אריק שלום,

אני כותב לך למרות שברור לי שלא תקרא את מכתבי. ביום ראשון הקרוב ימלאו עשר שנים למותך, ומתים – ככל שידיעתי משגת – לא קוראים מכתבים ובטח שלא מגיבים עליהם.

פעם, לפני הרבה שנים, כתבתי עליך משהו בעיתון, שהצליח להכעיס אותך. התקשרת להגיב. הרבה עיתונאים מספרים על שיחת הטלפון המפתיעה הזו, שהתחילה במילים "שלום, קוראים לי אריק איינשטיין". כאילו שלא היינו מזהים את קולך מההברה הראשונה ומתחילים להזיע מהתרגשות עוד לפני שניגשת לעניין שלשמו התקשרת.

במקרה שלי, לא ביקשת למחות על ביקורת לא הוגנת. להפך. התקשרת להגיב על רשימה קצרה, שבה יצאתי להגנתך באיזה עניין מכוער שהיה אז בחדשות ונשכח בינתיים. התייחסתי אליך באותה רשימה כאל "סמל לאומי" וטענתי, שלסמלים כמוך מגיע יחס מיוחד. זה מה שהצליח להכעיס אותך.

במקרה שלי, לא ביקשת למחות על ביקורת לא הוגנת. להפך. התקשרת להגיב על רשימה קצרה, שבה התייחסתי אליך כאל "סמל לאומי" וטענתי, שלסמלים כמוך מגיע יחס מיוחד. זה מה שהצליח להכעיס אותך

"תורידו ממני את כל התארים האלה", אמרת אז לי ולאודי אשרי, שהשתתף באותה שיחה ושגם הוא כבר לא איתנו. "אל תעשו ממני סמל. אני לא צריך את זה".

אבל אין מה לעשות – היית סמל בחייך, והמעמד הזה שלך, רק הלך והתעצם מאז מותך.

אם היינו בימים נורמליים, סוף השבוע הזה בטח היה מוקדש לאינספור אירועים אינטימיים יותר ופחות לציון עשור למותך. כל מיני הו-הא בומבסטיים מהסוג שכשהיית חי, אף פעם לא סבלת.

אם היינו בימים נורמליים, סוף השבוע הזה בטח היה מוקדש לאינספור אירועים לציון עשור למותך. כל מיני הו-הא בומבסטיים מהסוג שכשהיית חי, אף פעם לא סבלת

חגיגת "הכוכב הבא" עם שיריך, כתבות טלוויזיה סוחטות דמעות על "עשור למותו של גדול זמרי ישראל", ראיונות בעיתונים עם אוהביך הרבים, תוכניות מיוחדות ברדיו. וגם אירועים צנועים יותר ו"אריק איינשטייניים" יותר, כמו אלה שמתוכננים בשבוע הקרוב במרכז הקהילתי המתוק שקרוי על שמך בתל אביב.

"עזבו את השטויות האלה, בחייכם", אני ממש יכול לשמוע אותך באוזני רוחי, "מה קרה לכם? אין דברים קצת יותר חשובים להתעסק איתם?"

אריק איינשטיין בעת ההקלטות לאלבום "יושב על הגדר" ב-1982 (צילום: מתוך אוסף אריק איינשטיין, באדיבות אמיר איינשטיין)

אז זהו, שיש יותר מדי דברים חשובים וכואבים להתעסק איתם. רק שכל אחד מהם שובר לנו עוד קצת את הלב, שכבר ממילא התרסק לאלף רסיסים. אנחנו כמהים לנחמה, אז אנחנו חוזרים ומתרפקים עליך.

וככה יוצא שאתה מת כבר עשר שנים, ועדיין נוכח פה לא פחות ואולי אפילו יותר מהשנים האחרונות של חייך, שבהן העדפת להסתגר בבית, עם התה וערוץ הספורט והספרים הישנים.

וככה יוצא שאתה מת כבר עשר שנים, ועדיין נוכח פה לא פחות ואולי אפילו יותר מהשנים האחרונות של חייך, שבהן העדפת להסתגר בבית, עם התה והספרים הישנים

לא, אני ממש לא מגזים. על פי הדיווחים של אקו"ם, אתה הזמר הכי מושמע בישראל מאז שפרצה המלחמה, לפני 49 ימים. אתה גם הזמר המת היחיד בעשיריה הפותחת של הרשימה הזאת (אחריך: שלמה ארצי, אייל גולן, חנן בן ארי, בעז שרעבי, שרית חדד, חיים משה, עידן רייכל, שלום חנוך ואביתר בנאי).

ומה שמפתיע לא פחות: אף שיר שלך לא נמצא בעשרים השירים המושמעים בישראל בתקופה הזו. רבים מלהיטי התקופה הם שירים של זמרים וזמרות צעירים שפרצו הרבה אחרי מותך.

מה זה אומר? שזינקת למקום הראשון ברשימת הזמרים המושמעים לא בגלל שיר או שירים שלך, שחזרו להיות להיטים לרגל המצב – כמו מה שקרה ל"אנחנו לא צריכים" של שלמה ארצי ולא תאמין: גם ל"אין לך מה לדאוג" (המוכר יותר כ"תחתונים וגופיות") של עוזי פוקס. כן, אנחנו בווייב חזק של מלחמת יום הכיפורים. שוב.

אתה הזמר הכי מושמע בישראל, אריק, כי מתגעגעים לקול שלך. מתגעגעים אליך. מתגעגעים לעברית שלך. מתגעגעים להומור שלך. מתגעגעים לכל מה שאתה מסמל לישראלים – במיוחד עכשיו, אחרי שחטפנו מכה כל כך כואבת, שברור לנו שהיא תשנה אותנו ללא הכר. היא כבר שינתה.

אתה הזמר הכי מושמע בישראל כי מתגעגעים לקול שלך. מתגעגעים אליך, אריק. מתגעגעים לעברית שלך. מתגעגעים להומור שלך. מתגעגעים לכל מה שאתה מסמל – במיוחד עכשיו, אחרי שחטפנו מכה כל כך כואבת

אנחנו מתרפקים עליך כדי להיצמד עוד קצת למי שהיינו לפני חודש וחצי – פעם, מזמן – כמו שכתב יעקב גלעד ב"ילדות נשכחת", שנורית גלרון חידשה לא מזמן בביצוע ממיס, יחד עם החברים הטובים שלך מ"זהו זה" (כן. הם עוד כאן. מוני, וגידי, ובראבא, וקושניר, ודובל'ה. מצליחים מאי פעם. היית מאמין? המון דברים משונים קורים כאן מאז שעזבת).

"בסדר, יא מיקרוב, תניח לי בבקשה", בטח היית אומר, אם בכל זאת הייתה איזו אפליקציה שמאפשרת ליצור איתך קשר, "ואם אתה חייב לנדנד ולכבד את זכרי, עדיף כבר שתכתוב על מה שבאמת חשוב. מה שתמיד חשוב – הנה, עלי מוהר פה לידי כבר מהנהן במרץ, הוא מבין אותי – ספר מה קורה עם הפועל".

הפועל… שמע, אתה לא רוצה לדעת.

המון אוהדים אדומים נרצחו ב-7 באוקטובר ונפלו מאז בקרבות ברצועת עזה. עשרות. ילדים, צעירים, חיילים, משפחות שלמות. סיוט. וביום רביעי השבוע, האולטראס ערכו אירוע לזכרם, בהשתתפות המשפחות השכולות.

המון אוהדים אדומים נרצחו ב-7 באוקטובר ונפלו מאז בקרבות ברצועת עזה. עשרות. ילדים, צעירים, חיילים, משפחות שלמות. סיוט. וביום רביעי השבוע, האולטראס ערכו אירוע לזכרם, בהשתתפות המשפחות השכולות

אורי מייזלמן, שאותו אולי הספקת להכיר – "אורי כובע גרב" משער חמש – סיפר שם על שיר אוהדים חדש, שנכנס ליציעים בבלומפילד בחודשים האחרונים:

"בלטו בו שתי שורות: 'לא יודע להסביר את מה שהיא עושה' ו'בחרתי בך הפועל, לא בחיים נורמליים'. אין מישהו מהנוכחים כאן, ואני חושב שאין מישהו במדינה שלנו, שלא היה מוכן לתת הכול, כדי לחזור לחיים הנורמליים, שהיו לכולנו כאן לפני 7 באוקטובר. לצרות הקטנות של אז. לדיכאון מהדרבי. לוויכוחים שנראים עכשיו כל כך מטופשים. לכל העולם שהיה לפני אותו בוקר.

"במשחק הבא עם קהל, כשנחזור ליציע, הוא ייראה אחרת. יהיו בו המון חורים של כיסאות ריקים. ויהיה צער גדול, בלתי נתפס, שבו שרויים כולנו מאז אירועי אותה שבת, והמלחמה שפרצה באותו בוקר שחור.

"אני מבטיח פה, בשם כולנו, שנעשה הכול כדי שזכרם של האהובים שלכם יינשא איתנו מעתה ועד עולם. כל דבר שתרצו, כל יוזמה, כל פנייה, בכל יום ובכל שעה, תרגישו חופשי תמיד לפנות. כי כולנו הרי רקמה אנושית אחת חיה. אסייג, שאם מדובר בכרטיסים לדרבי, תנסו לא להיזכר ברגע האחרון".

אוהדי הפועל ת"א בהלוויתו של חברם סמל עידן רז שנהרג בקרב על יישובי עוטף עזה, 11 באוקטובר 2023 (צילום: מטוויטר, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

מייזלמן גם הקליט (יחד עם נעם רותם שניגן ואופיר רובין ששר), את שיר היציעים הזה, שנכנס לרפרטואר של בלומפילד הרבה אחרי שאתה, אריק, עזבת לתמיד את שער 2.

לא יודע להסביר את מה שהיא עושה
באתי להגביר את הקצב בשבילה
והטירוף לרגע לא נרגע
אחרי הסמל לכל מקום אסע
בחרתי בך, הפועל
לא בחיים נורמליים
כמו כל אחד אחר
אוהב אותך, הפועל
שער חמש עכשיו – להשתולל

נראה לי שאם היית מקבל עכשיו הזדמנות לשמוע שיר ישראלי אחד בלבד, זה השיר שהיית מבקש לשמוע. אם היית בחיים – אני יכול לדמיין אותך שר אותו. אני רק מזהיר מראש: הקליפ שלו, שמצורף כאן, ירסק לך את הלב.

אה, ותמסור לעלי מוהר: התחזית – נפרק אותם.