JavaScript is required for our website accessibility to work properly. לטובת הרכבת הקלה, עיריית ת"א כורתת את הענף שכולנו נושמים | זמן ישראל
פיקוס שנכרת ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)
מאיה יעקבס
"עצים של מאה שנה, לא חבל?"

לטובת הרכבת הקלה, עיריית ת"א כורתת את הענף שכולנו נושמים

שיטוט במתחם העבודות של הרכבת הקלה ברחוב אלנבי הוא חוויה מדכדכת: בכל כמה מטרים מונח גדם של פיקוס עתיק שנכרת על ידי העירייה ונת"ע ● את העצים החליפו מטפסים מפלסטיק ● הכריתה המאסיבית של העצים שמעניקים צל, חמצן ונוף ירוק היא מחדל שאסור שיחזור על עצמו בפרויקטים הגדולים שבדרך

בניכוי המלחמה וזוועותיה, התפאורה שמציע בימים אלה רחוב אלנבי בתל אביב היא אחת המדכדכות באזור.

בעשורים האחרונים אלנבי התקבע כציר סואן עתיר אוטובוסים ואפוף עשן. אבל גם ברגעים הפחות אטרקטיביים שלו הוא יכל להציע את הנוף הירוק של טורי הפיקוסים הוותיקים, רחבי הצמרת, מהסוג שתל אביב של פעם התברכה בהם וכבר לא נוטעים היום.

רק שבחודשים האחרונים הפיקוסים האלה נדרסו על ידי רכבת. או ליתר דיוק, על ידי עיריית תל אביב וחברת נת"ע שבונות את הקו הסגול של הרכבת הקלה.

בביקור השבוע בחלקו הצפוני של רחוב אלנבי, הסמוך לשוק הכרמל, מתגלה תמונה עצובה: 15 פיקוסים גדולים נכרתו, הגדמים של רובם עדיין ניצבים על המדרכה, מוקפים בגדרות וממתינים לתורם להתפנות; הפיקוסים בגדה המזרחית של הרחוב נגזמו באגרסיביות ומתקשים להזכיר את העצים המפוארים שהיו.

15 פיקוסים גדולים נכרתו, הגדמים של רובם עדיין ניצבים על המדרכה, מוקפים בגדרות וממתינים לתורם להתפנות; הפיקוסים בגדה המזרחית של הרחוב נגזמו באגרסיביות ומתקשים להזכיר את העצים המפוארים שהיו

חלק מגזע פיקוס שנכרת ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)
חלק מגזע פיקוס שנכרת ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)

"יש לי תחושה קשה של כישלון", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית "קליימט נט", העמותה לסילוק פחמן מהאטמוספרה שמשתתפת במאבקים להגנת עצים בכל רחבי הארץ, כשהיא מתבוננת בגדמי העצים.

עיריית תל אביב יכולה לדקלם סיסמאות על החשיבות שהיא מייחסת לשימור עצים וצל, אבל במבחן התוצאה מדובר במחדל ובהעדפה שערורייתית של מכוניות פרטיות ותשתיות אחרות על פני התשתית החיונית ביותר, חסרת התחליף – עצים בני קרוב למאה שנה שמספקים לתושבים צל, חמצן ונוף.

עיריית תל אביב יכולה לדקלם סיסמאות על החשיבות שהיא מייחסת לשימור עצים וצל, אבל במבחן התוצאה מדובר במחדל ובהעדפה שערורייתית של מכוניות

גורלם של הפיקוסים נגזר כבר מזמן. בקיץ האחרון דיווחנו על מעין שיתוף ציבור שנערך בזום עם תושבי אלנבי והרחובות הסמוכים. המפות והתוכניות הוצגו, ונציגי העירייה הסבירו שכדי להשאיר נתיב נסיעה לרכבים פרטיים שיחבר בין רחובות בלפור וברנר, ייאלצו לכרות שורה של פיקוסים בצידו המערבי של הרחוב.

בסופו של דבר, מדובר בהעדפה של מקומות חנייה וכלי רכב פרטיים על עצים – הכרעה שלכאורה עומדת בסתירה לכל מהותו של פרויקט הרכבת הקלה והערכים שהוא אמור לקדם.

עצי הפיקוס ברחוב אלנבי בתל אביב לפני כריתתם
עצי הפיקוס ברחוב אלנבי בתל אביב לפני כריתתם

"ברכבת הקלה בירושלים יש רחובות קטנים שמגיעים לרחוב יפו, שהפכו אותם לרחובות ללא מוצא", טען אז אחד התושבים, "זה מחייב שיהיו שני נתיבי נסיעה וזה אומר שצריך לוותר על כמה עשרות מקומות חנייה ברחוב. אבל ממילא התפיסה אמורה להיות, כמו בכל עיר מרכזית באירופה, שמי שגר במרכז העיר וצמוד לרכבת הקלה לא חייב להחזיק מכונית".

בתשובה לפניית זמן ישראל, הבהירו אז בעירייה ש"ההחלטה התקבלה לפני כמה שנים" וכי "אין בכוונת נת"ע והעירייה לשנות את התוכנית". כלומר שיתוף הציבור בעצם היה יידוע הציבור. לב פתוח ונפש חפצה מלכתחילה לא היו חלק מהאירוע.

מי שאמור לאשר תוכניות כריתה מהסוג הזה הוא פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות, אולם במשרד טענו אז שלא הונחה בפניו שום חלופה אחרת.

התוכניות עצמן מאושרות בוות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות), שם הדיון ערך בדיוק 11 דקות, ואחרי שמנהל הפרויקט בנצי כרמל הציג ממעוף הציפור את פרטי התוכנית והזכיר כמעט בדרך אגב את כריתת העצים, איש לא שאל שאלות, העיר משהו או הביע הסתייגות. עד כדי כך קלה היד על המסור החשמלי שגוזר את גורלם של עצים שניצבים כאן הרבה לפני שהמדינה הוקמה.

אחרי שמנהל הפרויקט בנצי כרמל הציג ממעוף הציפור את פרטי התוכנית והזכיר כמעט בדרך אגב את כריתת העצים, איש לא שאל שאלות, העיר משהו או הביע הסתייגות. עד כדי כך קלה היד על המסור החשמלי

פיקוסים לאורך רחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: אביב לביא)
פיקוסים לאורך רחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: אביב לביא)

בשבועות האחרונים תוכניות הכריתה יצאו לפועל לנגד עיניהם של השכנים המתוסכלים. השבוע רחוב אלנבי הזכיר את הגרסה הקולנועית שלו מ"תעלת בלאומילך". בעודנו מצלמים את אזור העבודות – שהוא מה שהיה פעם כביש – ניגשו אלינו שני פקחים עם אפודים זוהרים ושאלו לפשר מעשינו.

כששמעו שאנחנו דואגים לעצים, הם, למרבה ההפתעה, הביעו הזדהות. "עצים של מאה שנה", אמר אחד מהם בצער, "לא חבל?" אחר כך הם הפנו אותנו אל עובד אחר שהוצג כמי שאחראי על הטיפול בעצים. תהינו בפניו על הגיזום הברוטלי שעברו בני המזל שלא נכרתו.

"צריך לעבור כאן קו המתח של הרכבת", הוא הסביר, "אי אפשר לקחת את הסיכון שהענפים ייפלו עליו ויפגעו בו. תידרש הרבה מאוד עבודת תחזוקה, אז מונעים מראש את הבעיות וגוזמים".

"צריך לעבור כאן קו המתח של הרכבת. אי אפשר לקחת את הסיכון שהענפים ייפלו עליו ויפגעו בו. תידרש הרבה מאוד עבודת תחזוקה, אז מונעים מראש את הבעיות וגוזמים"

אחר כך הוא ניגש אל הגדם הכרות של אחד הפיקוסים וריסק אותו באמצעות מכונה. מתברר שהמשימה שלו היא לשגר את הפיקוס למנוחת עולמים: "אני צריך לעקור את השורשים. חייב להוריד אותו 30 ס"מ מתחת למפלס המדרכה כדי שאפשר יהיה לרצף מעליו. הפיקוס עץ מאוד חזק, אם נשאיר ממנו אפילו קצת הוא עלול לצמוח מחדש".

עובד נת"ע מרסק עם גרזן גרדום של פיקוס כרות ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)
עובד נת"ע מרסק עם גרזן גרדום של פיקוס כרות ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)

את מה שנשאר מהעץ הוא ריסק לנסורת, אשר לדבריו אי אפשר לעשות בה שימוש מועיל. "הפיקוס לא מתאים להסקה, השורשים שלו רטובים ויוצרים עשן כבד".

לפתע, נקודת אור ירוקה: על הגדר המרושתת של מתחם התשתיות משתרגים עלים. נראה שמישהו מנסה בכל זאת לדאוג לנוכחות של קצת צמחייה בשנות העבודה הארוכות שעוד צפויות כאן. במבט שני, הפיזור של העלים על הרשת נראה מסודר באופן חשוד. אני מתקרב כדי למשש אותם ומגלה שהחשדות התאמתו: כרתו עצים אמיתיים, שתלו מטפסים מפלסטיק.

הקו הסגול הוא הקו השני שמתוכנן לנסוע בתל אביב רבתי – אחרי האדום שיצא לדרך בקיץ. לקו הסגול יהיו 43 תחנות והוא יימתח על פני 27 קילומטר. הקו אמור לצאת מרחוב ארלוזורוב בתל אביב ולהתפצל לשתי שלוחות – הצפונית, שתסתיים באוניברסיטת בר אילן; והדרומית, שתגיע לבית החולים שיבא, ליהוד ולסביון.

בשונה מהקו האדום, כל התחנות של הקו הסגול עיליות, מה שגובה מחירים כבדים מהמרחב העירוני שבמפלס הרחוב. מועד ההשקה המקורי היה 2027, אבל לאור הניסיון מותר לשער שהלו"ז האמיתי יידחה בכמה שנים.

בשונה מהקו האדום, כל התחנות של הקו הסגול עיליות, מה שגובה מחירים כבדים מהמרחב העירוני שבמפלס הרחוב. מועד ההשקה המקורי היה 2027, אבל לאור הניסיון מותר לשער שהלו"ז יידחה בכמה שנים

מטפסים מפלסטיק במקום פיקוסים ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: אביב לביא)
מטפסים מפלסטיק במקום פיקוסים ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: אביב לביא)

העבודות עדיין לא הגיעו לחלקו הדרומי של רחוב אלנבי. במקטעים שפונים לעבר שדרות רוטשילד עדיין מתנשאות שתי שורות נהדרות של עצים כבירים משני צידי הרחוב. אולם מהתשובה של עיריית תל אביב לשאלת זמן ישראל, עולה החשש שגם שם העצים עומדים לספוג פגיעה קשה.

למתכננים ואדריכלי הנוף של נת"ע, לאגרונום הראשי של עיריית תל אביב חיים גבריאל, לפקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ארז ברקאי, וכמובן מעל כולם לראש העיר רון חולדאי, אסור לתת לזה לקרות. אסור שהמראות העגומים מחלקו הצפוני של אלנבי יחזרו על עצמם בחלקו הדרומי ובשום אתר עבודות אחר של הרכבת הקלה, כמו גם של פרויקטי התשתיות האדירים שעוד צפויים להתבצע במרכז הארץ בשנים ובעשורים הקרובים.

אסור שהמראות העגומים מחלקו הצפוני של אלנבי יחזרו על עצמם בחלקו הדרומי ובשום אתר עבודות אחר של הרכבת הקלה, כמו גם של פרויקטי התשתיות האדירים שעוד צפויים להתבצע במרכז הארץ

"עצוב שעיריית תל אביב משקיעה יותר ביח"צ ובהונאת הציבור כאילו היא סביבתית", אומרת יעקבס, "כשבפועל לא נעשה מספיק כדי להגן על בריאות הציבור בעיר ולהיערך למשבר האקלים. עצים גדולים הם הכלי החשוב ביותר למשימה הזאת. מהדברים שהעירייה אומרת עולה חשש גדול לגבי המשך המדיניות השגויה והמסוכנת הזאת.

"בקרוב יש בחירות לרשויות המקומיות, ותושבי תל אביב צריכים לדרוש מהמועמדות והמועמדים להתחייב לשמור על עצים ולשנות תכניות בינוי גרועות, לפני שייגרמו נזקים שאי אפשר יהיה לשקם ולתקן".

עבודות על הקו הסגול ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)
עבודות על הקו הסגול ברחוב אלנבי בתל אביב, ינואר 2024 (צילום: מאיה יעקבס)

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:

"עיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות רבה בשימור העצים והצל בעיר ומצרה על כל עץ שנכרת. עם זאת, לפעמים ישנה דרישה לכריתה או העתקה של עצים מטעמי תכנון, כאשר במקרים אלו העירייה עושה הכל על מנת להבטיח שימור של רוב העצים. נדגיש כי כל כריתה או העתקה של עץ נעשית בהיתר, לאחר אישור ובדיקה של פקיד היערות העירוני ובמידת הצורך גם הארצי ופרסום לציבור כנדרש.

"באשר לעצים ברחוב אלנבי – כחלק מתכנון הרחוב במסגרת עבודות הרק"ל, נושא העצים קיבל התייחסות משמעותית. בין השאר, שונתה תכנית המסילה בדופן המערבית באופן שמאפשר הצלת מרבית העצים בדופן זו. במספר מיקומים נקודתיים, עקב רדיוס ותוואי מסילה ולאחר בחינת חלופות רבות, סומנו מספר עצים לכריתה – אך יודגש כי מתוך 227 עצים אושרה כריתתם של 15 עצים, כך שאחוז שימור העצים ברחוב עומד על 94%.

"נוסיף כי לשמחתנו צוות התכנון של הקו הסגול לא חוסך במאמצים ובוחן חלופות שונות אשר יבטיחו שימור מרבי של עצי רחוב וצל בעתיד.

"חשוב לציין שעבודת התכנון עדיין לא הושלמה. בימים אלו אנו נמצאים בפתח שלב תכנון נוסף המתייחס בעיקר לקטעי המסילה והתחנות הרק"ל (שלב אינפרא 2 בעבודות). בתחום זה, קיימים עצי פיקוס בוגרים לשימור אשר נופלים בתחום הרציפים העיליים, ואנו תקווה שבעבודה משותפת עם המדינה והזכיין ימצא פתרון תכנוני שיאפשר שימורם בתחום הרציפים.

"העירייה רואה בשימור עצי הרציפים פעולה הכרחית לצורך הבטחה של הצללה טבעית, איכותית וברת קיימא של התחנות לרווחת המשתמשים בתחבורה הציבורית וכלל תושבי העיר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,323 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

טראמפ הודיע שמספיק מבחינתו שאיראן תשעה את תוכנית הגרעין שלה למשך עשרים שנה

נשיא ארצות הברית הוסיף שאלה חייבות להיות "באמת" עשרים שנה ● שר החוץ של איראן: לטהרן "אין אמון" בארצות הברית; מסרים סותרים גרמו לנו לפקפק בכוונות האמיתיות של וושינגטון לגבי המשא ומתן ● חזבאללה שיגר ארצה מספר כלי טיס; מערך ההגנה האווירית יירט אחד, והיתר התפוצצו בשטח פתוח ● חייל חטיבת גולני נגב דגן נהרג מפגיעת פצצת מרגמה בדרום לבנון; בן 20 בנופלו

לכל העדכונים עוד 32 עדכונים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אמיר בן-דוד

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

למקרה שפיספסת

ברית אזורית חדשה או הימור מסוכן? מאחורי הקלעים של “הברית המשושה”

יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.

סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.

רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 739 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.