בספטמבר 2014 השתלט פלג שיעי תימני – המכונה בשם חות'ים – על משרדי הממשלה בבירת תימן צנעא – ועל תחנות הרדיו שלה. הפלג, שהתקרב מאוד לאיראן באותה תקופה, הספיק להשתלט בהמשך על כל הבירה ואיים להמשיך בכיבוש שאר חלקי המדינה.
בתגובה, הממשלה הרשמית פתחה במתקפת נגד, מגובה בתמיכת ערב הסעודית, איחוד האמירויות וארה"ב. מכאן החלה מלחמה טרגית בין הצדדים שנמשכה כשבע שנים – וטרם הסתיימה באופן רשמי.
החות'ים ניצלו את הכאוס כדי לשאוב את כספי האזרחים לטובת מימון הוצאות המלחמה, או כך לפחות הם תירצו את הדרישה בפני בני עמם. בפועל, חלק מהכסף זרם לחשבונות הבנק שלהם. החות'ים דאגו גם לפרק את החברה והכלכלה התימנית לשני מוקדים עיקריים.
האו"ם מעריך ש־60% מ־337 אלף מקרי המוות בתימן בין 2015 לתחילת 2022 נגרמו כתוצאה מסיבות עקיפות של המשבר כמו חוסר ביטחון תזונתי והיעדר שירותי בריאות
הכלכלה בצפון המדינה נשלטת על־ידי החות'ים, בשאר האזורים הכלכלה נשלטת על־ידי הממשלה הרשמית. הפיצול הזה היה אחד הגורמים למשבר ההומניטרי הגדול במדינה – ומהגדולים בעולם. האו"ם מעריך ש־60% מ־337 אלף מקרי המוות בתימן בין 2015 לתחילת 2022 נגרמו כתוצאה מסיבות עקיפות של המשבר כמו חוסר ביטחון תזונתי והיעדר שירותי בריאות נגישים.
הקמת בנק מרכזי חות'י
במסגרת אותו תהליך היפרדות, החות'ים הקימו בנק מרכזי משלהם בצנעא, ושלחו את מטה הבנק המרכזי של הממשלה הרשמית לרילוקיישן בעיר עדן. בסוף 2019 החליטו החות'ים שהם לא מכירים יותר בשטרות הבנק המרכזי הרשמי – וגרמו לממשלה להיתקע במפתיע עם כמות עצומה של שטרות, כשכ־30% מהציבור כבר לא הורשה להשתמש בכסף.
התוצאה לא איחרה לבוא בדמות אינפלציה גבוהה בצד הנשלט על־ידי הממשלה הרשמית, ובעיות כלכליות קשות בצד החות'י, בגלל פערי השערים החדים בין שני חלקי המדינה.
נכון לתחילת 2023, שער המטבע התימני (הריאל) באזור הנשלט על־ידי החות'ים עמד על 600 ריאל לדולר, ובאזורים בשליטת הממשלה על כ־1,225 ריאל לדולר. על פי הבנק העולמי, הפערים האלו, שהגיעו ליותר מפי שניים בערך המטבעות בין שני האזורים, האיצו את העוני במדינה. אבל זו עוד הייתה הבעיה היותר קטנה שיצר הממשל החות'י לתושביו.
הטלת מכסים כפולים ואסטרונומיים על התושבים
מצב שבו מדינה מקיימת שתי מערכות כלכליות נפרדות גם מאלץ את התושבים המיוסרים להתמודד עם מערכות מיסוי ומכסים כפולה. החות'ים ניצלו את המצב הזה עד תום כדי להעשיר את עצמם.
באוגוסט החות'ים הקפיצו את ההיטלים במעברים אצלם ל־100%. ההערכה היא שמדובר בהכנסות המסתכמות ביותר משני מיליארד דולר בשנה, שמועברים ישירות להנהגה החות'ית
כיום הנמלים הימיים והאוויריים העיקריים בשטח החות'י מושבתים בשל המלחמה. סוחר שרוצה להעביר סחורה לאזור חייב קודם כל לשלם מכסים לנמלים הבינלאומיים הנמצאים בשליטת הממשלה הרשמית בתימן.
לאחר מכן הוא צריך לשנע את הסחורה בדרכים יבשתיות לשטח החות'ים. עם הגעתו בשלום למעבר החות'י הוא מחויב במכס נוסף. באוגוסט החות'ים הקפיצו את ההיטלים במעברים אצלם ל־100%. ההערכה היא שמדובר בהכנסות המסתכמות ביותר משני מיליארד דולר בשנה, שמועברות ישירות להנהגה החות'ית. הכול על חשבון האזרחים שנותרו חסרי כל.
הניצול השיטתי של עושר האזרחים – והעברתו לאליטה הפוליטית והצבאית באמתלה של מימון הלחימה – הפך לשיטה משומנת בכלכלת המלחמה החות'ית. בכלכלה הזו, הפערים בין העשירים לעניים רק מתרחבים. למעשה, ההערכה היא שכיום כ־80% מהאוכלוסייה נאלצת להסתייע בסיוע ההומניטרי כדי לשרוד.
אבל גם הסיוע ההומניטרי הבינלאומי, שהיה אמור להיות נקודת אור בתוך הסבך המלחמתי, הפך במהירות לכלי כלכלי ציני המנוצל על־ידי כל הצדדים הלוחמים. כחלק מהניסיון של החות'ים להבטיח את חלקם בעוגת הסיוע, הם הסיטו חלק גדול ממנו לטובת מאמצי הלחימה. למעשה, החות'ים השתמשו בסיוע כדי לחזק את השפעתם במדינה.
אבל גם הסיוע ההומניטרי הבינלאומי, שהיה אמור להיות נקודת אור בתוך הסבך המלחמתי, הפך במהירות לכלי כלכלי ציני המנוצל על־ידי כל הצדדים הלוחמים
פרוטקשן לקבלת רווחי הנפט התימני
תימן בורכה באוצר כלכלי נוסף וחשוב לא פחות – הנפט. אלא שגם המשאב הזה הפך למוקד מרכזי בסכסוך מול הממשלה הרשמית. ייצוא הנפט הגולמי נחשב לחלק הארי מהכנסות המדינה. עד מחצית שנת 2022, הכנסותיה של תימן מייצוא נפט עלו ב־34% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021.
סך כל ההכנסות צמחו מ־551.7 מיליון דולר ל־739.3 מיליון דולר בששת החודשים הראשונים של 2022. העלייה הזו נתמכה בעיקר על־ידי העלייה במחירי הדלק הגלובליים. כשהממשלה הרשמית סירבה לבקשת החות'ים להגדיל את ההפרשות מההכנסות על הנפט, הם עברו לשיטת הפרוטקשן.
החות'ים רמזו לבעלי מכליות הנפט כי עדיף להם לא להשתמש בנמלי תימן הרשמית – הכול בניסיון לפגוע בהכנסות של הממשלה התימנית. כשהרמזים לא עבדו, החות'ים עברו למעשים. הם תקפו במחצית השנייה של 2022 שלושה מסופי טעינת נפט שונים בשליטת הממשלה.
נוסף על כך, הם אסרו ביוני 2023 על מעבר גז המגיע מהעיר מאריב, שבשליטת הממשלה הרשמית, כדי לערער את שטף ההכנסות שלה.
החות'ים רמזו לבעלי מכליות הנפט כי עדיף להם לא להשתמש בנמלי תימן, הכול בניסיון לפגוע בהכנסות של הממשלה. כשהרמזים לא עבדו, החות'ים עברו למעשים
תהליך שלום?
בשנה האחרונה שררה אופטימיות זהירה בקרב התושבים בתימן אחרי ששיחות השלום נפתחו בין שני הצדדים. במקביל, גם מספר פעולות האיבה בין הצפון לדרום ירד בצורה דרמטית. הצד הפסימי בסיפור הוא העובדה שהנהגת החות'ים כבר התמכרה למלחמה ותלויה בה כלכלית לצורך קיומה.
המלחמה הפכה לכלי ליצירת רווחי עתק עבורם. נכון להיום, אין מידע מדויק לגבי גובה התקציב שמקצים החות'ים לצורך מימון הלחימה שלהם. מה שכן ידוע הוא שחלק לא מבוטל מתהליך ההתחמשות שלהם ממומן על־ידי איראן.
כל זה מבטיח שהחות'ים מנצלים רק חלק מהכסף שהם גובים מהאוכלוסייה לצורך מימון המאמץ המלחמתי. החלק האחר של הכסף שנועד למאמץ המלחמתי – אבל מומן כבר על־ידי האיראנים – עובר ישירות לכיסי ההנהגה החות'ית.
זה גם מסביר מדוע החות'ים לא היססו לתת נדוניה לאיראנים בדמות הטרדת ישראל עם טילים, כתב"מים ותקיפת ספינות. כל זה בשביל מלחמה שבכלל לא נוגעת להם.
על פי מספר ההערכות, הנהגת החות'ים נהנתה באופן ישיר בזמן מלחמת האזרחים בארצם מהכנסות של עשרות מיליוני דולרים, חלקן הגיעו מהסיוע ההומניטרי. חלקים גדולים עוד יותר הגיעו מהמיסים וההיטלים
על פי מספר ההערכות, הנהגת החות'ים נהנתה באופן ישיר בזמן מלחמת האזרחים בארצם מהכנסות של עשרות מיליוני דולרים, חלקן הגיעו מהסיוע ההומניטרי. חלקים גדולים עוד יותר הגיעו מהמיסים וההיטלים האסטרונומיים. הם כמובן גם נהנים מההכנסות על הנפט.
לכן, נכון להיום, ניסיונות הפיוס בין הצדדים מתמקדים, בין השאר, בניסיון לגמול את החות'ים מהצורך הכלכלי שלהם בקיום הקונפליקט. זאת על־ידי יצירת שורת תמריצים כלכליים אחרים. בשלב הזה השיחות בין הצדדים לא הביאו לאף הישג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו