הסיפור הזה קרה לפני כשלושה שבועות. דרמטי הוא לא, אבל שווה לדבר עליו. הוא מלמד על רמת ההקפדה על בריאות הציבור – מטופלים ואנשי צוות – במוסד רפואי ממשלתי.

ביום ראשון, שמונה בספטמבר, הגיעו עובדי שתי מחלקות בבית-החולים לפגועי נפש, אברבנאל, בבת-ים, לעוד יום עבודה, ומצאו נייר מודבק במסדרונות המחלקות ועל דלתות כמה מהמשרדים, ובו ההודעה הבאה: "רמת קרינה לא-מייננת גבוהה. לפרטים נא פנו לממונה הבטיחות".

מדובר במחלקה לאשפוז ממושך גברים, המוגדרת כמחלקה סגורה, ובמחלקה לאוטיסטים-נוער. ערכים גבוהים מהתקן נמצאו על אחת ממיטות המאושפזים ועל אחד משולחנות העבודה של אנשי הצוות. מדובר בחדר בו מבקרים גם מטופלים במחלקה.

החריגות היו פי שלושים ופי 12 וחצי מהתקן. באחד החדרים שנבדקו נמצא, כי "ערך הקרינה הלא-מייננת על אחד משולחנות העבודה הוא 60 מיליגאוס" – כך על-פי מסמך פנימי של אברבנאל. על אחת המיטות ב"חדר הבנות" נמצא ערך קרינה בגובה "25 מיליגאוס". זאת, כאשר תקן המשרד להגנת הסביבה לשהייה ממושכת לקרינה לא-מייננת הוא שני מיליגאוס.

במחלקה הסגורה לאשפוז ממושך גברים, ובמחלקה לאוטיסטים-נוער נמצאו ערכי קרינה גבוהים פי 30 ופי 12 וחצי מהתקן על אחת המיטות ועל אחד משולחנות העבודה של אנשי הצוות, בחדר בו מבקרים גם מטופלים במחלקה

החריגות היו פי שלושים ופי 12 וחצי מהתקן. באחד החדרים שנבדקו נמצא, כי "ערך הקרינה הלא-מייננת על אחד משולחנות העבודה הוא 60 מיליגאוס" – כך על-פי מסמך פנימי של אברבנאל. על אחת המיטות ב"חדר הבנות" נמצא ערך קרינה בגובה "25 מיליגאוס". זאת, כאשר תקן המשרד להגנת הסביבה לשהייה ממושכת לקרינה לא-מייננת הוא שני מיליגאוס.

הודעת האזהרה התייחסה לארון חשמל בבניין ולמוקדים נוספים. מתברר, כי שלושה ימים קודם, ביום חמישי, התקיימו בבית-החולים בדיקות לרמת קרינה לא-מייננת בידי המהנדס ויועץ הקרינה ליאור ברסלר.

את תקני הסף לחשיפה לקרינה לא-מייננת קובע המשרד להגנת הסביבה בהתאם לתקני ארגון הבריאות העולמי והארגון הבינלאומי לחקר הסרטן. כך למשל, תקן חשיפה בת עשר שעות לקרינה לא-מייננת עומד על שמונה מיליגאוס, ובמקרה של חשיפה בת שמונה שעות – עשרה מיליגאוס.

לשם השוואה, מחקרים אפידמיולוגים בעולם, בהם נוטרו ברציפות אלפי אנשים למשך 24 שעות, מצאו כי החשיפה המצטברת שלהם עמדה על אחד מיליגאוס ליממה.

"עקב הערכים הגבוהים שנמצאו, נשלח מכתב לגורמים הרלוונטיים והתרענו על הממצאים", נאמר במסמך פנימי של אברבנאל, "בהתאם להנחיות הביקורת, תתקיים "חקירה לגורמים… ולאחר יישום המלצות מומחה לתחום להחליף את הרכיבים הקורנים ובמידת הצורך להוסיף שכבת מיגון מעופרת".

הפעם האחרונה בה נערכה בדיקה דומה באברבנאל היתה בשנת 2014. במילים אחרות, לא ניתן לדעת בוודאות כמה זמן התקיימה חשיפה בערכים גבוהים מהתקן – שנתיים כשבוע.

הפעם האחרונה בה נערכה בדיקה דומה באברבנאל היתה בשנת 2014. במילים אחרות, לא ניתן לדעת בוודאות כמה זמן התקיימה חשיפה בערכים הגבוהים מהתקן – שנתיים כשבוע

קרינה אלקטרו-מגנטית לא-מייננת מיוצרת בידי אדם בתקשורת אלחוטית וכן כתופעת לוואי של מכשירי חשמל: מכשירים אלה פולטים קרינה שאין לה מספיק אנרגיה כדי לפגום בתכונות האטומים והמולקולות שבגוף האדם ובמבנה שלהם.

במאי 2010 פורסמו תוצאות המחקר האפדימיולוגי הבינלאומי המקיף ביותר בנושא הקשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים לנזקים רפואיים. על-פי מכון דודסון לחינוך מדעי מטעם מכון וייצמן, "על-פי ממצאי המחקר לא נמצא קשר מובהק בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין התפתחות גידולים במוח אצל מבוגרים. עם זאת, גם המחקר הזה אינו שולל השפעות ארוכות טווח או השפעות מצטברות של שיחות שנמשכות חצי שעה ויותר".

מחקר אחר שנערך בדנמרק ובו עקבו אחר בעלי טלפון סלולרי שנחשפו לקרינה-לא-מייננת למשך עשר שנים ויותר, לא מצא "קשר בין גידולים במוח לבין שימוש ארוך טווח בטלפונים סלולריים".

בשיחה איתו, מבהיר יועץ-הקרינה ברסלר, כי "המדדים בארץ מחמירים יותר מאלה באירופה. הסיבה לקביעת התקנים וביצוע הבדיקות היא זהירות מונעת. כשיש ספק – אין ספק. בקרב המומחים בעולם עדיין קיימת אי-בהירות לגבי השפעות שליליות אפשריות כתוצאה מחשיפה לקרינה לא-מייננת וטרם נמצאו ראיות ממשיות לנזקים חד-משמעיים".

דובר משרד הבריאות, אייל בסון, מסר בתגובה: "משרד הבריאות דווח מיידית על ידי בית-החולים שהחל בבדיקה וטיפול. הבדיקה שנערכה הינה בדיקת מניעה שגרתית שנעשית מדי תקופה בבתי-החולים על מנת לאתר ליקויים. הבדיקה נערכה ללא שהיו תלונות מכל סוג. במכלול מאות החדרים שיש בבית החולים נמצאו שני חדרים שקרובים ללוחות חשמל בהם הקרינה היתה גבוהה מהצפוי. חדר המטופלים שהוחלף היה של מטופלים ששהו זמן קצר. והחדר השני היה לשימוש מטפלים. אנו פועלים על פי הנחיות אנשי המקצוע כדי לטפל בליקויים".

מדוברות המשרד להגנת הסביבה, נמסר: "מתקני חשמל שהם בגדר חלוקה פנימית, אינם טעוני היתר, ולכן אינם תחת פיקוח המשרד. באחריות בית-החולים לטפל בליקויים שנמצאו. יחד עם זאת, משהובאו התוצאות לידיעתנו באמצעותך, וכפי שביצענו בעבר במקרים כאלה, המשרד להגנת הסביבה יפעל מול בית-החולים ומשרד הבריאות עד להשלמת הטיפול, וכבר העביר פנייה בנושא למנהל בית החולים".

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר