ועדת הפנים של הכנסת מתכנסת היום כדי לאשר את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות ל-27 בפברואר. לפי כל הסימנים יהיה רוב להצעה הזו בוועדה, בראשה עומד ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה. "לא ניתן לשונאינו לדחות את הבחירות עד אין סוף", אמר היום (שני) אשר בוועדה.

הבעיה היא לא שונאינו. הדחייה הפעם היא הכרחית, אבל צריך להיזהר ממצב שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמצא בשפל בסקרים, ינצל את מצב המלחמה כדי לדחות גם את הבחירות הכלליות, אם יתחיל השנה תהליך פרלמנטרי לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות.

אשר איש חכם, מתברר. הוא ראה את הנולד, וכאשר הכנסת אישרה את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בפעימה הראשונה ל-30 בינואר, הוא הכניס להצעת החוק את האופציה לדחות את הבחירות גם לסוף פברואר – כי הבין שהמלחמה הזו לא הולכת להיגמר כל כך מהר. בזכות אשר, לא צריך להעביר כעת חוק חדש לדחיית הבחירות.

אבל גם ה-27 בפברואר יכולה להיות אופציה רעה. הצבא מדבר על מערכה בעזה שתימשך שנה לפחות. לאנשים אין ראש ואין אנרגיות ללכת לבחירות בינואר, רבים נתונים בתוך עולם המלחמות והחרדות, ושום דבר דרמטי לא ישתנה בחודשיים הקרובים.

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, בדיון על דחיית הבחירות לרשויות המקומיות, 1 בינואר 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

גם בפברואר אי אפשר יהיה להציב קלפיות בעזה או בכפר קילא בדרום לבנון, אם נהיה גם שם. גם בפברואר לא יהיו לחיילים תעודות זהות מסודרות בכיס, ואי אפשר יהיה להוציא אותם משטחי הלחימה לקלפיות בארץ.

במקום לדחות בחוק את הבחירות המקומיות עד לסיום מצב המלחמה, בלי היסוסים ובלי חוכמות, הממשלה הטילה על הצבא משימות הזויות שגזלו זמן ומשאבים רבים. הצבא היה צריך לאתר בשבוע האחרון את מאות המועמדים בין כל היחידות, ולבדוק אם אפשר לשחרר אותם ומתי.

במקום לדחות בחוק את הבחירות המקומיות עד לסיום מצב המלחמה, בלי היסוסים ובלי חוכמות, הממשלה הטילה על הצבא משימות הזויות שגזלו זמן ומשאבים רבים

עוזר הרמטכ"ל, אלוף-משנה חיים בן מויאל, נדרש למשימה הטרחנית הזו והעביר מסמכים עם נתונים מספריים מפורטים, שגם הם זכו לביקורת (האם מועמד במקום לא ריאלי ברשימה צריך להשתחרר לצורך הקמפיין או לא, למשל). אל"מ בן מויאל קבע בסוף כי הצבא לא יוכל לשחרר 688 קצינים וחיילים המועמדים ברשימות השונות בבחירות שמתקיימות ב-259 רשויות (למעט 14 על קו העימות ממש).

הממשלה התכנסה פעמיים בימים האחרונים לדיון בנושא הבחירות לרשויות המקומיות – ביום רביעי שעבר ואתמול (ראשון) – והכול באמצע מלחמה בשבע חזיתות, לפי עדותו של שר הביטחון יואב גלנט.

ישיבת הממשלה בבסיס הקרייה בתל אביב, 31 בדצמבר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בינתיים הסיפור כולו הפך למאבק פוליטי מכוער למדי ורצוף האשמות, כאילו שזה מה שצריך עכשיו. ראשי הציונות הדתית, השרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק, תבעו לדחות את הבחירות, בניגוד לעמדתו של שר הפנים משה ארבל מש"ס, שבינתיים התרכך.

סמוטריץ' רמז כי הדתיים-לאומיים משרתים בחזיתות ואילו החרדים לא, ולכן נוח להם לקיים בחירות בזמן מלחמה ולהשתלט על הרשויות המקומיות על חשבון האחרים.

סמוטריץ' רמז כי הדתיים-לאומיים משרתים בחזיתות ואילו החרדים לא, ולכן נוח להם לקיים בחירות בזמן מלחמה ולהשתלט על הרשויות המקומיות על חשבון האחרים

ראש הממשלה בנימין נתניהו מצא את עצמו מול שתי חזיתות. ראשי השלטון המקומי – ביניהם ראשי עיר חזקים של הליכוד ברחבי הארץ – רצו בחירות מייד. הם לחצו על ראש הממשלה ללא הרף, בטענה שהם לא יכולים לעבוד ללא תקציב מסודר.

מצד שני עמדו ראשי הציונות הדתית, כאמור, אבל לא רק הם. היו גם גורמים בקואליציה ואפילו ראשי עיר שעומדים בפני הפסד, שביקשו לדחות את הבחירות כמה שיותר.

האם נתניהו רצה לדחות? לא ברור. מקורבו השר יואב קיש טען כי לא ייתכן שבחירות דמוקרטיות יידחו בגלל אירוע ביטחוני. "זה יעודד את האויבים שלנו לתקוף אותנו", אמר קיש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 26 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בסוף נתניהו הפיל הכול על הצבא, שהודיע כי הוא לא ישחרר חיילים. סמוטריץ צדק וניצח, לפי שעה, אבל קשה לי להאמין שהבחירות אכן יתקיימו גם בסוף פברואר.

בסוף נתניהו הפיל הכול על הצבא, שהודיע כי הוא לא ישחרר חיילים. סמוטריץ צדק וניצח, לפי שעה, אבל קשה לי להאמין שהבחירות אכן יתקיימו גם בסוף פברואר

צה"ל לא יצא מעזה כל כך מהר, אי אפשר לדעת גם מה יתפתח בזירה הצפונית. הציבור לא יזדרז ללכת לקלפיות, ואם כן, זה יקרה באחוזים נמוכים ביותר, שיהפכו את המבחן הדמוקרטי החשוב הזה לבדיחה עצובה.

אבל הסיפור עשוי להיות הרבה יותר עמוק ורציני. הבחירות הבאות לכנסת יהיו רק בעוד שלוש שנים לפי המועדן המקורי, אבל 2024 עשויה להיות שנת בחירות, בעקבות אסון השבעה באוקטובר, המעמד המעורער של הממשלה והלחץ הציבורי.

מצב המלחמה עשוי להפוך לתירוץ למי שהבחירות לא יהיו נוחות לו. נתניהו זרק הפעם את הדחייה על נתוני הצבא – והוא יוכל לעשות את זה פעם נוספת, אם המלחמה אכן תימשך ותיגרר.