כמו תאונת דרכים בהילוך איטי, כך הולכת ומתפוררת תוכנית ההפיכה המשטרית של שר המשפטים יריב לוין. אתמול (חמישי) נפלה עוד לבנה מחומת ההפיכה שניסה לבנות – כאשר תוכניתו להתנות בין בחירת נשיא בית המשפט העליון לבין מינוי שני שופטים חדשים לעליון, בצלמו וברוחו, התפוררה ברעש גדול.
הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אתמול לראשונה זה כשנה וחצי – ולראשונה מאז הקמת הממשלה וההכרזה על תוכנית ההפיכה המשטרית מבית היוצר של לוין ושמחה רוטמן. לוין כינס את הוועדה כמי שכפאו שד; הוא לא היה מעוניין בכך, אך נאלץ להודיע על כינוס הוועדה ערב הדיון שהיה אמור להתקיים בבג"ץ בעתירות שדרשו ממנו לעשות בדיוק את זה.
ביממה שלפני כינוס הוועדה טרחה הממשלה ומינתה – בהחלטה שהתקבלה בסבב הצבעה בווטסאפ הממשלתי – את השרה אורית סטרוק לחברה בוועדה, לצידו של לוין.
שעתיים וחצי דנו חברי הוועדה בצעדיה הבאים של הוועדה עצמה, ובהליכים לקראת הדיון במינוי שופטים, שעשרות מהם חסרים בכל הערכאות – אך לא דנו בשמות של מועמדים ובמינויים עצמם. זה יקרה בישיבות הבאות.
שעתיים וחצי דנו חברי הוועדה בצעדיהם הבאים, ובהליכים לקראת הדיון במינוי שופטים – אך לא דנו בשמות של מועמדים ובמינויים עצמם. זה יקרה בישיבות הבאות
בינתיים, מונו שתי ועדות משנה של הוועדה לבחירת שופטים, בכל אחת מהן שלושה מחברי הוועדה – שופט, חבר כנסת ועורך דין. באחת השופטת דפנה ברק-ארז, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ועו"ד אילנה סקר; ובשנייה השופט יצחק עמית, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ועו"ד מוחמד נעאמנה.
ועדות המשנה אמורות לראיין את המועמדים לשיפוט ולקידום בין הערכאות, ולהגיש חוות דעת למליאת הוועדה לקראת הדיונים הצפויים במינויים.
אך הסיפור המרכזי הוא פריצת הדרך בנושא מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ומינוי שופטים לעליון במקום שתי השופטות שפרשו בחודש שעבר – הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון.
הסיפור המרכזי הוא פריצת הדרך בנושא מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ומינוי שופטים לעליון במקום שתי השופטות שפרשו בחודש שעבר – הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון
ההודעה המשותפת שפרסמו ממלא-מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושר המשפטים לוין בתום הישיבה, תיארה את הדרמה בשפה לקונית:
"הוועדה החליטה לקיים ישיבה מקדימה טרם פרסום שמות מועמדים לכהונה בבית המשפט העליון, וללא הצבעות, בתוך כשלושה שבועות ובמועד שיסוכם בין מ"מ הנשיא לשר. בישיבה זו ידונו בנושא מינויים לבית המשפט העליון וכן בנושא מינוי נשיא לבית המשפט העליון".
ממידע שהגיע לזמן ישראל עולה כי בניגוד לדעתו של לוין, הוכרע כי הסמכות לקבוע את סדר יומה של הוועדה, לרבות את נושאי המינויים שיידונו ויוכרעו, נתונה בידי הוועדה כולה, ולא בידי שר המשפטים.
אם הדבר היה תלוי בלוין, הוועדה לא הייתה קובעת כי בישיבה קרובה שלה יועלה לדיון נושא מינוי נשיא העליון. רוב חברי הוועדה, התומכים במינוי נשיא וספציפית בשופט יצחק עמית – שהוא הנשיא הבא בהתאם לשיטת הסניוריטי – כופפו את ידו של השר.
בנוסף, לזמן ישראל נודע כי כוונתו של לוין להתנות את הסכמתו למינויו של עמית לנשיא העליון הבא, "בתמורה" למינוי שני מועמדים מטעמו לשופטים בעליון – ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון – קרסה ברעש גדול.
מלכתחילה זו הייתה הזיה. אין סרט כזה, מאחר שלוין כלל לא אוחז בזכות וטו על מינוי הנשיא. משכך, אין לו כוח מיקוח כה גדול, ואין שום סיבה שרוב חברי הוועדה יזרמו עם מינויים כאלה.
לוין הצליח בדבר אחד: למנוע את עצם קיום הדיון במינוי נשיא בישיבה שהתקיימה אתמול, וכן לדחות את הדיון, לפצל אותו לשני מועדים נפרדים, שבאחד מהם יתקיים דיון ובאחר הצבעה, וכן לסנכרן בין הליך מינוי הנשיא לבין הדיון במועמדים לעליון. בכך הותיר לעצמו סדק של תקווה, שאולי בכל זאת יזכה בכוח השפעה גדול מזה שיש בידיו, בנוגע לזהות המועמדים.
איך זה יעבוד? פוגלמן ולוין אמורים לסכם בימים הקרובים על מועד לכינוס הבא של הוועדה, שיהיה בתוך שלושה שבועות. בדיון הזה תדון הוועדה בשמות של מועמדים לעליון אך לא לצורך הצבעה, אלא לצורך פרסום רשימת שמות מועמדים, בהתאם לכללי העבודה של הוועדה.
פוגלמן ולוין אמורים לסכם על מועד לכינוס הבא של הוועדה, שיהיה בתוך שלושה שבועות. בדיון הזה תדון הוועדה בשמות של מועמדים לעליון אך לא לצורך הצבעה, אלא לצורך פרסום רשימת שמות מועמדים
בשלב זה יינתנו לציבור 20 יום להגיש הסתייגויות לגבי מועמדים, והוועדה תבחן אותן במשך 45 ימים בטרם תתכנס שוב על מנת להצביע. בדיון הקרוב יידון גם נושא מינוי נשיא לעליון, ושוב – ללא הצבעות, אף שבעניין זה אין מניעה חוקית שהוועדה תדון ותצביע מיידית.
מבט על לוח השנה יגלה שההצבעות על מינוי נשיא ועל שופטים חדשים לעליון, יתקיימו לא לפני השבוע האחרון של ינואר 2024. ואפשר שיידחו עוד, שכן הוועדה קבעה מועדים נוספים להתכנסותה – ב-20 וב-25 בפברואר 2024 וכן ב-17 באפריל. בישיבות אלה אמורה הוועדה לדון ולבחור שופטים לבתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין לעבודה.
הכול, כמובן, בכפוף לכך שהממשלה לא תיפול או שהכנסת לא תיכנס לתקופת בחירות, שבהתאם לכללי הריסון והאיפוק אמורה להביא להקפאת הליך מינויי שופטים (כללי הריסון בתקופת בחירות נסמכים אמנם על עילת הסבירות, שבעת הנוכחית אינה חלה על פעולות של חברי הממשלה, אך הצפי הוא שבחודש ינואר 2024 יינתן פסק דינו של בג"ץ בהרכב מלא של 15 שופטים, שיבטל את סעיף ביטול הסבירות שבחוק יסוד השפיטה).
יחסי הכוחות בתוך הוועדה ידועים: במחנה של לוין תומכים השרה סטרוק וח"כ קרויזר; מנגד, שלושת שופטי העליון בוועדה נהנים מתמיכתם של ח"כ אלהרר ושל שני חברי לשכת עורכי הדין, עו"ד נעאמנה ועו"ד סקר.
מאחר שעל בחירת נשיא העליון לא חל "חוק סער" המחייב רוב מיוחד של 7 חברי ועדה, אלא רוב רגיל בלבד – דרכו של השופט יצחק עמית למינוי נראית סלולה. זה יקרה בעוד חודש, או בעוד חודשיים, אבל זה יקרה. פוגלמן ישמח להעביר את כתר הנשיאות לעמית, ולסיים את כהונתו בעליון בתואר "המשנה לנשיא" שבו נשא במהלך החלק האחרון של כהונת הנשיאה חיות.
מאחר שעל בחירת נשיא העליון לא חל "חוק סער" המחייב רוב מיוחד של 7 חברי ועדה, אלא רוב רגיל בלבד – דרכו של השופט יצחק עמית למינוי נראית סלולה. זה יקרה בעוד חודש, או בעוד חודשיים, אבל זה יקרה
אשר לבחירת שופטים לעליון, כאן המצב מורכב יותר. השופטים ותומכיהם בוועדה נהנים מרוב של שישה, אך הוא אינו מספיק על מנת לבחור לבדם שופטים חדשים לעליון. יידרש כאן איזשהו דיל מול לוין וחבריו.
מאחר שבעת הנוכחית יש שני מינויים על הפרק, העסקה המתבקשת היא שכל מחנה יבחר מועמד אחד מטעמו. מהלך כזה יסמן ניצחון טקטי של לוין: חיות וברון נחשבו שתיהן ליברליות. מינוי שמרן אחד על הכיסאות שפינו, יגדיל את המחנה השמרני בעליון. וכל זאת בשעה ששר המשפטים חולש בפועל רק על שליש מהרכב הוועדה לבחירת שופטים.
אפשרות אחרת היא שהוועדה, בהרכבה הנוכחי, תסתפק במינוי נשיא לעליון, ולא תגיע להסכמות בדבר מינוי שופטים חדשים לעליון, ובית המשפט יישאר בהרכב חסר של 13 עד להחלפת הממשלה. זה לא תרגיש גרוע.
אפשרות אחרת היא שהוועדה, בהרכבה הנוכחי, תסתפק במינוי נשיא לעליון, ולא תגיע להסכמות בדבר מינוי שופטים חדשים לעליון, ובית המשפט יישאר בהרכב חסר של 13 עד להחלפת הממשלה. זה לא תרגיש גרוע
העליון כבר ידע ימים קשים יותר בשנים 2005-2007, כשהרכבו הצטמצם מ-15 עד ל-10 שופטים, בשל שיתוק עבודת הוועדה לבחירת שופטים. ממילא, ההערכות מדברות על רעידת אדמה במערכת הפוליטית ביום שאחרי המלחמה ברצועת עזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הדיקטטורה של בג"ץ והמהפכה המשפטית של אהרון ברק שכפתה עלינו את חוק "כבוד האדם וחירותו", אשמה במחדל של שמחת תורה ובמלחמה בעקבותיה שנכפתה על מדינת ישראל. גם הניצחון והקיום של המדינה מוטל בספק בשל דיקטטורת בג"ץ והכתבה הזאת בלי בושה חוגגת את הדיקטטורה ואת הסיכוי להשמדת מדינת ישראל. זוועה.
תגיד… אתה לא מתבייש? אפילו קצת?
למה אתם באים היום בטענות לאו"מ ולתקשורת בחו"ל ביחס שלה כלפי ישראל? שנה שלמה לכלכתם בכל העולם שהימין שבשלטון דיקטטורים וכו… אז מה אמור עיתונאי קטן בחו"ל לחשוב?? כולה מלחמה בין שתי דיקטטורות!!! הרי כח קפלן על שם וגנר ואחים על תנאי לנשק טוענים שיש פה דיקטטורה. טייסים התראיינו בחול שאנו פוגעים בילדים וכו… באמת לא הפנמתם דבר??
עצוב.. באמת עצוב. תפסיק לקרוא לזה הפיכה משטרית.