דמיינו את עצמכם עומדים על גדת פיורד נורווגי בתולי, כשהאוויר הצלול ממלא את ריאותיכם. נורווגיה, מגדלור של פיוס באירופה הצפונית, הידועה בתפקידה בהסכמי אוסלו, היא מדינה שהעם הישראלי מעניק לה כבוד רב. אך מתחת לפני השטח מסתתר לו נרטיב הרמוני פחות מהנגלה לעין.

לאחר שביליתי שש שנים מעצבות בנורווגיה, בהן לימדתי באוניברסיטה בדרום המדינה, שבתי לישראל. ישראל שחזרתי אליה ראתה את נורווגיה מבעד למשקפיים ורודות – אותה מדינה מרהיבה שתושביה ידידותיים. אך המדיניות הנורווגית, בשילוב גישות חברתיות שונות, רחוקות שנות אור מאותה תדמית ציורית.

ישראל שחזרתי אליה אחרי שנים בנורווגיה, ראתה את נורווגיה מבעד למשקפיים ורודות – מדינה מרהיבה וידידותית. אך המדיניות הנורווגית, בשילוב גישות חברתיות שונות, רחוקות שנות אור מהתדמית הציורית

קחו לדוגמא קמפיין שנעשה באופן שנתי בנורווגיה, ה-"ODW". מדובר במאבק בעל מטרה נעלה ביותר, בו נוער נורווגי עובד ותורם את שכרו למדינות מתפתחות. אך בשנת 2018 הקמפיין ביצע סיבוב פרסה והחל להזרים תרומות למטרות התומכות במאבק ה-BDS, כשאנשיו משתמשים בדמויות כמו ג'אנה ג'יהאד, הידועה בגישתה האגרסיבית, כילדי פוסטר של המאבק.

בתי, שלמדה אז בנורווגיה, חשה בעצמה את דקירתה של הדעה הקדומה. היא ושני תלמידים נוספים, האחד יהודי והשני נוצרי אוונגליסטי, נקלעו למערבולת של דחייה ובידול, כשבתי הספר הציגו נרטיב מוטה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

כשמסתכלים על התמונה הגדולה, זה לא נעשה בריק מוחלט. קרן העושר הריבונית של נורווגיה נפטרה מחברות ישראליות. אנשי אקדמיה, אמנים, אפילו איגודים מקצועיים הביעו תמיכה בתנועות BDS. ניסיונות השגרירות הישראלית בנורווגיה לטפל באתגרים האלו מול ממשלת נורווגיה, נתקלו בחומה בצורה של דעות קדומות.

ומה באשר לאירועים הנוראיים של השבעה באוקטובר?
בפתחה של המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מימי הקמתה, הודיע שר החוץ הנורווגי, אניקן הויטפלדט, כי יש להמשיך ולספק סיוע כספי למוסדות הפלסטיניים, בניגוד לשכנותיה הסקנדינביות של המדינה, שוודיה ודנמרק.

Pro-Palestine protest at Oslo Station, Norway@SajjadKargili_ @0fficialTanveer @jacksonhinklle pic.twitter.com/Hj8N9nx1P2

— The logical Muslim (@logicalmuslimin) November 11, 2023

בתי, שלמדה אז בנורווגיה, חשה את דקירת הדעה הקדומה. היא ושני תלמידים נוספים, יהודי ונוצרי אוונגליסטי, נקלעו למערבולת דחייה ובידול, כשבתיה"ס הציגו נרטיב מוטה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

אם לא די בכך, באחד עשר באוקטובר, ארבעה ימים לאחר אותה תקיפה איומה, כשמספר הקורבנות ובני הערובה הלך וגדל לממדים מפלצתיים והתיעודים המחרידים הציפו את הרשתות, ממשלת נורווגיה הוציאה הודעה רשמית בה היא אינה מגנה את חמאס, ולא מגדירה אותו כארגון טרור. אדרבה, היא קוראת למדינות אחרות להמשיך לסייע כלכלית ל"לוחמי החופש".

https://twitter.com/AvnerM/status/1721807092321866081

נמשיך ונצלול אל נדבך נוסף של מערכת היחסים הקרירה בין שתי המדינות: סלמון. ישראל היא צרכנית מהותית של דג הסלמון הנורווגי. אך הסלמון הזה, שלעיתים נתפס כסמל לטוהר ולניקיון המאפיינים את נורווגיה, גם הוא שוחה במים עכורים.

חוות גידול של הסלמון הנורווגי קושרו בעבר לחששות בריאותיים רבים – ממזהמים כמו PCB ודיוקסינים ועד לשימוש יתר באנטיביוטיקה, שעלול להוביל לעמידות אנטיביוטית. ישנו גם העניין של האסטקסנטין הסינתטי, שנמצא בשימוש חוות הגידול כדי להעניק לסלמון את צבעו הוורדרד, וגם עניין השלכותיו הבריאותיות והסביבתיות של הטיפול נגד כינים שנעשה בדג.

בעולם האולטרה-מחובר של היום, כשברקע מדובר על ניתוק הקשרים עם טורקיה – דיפלומטיה היא לא רק שגרירויות, בריתות ואמנות, אלא גם מסחר, תרבות ויחסי כבוד.

כפי שכל אחד ואחת מאיתנו מגנים את הפגנת התמיכה הבלתי מתפשרת של רג'פ טאיפ ארדואן בחמאס ושל מאות האלפים המפגינים בטורקיה, אל לנו לשכוח מדינות בעלות השקפה דומה על המצב, כמו אותה נורווגיה שוחרת שלום פייסנית.

כמו שאנו מסרבים כעת, ובצדק רב, לרכוש עגבניות או כל תוצרת אחרת מטורקיה, תוך דרישה מרשתות השיווק להפסיק לשווקה – כך עלינו לנהוג עם סחורות ממדינות דומות.

אנחנו כבר יודעים כי אנו יכולים להשמיע את קולנו לא רק דרך מילים, אלא במעשים. עלינו לאכול לא רק מתוך השאיפה לבריאות, אלא גם מתוך ראייה ערכית. ייתכן כי זו העת לחשוב מחדש על רכישת סלמון נורווגי בפעם הבאה שנלך לסופר, ולחפש אלטרנטיבות נוספות, שיוכלו להתאים לאורח החיים והבריאות שלנו.

נדבך נוסף של מערכת היחסים הקרירה בין המדינות: סלמון. ישראל צרכנית מהותית של דג הסלמון הנורווגי, אך הסלמון הזה, שלעיתים נתפס כסמל לטוהר ולניקיון המאפיינים את נורווגיה, גם הוא שוחה במים עכורים

אז היכן כל זה מותיר את אותם ישראלים המעוניינים בערכים התזונתיים של הסלמון? התשובה נעוצה באלטרנטיבות. סלמון בר מאלסקה, עשיר באומגה 3, ללא מזהמים שונים, הוא בחירה מצוינת. לאלה מכם המחפשים אפשרות קרובה יותר, עם אותם הערכים הבריאותיים וללא שיקול אתי, ישנם הסרדינים, בהם הים התיכון שופע.

אחרי הכל, בבופה הגדול והעשיר של יחסי החוץ והדיפלומטיה, כל ביס נחשב.

פרופ׳ אילן אלון הוא דיקן בית הספר לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל, כיהן כפרופסור באוניברסיטת אגדר בנורבגיה ובאוניברסיטאות בארצות הברית, אסיה ואירופה. פרופ׳ אלון פרסם מעל ל-100 מאמרים בכתבי עת מובילים ולמעלה מ-20 ספרים בתחום הכלכלה הבינלאומית.