בישיבה האחרונה של מליאת רשות הטבע והגנים – גוף המקביל לדירקטוריון – עלו על השולחן השלכות המלחמה. כשהתותחים רועמים והטנקים דוהרים, שמורות הטבע נגרסות.

הנגב המערבי נראה בימים אלה כמו משטח אבק עצום, אבל רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, התייחסה בהרחבה דווקא למצב השמורות הצפוניות, מהיפות והחשובות שיש לטבע הישראלי להציע.

"חשוב לי מאוד לציין", אמרה לנוכחים, "את הנזקים העצומים הנגרמים על־ידי הצבא בשטחים הפתוחים, בעקירת שערים וגדרות, לכלוך אין־סופי וגם בפריצות דרכים, כמו שקרה לפני יומיים בשמורת טבע נחל *** (שם הנחל שמור במערכת מטעמי ביטחון מידע).

"התנגדנו נחרצות לעבודה אך זה לא עזר והעבודה אושרה בולמ"ב (ועדה למתקנים ביטחוניים, א"ל). אמרתי לשרה שנגיש בקשה לשיקום השטחים הפתוחים בהיקפים גדולים, אנו מתעדים כל דבר על מנת שניתן יהיה להגיש בקשות מסודרות לטובת השיקום".

כוחות שריון מתאמנים בגבול הצפון, 26 באוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

את הדאגה שאנשי רשות הטבע והגנים מביעים בחדרים הסגורים הם מסרבים לשתף בפומבי. הרגישות ברורה: צה"ל נמצא במלחמה, ולכוחות חסרי התקדים המציפים את הצפון יש מטרה אחת – להגן על האזור מפני חזבאללה. איש לא רוצה להיתפס כמי שתוקע מקלות בגלגלי מכונת הצבא הישראלית בזמן מערכה.

"הבעיה היא", אומר פעיל סביבה, "שגם בזמני שגרה לצה"ל יש סטנדרטים נמוכים בכל הנוגע לשמירה על הסביבה, ועכשיו זה רק מחריף. מצד שני, ברור שכל הכוחות האלה לא עלו לצפון כדי לשחק שש בש, הם נלחמים בשבילנו ואנחנו איתם ב־100%. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להיראות כגורם המפריע להתרכז בעיקר".

הפגיעות המטרידות ביותר הן אלה שאינן הפיכות. למשל, פריצת דרכים חדשות בתוך שמורות טבע לטובת מעבר של כלים כבדים וכוחות צבא

הפגיעה בטבע ובסביבה של פעילות צבאית בסדר הגודל שהצפון חווה בשבועות האחרונים מתבטאת בכמה מישורים. הפגיעות המטרידות ביותר הן אלה שאינן הפיכות. למשל, פריצת דרכים חדשות בתוך שמורות טבע לטובת מעבר של כלים כבדים וכוחות צבא.

באירוע שהוזכר בישיבת המליאה, צה"ל ביקש לפרוץ דרך לצרכים מבצעיים בלב אחת משמורות הנחל היפות בגליל העליון. ברשות הטבע והגנים מתוסכלים מפני שהתוכנית הזו עלתה על השולחן עוד בטרם המלחמה, ולטענת גורמים בתחום הוצעו לה חלופות שעשויות למזער את הפגיעה בטבע. הן לא מומשו וכעת, בשעת מלחמה, יכולת ההתנגדות של רשות הטבע והגנים דלה עד לא קיימת.

כוחות צה"ל בגבול לבנון, 2 בנובמבר 2023 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

הצבא העלה את התוכנית לוועדה למתקנים ביטחוניים, שבה לרשות הטבע והגנים כלל אין זכות הצבעה ושבה תוכניות מבצעיות מאושרות בדרך כלל באופן מיידי. וכך היה. בנקודת הזמן הזו כנראה לא היה מנוס מפריצת הדרך ומפגיעה בשמורה, אבל ייתכן שהתנהלות מתחשבת יותר בטבע בזמני שגרה הייתה יכולה לחסוך את הנזק.

תוצר לוואי אחר של שטחי הכינוס העצומים בדרום ובצפון הן כמויות הפסולת הדמיוניות הנוצרות בהם. המשרד להגנת הסביבה, בהנחיית השרה עידית סילמן שמרבה להסתובב בשטח מאז תחילת המלחמה, תקצב את הרשויות המקומיות בנגב ובגליל ב־19 מיליון שקל לטובת תגבור פינוי הפסולת, מתוך הבנה שמועצות אזוריות – שבשגרה מספקות שירות לכמה אלפי תושבים – הפכו בבת אחת לערים המארחות רבבות חיילים.

"אתה רואה את הכמויות של החיילים והכלים הכבדים בתוך שמורות הטבע ובתוך היישובים בצפון", אומרת סילמן, "ברור שאין לרשויות את הכלים והתשתיות להכיל את זה"

"אתה רואה את הכמויות של החיילים והכלים הכבדים בתוך שמורות הטבע ובתוך היישובים בצפון", אומרת סילמן, "ברור שאין לרשויות את הכלים והתשתיות להכיל את זה ותפקידנו לעשות הכול כדי לסייע להן".

סילמן מבקשת להזרים לרשויות בקווי העימות תקציבים גם מקרן הניקיון. מכיוון שעל פי חוק כספי הקרן מיועדים לתמיכה ברשויות המשתייכות לאשכול סוציואקונומי 1–5, ורוב המועצות האזוריות בגליל ובנגב נמנות עם אשכולות מבוססים יותר, היא פועלת לאישור תקנה לשעת חירום שתשנה את הקריטריונים להעברת הכספים.

טנק ישראלי באזור כינוס בצפון, 30 באוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

ברשות הטבע והגנים ובמשרד להגנת הסביבה עושים מאמצים למזער את הנזקים, אבל מותר להיות מוטרדים מהעובדה שארגוני החברה האזרחית, שבימי שגרה משמשים כעין צופיה מטעם הציבור, כמעט לא נמצאים בשטח, גם מפני שהאזורים הסמוכים לגדר מוכרזים כשטח צבאי סגור.

בחברה להגנת הטבע, למשל, מודים שאין להם מידע לגבי היקף הפגיעה בטבע בגבול הצפון בימים אלה. המבט האזרחי הזה חסר, ולו משום שביום שאחרי המלחמה נכסי הטבע הם אחד העוגנים המרכזיים של החיים בקצה הצפוני של המדינה ושל התיירות והכלכלה באזור. אלה דברים שלא מומלץ לשכוח גם בלהט הקרב.

לצד מזעור נזקים בהווה, סילמן אומרת שפעילות המשרד להגנת הסביבה ממוקדת ביום שאחרי: "הפקחים שלנו מסתובבים כל הזמן בשטח במטרה למפות את הבעיות. יש מקומות שבהם נוצר זיהום של גריז ודלקים"

לצד מזעור נזקים בהווה, סילמן אומרת שפעילות המשרד להגנת הסביבה ממוקדת ביום שאחרי: "הפקחים שלנו מסתובבים כל הזמן בשטח במטרה למפות את הבעיות. יש מקומות שבהם נוצר זיהום של גריז ודלקים שנשפכים לקרקע. ביום שאחרי המלחמה נצטרך לבצע שם שיקום של הקרקע".

במשרד להגנת הסביבה מדברים על "מנהלת תקומה ירוקה", כשהשאיפה היא שהצעת המחליטים על הקמת המנהלת לשיקום העוטף תכלול שיקום פיזי וסביבתי של האזור.

טנק ישראלי בגליל העליון, בקרבת הגבול עם לבנון, 1 בנובמבר 2023 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

השיקום הסביבתי בדרום ובצפון יצריך תקציבים נדיבים, וכבר נערכו ישיבות עם האוצר במטרה להכין את הקרקע, תרתי משמע, לדרישות העתידיות, בתקווה שהטבע והסביבה לא יישארו כרגיל בסוף התור, שהפעם – מתוקף הנסיבות – יהיה  ארוך וכאוב במיוחד.