בשכונת חמרה – באזור בילוי, מסחר ואקדמיה של העיר ביירות – נמצאת "חנות" הנחזית לתמימה. שלט שחור־לבן תלוי על החנות, שנמצאת בקומת הקרקע של בניין Strand ברחוב הקניות אל־חמרה.

השלט מאיר פנים ובחלון הראווה מודבקות כרזות עם דגלי מדינות המערב כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה ואוסטרליה. על השלט העליון כתוב: "קבוצת שומאן" (Shuman Group). לכאורה, עוד חנות להמרת כספים קטנה באזור תיירותי.

אולם, אסור לטעות בחזות התמימה. מדובר במוסד פיננסי משוכלל ומסוכן שהזרים במהלך השנים עשרות מיליוני דולרים מאיראן, דרך ביירות, לידיהם של הטרוריסטים בעזה.

נאביל שומאן (Shuman) – או צ'ומאן (Chouman), כפי שהוא רשום במרשם החברות של לבנון – ובנו חאלד מחזיקים עסק של בנקאות טרור באחד האזורים המודרניים ביותר בביירות. את החברה הם פתחו ב־1980 – ומאז התרחבו.

מיקום החנות של משפחת שומאן בלבנון (צילום: מתוך האתר של מכון עלמא)

יש להם סניפים נוספים בלבנון: חנות חליפין בעיר א־נַּבַּטִיַּה, עוד אחת בעיר צור וצ'יינג' נוסף ברובע א־סַּיְפִי – שכונת יוקרה בביירות. את כל הסניפים הללו מנהלים קרובי משפחה של שומאן – בן דוד או דוד. חלק מהמידע לעיל נאסף על־ידי מכון המחקר עלמא, בהובלת סא"ל במילואים שרית זהבי.

משרד האוצר האמריקאי פרסם השבוע רשימת סנקציות חדשות הכוללות את העסק של שומאן. "במשך שנים חברת 'נאביל שומאן בע"מ' שימשה כצינור הזרמת כסף לחמאס, בסך כולל של עשרות מיליוני דולרים", נכתב בהודעת משרד האוצר. "נאביל שומאן, חליל שומאן וחאלד שומאן – ואדם בנוסף בשם ראדה עלי חמיס – עבדו בשיתוף פעולה עם איש הכספים של החמאס אחמד אל־חודרי".

בהודעה על הסנקציות, שרטטו האמריקאים את הקו הישיר של צינור המימון – מהחשבונות של משמרות המהפכה האיראניות, דרך חנות הצ'יינג' התמימה לכאורה בלבנון – ומשם לעזה

בהודעה על הסנקציות, שרטטו האמריקאים את הקו הישיר של צינור המימון – מהחשבונות של משמרות המהפכה האיראניות (ה־IRGC), דרך חנות הצ'יינג' התמימה לכאורה בלבנון (בפועל זה מוסד בנקאי גדול) – ומשם לעזה. נתיב הכסף הקטלני.

אל־חודרי, איש הכספים של חמאס, היה מוכר היטב לצה"ל ולשב"כ. במאי 2019, ובפעם הראשונה מאז "צוק איתן", החליטו גורמי הביטחון על סיכול ממוקד של אל־חודרי בניסיון להשבית את פעילותו הפיננסית. אולם, הזרמת הכספים לא נפסקה. עלי חמיס, שיושב בבירות, ממשיך להיות דמות מפתח בהעברת הכספים מאיראן לידי החמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה.

חלק ממשפחת שומאן. הראשון מימין: חאלד שומאן (צילום: פייסבוק, צילום מסך)

כל האנשים הללו – בני משפחת שומאן וחמיס – הוכרזו כסייעני טרור ומממני טרור. כתוצאה מכך, כל נכסיהם יוקפאו והם לא יוכלו לנהל עסקאות (אלא בשווקים השחורים או במערכות שלא כפופות לסנקציות הנ"ל).

אדם נוסף, ומוכר מאוד לישראלים, הוכנס לרשימת הסנקציות – מחמוד א־זהאר בן ה־78, אחד מהחברים בהנהגה המדינית של חמאס ומי שכיהן בעבר כשר החוץ של הרשות הפלסטינית (מטעם חמאס).

בדיווח של משרד האוצר האמריקאי מצוין שא־זהאר דיבר באופן פומבי מטעם חמאס, איים בגלוי לתקוף את אזרחי ישראל – והדגיש את המחויבות של ארגון הטרור להשמדת מדינת ישראל

א־זהאר – שעבד כרופא מנתח בבתי החולים ברפיח – ישב כמה שנים בכלא הישראלי, חלה, שוחרר – וניצל ממספר התנקשויות. באוגוסט 2022 הוא לכאורה פרש מההנהגה המדינית של חמאס. לפי מידע שנמסר לזמן ישראל, א־זהאר נמצא בימים אלה בתוך רצועת עזה.

בדיווח של משרד האוצר האמריקאי מצוין שא־זהאר דיבר באופן פומבי מטעם חמאס, איים בגלוי לתקוף את אזרחי ישראל – והדגיש את המחויבות של ארגון הטרור להשמדת מדינת ישראל. א־זהאר אף הכיר בתרומה הפיננסית של איראן והתמיכה שלהם בחמאס.

עסק החלפנות של משפחת שומאן בלבנון (צילום: Shuman Exchange)

ההתקפה הקטלנית והאכזרית על ישראל ב־7 באוקטובר הייתה אחד מאירועי הטרור היקרים ביותר בהיסטוריה של הטרור. זה כלל, בין היתר, בניית מנהרות במשך שנים ארוכות; שימוש במאות רכבים ואופנועים; תכנון מפורט; אחזקת 240 בני ערובה וירי של כ־10 אלפים רקטות ב־40 יום. כל אלה עולים הון.

לצד המלחמה הקרקעית והמאמצים להחזרת החטופים, ישראל מנהלת מרדף אחר הכספים המזינים את ארגוני הטרור, בשיתוף פעולה עם מדינות המערב, אם כי המאמצים הללו הם בגדר מעט מדי ומאוחר מדי.

בנוגע לראשי הג'יהאד, בין האישים והגופים שנכנסו לרשימת הסנקציות נמצא נאסר אבו שריף, נציג הג'יהאד האסלאמי באיראן, שהיה איש הקשר לעניין הכשרות ואימונים של מחבלי הג'יאהד

סט הסנקציות השלישי שפורסם השבוע נעשה בתיאום עם ממשלת בריטניה, כך שאותן הסנקציות יוטלו בו זמנית בוושינגטון ובלונדון. "התמיכה האיראנית, בעיקר דרך משמרות המהפכה (ה־IRGC) אפשרה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי לבצע את פעולות הטרור, לרבות העברה של מאות מיליוני דולרים בסיוע פיננסי, אספקת נשקים ואימונים", נכתב בהודעת משרד האוצר האמריקאי.

בנוגע לראשי הג'יהאד, בין האישים והגופים שנכנסו לרשימת הסנקציות נמצא נאסר אבו שריף, נציג הג'יהאד האסלאמי באיראן, שהיה איש הקשר לעניין הכשרות ואימונים של מחבלי הג'יאהד.

חמושים פלסטינים מהג'יהאד האסלאמי, עזה (צילום: P Photo/ Khalil Hamra)

כמו כן, הוטלו סנקציות על קרן מוח'את אלקודס – גוף הממומן בכספים איראניים ומעביר כספים למשפחות מורשעי הג'יהאד האסלאמי היושבים בבתי הכלא; ועל ג'מיל יוסף אחמד עליאן – האיש שביצע בפועל את חלוקת הכספים למשפחות הג'יאהד בתוך עזה.

בכיר ג'יהאד נוסף הכלול ברשימת הסנקציות הוא אכרם עג'ורי היושב ככל הנראה בדמשק. עג'ורי אחראי על הכספים של הארגון שמגיעים מאיראן. בישראל מכירים את הקשרים החזקים שיש לעג'ורי עם מקורות הכסף באיראן.

לפי דיווחים בינלאומיים שונים, ישראל ניסתה לחסל את עג'ורי פעמיים ללא הצלחה. בנובמבר 2019 הופצץ ביתו בעיר דאריה, סוריה – ובנו מועאז נהרג. בפברואר 2020 היה ככל הנראה ניסיון החיסול הכושל השני

לפי דיווחים בינלאומיים שונים, ישראל ניסתה לחסל את עג'ורי פעמיים ללא הצלחה. בנובמבר 2019 הופצץ ביתו בעיר דאריה, סוריה – ובנו מועאז נהרג. בפברואר 2020 היה ככל הנראה ניסיון החיסול הכושל השני. בהודעה האמריקאית צוין שעג'ורי הוא זה שתיאם את האימונים לטרוריסטים של הג'יהאד, לרבות גיוסים בעזה, סוריה, סודאן, לבנון ותימן.

"זה לא מספיק שהסנקציות יהיו מטעם ארה"ב"

ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכיום סמנכ"לית בראפיד ומומחית בינלאומית לפשיעה כלכלית, התייחסה בריאיון לזמן ישראל לפעילות הבנקאית הלבנונית ולתפקיד משפחת שומאן בתהליך מימון חמאס.

ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, מומחית בינלאומית לפשיעה כלכלית (צילום: רן יחזקאל)

"כשצריך להעביר כסף מאיראן לחמאס, הדרך הפופולרית היא צ'יינג'ים בלבנון ובטורקיה. הכסף נכנס ללבנון במזומן, ואז צריך להחדיר את השטרות למערכת הפיננסית. אחת השיטות היא באמצעות מה שאנחנו מכנים 'חוואלה' – שיטת קיזוז כספים לא פורמלית, כך שאף דולר או אירו לא חוצה את הגבול בפועל".

איך זה עובד?
"זו שרשרת שיש לה שני צדדים. מישהו בעזה, שצריך להעביר כסף לחו"ל מסיבה כלשהי, מגיע לציינג' בעזה, נותן לו את הכסף לטובת ההעברה – ומקבל קוד. במקביל, מגיע גורם איראני עם מזוודת כסף עבור חמאס לצ'יינג' בלבנון ונותן לו את הכסף.

"הלבנוני מבצע את ההעברה שהאדם בעזה ביקש למול הצגת הקוד, והצ'יינג' העזתי נותן את הכסף המזומן שנצבר אצלו לחמאס. כך יוצא שאף שכסף לא חצה בפועל את הגבול – השווי הכספי של הכסף האיראני הגיע לחמאס"

"הצ'יינג' בעזה ובלבנון מקיימים ביניהם יחסי אמון, והם עושים ביניהם חשבון ו"קיזוז" ("חוואלה") – ורושמים מי חייב למי כסף ונותנים קוד לטובת משיכת הכסף למי שאמור לאסוף אותו.

"הלבנוני מבצע את ההעברה שהאדם בעזה ביקש למול הצגת הקוד, והצ'יינג' העזתי נותן את הכסף המזומן שנצבר אצלו לחמאס. כך יוצא שאף שכסף לא חצה בפועל את הגבול – השווי הכספי של הכסף האיראני הגיע לחמאס בעזה.

אילוסטרציה: מכונה בקיוסק צ'יינג' (צילום: אנה קפלן/פלאש90)

"יש עוד מתודות להעברת כסף. לעיתים זה בתמורה לסחורות. בתחום הזה הערוץ הקלאסי הוא כסף מאיראן שמגיע במזוודה, נניח לטורקיה, ואז מישהו מחמאס רוכש מוצרים – שוקולד, צעצועים, קפה, אוכל – ואת הסחורות הללו שולחים לעזה, באופן שנראה לגיטימי לגמרי.

"בעזה הסחורות נמכרות בשוק החופשי, וכל הפדיון נכנס לחמאס. זה מכונה "מימון טרור מבוסס סחר". מי שקיבל פה את הכסף הוא היבואן, שפשוט לא שילם ולא מימן את הסחורה, באמצעות חלפני כספים. כך בדיוק פעל אל־חודרי עד שחוסל".

סט הסנקציות האמריקאי החדש קושר בין אל־חודרי לבין הפעילות של שומאן בלבנון. משום שאל־חודרי היה מוכר לישראלים וגם לאמריקאים כבר לפני שנים, יש להניח שגם משפחת שומאן מביירות הייתה מוכרת

מעט מדי, מאוחר מדי

סט הסנקציות האמריקאי החדש קושר בין אל־חודרי לבין הפעילות של שומאן בלבנון. משום שאל־חודרי היה מוכר לישראלים וגם לאמריקאים כבר לפני שנים, יש להניח שגם משפחת שומאן מביירות הייתה מוכרת לאמריקאים היטב.

אף על פי כן, רק עכשיו, אחרי התקפת הטרור האכזרית של 7 באוקטובר, שומאן הוכנסו לרשימת הסנקציות. למי שמכיר את תחום המרדף אחרי מימון הטרור, נדמה שהסנקציות המוטלות כיום הן בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי.

פלסטינים בעזה מקבלים תמיכה כספית מקטאר, יוני 2019 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

סט הסנקציות החדש לא מקיף את כל מרחב המימון. אז תפסו את משפחת שומאן ואת עסק הבנקאות שלהם שמגלגל עשרות מיליוני דולרים, אבל הם יוכלו להמשיך לחמוק.
"נכון, סנקציות הן רק חלק מהתמונה הגדולה. כדי לתפוס את כל המרחב של המימון צריך להכניס גם את הכלי שנקרא 'סנקציות משניות'. הסיבה לכך היא שמוסדות פיננסיים בטורקיה ו/או בלבנון מתעלמים או מתחמקים מההכרזות האמריקאיות והבריטיות על הסנקציות.

"אותה חברת חלפנות כמו של שומאן או חברות מקבילות בטורקיה, מצליחות להמשיך לעשות עסקים עם הבנקים הגדולים במדינה גם כשמוטלים עליהם סנקציות ישירות. לארה"ב יש יכולת להכריח את המוסדות הפיננסיים הגדולים בטורקיה ובלבנון למלא אחר ההוראות.

"הם יכולים בקלות רבה לחתוך אותם מרשת הסוויפט הבינלאומית או לא לספק להם שירותי סליקה וקורספונדנציה, ולוודא שחותכים אותם מציר העברות הכספים הבינלאומיים בפועל. כיום זה לא קורה"

"הם יכולים בקלות רבה לחתוך אותם מרשת הסוויפט הבינלאומית או לא לספק להם שירותי סליקה וקורספונדנציה, ולוודא שחותכים אותם מציר העברות הכספים הבינלאומיים בפועל. כיום זה לא קורה, מסיבות שונות של האמריקאים.

"צריך להבין שכל צ'יינג' שכזה, כמו של משפחת שומאן, הוא למעשה 'מוסד פיננסי' והוא חייב לעבוד עם רישיון ולפעול לפי כללי איסור הלבנת הון. גם הם זקוקים לקשרים למוסדות פיננסיים גדולים במדינה – וארה"ב ומדינות רבות אחרות יכולות להיות הרבה יותר אגרסיביים כלפי המוסדות הגדולים".

ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, מומחית בינלאומית לפשיעה כלכלית, נואמת בפני הסנאט (צילום: אתר הסנאט, צילום מסך)

את הופעת בפני ועדת הבנקאות של הסנאט אחרי מתקפת הטרור על ישראל. מה המסר שניסית להעביר לאמריקאים?
"המסר הוא שחייבים פה קואליציה בינלאומית, כי זה לא מספיק שהסנקציות יהיו מטעם ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה. המקרה של הסנקציות על רוסיה לימד אותנו מה קורה כשמשטר הסנקציות אינו אחיד, כשכל מדינה קובעת כללים אחרים והתוצאה היא הרבה מאוד חורים ויישום לא אפקטיבי.

"כשאין אחידות, מפרי הסנקציות עושים 'פורום־שופינג' ומנצלים את הפערים לטובתם די בקלות. במקרה של חמאס, רוב המימון מגיע כמימון מדינתי, כלומר איראן, ולא באמצעות מימון המונים או מימון קריפטו – ולכן הסיפור של מימון באמצעות סחורות ובאמצעות צ'יינג'ים, דרך מערך העסקים שהקימו, הוא הסיפור הגדול של הכסף שלהם. בענף הזה, חייבים הרבה שיתופי פעולה בין מדינות".