זאב אחיפז, המשנה למנהל רשות המים, אופטימי. הוא מאמין שבעוד חמש שנים אפשר יהיה לשחות בירקון. ובגיל 85, רון חולדאי יוכל לשחזר את הטבילה שלו בנחל משנת 2011.
אז זה היה מהלך הצהרתי/יח"צני שנועד להמחיש שהנחל כבר לא רעיל כמו בימים הנוראים של אסון גשר המכבייה; בסוף העשור הקרוב, על פי החזון השאפתני שהוצג השבוע, השכשוך בירקון יהפוך מפוטו-אופ לחלק משגרת הפנאי של תושבי תל אביב וגוש דן.
ההודעה שפרסמה עיריית תל אביב עם פרוץ השנה החדשה נבלעה במהירות, כמו כל דבר בישראל כרגע, בתוך ענני המלחמה, אבל זו לא פחות מהודעה היסטורית. או לפחות כוונה היסטורית.
אם התוכנית היומרנית שאושרה במועצת רשות נחל הירקון תהפוך למציאות, הירקון ישלים פניית פרסה: אחרי כ-80 שנה של חורבן סביבתי, שבמהלכן הפך מנחל שופע ומקור מים מרנין לתעלת ביוב מזוהמת – הוא יחזור להיות נחל אמיתי, שמוזן במי מעיינות טבעיים ובהם בלבד. אם אריק איינשטיין היה איתנו, הוא היה יכול להוסיף בית אחרון, אופטימי, לשני שירי ההספד שכתב על גדות הירקון.
אחרי כ-80 שנה של חורבן סביבתי, שבמהלכן הפך הירקון מנחל שופע ומקור מים מרנין לתעלת ביוב מזוהמת – הוא יחזור להיות נחל אמיתי, שמוזן במי מעיינות טבעיים ובהם בלבד
"התנאים לתוכנית הזו הבשילו כתוצאה מהיריון מאוד מאוד ארוך", אומר אילן רוזנבלום, מנכ"ל רשות נחל הירקון. "משק המים בישראל הוא לא מה שהיה לפני 20 שנה, בעיקר בזכות התפלת המים. היום לא חסרים מים בישראל.
"ברגע שהגיעו למסקנה שלא חסרים מים אז יכולים להזרים יותר מים שפירים (מי מעיינות טבעיים, א"ל) לירקון ולהחזיר עטרה ליושנה. אפשר להגיד שאנחנו נמצאים במצב שכל הכוכבים הסתדרו".
בדרך אל המערך החדש של הכוכבים ממתינה שורה ארוכה של אתגרים וסימני שאלה. בניגוד לדימוי שדבק בו, כבר כיום מצבו של הירקון הרבה פחות גרוע מבעבר. במקטע הראשון שלו, ממקורות הירקון (בריכת הנופרים) עד המפגש עם נחל קנה, זורמים מים נקיים וכמה פינות בנחל הפכו בשנים האחרונות לאתרי שכשוך פופולריים.
במקטע הבא, עד שבע טחנות, מוזרמים אל הירקון מי קולחים – ביוב מטוהר מערי הסביבה (כפר סבא, הוד השרון ועוד). המים האלה מאפשרים למערכות הטבעיות להתקיים ולדגים לחיות, מותר לשוט בהם, אבל הרחצה אסורה.
במקטע השלישי, משבע טחנות עד הים, יש בעיקר מי ים שחודרים מכיוון השפך.
בכל שלושת חלקיו, הירקון נופל קורבן להיותו המקום הכי נמוך באזור אורבני צפוף. ככזה, הוא מנקז אליו לא מעט טינופת – פיח מהכבישים, פסולת שכידוע בישראל לא תמיד מושלכת לפחים, נוזלים שמוצאים את דרכם לתעלות הניקוז ועוד תופינים.
בכל שלושת חלקיו, הירקון נופל קורבן להיותו המקום הכי נמוך באזור אורבני צפוף. ככזה, הוא מנקז אליו לא מעט טינופת – פיח מהכבישים, פסולת, נוזלים שמוצאים את דרכם לתעלות הניקוז ועוד תופינים
הפארק המטופח שעוטף את הירקון הפך בשנים האחרונות לפנינה מטרופולינית של נופש ופנאי. המים – על אף שאינם מסוכנים כבעבר – נותרו נקודת התורפה.
"בשנות ה-90' התבקשתי להקים מנהלת לשיקום הנחלים", אומר גיורא שחם, ראש רשות המים הקודם. "הנחלים, ובראשם הקישון, היו במצב קטסטרופלי. עשיתי סקירה של כל הנחלים כדי להבין את גודל המשימה, ואמרתי שהכול מתחיל בסיפור של המים.
"לא יעזור אם נעשה שבילים וספסלים וצל וכל הדברים היפים שנמצאים על הגדה, בסופו של דבר נחל זה קודם כל מים. בתיעדוף שעשינו, הירקון קיבל את המקום הכי גבוה, בזכות היקף השירותים הסביבתיים שהוא נותן, גודל האוכלוסייה שנהנית ממנו והעובדה שהוא יושב בלב מטרופולין עם האיומים הנדל"ניים הכי גדולים".
"בתיעדוף שעשינו, הירקון קיבל את המקום הכי גבוה, בזכות היקף השירותים הסביבתיים שהוא נותן, גודל האוכלוסייה שנהנית ממנו והעובדה שהוא יושב בלב מטרופולין עם האיומים הנדל"ניים הכי גדולים"
התכנית להבראת הירקון נשענת על כמה מרכיבים שאמורים להתבצע במקביל: תיפסק ההזרמה של השפכים המטוהרים לנחל ובמקום להזין את הירקון, הם יוסטו לחקלאים בשרון או בנגב; ורשות המים תגדיל את ההזרמה לנחל של מי המעיינות, כך שהביוב המטוהר יומר למעשה במים נקיים באיכות מי רחצה ושתייה.
"הירקון כולו יהיה מבוסס על מים שמופקים מאקוויפר ירקון תנינים", אומר זאב אחיפז מרשות המים, "אלה לא מים מותפלים, אלא בדיוק אותם מים ששצפו במעיינות לפני מאה שנה, רק שבגלל שהמפלס של האקוויפר היום נמוך הם לא יוצאים לבד ואנחנו צריכים לעזור להם, לשאוב ולהזרים אותם לאפיק הנחל".
על פי התכנון, במקביל להחלפת גוף המים של הנחל, רשות נחל הירקון תקים מערך של הגנות – מתקני שאיבה, תעלות, סכרים – שאמור לחצוץ בין הנחל לבין הזוהמה העירונית שהוא קולט.
"בעבר אמרו שאין טעם להתאמץ להזרים לירקון מים נקיים כי בכל מקרה הם יזוהמו בדרך", אומר אחיפז, "הרי אין סיבה להשקיע בשיפור המים אם אחרי כמה מטרים האיכות שלהם הולכת ודועכת. לכן אנחנו הולכים על מהלך משולב. אנחנו נוציא את הקולחים ונכניס מים נקיים, ורשות הנחל תמנע כניסת זיהומים".
"הרעיון הכללי הוא לבודד את הירקון", אומר אילן רוזנבלום מרשות הנחל, "ברגע שנצליח ליצור את מערכות ההגנה על הנחל זה הגיים צ'יינג'ר".
זה מאוד מאתגר. אין נחל בישראל שלא סופג את המפגעים מהסביבה שלו.
"זה מאוד מאתגר, אבל זה בהחלט אפשרי. וזה לא יקרה בשנה אחת".
גם אם כל הכוכבים אכן יסתדרו וכל המערכות יעבדו בסנכרון מושלם – לא משהו שקורה בישראל לעיתים קרובות – עדיין ייוותרו כמה שאלות פתוחות.
אחת הבעיות העיקריות של הנחלים בישראל, ובכלל זה הירקון, היא לא איכות המים שזורמים בהם, אלא כמות המים. התמעטות הגשמים והעובדה שחלק גדול מהנביעות הטבעיות נלקחו לשימושים אחרים במשק, הותירו את הנחלים עם זרזיף דל ומים כמעט עומדים.
אחת הבעיות העיקריות היא לא איכות המים אלא כמות המים. התמעטות הגשמים והעובדה שחלק גדול מהנביעות הטבעיות נלקחו לשימושים אחרים במשק, הותירו את הנחלים עם זרזיף דל ומים כמעט עומדים
"גם באירופה הנחלים סופגים זיהום וגם שם יש ביוב", אמר לי פעם מומחה ישראלי, "אבל שם יש זרימה מטורפת של מי שלגים או סתם גשמים, והזיהום נמהל ובטל בשישים. נחל שוצף הוא נחל בריא".
לפני מאה שנה, זרמו בירקון כ-250 מיליון קוב בשנה שהגיעו הישר מהאקוויפר. כיום זורמת בו כעשירית מהכמות הזו, מתוך זה כ-14 מיליון קוב מי מעיינות והשאר שפכים מטוהרים. גם אחרי שהשפכים יומרו במים טבעיים, הסך הכול לא ישתנה. האיכות תשתפר, אבל הכמות תהווה כ-10% מהזרימה ההיסטורית.
לפני מאה שנה, זרמו בירקון כ-250 מיליון קוב שהגיעו הישר מהאקוויפר. כיום זורמת בו כעשירית מהכמות הזו, מתוך זה כ-14 מיליון קוב מי מעיינות והשאר שפכים מטוהרים
לפי חוות דעת של אקולוגים, די בכך על מנת לקיים נחל 'חי' עם בעלי חיים, צמחים ומערכות מתפקדות. פרופ' אביטל גזית, מומחה לאקולוגיה של נחלים וחתן פרס ישראל, אומר שעם זרימה כזו הנחל אולי יחיה – אבל המופע שלו לא יהיה משכנע.
"במקומות שבהם הנחל צר הזרימה נראית חזקה, אבל כשהנחל יותר רחב הזרימה רדודה ולא משמעותית. הנחל אולי יהיה חי אבל לא ייראה מספיק נקי בשביל לקפוץ אליו ראש. לירקון אין שיפועים גדולים, להוציא זרימות חורפיות אנחנו לא יכולים לצפות שתהיה בו זרימה שאנשים ממש ירגישו בה.
"ועדיין אני רואה מאוד בחיוב את התכנית של 'ירקון נקי'. עד היום לא היה דבר כזה בארץ. תראה לי נחל אחד שבאמת שוקם כאן".
שאלה אחרת נוגעת לעצם ההצבה של הטבילה בנחל כמשאלת לב ומטרה שיש לשאוף אליה. גדודי רוחצים ושימור החי והצומח לא תמיד הולכים ביחד. לא בכדי ברבים מהנחלים בישראל שמוגדרים כשמורות טבע הכניסה למים אסורה. למרבה האירוניה, זה המצב כיום גם בבריכת הנופרים שבמקורות הירקון.
"אפשר להקצות מקומות לרחצה אבל בצורה מוגבלת", אומר פרופ' גזית, "כמו שעשו למשל בנחל האסי. אבל לא לכל אורך הנחל ולא בכל מקום. אפשר לחשוב על פתרונות, רק צריך לחשוב עליהם – לא להיזכר מאוחר מדי".
"אפשר להקצות מקומות לרחצה אבל בצורה מוגבלת, כמו שעשו למשל בנחל האסי. אבל לא לכל אורך הנחל ולא בכל מקום. אפשר לחשוב על פתרונות, רק צריך לחשוב עליהם – לא להיזכר מאוחר מדי"
"גם האדם הוא בעל חיים", אומר זאב אחיפז, "ומדובר בריכוז האורבני הגדול בישראל. כמובן שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים לאורך כל הדרך, המטרה היא לשדרג את המערכות הטבעיות, לא לפגוע בהן".
כדי למקסם את התועלות מכל הכיוונים, ברשות המים לא מתכוונים לתת למי המעיינות שיוזרמו לנחל להגיע לים ולהתערבב עם המים המלוחים.
הכוונה היא לאפשר להם לעשות את כל המסלול בנחל, ובעזרת מתקן שאיבה באזור הממדיון לשאוב אותם ולהזרים אותם לטובת גינון עירוני וגידולים חקלאיים רגישים שאסור להשקות בשפכים מטוהרים.
עדיין לא ברור כמה כל הטוב הזה יעלה, אבל ההערכות מדברות על כ-200 מיליון שקל. "התוכנית מצוינת, אבל עכשיו רק נותר לאשר, לתקצב, להביא מימון, להוציא מכרזים, לבצע, לתפעל, לבקר ולנהל. בקטנה", סיכם השבוע גורם בתחום.
עדיין לא ברור כמה כל הטוב הזה יעלה, אבל ההערכות מדברות על כ-200 מיליון שקל. "התוכנית מצוינת, אבל עכשיו רק נותר לאשר, לתקצב, להביא מימון, להוציא מכרזים, לבצע, לתפעל, לבקר ולנהל. בקטנה"
"זו באמת תוכנית שאפתנית", אומר גיורא שחם, שכבר הוציא לפועל כמה פרויקטים גדולים בתחום המים בישראל, "אבל זו תוכנית שווה. זה משהו שבאמת כדאי לעשות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו