1
ההכרזה על הקמתו של היישוב חנון הייתה אחת השקטות בהיסטוריה של ישראל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה על הקמתו בעוטף עזה, אבל הידיעה על כך טבעה בתוך ים חדשות המלחמה.
היישוב נקרא על שם נחל חנון שעובר באזור, אבל השם זמני – מתישהו הוא כנראה יוחלף בגלל הדמיון לבית חאנון שמעבר לגדר. קרוב לוודאי שהיו קוראים ליישוב החדש תקומה, אלמלא השם הזה כבר היה תפוס על ידי המושב הסמוך.
כמה ממפוני העוטף ששוחחתי איתם השבוע הופתעו לשמוע שעתיד להיות להם שכן חדש. ספק אם רבבות תושבי הקיבוצים, המושבים וערי העוטף שמפוזרים ברחבי הארץ ומנסים להבין מתי ישוקמו היישובים שחרבו, יראו בעין יפה את העובדה שמדינת ישראל מצאה לנכון לאשר דווקא עכשיו את הקמתו של יישוב קהילתי חדש בעלות מוערכת של 123 מיליון שקל.
ספק אם רבבות תושבי הקיבוצים, המושבים וערי העוטף שמפוזרים ברחבי הארץ יראו בעין יפה את העובדה שהמדינה מצאה לנכון לאשר דווקא עכשיו את הקמתו של יישוב קהילתי חדש בעלות מוערכת של 123 מיליון שקל
בתפריט: 500 יחידות דיור שייבנו עבור ציבור מעורב דתי-חילוני בין נתיבות לקיבוץ סעד, כ-7 קילומטרים מגדר הרצועה.
המהלך הזה מתבשל כבר כמעט עשור. מי שדוחף אותו בהתלהבות הוא תמיר עידאן, ראש מועצה אזורית שדות נגב שבשטחה יקום היישוב. עידאן מבקש למשוך למועצה שלו אוכלוסייה איכותית החושקת במגורים בצמודי קרקע. רק שלצד השדרוג למועצה של עידאן, הקמה של יישוב כזה פוגעת כמעט בכל אינטרס אפשרי.
בראש ובראשונה תיפגע נתיבות השכנה, שמדורגת באשכול סוציואקונומי 3. העיר הוותיקה עלולה לאבד את האוכלוסייה המבוססת יחסית לטובת הפרבר החדש שצמוד אליה – בדיוק כמו שבאר שבע איבדה בשעתו אקדמאים רבים לטובת להבים, וכפי שאופקים מתקשה להתחרות על ליבה של אוכלוסייה איכותית מול החלופות הכפריות שמציע הנגב המערבי.
גם בימי שגרה, המהלך הזה מנוגד לכל הגיון חברתי, סביבתי (עוד כמה אלפי דונמים שטחים פתוחים שיכוסו בבטון) ותחבורתי (בהיעדר אפשרות לתכנן תחבורה ציבורית יעילה, מדובר בעוד יישוב עם 3 מכוניות למשק בית). מכל הסיבות האלה, בסבבי הדיון הקודמים התוכנית נתקלה בהתנגדות נחרצת של גורמי המקצוע במשרדי האוצר והגנת הסביבה.
ב-2020, כשהממשלה קיבלה החלטה שמאשרת את תכנון היישוב ושרת הפנים איילת שקד טענה שמדובר ב"מהלך ציוני היסטורי", אגף התקציבים באוצר פרסם חוות דעת מנומקת נגד התוכנית.
ב-2020, כשהממשלה קיבלה החלטה שמאשרת את תכנון היישוב ושרת הפנים איילת שקד טענה שמדובר ב"מהלך ציוני היסטורי", אגף התקציבים באוצר פרסם חוות דעת מנומקת נגד התוכנית
"לתפיסתנו", נכתב בחוות הדעת של אגף התקציבים, "הקמת יישובים חדשים מנוגדת לפיתוח וחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה והיכולת ליצירת מטרופולינים משמעותיות גם מחוץ למרכז הארץ. המשמעות היא שינוי המבנה הכלכלי-חברתי של הנגב.
"יחידות הדיור שייבנו ביישוב החדש הינן למעשה מענה חליפי ליחידות דיור שהיו יכולות ועתידות להיבנות בעיר הסמוכה נתיבות. מדיניות זו תהווה המשך לבעיה קיימת ומוכרת של יציאת אוכלוסיות מבוססות מהערים בנגב לטובת יישובים אקסקלוסיביים והחלשת ערי הנגב".
כשהדברים החד-משמעיים הללו נכתבו על ידי פקידי האוצר, שלומי הייזלר עמד בראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהובילה את המהלך. כיום אותו הייזלר משמש כמנכ"ל האוצר. השר שמינה אותו, בצלאל סמוטריץ', תומך נלהב בהקמת היישוב. ההתנגדות של הדרג המקצועי באוצר נמוגה.
כשהדברים החד-משמעיים הללו נכתבו על ידי פקידי האוצר, שלומי הייזלר עמד בראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה. כיום אותו הייזלר משמש כמנכ"ל האוצר. סמוטריץ', השר שמינה אותו, תומך נלהב בהקמת היישוב
גם במשרד להגנת הסביבה חילופי השרים הובילו לשינוי בעמדה של הדרג הפוליטי. עידית סילמן, כמו סמוטריץ', רואה בהקמת היישוב החדש מעשה ציוני ולאומי שתורם לביטחון ולאחיזה באדמת הנגב. רק שהגישה הזו נראית, בלשון המעטה, בעייתית במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר.
איש לא כופר בזכותה של מדינת ישראל לעבד את שדותיה עד התלם האחרון, להיפך, וכמובן לשקם ולהפריח מחדש את יישובי העוטף. אבל אין קשר בין הקמת יישוב חדש בקרבת הגבול לבין ביטחון.
אם חנון היה כבר קיים ומיושב ב-7 באוקטובר, מאות משפחות נוספות היו מצטרפות למעגל המפונים, שלא לדבר על דברים גרועים יותר שהיו עלולים לקרות לתושבים. סילמן דוחה את הטענה הזו: "לפי ההיגיון הזה", אמרה השבוע לזמן ישראל, "בעצם אסור לבנות בנגב או קרוב לרצועה כי זה מסוכן. אני לא יכולה לקבל את זה".
יש משהו בדברים של סילמן, ואולי אפשר לסכם את הדיון כך: ביטחון לא צריך להיות חלק משיקולי ההקמה של יישובים. לא בעד ולא נגד. יישובים לא תורמים לביטחון, אבל אסור להימנע מבנייתם בגלל חשש בטחוני.
הדיון המכריע התקיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה. התומכים בהקמת היישוב הציגו אותו כחלק מחבל התקומה החדש/מחודש שעתיד לקום. ארגוני הסביבה התנגדו, נציג עיריית נתיבות טען שהקמת היישוב היא "איוולת מוחלטת", אבל המיני-דרמה האמיתית התרחשה באגף של המשרד להגנת הסביבה.
לקראת הדיון, הדרג המקצועי במשרד התנגד להקמת היישוב. השרה סילמן החזיקה בעמדה הפוכה. בדרך כלל מי שמייצגים את המשרד להגנת הסביבה בדיוני המועצה הארצית לתכנון ובנייה הם אנשי מקצוע שהוסמכו על ידי השרה להציג את עמדת המשרד ולהצביע בשם השרה והמשרד.
אלא שהפעם סילמן הופיעה בעצמה בפני מליאת המועצה (בזום), והביעה תמיכה נחרצת בהקמת היישוב. הנציגה המקצועית של המשרד, ראש האגף לתכנון סביבתי אילה גלדמן, שהצביעה נגד הקמת חנון בערכאות ובסבבים קודמים, הציגה עמדה הפוכה לזו של השרה ולאחר מכן יצאה מהדיון ולא השתתפה בהצבעה.
הנציגה המקצועית של המשרד, ראש האגף לתכנון סביבתי אילה גלדמן, שהצביעה נגד הקמת חנון בערכאות ובסבבים קודמים, הציגה עמדה הפוכה לזו של השרה ולאחר מכן יצאה מהדיון ולא השתתפה בהצבעה
"סילמן לא כפתה עליה להצביע נגד מצפונה", אומר גורם במשרד, "חברי המועצה נחשפו לשתי העמדות והיא לא נשארה להצביע כי יש גבול לשיגעון". כך נוצר מצב שהמשרד להגנת הסביבה בעצם לא השתתף בהצבעה, אם כי ההכרעה בעד הקמת היישוב ממילא לא התקבלה על חודו של קול.
זכותה של סילמן להחזיק בעמדה שונה מזו של הדרג המקצועי. בסופו של דבר, היא נבחרה כדי לקדם את השקפת עולמה. אבל באירוע הזה היא העדיפה עמדה שמבוססת על שיקולים שהם הכול חוץ מסביבתיים, ולמעשה תמכה במהלך שמהווה התקפה על הסביבה במקום הגנה עליה.
2
ההחרפה המשמעותית שמורגשת בשבועות האחרונים בזיהום האוויר שמגיע משרפות פסולת בשומרון מוצאת את התושבים אפופי העשן וניחוח הפלסטיק השרוף חסרי אונים.
המשרד להגנת הסביבה הוא פחות או יותר הגוף הממשלתי היחיד שמגלה עניין ומגיב לפניות (השבוע הקדישה השרה סילמן את כל יום שלישי לסיורים בשטח ופגישות בנושא), אבל סמכות האכיפה שלו – שגם כך אינה מהמשובחות – מסתיימת בקו הירוק. כל מה שמעבר לו נמצא בידי המנהל האזרחי, שתמיד יש לו – ובעיקר בימים אלה – משימות דחופות יותר, לפחות על פי תפיסתו.
בין ביטחון לאיכות הסביבה קצת נשכחה העובדה שמדובר, לפני הכול, בפיגוע בריאותי: העשן השחור שמתפשט מהשרפות עתיר כימיקלים רעילים וחומרים מסרטנים. לפיכך, ניסה לירון נח – פעיל במאבק נגד שרפות הפסולת – לגייס את משרד הבריאות למערכה.
למרבה המבוכה, הפנייה שלו למשרד ולשר הבריאות הניבה את התשובה הבאה: "פנייתך אינה בסמכות משרד הבריאות ועל כן עליך לפנות למשרד להגנת הסביבה".
למרבה המבוכה, הפנייה שלו למשרד ולשר הבריאות הניבה את התשובה הבאה: "פנייתך אינה בסמכות משרד הבריאות ועל כן עליך לפנות למשרד להגנת הסביבה"
מאז המחקר השנוי במחלוקת לפיו הראשים של הילדים בחיפה קטנים בגלל הזיהום מהמפעלים, לא נראתה דוגמה בוטה כזו של הקטנת ראש בישראל. אכן, האכיפה אינה בסמכות משרד הבריאות: אבל מאות אלפי ישראלים נושמים עשן רעיל והמשרד אפילו לא מגלה בדל של עניין?
"כל רכיב במזון שחשוד כמסרטן מקפיץ את משרד הבריאות", הגיב תושב מתוסכל מקו התפר כשנחשף לתגובה הזו, "אבל כשאנחנו נושמים 24/7 מסרטנים וודאיים זה פתאום לא נוגע לו".
3
"ובאביב פזר לנו פרחים" אנחנו מבקשים בהמנון התקופה, ובימים אלה יש כאלה שדואגים שזה יקרה.
השבוע יצאה לדרך מה שמוגדרת "זריעת פרחי הבר הגדולה בישראל": עשרות אלפי ילדים מבתי ספר וגני ילדים בעשרות רשויות מקומיות משתתפים בזריעה של פרחי בר מקומיים – כאלה שזקוקים רק לגשם כדי לנבוט – בחצרות מוסדות החינוך, ברחובות הסמוכים ובגינות קהילתיות.
השבוע יצאה לדרך "זריעת פרחי הבר הגדולה בישראל": עשרות אלפי ילדים מבתי ספר וגני ילדים בעשרות רשויות מקומיות משתתפים בזריעה של פרחי בר מקומיים – כאלה שזקוקים רק לגשם כדי לנבוט
היוזמה הזו, של רכזי חינוך לקיימות, אמורה להציף באביב את הארץ במרבד של פרחים בשלל גוונים, משקל נגד לשחור שכיסה הכול בשבת ה-7 באוקטובר.
עכשיו נותר רק לייחל שגם החלק השני של השורה – "ותן לנו לשוב ולראותו" יתגשם, רצוי הרבה לפני האביב.
4
רבים מתושבי הצפון המפונים התמקמו במלונות על שפת הכנרת. כמה מהקיבוצניקים מדפנה ושניר החליטו שאם כבר נכפתה עליהם פליטות זמנית, כדאי לנצל את הזמן למשהו מועיל: בשיתוף פעולה עם איגוד ערים כינרת הם התלבשו על שביל סובב כנרת וטיהרו אותו מגורמים עוינים.
כמה מהקיבוצניקים מדפנה ושניר החליטו שאם כבר נכפתה עליהם פליטות זמנית, כדאי לנצל את הזמן למשהו מועיל: בשיתוף פעולה עם איגוד ערים כינרת הם התלבשו על שביל סובב כנרת וטיהרו אותו מגורמים עוינים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו