הדם רותח. רגש הנקמה עולה, מהביל, גולש מכל אדם סביר. אי אפשר להישאר קר רוח מול מראות הזוועה.

גם אי אפשר להישאר שקול מול עומק המחדל.

אבל דווקא בימים האלה נדרשת ההנהגה הישראלית (וגם התקשורת שמדרבנת אותה להיכנס לחסל את חמאס) לשיקול דעת כפול ומכופל. האויב תקף. בהפתעה. "הצליח" לפרוץ את מערכות ההגנה וההתרעה של ישראל ולבצע את הגרוע מכל. לא במוצבי חיילים אלא בבתי אזרחים תמימים נשים זקנים וטף.

אי אפשר להישאר קר רוח מול מראות הזוועה ומול עומק המחדל. אבל דווקא בימים האלה נדרשת ההנהגה הישראלית (וגם התקשורת שמדרבנת אותה להיכנס לחסל את חמאס) לשיקול דעת כפול

הנהגה ראויה ושקולה צריכה לנסות קודם כל להכיר בטעויותיה ובהישגי האויב.
עכשיו האויב נכנס למגננה. סביר להניח שהוא הכין את עצמו לתגובה הישראלית למתקפה שהמיט עליה.

עכשיו ברגע של אחריות ננסה לדמיין מה מחכה למתקפה של צה"ל בתוך עזה. לא. זה לא תמרון. היחידי שעושה כאן תמרוני התחמקות מאחריות זה בנימין נתניהו.

צה"ל שיכנס לעזה לא יתקל בשום מתאר קרב שהוא מכיר. שום תמרון קרקעי שהוא התאמן עליו. לא איגוף אנכי ולא הונאה טקטית.

עזה נמצאת מתחת לקרקע. זהו יעד מבוצר, חפור, מורכב, עמוק מתחת לאדמה.
סביר להניח שאין לצה"ל את מפת המנהרות המלאה של עזה תחתית.

חלק מהמנהרות מתוכננות למשוך את חיילי צה"ל פנימה ולפוצץ עליהם טונות של אדמה. החילוץ לא יהיה אפשרי בתנאי קרב מתחת לאדמה.

חמאס מצויד במטעני כלי מגור, נשק נ.ט. ולפי הנשיא יצחק הרצוג גם בנשק כימי.

בנוסף, מתחת לעזה נמצאים 222 שבויים וחטופים ישראלים בחדרים לא ידועים, וכל פיצוץ מנהרה או הצפתה במים או בחומרי נפץ עלול לגרום גם למותם.

חלק מהמנהרות מתוכננות למשוך את חיילי צה"ל פנימה ולפוצץ עליהם טונות של אדמה. החילוץ לא יהיה אפשרי בתנאי קרב מתחת לאדמה. חמאס מצויד במטעני כלי מגור, נשק נ.ט. ולפי הנשיא יצחק הרצוג גם בנשק כימי

הנהגה שקולה ואחראית צריכה קודם כל להכיר בעובדות שהאויב כפה עליה.
הזעם ורצון הנקם לא יצליחו לשחרר חטוף אחד.

המטרה של מיטוט וחיסול חמאס היא מטרת סלוגן, כותרת אולפנים והתלהמות כתבים צבאיים שיודעים יומיום לומר מה צהל "צריך" לעשות. מחלקים פקודות והוראות לרמטכ"ל ולקבינט. חלקם אגב עם ניסיון קרבי עשיר בגל"צ.

המלחמה שנכפתה כעת על ישראל אינה פשוטה ואי אפשר לנצח אותה בזבנג או בכניסה קרקעית בסגנון המתקפות של מלחמת העולם השנייה או של יום הכיפורים בעיר סואץ.

זה יגמר במרחץ דמים. של חיילינו.

כדי לנצח עיר תת קרקעית יש לתכנן לחימה מסוג חדש שאין לדעת אם צה"ל מוכן, מאומן ומצויד לבצע.

על כך יש להוסיף שצה"ל מונחה כיום בידי דרג מדיני כושל, מושחת, מורכב מחדלי אישים, חלקם עבריינים, חלקם הזויים בעלי השקפות עולם משיחיות קיצוניות ולאומניות. אלה לא האנשים שמסוגלים לקבל החלטות שקולות נוכח האתגר של חמאס בתת קרקע בעזה.

המטרה של מיטוט חמאס היא מטרת סלוגן, כותרת אולפנים והתלהמות כתבים צבאיים, שיודעים יומיום לומר מה צהל "צריך" לעשות. מחלקים פקודות והוראות לרמטכ"ל ולקבינט. חלקם אגב עם ניסיון קרבי עשיר בגל"צ

לכן יש לשים את הדברים לפי הסדר האפשרי:

1

ניהול מו"מ לשחרור השבויים והחטופים. ההתקפה של חמאס לא נגמרה כל עוד הם בשבי. לישראל אין שום רשות מוסרית לוותר עליהם או להפקיר אותם.

2

יש להכין את צה"ל ללחימה בעיר התת קרקעית של עזה. להשיג מודיעין, פתחים, מבנה המנהרות, מיקום המפקדות ונקודות התורפה.

זה ייקח זמן, אבל היום ישראל לפחות כולה יודעת שאי אפשר יותר להכיל את חמאס, לאשר לו לקבל כסף ודלק וחשמל ולשלוח פועלים להתפרנס בישראל תוך כדי ירי רקטות והתעצמות צבאית בסגנון דאעש.

התודעה הזו לפחות היא התקדמות, לאחר מדיניות נתניהו ששמר על חמאס כנכס כדי לפצל את הפלסטינים ולמנוע כל מו"מ על פתרון שתי המדינות.

3

יש לדאוג למשק הישראלי. גיוס מאות אלפי חילי מילואים למשך תקופה ארוכה אינו אפשרי לאורך זמן. לראשונה בתולדותיה ישראל ניצבת מול מלחמה שאיש לא יודע לאן תתפתח ולכמה זמן ואיך אפשר להכריע אותה.

יש להכין את צה"ל ללחימה בעיר התת קרקעית של עזה. להשיג מודיעין, פתחים, מבנה מנהרות, מיקום מפקדות ונקודות התורפה. זה ייקח זמן, אבל היום ישראל לפחות יודעת שאי אפשר יותר להכיל את חמאס

ממשלת ישראל, שכושלת יומיום בכל תחום שלטוני של ניהול המדינה, אינה יכולה להכין את המדינה לאתגר הענק של מלחמה ארוכה, קשה, מורכבת, יקרה כלכלית ומדממת מבחינה אנושית בחמאס.

בשלב ראשון יש למנות אנשים ראויים, בעלי יכולת ניהול וקבלת החלטות. אחרת האסון שנפל על ראשנו ב-7.10 הוא רק פתיחתו של גל אסונות גדול יותר אליו מובילים אותם אנשים שהובילו אל המחדל הנוכחי.

4

ממשלת ישראל הנוכחית חייבת לעבור מן העולם, כשלב ראשון במלחמה.
באי אמון או במחאה אזרחית גדולה יותר מזו שצמחה בחודשים שלפני המלחמה.

גם תומכי הממשלה בעבר כבר מבינים זאת.

אי אפשר לנצח במלחמת קיום אכזרית עם הנהגה, שגם בימים אלה דואגת רק לשלטונה וכושלת בכל מעשה מחשבה או החלטה למען הציבור.

שום תמרון או התקפה קרקעית בעזה לא יצליחו כשזו ההנהגה בישראל.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.