נשק הצביעות הוא קלישאת בומרנג ידועה. לוקחים פיסת פאזל ומצביעים על כך שהיא לא מציגה תמונה שלמה. "צביעות" זועקים זורקי הבומרנג, עד שהמכשיר המוזר הזה חוזר ומכה בפרצופם.

כך בעניין הטענות נגד מנהיגי המגזר הערבי הדורשים שהמשטרה תטפל באלימות הרוצחת את בניהם.

"אבל אתם מפגינים נגד המשטרה ולא נותנים לבנות תחנות משטרה בערים הערביות" טוענים הצדיקים.

נשק לא חוקי מסתובב בהמוניו גם במגזר היהודי. מטעני נפץ, לבנות חבלה וטילי לאו הרגו אזרחים תמימים. איש לא דרש מראשי הערים היהודים לטפל במשפחות הפשע. זה תפקידה של המשטרה

ובכן צריך רגע לשים את התמונה המלאה על כל חלקי הפאזל. נשק לא חוקי מסתובב בהמוניו גם במגזר היהודי. מטעני נפץ, לבנות חבלה וטילי לאו כבר הרגו אזרחים תמימים בנתניה, ברמלה, בבת ים ובערים יהודיות אחרות. איש לא דרש מראשי הערים היהודים לטפל במשפחות הפשע. זה תפקידה של המשטרה.

המגזר הערבי מפגין נגד המשטרה כשזו מפעילה אלימות בלתי סבירה נגדו. כך נהרגו באוקטובר 2000 13 ערבים ישראלים, וערביי ישראל זוכרים. אבל זהו רק חלק אחד בפאזל היחסים בין משטרת ישראל לערביי ישראל.

תחנות משטרה לא זקוקות לבניין כדי לשלוח חוקרים לצוטט לטלפונים, ויחידות יס"מ כדי לאסוף נשק לא חוקי. זה עניין של פקודה. הקצאת כוח אדם ומשאבים כדי להיאבק בתופעה.

אבל השר הממונה בישראל על ביטחון הפנים עסוק ביח"צ נגד ה-BDS ולא בעניינים הבוערים שתחת אחריותו. עסוק בתנאי המאסר של אסירים ביטחוניים ובשקרים כלפי כל אירוע שמתרחש במגזר הערבי מול המשטרה (פרשת אלקיעאן. פיגוע שלא היה ונלחש על אזנו של טראמפ. פרשת המגנומטרים בהר הבית ונאומים מסיתים נגד נבחרי ציבור ערבים).

משטרת ישראל לא נכנסת למקומות בעייתיים. בגליל הקימו אזרחים גופי שמירה התנדבותיים כדי להילחם בגניבות חקלאיות. בדרום אין דין ואין דיין מול תופעות פרוטקשן שסוחטות כספים מבעלי עסקים

עוד? משטרת ישראל לא נכנסת למקומות בעייתיים. בגליל הקימו אזרחים גופי שמירה התנדבותיים כדי להילחם בגניבות חקלאיות. בדרום אין דין ואין דיין מול תופעות פרוטקשן שסוחטות כספים מבעלי עסקים או שורפות להם את העסק, החנות, הדיר – אם הם מסרבים לשלם. איפה משטרת ישראל? אין לה תקציב היא תאמר, ואין לה כוח אדם. מי אחראי לאלה? נכון. ממשלת ישראל.

אז צביעות היא נשק שבו משתמש הצבוע. במדינת חוק המשטרה היא בעלת הסמכות והכוח לטפל באלימות. לא ראשי ערים ולא חברי כנסת. אלימות ערבית או יהודית או הוטנטוטית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.