בשעת צוהריים מוקדמת ביום רביעי נעצרה קבוצה של מטיילים בגיל השלישי ליד בריכת החורף באקו פארק גלילות. הם הביטו בעניין באגמון שהתמלא אחרי הגשמים האחרונים ובברווזים ששייטו בו, וביקשו הסברים על מתחם הטבע הנהדר שנחשפו זה עתה לקיומו.
הם נחרדו לשמוע שרשות מקרקעי ישראל תכננה לכסות את כל זה בבטון ובאספלט ושמחו להתבשר שזה כבר כנראה לא יקרה. שמחים וטובי לב הם נטשו את הבריכה וצעדו בשבילי העפר לעבר ריכוזי הנרקיסים, בתקווה לתפוס את האחרונים שעלי הכותרת שלהם עדיין לא נסגרו עד החורף הבא.
אחרי שנים של תהפוכות ומאבקים, בחודש הבא תופקד בותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור) תוכנית "דרום גלילות", שמתייחסת לשטח הפתוח רחב הידיים, המשתרע על פני כ־2,100 דונם בין תל אביב (רמת אביב ג') לרמת השרון (פי גלילות), בין כביש החוף לנתיבי איילון.
אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, אפשר יהיה להכריז רשמית על ניצחון גדול למאבק של פעילי הסביבה ותושבי האזור, מאבק אותו הוביל עורך הדין הצעיר יואב קרמר, שסחף אחריו רבים ואילץ את המדינה לחשב מסלול מחדש.
בשורה התחתונה, רוב השטח הטבעי הממוקם בחלק הדרומי של המתחם, הסמוך לרמת אביב ג' ומכונה "אקו פארק גלילות", יישאר חף מבנייה וימשיך לארח אלפי מבקרים ומשפחות בשבתות וגמלאים נמרצים בימי חול. באשר לחלקו הצפוני של השטח, המכונה "עמק הנרקיסים" בשל פריחת הנרקיסים המרהיבה המתחוללת בו מדי חורף, שם מתוכננת בנייה מסיבית של כ־16 אלף יחידות דיור.
הנרקיסים ירוכזו במשבצת שטח קטנה, קרוב לוודאי שהפקעות ייאספו מרחבי העמק ויישתלו במתחם שיוקצה לכך. אל תיפלו מהכיסא אם שמו של אחד הרחובות בשכונה החדשה יהיה "הנרקיסים".
רמ"י הובילה תוכנית לבניית אלפי יחידות דיור על השטח ולצדן פארק ציבורי מלאכותי. אלא שככל שחלף הזמן, התוכנית הזו נתקלה בהתנגדות שגברה והלכה
תקציר הפרקים הקודמים: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לוטשת כבר שנים עיניים אל השטח הירוק האחרון המשתרע בלב גוש דן, כ־80% ממנו בשטחה המוניציפלי של רמת השרון והשאר בתל אביב. כיאה למיקום האסטרטגי, ערכה של הקרקע הזו נמדד במיליארדים.
רמ"י הובילה תוכנית לבניית אלפי יחידות דיור על השטח ולצדן פארק ציבורי מלאכותי. אלא שככל שחלף הזמן, התוכנית הזו נתקלה בהתנגדות שגברה והלכה. גורמי מקצוע וסביבה טענו שהתוכנית לא מציעה פתרונות בתחומים קריטיים כמו ניקוז ותחבורה ציבורית, וחוזרת על כל הטעויות שנעשו בשכונות שנבנו בעשורים האחרונים ברחבי הארץ.
בעוד אנשי המקצוע מתווכחים, מי שהצליח לשנות את כללי המשחק הוא דווקא אדם אחד שהגיע מחוץ לתחום התכנון – עו"ד צעיר שגר בסמוך בשם יואב קרמר. קרמר הפך את המאבק על עתיד השטח הפתוח הזה למפעל חייו, והצליח לסחוף אחריו קהילה שלמה – אלפי תושבים, תנועות נוער וגם את העיריות השכנות, רמת השרון ותל אביב.
כל מי שהכיר את השטח נשבה בקסמו: שבילי עפר שמתפתלים בין מערות אפקה הקדומות, רכס כורכר ונחל אחיה – הנחל הכי אלמוני בתל אביב – ועוברים בין שלל עצים ומרבדים ירוקים. בסקר שערכה במקום החברה להגנת הטבע לפני כשלוש שנים נמצאו 297 מיני צמחים, 159 מיני עופות, שמונה מיני זוחלים, ארבעה מיני דו־חיים ו־33 מיני פרפרים.
להפתעתם הנעימה של קרמר וחבריו למאבק, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בראשות האדריכלית דניאלה פוסק, קיבלה חלק גדול מהטענות נגד התוכנית והורתה לרמ"י לחזור לשולחן השרטוטים
להפתעתם הנעימה של קרמר וחבריו למאבק, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בראשות האדריכלית דניאלה פוסק, קיבלה חלק גדול מהטענות נגד התוכנית והורתה לרמ"י לחזור לשולחן השרטוטים. זה לא קרה. במקום לחזור עם גרסה מתוקנת, ברמ"י החליטו לפסוע במסלול העוקף את מוסדות התכנון, ושרת הפנים דאז איילת שקד החליטה העביר את הטיפול במתחם לותמ"ל.
כבר לפני שנתיים אמר גורם בתחום לזמן ישראל שמי שחושב שהותמ"ל תאשר באופן אוטומטי את המתווה של רשות מקרקעי ישראל טועה בקריאת התמונה. "התפיסות התעדכנו", אמר אז הגורם, "כבר לא רואים רק סטטיסטיקה של יחידות דיור מול העיניים". שנתיים אחרי, מתברר שלתחזיות הללו היה בסיס – והרבה לא נשאר מהתוכנית המקורית.
כאמור, לצד הפטור הכמעט מוחלט מבנייה שקיבל חלקו הדרומי של המתחם, בחלקו הצפוני מתוכננת בנייה מסיבית. באופן מפתיע, יואב קרמר סבור שהתוכנית לבנות על רוב השטח של עמק הנרקיסים סבירה בהחלט: "צריך להכיר בכך שיש צורך בבינוי.
"האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של מדינות עולם שלישי, זה מרכז הביקוש, זו אדמת מדינה במקום הכי יקר בארץ, יש המון אינטרסים וכספים שלוחצים. אני לא הולך להתנגד לתוכנית. בסוף, עם כל האילוצים, עשו פה עבודה רצינית ומקצועית".
"אני אלחץ שישאירו לנרקיסים את החלק היותר רדוד וביצתי של העמק, המטרה היא לשתף את הקהילה בהעתקת הנרקיסים אליו, אבל אני אומר שזו פשרה שבעיניי היא סבירה"
אתה מפתיע אותי. ציפיתי שתנקוט בגישה של "אף שעל".
"באמת יש כאלה שמבקרים אותי. אומרים לי שאם אני אקטיביסט אז עד הסוף. אבל אולי בגלל זה ניצחתי, כי אני משתדל להבין עניין. הפריחה של הנרקיסים מדהימה, זה מטורף. אבל בסוף זה שלושה שבועות בשנה.
"זה פרח מאוד עדין, צומח, נובל, ובשאר ימות השנה זה שדה חיטה ענק שמעובד על ידי חקלאי פרטי בחקלאות בעל. אני אלחץ שישאירו לנרקיסים את החלק היותר רדוד וביצתי של העמק, המטרה היא לשתף את הקהילה בהעתקת הנרקיסים אליו, אבל אני אומר שזו פשרה שבעיניי היא סבירה".
מי שסבור שמדובר בפשרה לגמרי לא סבירה הוא אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, שעמק הנרקיסים נמצא בשטחה. מכיוון שהוא לא מתכוון להתמודד על ראשות העיר בבחירות שייערכו בעוד מספר שבועות, אין סיבה לחשוד בו שמדובר בעמדה פופוליסטית שפוזלת לדעת קהל.
"אני חושב שאנחנו צריכים להכיר בטבע ולא להילחם בטבע", אומר גרובר, "אין עוד מקום כזה של נרקיסים. יש מקום שכל כך מצליח, והוא במרכז, והוא יפה, אז למה לא להכיר במשהו יפה כזה?"
"מכיוון שבפאתי השטח עומד לקום האב תחבורתי עם קווי מטרו, רכבת קלה ורכבת כבדה, האזור הזה יהיה מאוד נגיש תחבורתית, אפשר לבנות כאן משהו שונה, יותר צעיר"
כי הנרקיסים פורחים שבועיים–שלושה, ורבבות אנשים יכולים לגור שם כל השנה.
"עם תכנון אחר אפשר להגיע למספרים דומים מאוד, אבל רמ"י מקובעים על צורת בנייה מאוד מסוימת, כל הארץ נראית אותו דבר, אותו שטאנץ עם הרחובות המאוד רחבים שלהם. זו טרגדיה תכנונית. ניסיתי להציג להם חלופה תכנונית.
"מכיוון שבפאתי השטח עומד לקום האב תחבורתי עם קווי מטרו, רכבת קלה ורכבת כבדה, האזור הזה יהיה מאוד נגיש תחבורתית, אפשר לבנות כאן משהו שונה, יותר צעיר, פחות מכוניות ויותר דברים אחרים.
"בהולנד ובמקומות אחרים באירופה אתה יכול לראות שכונות שלמות עם חצרות פנימיות בלי אף כביש פנימי. פה עדיין מייצרים את רשת הכבישים הזו שלוקחת המון שטח. מקובעים. טבע לא יודע לעבוד מתחת לגדלים מסוימים, הוא לא יודע להיות אדנית.
"טבע צריך גם את המסביב שלו, צריך מרחב. חלק מהטבע יודע לפרוח רק חודש בשנה, אבל החודש בשנה הזה הוא נורא יפה, והיום הגישה היא, 'אוקיי, זה רק פרחים, ופרחים אנחנו יכולים לראות בתמונות'".
"ההיגיון לבנות דווקא על הקרקע של פי גלילות הוא שזה מקום שכבר לא יהיה טבע. זה אזור של תעשייה כבר המון שנים. לא כל דבר אפשר לשמור בסביבה בנויה"
גורם שעוסק בנושא סבור שהכרסום בטריטוריה של הנרקיסים הוא בלתי נמנע: "ההיגיון לבנות דווקא על הקרקע של פי גלילות הוא שזה מקום שכבר לא יהיה טבע. זה אזור של תעשייה כבר המון שנים. לא כל דבר אפשר לשמור בסביבה בנויה, לא כל דבר קל לשמור בסביבה בנויה.
"לגבי הנרקיסים, יהיה פה ניסוי של כמה מתוכם יצליחו לשמור ולשחזר. בסוף אלה פרחים יפהפיים אבל זה לא מין שייכחד מנוף הארץ. יש פה הרבה סנטימנטים והרבה אקולוגיה אבל גם יעד שהמדינה הציבה לפיתוח וליחידות דיור, ומשתדלים שהשמיכה תכסה את הכול. זו דילמה מהגדולות שיש לנו, מליגת העל של הדילמות".
יואב קרמר, מצדו, כבר מתכונן לשלב הבא של המאבק: "אני לא מתכוון להתנגד לתוכנית, אבל בהחלט מתכוון לבוא עם דרישות איך צריך לבצע אותה. אנחנו צריכים לעלות מדרגה באיך מנהלים פארק סמוך לאתר בנייה.
"אתה מכיר את זה שהקבלן שם איסכורית מסביב לאתר בנייה וביום שלמוחרת היא כבר שבורה? זה לא חייב להיראות ככה. אנחנו הולכים לדרוש ערבויות, ביטחונות. לא על התוכנית עצמה, אלא על הביצוע שלה. על זה אנחנו הולכים לשים את הדגש".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו