אתמול (שני) היה עוד יום קשה בגבול הצפון. במסגרת מה שבצמרת הישראלית מגדירים כ"לא מלחמה בינתיים", צה"ל תקף בכמה יעדי חזבאללה בלבנון. לאחר מכן זוהו שיגורים מלבנון לעבר הכפר הישראלי־בדואי ערב אל עראמשה, למוצב בירנית ולאזור קיבוץ ברעם. לא היו נפגעים, אך נגרם נזק רב למוצב.

מצב "סף המלחמה" לא מאפשר לתושבי גבול הצפון לחזור לבתיהם ומאמלל את כל תושבי הקו השני – מושבי הצפון והכפרים באזור. אלה נאלצים להסתגר בבתיהם – באזור מוכה ירי והפגזות – כשמעליהם הומים רעשי מטוסים וכטמ"מים (כלי טיס מאויש מרחוק), שחולפים מעליהם 24/7.

היישובים הישראליים הפכו לבסיסים צבאיים. בצימרים מתרחצים חיילים; בתי הספר סגורים; והפגיעות במתקני חברת חשמל גורמים להפסקות חשמל רבות.

כוח רדואן, יחידת העילית של חזבאללה, תכנן, בדומה למה שקרה ביישובי העוטף, לחדור לתוך היישובים בצפון, לחטוף ולרצוח ישראלים. התוכנית הזו לא התממשה, אך משום שהדבר ידוע לכל – הישראלים המתגוררים לאורך קו גבול לבנון לא מוכנים להשלים עם המצב הקיים ולחזור לבתיהם עד להסרת האיום.

ירי של צה"ל מעל כפר בדרום לבנון, 13 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

למעשה, חזבאללה יצר "רצועת ביטחון" בתוך השטח הישראלי. מרחב של כמה קילומטרים שהוא כיום מפונה מישראלים. אם הם יחזרו לבתיהם, הם יהפכו לברווזים במטווח של ארגון הטרור הנתמך על־ידי איראן.

הנוכחות של חזבאללה מדרום לנהר הליטני מנוגדת להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם – ההחלטה שהביאה לסיומה של מלחמת לבנון השנייה ב־12 באוגוסט 2006. אף שמדובר בהחלטה מחייבת, חזבאללה הפרה אותה כמעט מייד אחרי מלחמת לבנון השנייה.

בחג פסח 2023, שוגרו 34 רקטות מלבנון על ישראל – המטח הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה. שלוחות של ארגונים פלסטינים בתוך לבנון הודיעו שהם אחראים על הירי

אולם, מומחים סבורים שגם אם במשך כ־15 שנה נשמר מאזן אימה מסוים, הרי שבשנה–שנתיים האחרונות חלה התדרדרות משמעותית. להלן חלק מהאירועים של העת האחרונה: חזבאללה הציב אוהלים בשטח ישראל; הוקמו עמדות תצפית צבאיות בכיסוי של "פעילי שמירה על הטבע"; תלישת דגלי ישראל; פגיעה באמצעי תצפית ישראלים; הריסת גדרות ועוד.

רוב האירועים הללו עברו ללא תגובה ישראלית. בחג פסח 2023, שוגרו 34 רקטות מלבנון על ישראל – המטח הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה. שלוחות של ארגונים פלסטינים בתוך לבנון הודיעו שהם אחראים על הירי. צה"ל הגיב בתקיפת יעדים בדרום לבנון באמצעות חיל האוויר וירי ארטילרי.

פעילי חזבאללה בלבנון מפגינים מול מטולה, 7 באוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין, פלאש90)

האירועים הללו מאפיינים את השיטה הישראלית מאז 2006: למרות הפרה ברורה ובוטה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון ולמרות השתלטות מוחלטת של חזבאללה על כל אזור דרום לבנון והתחמשות ב־160 אלף רקטות לטווח רחוק – אלפים מהן בעלות דיוק גבוה – הגישה הישראלית נותרה כדלקמן – ישראל לא יוזמת מלחמה, אלא רק מגיבה.

התגובה הישראלית היא תמיד מדודה, שוויונית. חזבאללה (או חמאס לבנון) יורים עשרות רקטות – וישראל מגיבה באופן מוגבל. עין תחת עין, שן תחת שן. הכול מדוד. והינה הגענו עד הלום. חורף 2023, כשעשרות אלפי אזרחים ישראלים לא יכולים לחזור לבתיהם בגבול הצפון.

"אנשי חזבאללה הגיעו בהתחלה בבגדים אזרחיים, אחר כך התייצבו בכל דרום לבנון באופן יותר בולט וגלוי – ובסוף הם שולטים על כל המרחב עד לגדר הגבול"

איך פותרים את המשוואה הזו והאם ישראל יכולה לחזור להחלטה 1701 ולדרוש יישום מלא שלה? סא"ל במילואים אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר סגנית ראש המל"ל, אומרת לזמן ישראל שהחלטה 1701 הייתה מצוינת לזמנה, אך לא יושמה.

"ההתמקדות הייתה בכך שאף גורם חמוש – אנשים או אמל"ח – לא יורד מדרום לליטני, למעט צבא דרום לבנון. זה כמובן לא קרה. אנשי חזבאללה הגיעו בהתחלה בבגדים אזרחיים, אחר כך התייצבו בכל דרום לבנון באופן יותר בולט וגלוי – ובסוף הם שולטים על כל המרחב עד לגדר הגבול. בשנתיים האחרונות כוחות רדואן התחילו להסתובב ליד הגבול".

אורנה מזרחי (צילום: INSS)

יש טעם להתעקש על יישום החלטה 1701? 
"יש ויכוח פנימי בתוך ישראל בנושא הזה. גם בתוך מכוני המחקר, כמו ה־INSS, וגם בצמרת צה"ל קיים הוויכוח הזה – האם יש לישראל צורך באותם 15 אלף חיילי יוניפי"ל המוצבים באזור מכוח החלטה 1701, שהרי במקרה של לוחמה הם יפריעו לצה"ל בתווך.

"בימי שקט הם לא מסייעים להדוף את חזבאללה. אז למה צריך אותם? העמדה הרשמית של ישראל היא שעדיף לנו יוניפי"ל ורוצים שהוא יישאר, אך צריך לשפר את המנדט שעל פיו הם פועלים – וכל שנה בסוף אוגוסט, לקראת הארכת המנדט, ישראל מנסה לשפר את נוסח הטקסט שמכוחו הם פועלים".

"ישראל כרגע מפוקסת לאזור הדרום ואין לנו עניין ליזום מלחמה מלאה בצפון. אם היא תיכפה עלינו, אז לא תהיה ברירה. אבל עלינו לנצל את המצב של מה שנכפה עלינו עד כה, גם בצפון, כדי לייצר שינוי מציאות במרחב"

מה העמדה שלך?
"אני נמצאת בצד של אלה שחושבים שעדיף לנו שיוניפי"ל יישארו, כי בעת לוחמה אפשר לבקש מהם לא להפריע – ושיכנסו למרחבים המוגנים. הנוכחות שלהם באזור עדיפה על ואקום".

מה הכיוון שאליו צריך ללכת מכאן והלאה, בהיבט של הדיפת חזבאללה מהגדר?
"המלחמה במרחב הצפון כרגע היא מוגבלת במרחב ומוגבלת באמצעי הלחימה. ישראל כרגע מפוקסת לאזור הדרום ואין לנו עניין ליזום מלחמה מלאה בצפון. אם היא תיכפה עלינו, אז לא תהיה ברירה. אבל עלינו לנצל את המצב של מה שנכפה עלינו עד כה, גם בצפון, כדי לייצר שינוי מציאות במרחב ולא לחזור למה שהיה".

חייל צה"ל בגבול לבנון צופה בנאומו של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה בטלפון, 11 בנובמבר 2023 (צילום: jalaa marey / AFP)

איך מגיעים לשינוי כזה? רק באמצעות לחימת שטח אפשר להדוף את חזבאללה לאחור.
"לדעתי אנחנו צריכים להסתכל על יעדים קצרי טווח. אי־אפשר כרגע להציב לעצמנו יעדי ענק. לדחוק את חזבאללה כמה קילומטרים צפונה, הרחק מהקו הכחול, כדי שהתושבים יוכלו לחזור לבתים.

"צריך להפסיק ללכת לפי המשוואה שחזבאללה קיבע באזור הצפוני והיא שצה"ל לא תוקף בלבנון ומתעסק עם הזרועות האיראנים רק בתוך סוריה. זו גישה שצריכה להיפסק משום שחזבאללה וחמאס לבנון כבר ממילא תוקפים אותנו מאז 7 באוקטובר. כמו כן, חזבאללה יצרו 'רצועת ביטחון' על השטח שלנו וזה צריך לעבור לצד השני. שרצועת הביטחון תהיה על הצד שלהם, לא אצלנו".

"השורה התחתונה צריכה להיות הגעה להסדר מחודש ומוגבל, בלי שטנקים ישראלים יחצו את הגבול ויכניסו אותנו למלחמה כוללת מול לבנון"

ומה המעטפת המדינית למהלך?
"אפשר להיבנות על 1701 אבל לשפר אותה. מהלך מול מועצת הביטחון של האו"ם פחות רלוונטי כרגע. כדאי להפעיל את הלחץ המדיני מול ממשלת לבנון, עם המינוף הצרפתי כלפיהם ובאמצעות עמוס הוכשטיין, השליח האמריקאי שנמצא השבוע בישראל.

"עושה רושם שיש לו קשרים והשפעה טובה בלבנון והוא אולי יוכל להשיג שם תוצאות. השורה התחתונה צריכה להיות הגעה להסדר מחודש ומוגבל, בלי שטנקים ישראלים יחצו את הגבול ויכניסו אותנו למלחמה כוללת מול לבנון".

עשן מיתמר בעקבות תקיפה ישראלית בפאתי היישוב עלמא א־שעב, שבקרבת הגבול שבין לבנון וישראל, 20 בנובמבר 2023 (צילום: AFP)

סא"ל במילואים ד"ר שי הר־צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, חושב שלא קיימת כיום אפשרות בינלאומית לנסח החלטת מועצת ביטחון חדשה ועדכנית נגד חזבאללה.

"יהיה וטו כמעט אוטומטי של הרוסים. מלחמת עזה משחקת לידי הרוסים כיוון שהיא מסיטה את הקשב של האמריקאים מהמתקפה שלהם על אוקראינה. הם רואים שארה"ב יכולה לספק פחות פגזי 155 מ"מ לאוקראינים כי היא צריכה לתספק את ישראל. מבחינת הרוסים, שהמלחמה תימשך. הם בוודאות יטילו וטו על כל החלטה שפוגעת להם באינטרסים".

"כדי לדחוק אותם לאחור יש לעשות זאת עם הפעלת כוח צבאי ואז במסגרת הפסקת אש לדרוש שינוי או ריענון של החלטה 1701, כך שיהיו לה יותר שיניים. כלומר, להגיע להפסקת אש מעמדת חוזק"

אז איך ישראל יכולה לייצר לחץ על חזבאללה וממשלת לבנון? 
"פגיעה והשמדה של מאחזי חזבאללה מהגבול ועד לליטני, אבל להיזהר בהימור הצבאי כדי לא להרחיב את המלחמה. כרגע רואים שבחזבאללה לא מרחיבים את התקיפות נגד ישראל מעבר לאזור הגבול. יתכן שישראל של היום אחרי עזה תוכל ליזום מהלך בצפון, אבל גם אז, לא חושב שכדאי ללכת למהלך קרקעי כי אפשר להגיע להישגים בתקיפה אווירית".

זה אומר שאי־אפשר לייצר משוואה מדינית חדשה מול חזבאללה בלי לחץ ואיום צבאי?
"נכון. כדי לדחוק אותם לאחור יש לעשות זאת עם הפעלת כוח צבאי ואז במסגרת הפסקת אש לדרוש שינוי או ריענון של החלטה 1701, כך שיהיו לה יותר שיניים. כלומר, להגיע להפסקת אש מעמדת חוזק".

ד"ר שי הר־צבי, ראש התחום הבינלאומי ומזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

האם לא צריך להסיר מסכות ולהגיד – זה לא חזבאללה על הגבול שלנו, אלא מדינה שלמה שתוקפת אותנו ושמה איראן.
"זה נכון שאיראן נמצאת על הגבול הצפוני, אבל אי־אפשר להכליל אותה בהחלטת מועצת הביטחון 1701, כי זו החלטה שמופעלת כלפי ממשלת לבנון. צריך להבין שהאמריקאים זהירים ביחסם לאיראן.

"אנחנו רואים הבנות שקטות בנושא הגרעין, הכלה של התוקפנות שלהם כלפי בסיסים אמריקאיים, שחרור כספים. זה ברור שביידן לא רוצה להיות בלוחמה גלויה מול איראן. ישראל מקבלת כל הזמן מסרים מוושינגטון של לא להבעיר את גבול הצפון.

"בסופו של דבר, המטרה של ישראל תהיה לייצר רצועת ביטחון בדרום לבנון שתאפשר לתושבים הישראלים לחזור לבתיהם בצפון, וזה באמצעות יישום יותר אפקטיבי של החלטה 1701".