפקט מצנן על חופש הביטוי הפוליטי

מדיניות זו משתלבת בפעולתן של הנהלות אוניברסיטאות ומכללות, לנקוט יד קשה בתחום הדין המשמעתי נגד סטודנטים בטענה שאלה הביעו גילויי תמיכה בחמאס; וכן ביוזמתו המטורללת של שר התקשורת שלמה קרעי להתקין תקנות שעת חירום שיאפשרו לו לסגור כלי תקשורת ולכלוא אזרחים שיפרסמו דברים המשמשים "בסיס לתעמולת אויב".

פרקליט המדינה עמית איסמן נואם בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, 4 בספטמבר 2023 (צילום: לשכת עורכי הדין)

אפילו בממשלה הקיצונית המכהנת כעת ברור שקרעי לעולם לא יצליח להעביר את התקנות הללו, המעמידות בצל את החלטת שר הפנים לסגור עיתון ב-1953, ששימשה בסיס לפסק הדין המונומנטלי בעניין "קול העם". אך המגמה הכללית שעניינה צינון המרחב החופשי של חופש הביטוי – מדאיגה.

ביטוי נוסף למגמה הזו הוא בתזכיר חוק שפרסם משרד המשפטים אתמול (שני), המהווה תיקון לחוק המאבק בטרור, ובא לאסור על "צריכת פרסומי טרור". שר המשפטים יריב לוין מיהר לדרוש קרדיט על פרסום החוק, סממן נוסף לאופיו הפופוליסטי.

הצעת החוק, שהיא הוראת שעה למשך שנתיים, מבקשת לקבוע כי "צריכה שיטתית וממושכת" של פרסומים של דאע"ש וחמאס היא עבירה שעונשה שנת מאסר אחת. במשרד המשפטים הדגישו כי כללו סייגים שונים בהצעת החוק, וזאת נוכח הפגיעה שהיא כוללת באוטונומיה של אדם ביחס לפעולות המבוצעות במרחב הפרטי שלו.

הצעת החוק, שהיא הוראת שעה למשך שנתיים, מבקשת לקבוע כי "צריכה שיטתית וממושכת" של פרסומים של דאע"ש וחמאס היא עבירה שעונשה שנת מאסר אחת

בד בבד, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה כי מאז 7 באוקטובר היא פועלת בהיבט המנהלי – להבדיל מהפלילי – להסרת תכנים, חשבונות, דפים ומשתמשים ברשתות החברתיות, המפיצים תכני הסתה לאלימות ולטרור המזוהים עם חמאס, המפרסמים דברי שבח למעשי טרור, והמציגים תמונות מבזות או משפילות של הרוגים, פצועים וחטופים מאזור עוטף עזה.

ניטור רשתות חברתיות. אילוסטרציה (צילום: iStock)

לפי הפרקליטות, נפח הפעילות של תכנים לכאורה לא חוקיים ברשתות החברתיות עלה פי עשרה ויותר מאז פרוץ המלחמה. נכון לאתמול, הפרקליטות הגישה כ-4,500 בקשות כאלה לענקיות האינטרנט המפעילות את הרשתות החברתיות – מחציתם בפייסבוק.

כ-90% מהבקשות בפייסבוק ואינסטגרם אושרו, וכ-85% מהפניות לטיקטוק התקבלו והתכנים הוסרו. עם טוויטר, נמסר ממשרד המשפטים, החברה של אילון מאסק עדיין לא משתפת פעולה. בכל אופן, הפעילות הזו של הפרקליטות נעשית במידה רבה בחלל משפטי ריק, כמעט ללא פיקוח שיפוטי.

כ-90% מהבקשות בפייסבוק ואינסטגרם אושרו, וכ-85% מהפניות לטיקטוק התקבלו והתכנים הוסרו. עם טוויטר, נמסר ממשרד המשפטים, החברה של אילון מאסק עדיין לא משתפת פעולה

מתבקשת כאן הבהרה: דברי הסתה לאלימות ולטרור, ותמיכה באויב בעת מלחמה, אינם נכללים בתוך הטווח הרחב המוגן על ידי הזכות לחופש הביטוי. זכות זו אינה בלתי מוגבלת, ובשוליים הקיצוניים שמעבר לגבולותיה מצויות עבירות פליליות, שאותן יש לאכוף.

דברי תמיכה במעשי הזוועה של חמאס עשויים בהחלט להיות עבירות פליליות כאלה, בהתאם למבחנים ההסתברותיים שנקבעו בפסיקה. אך באכיפתן דרושה רגישות והקפדה, שכן הסיכון הוא שאכיפת יתר של עבירות אלה תביא לצינון החופש להביע עמדות לגיטימיות, חוקיות, שכל חטאן הוא שהן חורגות מהקונצנזוס.

אפליקציות של רשתות חברתיות באייפון. אילוסטרציה (צילום: iStock)

ולכן, אולי הצעד המדאיג ביותר מצידו של איסמן, הוא אצילת הסמכות לפתוח בחקירות בנושאים הנוגעים למרחב חופש הביטוי, לידיה של משטרת ישראל.

הפרקליטות הודיעה כי "יש לגלות אפס סובלנות כלפי מי שמפרסמים – במפורש ואף במשתמע – גילויי תמיכה באויב ובמעשיו הנפשעים כלפי אזרחי המדינה". איסמן הורה לחקור, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסמים דברי שבח ותמיכה למעשי החמאס, אף אם מדובר בפרסום אחד.

הסמכות לאשר למשטרת ישראל לפתוח בחקירות בנושאים הללו שמורה בידי פרקליט המדינה והמשנה שלו לתפקידים מיוחדים, אלון אלטמן.

המדיניות שעליה הכריזו איסמן ואלטמן עומדת בסתירה להנחיות פרקליט המדינה עצמו – שנוסחו הרבה לפני ימיו של איסמן בתפקיד – ושלפיהן החלטות על פתיחת חקירות פליליות בנושאים הללו יתקבלו תמיד על ידי פרקליט המדינה או אחד ממשניו. לא גורם זוטר יותר בפרקליטות, ובוודאי לא קציני משטרה, שידם באופן טבעי קלה יותר על הדק האכיפה.

המדיניות עומדת בסתירה להנחיות פרקליט המדינה עצמו – שנוסחו הרבה לפני ימיו של איסמן בתפקיד – ושלפיהן החלטות על פתיחת חקירות פליליות בנושאים הללו יתקבלו תמיד על ידי פרקליט המדינה או אחד ממשניו

מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

הצורך בהפקדת הסמכות להחליט על חקירות פליליות בעבירות הנוגעות לחופש הביטוי דווקא בידיים בכירות בפרקליטות, הוסבר באותה הנחיה כך:

"מכיוון שבעבירות רגישות אלה קיימת חשיבות מיוחדת לכך שמדיניות החקירה והתביעה תהיה אחידה, וכן שמכלול השיקולים יישקלו באופן רוחבי, ההחלטה על פתיחת חקירה בנושאים האמורים תתקבל במטרה פרקליטות המדינה".

נראה שבימים אלה, כשהדם רותח ומגמות פופוליסטיות חודרות גם אל מבצרה של הפרקליטות, פוחתת חשיבותה של מדיניות אכיפה אחידה, ושל ההקפדה על כך שבתחום הרגיש הנוגע לחופש הביטוי יישמר האיזון הנדרש.