בניכוי המלחמה וזוועותיה, התפאורה שמציע בימים אלה רחוב אלנבי בתל אביב היא אחת המדכדכות באזור.

בעשורים האחרונים אלנבי התקבע כציר סואן עתיר אוטובוסים ואפוף עשן. אבל גם ברגעים הפחות אטרקטיביים שלו הוא יכל להציע את הנוף הירוק של טורי הפיקוסים הוותיקים, רחבי הצמרת, מהסוג שתל אביב של פעם התברכה בהם וכבר לא נוטעים היום.

רק שבחודשים האחרונים הפיקוסים האלה נדרסו על ידי רכבת. או ליתר דיוק, על ידי עיריית תל אביב וחברת נת"ע שבונות את הקו הסגול של הרכבת הקלה.

בביקור השבוע בחלקו הצפוני של רחוב אלנבי, הסמוך לשוק הכרמל, מתגלה תמונה עצובה: 15 פיקוסים גדולים נכרתו, הגדמים של רובם עדיין ניצבים על המדרכה, מוקפים בגדרות וממתינים לתורם להתפנות; הפיקוסים בגדה המזרחית של הרחוב נגזמו באגרסיביות ומתקשים להזכיר את העצים המפוארים שהיו.

15 פיקוסים גדולים נכרתו, הגדמים של רובם עדיין ניצבים על המדרכה, מוקפים בגדרות וממתינים לתורם להתפנות; הפיקוסים בגדה המזרחית של הרחוב נגזמו באגרסיביות ומתקשים להזכיר את העצים המפוארים שהיו

חלק מגזע פיקוס שנכרת ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)

"יש לי תחושה קשה של כישלון", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית "קליימט נט", העמותה לסילוק פחמן מהאטמוספרה שמשתתפת במאבקים להגנת עצים בכל רחבי הארץ, כשהיא מתבוננת בגדמי העצים.

עיריית תל אביב יכולה לדקלם סיסמאות על החשיבות שהיא מייחסת לשימור עצים וצל, אבל במבחן התוצאה מדובר במחדל ובהעדפה שערורייתית של מכוניות פרטיות ותשתיות אחרות על פני התשתית החיונית ביותר, חסרת התחליף – עצים בני קרוב למאה שנה שמספקים לתושבים צל, חמצן ונוף.

עיריית תל אביב יכולה לדקלם סיסמאות על החשיבות שהיא מייחסת לשימור עצים וצל, אבל במבחן התוצאה מדובר במחדל ובהעדפה שערורייתית של מכוניות

גורלם של הפיקוסים נגזר כבר מזמן. בקיץ האחרון דיווחנו על מעין שיתוף ציבור שנערך בזום עם תושבי אלנבי והרחובות הסמוכים. המפות והתוכניות הוצגו, ונציגי העירייה הסבירו שכדי להשאיר נתיב נסיעה לרכבים פרטיים שיחבר בין רחובות בלפור וברנר, ייאלצו לכרות שורה של פיקוסים בצידו המערבי של הרחוב.

בסופו של דבר, מדובר בהעדפה של מקומות חנייה וכלי רכב פרטיים על עצים – הכרעה שלכאורה עומדת בסתירה לכל מהותו של פרויקט הרכבת הקלה והערכים שהוא אמור לקדם.

עצי הפיקוס ברחוב אלנבי בתל אביב לפני כריתתם

"ברכבת הקלה בירושלים יש רחובות קטנים שמגיעים לרחוב יפו, שהפכו אותם לרחובות ללא מוצא", טען אז אחד התושבים, "זה מחייב שיהיו שני נתיבי נסיעה וזה אומר שצריך לוותר על כמה עשרות מקומות חנייה ברחוב. אבל ממילא התפיסה אמורה להיות, כמו בכל עיר מרכזית באירופה, שמי שגר במרכז העיר וצמוד לרכבת הקלה לא חייב להחזיק מכונית".

בתשובה לפניית זמן ישראל, הבהירו אז בעירייה ש"ההחלטה התקבלה לפני כמה שנים" וכי "אין בכוונת נת"ע והעירייה לשנות את התוכנית". כלומר שיתוף הציבור בעצם היה יידוע הציבור. לב פתוח ונפש חפצה מלכתחילה לא היו חלק מהאירוע.

מי שאמור לאשר תוכניות כריתה מהסוג הזה הוא פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות, אולם במשרד טענו אז שלא הונחה בפניו שום חלופה אחרת.

התוכניות עצמן מאושרות בוות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות), שם הדיון ערך בדיוק 11 דקות, ואחרי שמנהל הפרויקט בנצי כרמל הציג ממעוף הציפור את פרטי התוכנית והזכיר כמעט בדרך אגב את כריתת העצים, איש לא שאל שאלות, העיר משהו או הביע הסתייגות. עד כדי כך קלה היד על המסור החשמלי שגוזר את גורלם של עצים שניצבים כאן הרבה לפני שהמדינה הוקמה.

אחרי שמנהל הפרויקט בנצי כרמל הציג ממעוף הציפור את פרטי התוכנית והזכיר כמעט בדרך אגב את כריתת העצים, איש לא שאל שאלות, העיר משהו או הביע הסתייגות. עד כדי כך קלה היד על המסור החשמלי

פיקוסים לאורך רחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: אביב לביא)

בשבועות האחרונים תוכניות הכריתה יצאו לפועל לנגד עיניהם של השכנים המתוסכלים. השבוע רחוב אלנבי הזכיר את הגרסה הקולנועית שלו מ"תעלת בלאומילך". בעודנו מצלמים את אזור העבודות – שהוא מה שהיה פעם כביש – ניגשו אלינו שני פקחים עם אפודים זוהרים ושאלו לפשר מעשינו.

כששמעו שאנחנו דואגים לעצים, הם, למרבה ההפתעה, הביעו הזדהות. "עצים של מאה שנה", אמר אחד מהם בצער, "לא חבל?" אחר כך הם הפנו אותנו אל עובד אחר שהוצג כמי שאחראי על הטיפול בעצים. תהינו בפניו על הגיזום הברוטלי שעברו בני המזל שלא נכרתו.

"צריך לעבור כאן קו המתח של הרכבת", הוא הסביר, "אי אפשר לקחת את הסיכון שהענפים ייפלו עליו ויפגעו בו. תידרש הרבה מאוד עבודת תחזוקה, אז מונעים מראש את הבעיות וגוזמים".

"צריך לעבור כאן קו המתח של הרכבת. אי אפשר לקחת את הסיכון שהענפים ייפלו עליו ויפגעו בו. תידרש הרבה מאוד עבודת תחזוקה, אז מונעים מראש את הבעיות וגוזמים"

אחר כך הוא ניגש אל הגדם הכרות של אחד הפיקוסים וריסק אותו באמצעות מכונה. מתברר שהמשימה שלו היא לשגר את הפיקוס למנוחת עולמים: "אני צריך לעקור את השורשים. חייב להוריד אותו 30 ס"מ מתחת למפלס המדרכה כדי שאפשר יהיה לרצף מעליו. הפיקוס עץ מאוד חזק, אם נשאיר ממנו אפילו קצת הוא עלול לצמוח מחדש".

עובד נת"ע מרסק עם גרזן גרדום של פיקוס כרות ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)

את מה שנשאר מהעץ הוא ריסק לנסורת, אשר לדבריו אי אפשר לעשות בה שימוש מועיל. "הפיקוס לא מתאים להסקה, השורשים שלו רטובים ויוצרים עשן כבד".

לפתע, נקודת אור ירוקה: על הגדר המרושתת של מתחם התשתיות משתרגים עלים. נראה שמישהו מנסה בכל זאת לדאוג לנוכחות של קצת צמחייה בשנות העבודה הארוכות שעוד צפויות כאן. במבט שני, הפיזור של העלים על הרשת נראה מסודר באופן חשוד. אני מתקרב כדי למשש אותם ומגלה שהחשדות התאמתו: כרתו עצים אמיתיים, שתלו מטפסים מפלסטיק.

הקו הסגול הוא הקו השני שמתוכנן לנסוע בתל אביב רבתי – אחרי האדום שיצא לדרך בקיץ. לקו הסגול יהיו 43 תחנות והוא יימתח על פני 27 קילומטר. הקו אמור לצאת מרחוב ארלוזורוב בתל אביב ולהתפצל לשתי שלוחות – הצפונית, שתסתיים באוניברסיטת בר אילן; והדרומית, שתגיע לבית החולים שיבא, ליהוד ולסביון.

בשונה מהקו האדום, כל התחנות של הקו הסגול עיליות, מה שגובה מחירים כבדים מהמרחב העירוני שבמפלס הרחוב. מועד ההשקה המקורי היה 2027, אבל לאור הניסיון מותר לשער שהלו"ז האמיתי יידחה בכמה שנים.

בשונה מהקו האדום, כל התחנות של הקו הסגול עיליות, מה שגובה מחירים כבדים מהמרחב העירוני שבמפלס הרחוב. מועד ההשקה המקורי היה 2027, אבל לאור הניסיון מותר לשער שהלו"ז יידחה בכמה שנים

מטפסים מפלסטיק במקום פיקוסים ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: אביב לביא)

העבודות עדיין לא הגיעו לחלקו הדרומי של רחוב אלנבי. במקטעים שפונים לעבר שדרות רוטשילד עדיין מתנשאות שתי שורות נהדרות של עצים כבירים משני צידי הרחוב. אולם מהתשובה של עיריית תל אביב לשאלת זמן ישראל, עולה החשש שגם שם העצים עומדים לספוג פגיעה קשה.

למתכננים ואדריכלי הנוף של נת"ע, לאגרונום הראשי של עיריית תל אביב חיים גבריאל, לפקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ארז ברקאי, וכמובן מעל כולם לראש העיר רון חולדאי, אסור לתת לזה לקרות. אסור שהמראות העגומים מחלקו הצפוני של אלנבי יחזרו על עצמם בחלקו הדרומי ובשום אתר עבודות אחר של הרכבת הקלה, כמו גם של פרויקטי התשתיות האדירים שעוד צפויים להתבצע במרכז הארץ בשנים ובעשורים הקרובים.

אסור שהמראות העגומים מחלקו הצפוני של אלנבי יחזרו על עצמם בחלקו הדרומי ובשום אתר עבודות אחר של הרכבת הקלה, כמו גם של פרויקטי התשתיות האדירים שעוד צפויים להתבצע במרכז הארץ

"עצוב שעיריית תל אביב משקיעה יותר ביח"צ ובהונאת הציבור כאילו היא סביבתית", אומרת יעקבס, "כשבפועל לא נעשה מספיק כדי להגן על בריאות הציבור בעיר ולהיערך למשבר האקלים. עצים גדולים הם הכלי החשוב ביותר למשימה הזאת. מהדברים שהעירייה אומרת עולה חשש גדול לגבי המשך המדיניות השגויה והמסוכנת הזאת.

"בקרוב יש בחירות לרשויות המקומיות, ותושבי תל אביב צריכים לדרוש מהמועמדות והמועמדים להתחייב לשמור על עצים ולשנות תכניות בינוי גרועות, לפני שייגרמו נזקים שאי אפשר יהיה לשקם ולתקן".

עבודות על הקו הסגול ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:

"עיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות רבה בשימור העצים והצל בעיר ומצרה על כל עץ שנכרת. עם זאת, לפעמים ישנה דרישה לכריתה או העתקה של עצים מטעמי תכנון, כאשר במקרים אלו העירייה עושה הכל על מנת להבטיח שימור של רוב העצים. נדגיש כי כל כריתה או העתקה של עץ נעשית בהיתר, לאחר אישור ובדיקה של פקיד היערות העירוני ובמידת הצורך גם הארצי ופרסום לציבור כנדרש.

"באשר לעצים ברחוב אלנבי – כחלק מתכנון הרחוב במסגרת עבודות הרק"ל, נושא העצים קיבל התייחסות משמעותית. בין השאר, שונתה תכנית המסילה בדופן המערבית באופן שמאפשר הצלת מרבית העצים בדופן זו. במספר מיקומים נקודתיים, עקב רדיוס ותוואי מסילה ולאחר בחינת חלופות רבות, סומנו מספר עצים לכריתה – אך יודגש כי מתוך 227 עצים אושרה כריתתם של 15 עצים, כך שאחוז שימור העצים ברחוב עומד על 94%.

"נוסיף כי לשמחתנו צוות התכנון של הקו הסגול לא חוסך במאמצים ובוחן חלופות שונות אשר יבטיחו שימור מרבי של עצי רחוב וצל בעתיד.

"חשוב לציין שעבודת התכנון עדיין לא הושלמה. בימים אלו אנו נמצאים בפתח שלב תכנון נוסף המתייחס בעיקר לקטעי המסילה והתחנות הרק"ל (שלב אינפרא 2 בעבודות). בתחום זה, קיימים עצי פיקוס בוגרים לשימור אשר נופלים בתחום הרציפים העיליים, ואנו תקווה שבעבודה משותפת עם המדינה והזכיין ימצא פתרון תכנוני שיאפשר שימורם בתחום הרציפים.

"העירייה רואה בשימור עצי הרציפים פעולה הכרחית לצורך הבטחה של הצללה טבעית, איכותית וברת קיימא של התחנות לרווחת המשתמשים בתחבורה הציבורית וכלל תושבי העיר".