בסוף ינואר 2019 פרסם דובר הזרוע הצבאית של חמאס הודעה מפתיעה במיוחד – הוא הפיץ את כתובות ארנקי הביטקוין של ארגון הטרור, אליהם אפשר היה להעביר תרומות. זו הייתה הפעם הראשונה שחמאס הצהיר על שימוש בקריפטו באופן פומבי.
אחרי כן הוא הפסיק עם הפרסומים ועבר למחתרת עקב החשש לחשיפת זהות התורמים. למרות זאת, הדחיפה הגדול לכיוון עולם הקריפטו הגיעה רק כחצי שנה לאחר מכן. מי שגרם לזה הוא זוהיר שמלח.
שמלח נכנס לתפקיד איש הכספים החדש של הארגון באמצע 2019 – אחרי שקודמו חוסל על ידי ישראל – ועשה מהפכה בכל מנגנון העברת הכספים. במקום השיטה הישנה והמסורבלת של העברת מזומן מאיראן לרצועה בדרכים לא דרכים – הוא החל להשתמש יותר ויותר בתכונות עולם הקריפטו לצרכי מימון הטרור.
רוב האנשים השומעים את המילה "קריפטו" מייד חושבים על ביטקוין או על אתריום, אבל שמלח חיבב דווקא את הטרון – ולא במקרה. בניגוד לרשת הביטקוין היקרה והאיטית, היה ניתן לסחור בטרון במהירות גדולה יותר ובעלויות נמוכות בהרבה.
כמו כן, הרשת לא נמצאת במרכז תשומת הלב הציבורית ולכן יש עליה לכאורה גם פחות פוקוס מצד הרגולטור. לא פלא לפיכך שהטרון הפך עם השנים לפלטפורמה המועדפת להעברת כספים של כל עולם הרשע והפשע.
בעוד שהביטקוין היה המטבע הבלעדי למימון טרור ב־2016, לפי דוח שפורסם השנה מטעם חברת מודיעין הבלוקצ'יין TRM Labs, ב־2022 הטרון היווה כבר 92% מכלל אמצעי מימון טרור.
בעקבות תפיסת מטבעות קריפטו בשווי 1.7 מיליון דולר, קיים שר הביטחון יואב גלנט הצהרה מיוחדת בסוף חודש יוני השנה. "מדובר באירוע ראשון בסדר גודל כזה"
עם זאת האסימון הווירטואלי נפל די באיחור למערכת הביטחון הישראלית. אף שביולי 2021 ובינואר 2022 ישראל רשמה תפיסות ראשונות של מטבעות קריפטו השייכים לחמאס, רק כשלושה חודשים לפני שבת הדמים הבינו במערכת את גודל האירוע.
בעקבות תפיסת מטבעות קריפטו בשווי 1.7 מיליון דולר, קיים שר הביטחון יואב גלנט הצהרה מיוחדת בסוף חודש יוני השנה. "מדובר באירוע ראשון בסדר גודל כזה. מאז תחילת השנה ביצעו אנשי חזבאללה, כוח קודס וגורמים סוריים, שימוש במטבעות דיגיטליים כדי לקבל כספים מגורמים שלישיים, בעיקר חלפנים", אמר.
זה היה, כאמור, בגדר מאוחר מדי. לפי מחקר שנעשה על ידי חברות ניתוח נתוני הקריפטו BitOK ו־Elliptic, בין אוגוסט 2021 ליוני 2022 כ־93 מיליון דולר נכנסו לארנקים שקושרו לג'יהאד האסלאמי, ו־41 מיליון דולר לארנקי חמאס.
באותה הצהרה, גלנט כינה את המשימה למניעת העברת כספי הטרור כ"לא פשוטה, שהופכת מורכבת יותר כשמדובר במטבעות דיגיטליים". גלנט ידע על מה הוא מדבר. היכולת להתחקות אחר הקריפטו של ארגוני הטרור מצריכה מישראל השקעה של משאבים רבים. מדובר, אחרי הכול, בתהליך מורכב ומסורבל במיוחד.
מאחר שבשלב הזה הכסף נמצא כבר אצל חלפנים במדינות מחוץ לאיראן המוחרמת, הכסף לא נחשד בהכרח כמופנה לפעילות לא חוקית. זה אפשר לחלפנים גישה לבורסות הקריפטו הרשמיות
בדרך הסטנדרטית, הכסף עובר מטהרן לחזבאללה או החמאס באמצעות הבנקים האיראנים. בהתחלה הכסף עובר לחשבונות של חלפנים מקומיים. אותם חלפנים מעבירים את הכספים לעמיתיהם במדינות הידידותיות באזור, שאין עליהן סנקציות.
מאחר שבשלב הזה הכסף נמצא כבר אצל חלפנים במדינות מחוץ לאיראן המוחרמת, הכסף לא נחשד בהכרח כמופנה לפעילות לא חוקית. זה אפשר לחלפנים גישה לבורסות הקריפטו הרשמיות.
בבורסות האלה הם רוכשים – בעזרת הכסף האיראני – מטבעות קריפטו. מכאן המטבעות עוברים דרך מפותלת ומורכבת, הכוללת פיצול והעברות בין מאות ארנקים, בורסות, וכתובות, עד שבסוף כבר לא ברור מה מקור המטבע ולמי הוא שייך. משם הכסף זרם לתקציב ארגוני הטרור.
הדרך שבה כל העברות האלה נעשו הבטיחה שעל כל הצלחה ישראלית בתפיסת כסף וירטואלי שהולך למימון טרור, היו עוד כספים רבים שעברו מתחת לרדאר המודיעין הישראלי. לפי ההערכות של כמה מחברות המחקר, ישראל תפסה עד כה אחוזים בודדים בלבד מכלל הכספים שהועברו לארגוני הטרור באמצעות רשתות הקריפטו בשנים האחרונות.
גם תהליך תפיסת המטבעות מסורבל ולא הכי יעיל. גם אם נמצאה פעילות חשודה, הרשויות הישראליות צריכות להתמודד מול בתי משפט זרים כדי שאלה יאשרו להן את צווי התפיסה
גם תהליך תפיסת המטבעות מסורבל ולא הכי יעיל. גם אם נמצאה פעילות חשודה, הרשויות הישראליות צריכות להתמודד מול בתי משפט זרים כדי שאלה יאשרו להן את צווי התפיסה לפלטפורמות הקריפטו שבשטח שיפוטם.
פעמים רבות ישראל ויתרה על התהליך הזה ופנתה ישירות לפלטפורמות, הכול בתקווה שאלה יסכימו באופן וולונטרי לשתף פעולה, ויטילו סנקציות על מקורות הכסף החשודים.
כך, למשל, ישראל זיהתה לאחרונה עשרות ארנקי קריפטו החשודים כמממני טרור, כולם הכילו מטבעות מסוג טתר – מטבעות שערכם מוצמד לשער הדולר ולכן נחשבים ל"יציבים" ופופולריים במיוחד בקרב ארגוני הטרור.
מצד שני יש גם חסרון במטבעות האלה. בניגוד לביטקוין המבוזר, מאחורי הטתר עומדת חברה ריכוזית אחת השולטת במטבע ובכמויות שלו. אם תרצו, מדובר ב"בנק המרכזי" של טתר. באפשרות אותו "בנק מרכזי" להגביל את הפעילות במטבעות חשודים.
בסוף השבוע שעבר קבוצה דו־מפלגתית של מחוקקים בסנאט האמריקאי הציגה הצעת חוק שמטרתה להתמודד עם תפקיד המטבעות הקריפטוגרפים במימון טרור
כך הוא עשה עם 32 הארנקים החשודים בעקבות הדרישה הישראלית. החיסרון במקרה הזה הוא שאין לישראל יכולת לוודא שהסנקציות יצאו לפועל – והיא נאלצת להסתמך על הבטחת החברה.
אולי הבשורה והישועה תגיע הפעם שוב מהאמריקאים. בסוף השבוע שעבר קבוצה דו־מפלגתית של מחוקקים בסנאט האמריקאי הציגה הצעת חוק שמטרתה להתמודד עם תפקיד המטבעות הקריפטוגרפים במימון טרור, על רקע אירועי השבעה באוקטובר.
מציעי החוק – הסנאטורים מיט רומני, מארק וורנר, מייק ראונדס וג'ק ריד – החליטו להרחיב את הצעת החוק בת 10 העמודים שהגישו למניעת מימון טרור גם לתחום הקריפטו. "ההתקפות של חמאס על ישראל האיצו את הצורך של ארה"ב להתמודד עם התפקיד שהקריפטו ממלא במימון טרור.
"הצעת החוק הדו־מפלגתית שלנו מרחיבה את הסנקציות לכיסוי כל ארגוני הטרור – כולל חמאס – ומתייחסת לאיומים הכרוכים בנכסים דיגיטליים", צייץ רומני ביום חמישי בלילה.
כעת רוצים הסנאטורים לכלול גם חברות קריפטו כחלק מהחוק. "זה קריטי שלמשרד האוצר יהיו הכלים הדרושים ללוחמה בטרור כדי להילחם באיומים מודרניים"
עוד הוסיף רומני כי החקיקה תצייד את משרד האוצר במשאבים נוספים למלחמה בטרור וטיפול באיומים הקשורים לנכסים דיגיטליים. החוק למניעת מימון טרור נועד להבטיח שלטרוריסטים לא תהיה גישה לספקי שירותים פיננסיים.
כעת רוצים הסנאטורים לכלול גם חברות קריפטו כחלק מהחוק. "זה קריטי שלמשרד האוצר יהיו הכלים הדרושים ללוחמה בטרור כדי להילחם באיומים מודרניים", אמר הסנאטור ראונדס. "החוק למניעת מימון טרור נוקט בצעדים סבירים להדברת טרור באמצעות סנקציות על מוסדות פיננסיים זרים וחברות נכסים דיגיטליים זרות המסייעות להם בביצוע המעשים הנתעבים הללו".
הצעת החוק כוללת הוראות המאפשרות למשרד האוצר האמריקאי לאסור עסקאות עם נכסים דיגיטליים זרים הרשומים כישות שהוטלה עליה סנקציות. טרם ברור מה סיכויו של החוק לעבור בסנאט. עד אז נראה שבניגוד לשדה הקרב בעזה, בשדה הקרב הווירטואלי ישראל עד כה מפסידה. גם פה כנראה שבלי התמיכה האמריקאית נתקשה מאוד לרשום ניצחונות משמעותיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו