משהו שמטריף אותי בכל הוויכוח כביכול על עינייני סרק בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט:

1. בפרשת החשמלאי, שני הצדדים הודו שהוא לא קיבל תשלום על עבודות שעשה לפני שנתניהו כיהן כראש ממשלה, וקיבל תשלום עבור "תיקונים" מהמדינה רק אחרי שנתניהו הפך לראש הממשלה. אנשים הועמדו לדין בפרשות דומות ברשויות המקומיות.
2. כבר היה ראש ממשלה שהועמד לדין בשם אהוד אולמרט. ושם הכריחו את משה טלנסקי לתת עדות מוקדמת. למה טלנסקי כן וארנון מילצ'ן/שלדון אדלסון לא?
3. בתיק 2000, העדות המרכזית נמצאת כבר מעבר לשלוש שנים בטיפול…
4. תיק 4000 סובב סביב אישור עסקת בזק-יס, עם חתימה של נתניהו על מסמך רשלני ושגוי שהוזמן שלושה ימים לפני החתימה. חתימה שנעשתה בניגוד לעמדת כל הדרג המקצועי עם איזושהי הבנה טכנית בתחום. והשגיאות העובדתיות באותו מסמך השתקפו זמן קצר לאחר החתימה.

כל אחת מהסיבות למעלה לבדה מספקת עילה ליועץ המשפטי לממשלה ליזום מהלך שיוביל במהרה להפסקת כהונתו של ראש הממשלה.

יותר מזה, ההתחמקות האגרסיבית מפרסום השיקולים בנושא תיק המעונות מספרים על כוונותיו של האיש.

שלא לדבר על גרירת הרגליים.

והוא לא הולך להשתנות.

האויב האמיתי של הדמוקרטיה הוא מנדלבליט, לא נתניהו.

כי כשיש מישהו שלא מסוגל להחליט, זה מעלה שאלה על נחיצות הפונקציה.

הבסיס לדמוקרטיה הוא שלטון החוק. גם אם יש מישהו ש-70% מהעם תומך בו והוא ביצע פשע, הוא ייענש מבלי שהשיקול של הפופולריות האישית שלו ייכנס למערכת השיקולים של התביעה והיועץ המשפטי לממשלה.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, יש משמעות נרחבת לאופן קיום ההליכים נגד אנשי ציבור. בהכנסת כמות עצומה של אנשים לצמתי קבלת ההחלטות בענייני נתניהו, מנדלבליט בכוונת מכוון סירבל את התהליכים והכניס אנשים שאינם קשורים לעניינים. אותם אנשים הדליפו לנתניהו, ומאחר שמנדלבליט אינו חשוד בפיגור שכלי מעשיו שקולים לזה שהוא בעצמו הביא את כל הראיות ואת תהליכי החשיבה בפרקליטות לידיעת נתניהו. במעשיו יצר אפליה פסולה שקעקעה את עקרון השוויון בפני החוק.

בהכנסת השיקולים הפסולים של הפופולריות האישית של נתניהו, מנדלבליט גרם לנזק עצום. בהכנסת השיקול ששרה נתניהו ויאיר נתניהו הם קרובי משפחתו של בנימין נתניהו, הוא גרם נזק חריף שבעתיים. שיטת המשטר בישראל היא שיטה מפלה, ומנדלבליט שם על זה את החותמת.

אביחי מנדלבליט הוא מחריב הדמוקרטיה הישראלית.

הוא ולא אחר.

איתי בן דן הוא חוקר.

יאיר גולן מתיימר להציג לציבור הישראלי תפיסת ביטחון לאומי שאמורה להוות אלטרנטיבה לכשלי ההתנהלות של הממשלה הנוכחית. יש בה חלקים חיוביים, אלו שנוגעים להפסקת הלחימה בעזה ובניית מוכנות לאיום האיראני. אולם היא כושלת באופן קשה בהבנת המציאות הביטחונית מול הפלסטינים, ובסופו של דבר תיכשל גם בשינוי המציאות הפוליטית.

לאורך שנות שלטונו, נתניהו אבחן בדייקנות את הפחד הקמאי של הציבור הישראלי מקידום פתרונות קבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפתרון שמציע מחנה השמאל, של פשרה טריטוריאלית והקמת מדינה פלסטינית, עורר חשש מנסיגה לגבולות שאינם ברי הגנה, מהיעדרה של מנהיגות פלסטינית שתייצב את המדינה שתקום, ומאלימות רחבה שעלולה להיווצר עקב פינוי מסיבי של התנחלויות.

בן זוג, אבא, גר בקיבוץ בגליל. פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. מתעניין בעיקר באופן שבו זהויות קולקטיביות משפיעות על משטרים פוליטיים. חושב וכותב על דת ומדינה, פוליטיקה ישראלית והסכסוך הישראלי פלסטיני. מאמין שישראל יכולה וצריכה להיות טובה יותר.

קל להתייאש מציבור המצביעים הישראלי שכה רבים בו פשוט אינם מבינים שהימין מוביל את המדינה לחורבן: מדינה דו-לאומית, לא דמוקרטית, ענייה ותאוקרטית. בעקבות האסון האלקטורלי שהתרחש כעת בארצות הברית, אולי יש חצי נחמה בהוכחה שבלבול המוני הוא צרת רבים.

בסקר אחר סקר סביב בחירות 2024 אמרו האמריקאים שהכלכלה נמצאת בעדיפות עליונה ושהאינפלציה היא הנושא הכלכלי החשוב מכולם. זה עזר מאוד לדונלד טראמפ. היותו אדם לא מוסרי באופן מזעזע וחסר תקדים בעידן המודרני במערב לא נחשב לחשוב במיוחד. את הציבור עניינה המדיניות, כביכול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

הנה מדד הדמוקרטיות העדכני.

צ'ילה מוגדרת דמוקרטיה ליברלית. מדינת ישראל (ללא הגדה והרצועה – ולפחות לגבי הגדה, זוהי אבחנה מלאכותית שכבר מזמן אינה מציאותית) אינה מוגדרת עוד דמוקרטיה ליברלית אלא דמוקרטיה אלקטורלית: כזו שנערכות בה בחירות חופשיות (גם זה אינו בטוח עוד, כפי שמבין כל מי שעיניו בראשו) אך אין בה עוד הגנה מספקת על זכויות האדם, עצמאות מערכת המשפט מותקפת בידי הממשלה וכך גם עצמאות התקשורת ועוד.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.