1

הרבה אנרגיות חיוביות לא היו באולם הצנוע בחדרה, שאירח ביום שני בערב את הדיון הציבורי על עתידה של תחנת הכוח אורות רבין, או בשמה העממי – רידינג חדרה.

המשרד להגנת הסביבה הזמין את הציבור לדיון פתוח, אבל כמו שקורה לא פעם במעמדים כאלה, רוב הציבור העדיף להישאר בבית. מי שהתייצבו בהרכב מלא הם ראשי הרשויות המקומיות (או סגניהם) מנתניה ועד מבואות חיפה, פעילי "מגמה ירוקה" וקומץ מתושבי שכונת חפציבה בחדרה שמתגוררים למרגלות התחנה ושואפים מלוא הריאות את הזיהום שהיא פולטת.

כולם, בלי יוצא מהכלל, אמרו בתורם שהם לא מאמינים שהדיון הזה עדיין מתקיים ב-2024, שנה שבה התחנה כבר מזמן לא הייתה אמורה לשרוף פחם.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, אורות רבין היא המפעל המזהם ביותר בישראל. על פי דברים שכתב ב-2016 פרופ' איתמר גרוטו, עוד בטרם הפך לסלב הקורונה של משרד הבריאות, הזיהום שמייצרת התחנה גורם לתמותה עודפת מדי שנה של 35 אנשים בחדרה ו-13 בפרדס חנה-כרכור.

תוקפו של היתר הפליטה שעליו חותם המשרד להגנת הסביבה ומאפשר לתחנה לפעול, פג בימים אלה – ובטרם יחתום על ההיתר החדש, המשרד הזמין את הציבור להציג את השגותיו.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, 11 באפריל 2023 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

סיפורה של אורות רבין הוא סיפור של כישלון ביצועי וניהולי מתמשך. הסיבה שהתחנה מזהמת על סטרואידים כפולה: היא שורפת פחם, והיא עושה את זה בלי סולקנים – מסנני ענק שמותקנים על הארובה ומצמצמים בסדרי גודל את הזיהום שנפלט לאוויר הפתוח.

רק שסולקנים מעולם לא הותקנו על יחידות הייצור 1-4 באורות רבין, משום שכבר שנים ההנחה היא שאין טעם להשקיע כל כך הרבה כסף וזמן כשאוטוטו היחידות עומדות להפסיק לפעול. וכך השנים עוברות – מצד אחד אין סולקנים, ומצד שני הסגירה מתעכבת.

לפי החלטת הממשלה מ-2018, ביוני 2022 היחידות הפחמיות היו אמורות להיסגר. זה אמור לקרות כשחברת החשמל תכניס לפעולה שתי יחידות חדשות שפועלות על גז. רק שלומר שחברת החשמל לא עומדת בזמנים זה לשון המעטה. שנה וחצי אחרי הדד-ליין, הסגירה עדיין לא נראית באופק.

ביוני 2022 היחידות הפחמיות היו אמורות להיסגר. זה אמור לקרות כשחברת החשמל תכניס לפעולה שתי יחידות חדשות שפועלות על גז. רק שלומר שחברת החשמל לא עומדת בזמנים זה לשון המעטה

במצב כזה, המשרד להגנת הסביבה מוצא את עצמו מאיים עם אקדח ריק: אם יחתום על היתר הפליטה, הוא למעשה מכשיר את פעילותה של תחנת כוח מזהמת שהייתה אמורה להיסגר מזמן; אם לא יחתום והתחנה תושבת, הוא מסתכן בכך שלא יהיה מספיק חשמל במשק – לא משהו שמשרד ממשלתי מוכן לקחת עליו אחריות, בוודאי לא בזמן מלחמה.

את תושביה הוותיקים של שכונת חפציבה זה כמובן לא צריך לעניין: כשהם תולים כביסה בחוץ, היא נצבעת בשחור בגלל אפר הפחם שממלא את האוויר. הבתים והמכוניות שלהם מכוסים שכבה דקה של פיח, ונותר רק לדמיין מה קורה בתוך הריאות.

תושבים מפגינים במהלך הדיון הציבורי על עתידה של תחנת הכוח אורות רבין, 15 בינואר 2024 (צילום: מגמה ירוקה)

באחד הרגעים הטעונים במהלך הערב, הטיח ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים סביבה שרון-כרמל שאחראי על האזור, ש"להאריך את היתר הפליטה לתחנה זה לתת רישיון להרוג".

הדובר שעלה אחריו, איש חברת החשמל שגיא שאול, היה נסער – ולא בגלל שהתקבל על ידי קומץ מוחים צעירים שפצחו במחרוזת "העם דורש אוויר נקי". כשהם השתתקו, הוא אמר: "במיוחד לאחר 7 באוקטובר, אני מבקש לשנות את השיח ולהוריד את המילה 'הרג' מהשולחן. תירגעו עם המילה הרג".

קשה לומר שהנוכחים השתכנעו. הדובר הבא, ראש מועצה אזורית אלונה אריה שרון, לא עיגל פינות: "אבל זה כן הרג", הוא אמר, "אתה יודע מה הבעיה? שמדברים על ההרג הזה בניתוחים סטטיסטיים. זה לא כמו אחד שנהרג מרקטה או נ"ט. לא מרגישים אותם, לא רואים אותם, אבל הם מתים. ולכן הציבור ישן. אין 'הותר לפרסום', אבל זה קיים, זה אמיתי וזה הרג".

"זה לא כמו אחד שנהרג מרקטה או נ"ט. לא מרגישים אותם, לא רואים אותם, אבל הם מתים. ולכן הציבור ישן. אין 'הותר לפרסום', אבל זה קיים, זה אמיתי וזה הרג"

בשורה התחתונה, כרגע מדברים במשרד להגנת הסביבה ובמשרד האנרגיה על סוף 2025 כעל "סוף עידן הפחם" במדינת ישראל. יחידות 1-4 באורות רבין ייסגרו אבל יושארו על תקן עתודה למצבי חירום כמו השבתת אסדות הגז, תרחיש לא בלתי סביר במקרה של מלחמה כוללת מול חזבאללה.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מדוע חברת החשמל לא מצליחה כבר שנים לספק את הסחורה ולעמוד בלוחות הזמנים.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט בדיון ציבורי בנושא טיוטת תנאי היתר הפליטה של תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, 15 בינואר 2024 (צילום: שלומי גבאי, עיריית חדרה)

"זה כישלון ניהולי מחפיר", אמר לזמן ישראל השבוע אדם ששירת בתפקיד ממשלתי בכיר ועסק בנושא, "ואי אפשר להפריד את זה מהתהליך של החלשת המגזר הממשלתי והציבורי וריקונו מהאנשים הטובים.

"לחברת החשמל אין יו"ר, כל ההנהלה הבכירה עזבה. אנשים לא מפנימים את המשמעות של החלשת החברות הממשלתיות – אז זו דוגמה מצוינת. למרבה הצער, זו דוגמה שעולה בחיי אדם".

"לחברת החשמל אין יו"ר, כל ההנהלה עזבה. אנשים לא מפנימים את משמעות החלשת החברות הממשלתיות – אז זו דוגמה מצוינת. למרבה הצער, זו דוגמה שעולה בחיי אדם"

אבל לפחות זה עומד להסתיים בתוך שנתיים. ב-2026 כבר לא ישרפו פחם בישראל.
"אתה בטוח בזה? כי אני ממש לא. נחיה ונראה".

2

אם הממשלה ממש מתעקשת לקבל החלטות גרועות, בית המשפט יתקשה למנוע את זה ממנה. זהו לקח אפשרי מההחלטה שקיבלו השבוע שופטי בג"ץ בעתירה של "אדם, טבע ודין" נגד הממשלה ושר האוצר.

לפני מספר חודשים, ואחרי כמעט עשור של המתנה, קרן העושר – או בשמה הרשמי הקרן לאזרחי ישראל – התחילה סוף סוף לחלק כסף מתוך התקבולים שהמדינה מקבלת ממאגרי הגז. בתנועה הסביבתית חיכו לרגע הזה בקוצר רוח.

אסדת הגז לוויתן מול חוף דור (צילום: פלאש90)

המחוקקים של 2014 אמנם השאירו לממשלות העתידיות להחליט במה להשקיע את הכספים, אבל חייבו אותן שלפחות חלק מהסכום השנתי יתועל להשקעה באנרגיה מתחדשת, וכך גם לעידוד תעסוקה בנגב.

המחוקקים של 2014 אמנם השאירו לממשלות העתידיות להחליט במה להשקיע את הכספים, אבל חייבו אותן שלפחות חלק מהסכום השנתי יתועל להשקעה באנרגיה מתחדשת, וכך גם לעידוד תעסוקה בנגב

אז במה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להשקיע את כספי הקרן – 110 מיליון שקל? סמוטריץ' הופיע לישיבה של הוועדה הפרלמנטרית שמפקחת על קרן העושר, והתשובה שלו כללה שני סעיפים: בינוי מוסדות לתנועות נוער, ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש. לאנרגיות המתחדשות ולתעסוקה בנגב לא היה זכר.

ההסבר שסיפק סמוטריץ' לחברי הוועדה, שבראשה עומדת ח"כ לימור סון הר-מלך מ"עוצמה יהודית", היה מרתק: החוק, אמר שר האוצר לחברי הוועדה, מורה להקצות כספים לאנרגיות מתחדשות, אבל הוא לא מורה כמה להקצות. אז החלטנו להקצות אפס שקלים.

בארגוני הסביבה לא ידעו אם לצחוק או לבכות. איש לא צפה פרשנות כזו יצירתית לחוק. מעיון בפרוטוקול הישיבה שבה החוק אושר בכנסת, ביולי 2014, עולה שאחד הברגים המרכזיים בקואליציה של היום, ח"כ משה גפני, הוא זה שהבהיר מעל לכל ספק במה הממשלה צריכה להשקיע:

"לפיכך קבענו שיובא בפני הוועדה לפיקוח על הקרן פירוט מלא לעניין הסכום המוקצה למחקר ופיתוח ולהשקעה באנרגיות מתחדשות".

ח"כ לימור סון הר-מלך, יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, 11 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"אדם, טבע ודין" עתרו לבג"ץ נגד הממשלה, אך השבוע העמותה מחקה את העתירה בהמלצת בית המשפט. הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון הביע את עמדתו כי נוסח החוק גרוע וכי ראוי שיתוקן כך שיהיה ברור יותר. אולם השופטים גם קבעו כי לשון החוק לא מעמידה חובה חד-משמעית על הממשלה להקצות מדי שנה כספים לאנרגיות המתחדשות.

הרכב השופטים הביע את עמדתו כי נוסח החוק גרוע וכי ראוי שיתוקן. אולם השופטים גם קבעו כי לשון החוק לא מעמידה חובה חד-משמעית על הממשלה להקצות מדי שנה כספים לאנרגיות המתחדשות

את הפלפולים המשפטיים אשאיר למשפטנים, אבל ברמה המעשית ספק אם השופטים היו יכולים לכפות על הממשלה להשקיע באנרגיות המתחדשות כספים שהיא לא מעוניינת.

הרי אם הם היו פוסקים שאפס אינו סכום ושהממשלה חייבת להקצות משהו לאנרגיות המתחדשות, שר האוצר היה יכול להתחכם ולשנות את ההקצאה מ-0 לשבעה שקלים ו-20 אגורות. במקרה כזה אפשר היה לעתור בטענה שאין פרויקט בתחום האנרגיה שאפשר לקדם בסכום כזה – אבל אין לזה סוף.

הבעיה אינה משפטית, היא מהותית: מדובר בשר אוצר שמבחינתו אנרגיות מתחדשות הן בלבולי ביצים של ירוקים פרוגרסיביים, וזה לא השתנה גם עכשיו, כשהמלחמה מחדדת יותר מאי פעם את החיוניות של ביזור מקורות האנרגיה כדי להבטיח ביטחון אנרגטי ואספקה יציבה.

ישראל שטופת השמש ממשיכה לפגר בתחום הזה אחרי העולם הנאור ואחרי היעדים שהממשלה עצמה הציבה, ואת זה שום בית משפט לא יכול לשנות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 9 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

3

המסרון שקיבלתי מ"מי אביבים", תאגיד המים של תל אביב שבה אני גר, היה מלחיץ. "מקריאת מונה המים הראשי בכתובתך נראה כי בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה בצריכת המים המשותפת בנכס", נכתב שם, "מצורף עלון הסברה שיסייע לכם בבחינת הגורמים האפשריים לעלייה בצריכת המים. נודה על עדכוננו בממצאי הבדיקה".

כמי שקיבל בשנים האחרונות קריאות מצוקה מאנשים ברחבי הארץ שחשבון המים שלהם תפח לממדים מבהילים בגלל חריגה בצריכה המשותפת, נכנסתי לכוננות ספיגה.

הצריכה המשותפת – החלק של הצינור שנמצא בבעלות של כלל דיירי הבניין – היא מקור לא אכזב לצרות. הבעיה הנפוצה ביותר היא דליפה תת קרקעית שסמויה מן העין, לרוב בגלל בלאי של צנרת ישנה. איש לא רואה, איש לא יודע, עד שנוחת החשבון שעלול להגיע לאלפי שקלים.

מכיוון שהחשבון הדו-חודשי עדיין לא הגיע, התקשרתי בחשש לתאגיד המים כדי להבין באיזה סדר גודל של חריגה מדובר. החשש גבר כשהתברר שכל הדיירים בבניין קיבלו הודעה דומה. הנחתי שמדובר בכמות מים משמעותית, מספיק משמעותית בשביל להקפיץ את המערכת ולגרום לה לפנות אלינו.

החשש גבר כשהתברר שכל הדיירים בבניין קיבלו הודעה דומה. הנחתי שמדובר בכמות מים משמעותית, מספיק משמעותית בשביל להקפיץ את המערכת ולגרום לה לפנות אלינו

אחרי שגבתה ממני את הפרטים, נציגת השירות עיינה בנתונים בעוד אני המתנתי לגזר הדין. כשחזרה אל הקו היא הייתה נבוכה קלות.

נזילה בצנרת מים. אילוסטרציה (צילום: Yevhenii Orlov)

"הצריכה המשותפת שלכם עומדת על קצת יותר מקוב", אמרה, "זה לא משמעותי. כנראה יש הנחייה במערכת שבכל מקרה של עלייה מתריעים בפני הדיירים, אבל בשורה התחתונה אין סיבה לפאניקה".

"הצריכה המשותפת שלכם עומדת על קצת יותר מקוב", אמרה, "זה לא משמעותי. כנראה יש הנחייה במערכת שבכל מקרה של עלייה מתריעים בפני הדיירים, אבל בשורה התחתונה אין סיבה לפאניקה"

זה היה כמובן מאוד מרגיע, אם כי המתנתי שיגיע החשבון כדי לוודא שהנציגה לא פספסה משהו. ובכן, היא לא. חלקי בצריכה המשותפת עומד על 1.3 מ"ק לחודשיים שעלותם כ-10 שקל, עלייה קלה לעומת החשבון הקודם. בקיצור, אין דרמה.

כל הסיפור הזה נועד דווקא לפרגן ל"מי אביבים". הדליפות הסמויות והצריכה המשותפת אחראים לבזבוז אדיר של מים בישראל.

יש תאגידי מים שבהם הדיירים מגלים רק כשהחשבון מגיע, באיחור של חודשיים, שהם דיממו נהרות של מים במשך תקופה ארוכה. מי אביבים התריעו מבעוד מועד על חריגה מינורית. מוטב ערנות יתר על פני נמנום מתמשך. זה שירות טוב גם ללקוחות וגם למשק המים.

4

על התמונה שצילמה נגה גבריאלי מעמותת "אקואושן" בחוף גדור אחרי הגשמים החזקים של תחילת השבוע צריך להופיע הקרדיט: "באדיבות עם ישראל". הים לא יודע לייצר גומי, פלסטיק, צעצועים ושקיות. הוא בסך הכול מנצל את הסערה כדי להשליך עלינו בחזרה את כל הפסולת שהשארנו בחוף.

פסולת שנפלטה לחוף גדור אחרי סערת גלים, ינואר 2024 (צילום: נגה גבריאלי, עמותת אקואושן)