1

זה היה אמור להיות רגע חגיגי: אחרי כמעט עשור של המתנה, קרן העושר – או בשמה הרשמי הקרן לאזרחי ישראל – סוף סוף מתחילה לחלק כסף מתוך התקבולים שהמדינה מקבלת ממאגרי הגז.

אמנם הסכומים שהצטברו בקרן צנועים בהרבה מהתחזיות הדמיוניות שהופרחו בשעתו, ואמנם מדי שנה משחררים רק 3.5% משווי הנכנסים שנצברו בקרן (על מנת שלא כל העושר יבוזבז בבת אחת), ובכל זאת – רגע היסטורי.

הסכום ששוחרר לשתי שנות התקציב הקרובות (2023 ו-2024) עומד על 110 מיליון שקל – לא הרבה במונחי תקציב המדינה, אבל בהחלט סכום שאפשר לעשות איתו דברים יפים.

בתנועה הסביבתית חיכו לרגע הזה בקוצר רוח. המחוקקים של 2014 אמנם השאירו לממשלות העתידיות להחליט במה להשקיע את הכספים, אבל חייבו אותן שלפחות חלק מהסכום השנתי ייועד לשני נושאים ספציפיים.

בתנועה הסביבתית חיכו לרגע הזה בקוצר רוח. המחוקקים של 2014 אמנם השאירו לממשלות העתידיות להחליט במה להשקיע את הכספים, אבל חייבו אותן שלפחות חלק מהסכום השנתי ייועד לשני נושאים ספציפיים

סעיף 38(ד) של החוק קובע כי הממשלה צריכה להביא הצעה מפורטת לוועדה הפרלמנטרית שמפקחת על קרן העושר. בהצעה הזו עליה לפרט מהו הסכום שיוקצה להשקעה באנרגיה מתחדשת, וכך גם לעידוד תעסוקה בנגב.

בנימין נתניהו מבקר באסדת הגז לוויתן, סמוך לחופי קיסריה, 2019 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

למה נבחרו דווקא שני הנושאים האלה? באשר לאנרגיות המתחדשות, קרן העושר נועדה להבטיח את רווחת הדורות הבאים ביום שאחרי שמשאבי הגז של ישראל יתכלו; ביום הזה, קרוב לוודאי, המשק יתבסס על אנרגיות מתחדשות – וכדאי שנגיע אליו מוכנים.

סעיף התעסוקה בנגב מתייחס לעובדה שכי"ל היא אחד המעסיקים הגדולים באזור. בוועדת ששינסקי, שטיפלה בחלוקת העושר ממשאבי הטבע בישראל, עמדו על כך שיום יבוא ובו המשאבים של ים המלח שכי"ל יונקת בתאווה יתכלו. אל היום הזה כדאי שהמשק הישראלי יגיע מוכן עם מקורות תעסוקה חלופיים בדרום. אז קרן העושר גויסה גם למשימה הזו.

בוועדת ששינסקי עמדו על כך שיום יבוא ובו המשאבים של ים המלח שכי"ל יונקת בתאווה יתכלו. אל היום הזה כדאי שהמשק הישראלי יגיע מוכן עם מקורות תעסוקה חלופיים בדרום

כולם, אם כך, חיכו בכיליון עיניים להצעת התקציב של משרד האוצר, כדי לראות לאיזה מטרות השר בצלאל סמוטריץ' ושות' מייעדים את כספי קרן העושר.

שר האוצר הופיע לישיבה של הועדה הפרלמנטרית שמפקחת על קרן העושר, והתשובה שלו כללה שני סעיפים: בינוי מוסדות לתנועות נוער, ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש. לאנרגיות המתחדשות ולתעסוקה בנגב לא היה זכר.

ח"כ מיכל וולדיגר (במרכז) בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, 2 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בריאות הנפש, במקרה, היא הנושא הקרוב לליבה של סגנית שר האוצר וחברת סיעתו של סמוטריץ' – מיכל וולדיגר. גם בלי קשר אליה, מדובר בשני נושאים ראויים שהמדינה צריכה להשקיע בהם הרבה יותר מכפי שהיא עושה כיום, ונותר רק להצטער על כך שהאוצר לא מוצא לנכון לעשות זאת במסגרת תקציב המדינה. אבל מה הקשר לקרן העושר?

ההסבר שסיפק סמוטריץ' לחברי הוועדה, שבראשה עומדת ח"כ לימור סון הר-מלך מ"עוצמה יהודית", היה לא פחות ממדהים: החוק, אמר שר האוצר לחברי הוועדה, מורה להקצות כספים לאנרגיות מתחדשות, אבל הוא לא מורה כמה להקצות. אז החלטנו להקצות אפס שקלים.

ההסבר שסיפק סמוטריץ' לחברי הוועדה היה לא פחות ממדהים: החוק, אמר שר האוצר, מורה להקצות כספים לאנרגיות מתחדשות, אבל הוא לא מורה כמה להקצות. אז החלטנו להקצות אפס שקלים

בארגוני הסביבה לא ידעו אם לצחוק או לבכות. איש לא צפה פרשנות כזו יצירתית לחוק, אפילו בממשלה שכמה מחבריה אותגרו אי אילו פעמים על ידי החוק במהלך השנים.

מעיון בפרוטוקול הישיבה שבה החוק אושר בכנסת, ביולי 2014, עולה שאחד הברגים המרכזיים בקואליציה של היום, ח"כ משה גפני, הוא זה שהבהיר מעל לכל ספק במה הממשלה צריכה להשקיע: "לפיכך קבענו שיובא בפני הוועדה לפיקוח על הקרן פירוט מלא לעניין הסכום המוקצה למחקר ופיתוח ולהשקעה באנרגיות מתחדשות".

ח"כ לימור סון הר-מלך, יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, 11 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ביום חמישי השבוע נערך דיון נוסף בוועדה. מלבד היו"ר סון הר-מלך, הח"כים היחידים שטרחו להגיע הם יוראי להב-הרצנו מיש עתיד ומיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי, שיחד עם נציגות ענפה של התנועה הסביבתית הפציצו את נציגי האוצר בשאלות וטענות.

את "אדם, טבע ודין" ייצגה עו"ד מירב עבאדי. "פעם ראשונה מחלקים את הכסף וכבר עושים מעקף לחוק", היא אומרת, "כשהחוק אומר שצריך להקצות כספים, אי אפשר לא להקצות ולטעון שהקצית אפס שקלים. זה כמו להגיד שרופא נתן לחולה תרופה במינון אפס. הוא לא קיבל מינון אפס – הוא פשוט לא קיבל תרופה. אפס שקלים זה לא סכום של הקצאה – זו לא הקצאה".

"כשהחוק אומר שצריך להקצות כספים, אי אפשר לא להקצות ולטעון שהקצית אפס שקלים. זה כמו להגיד שרופא נתן לחולה תרופה במינון אפס. הוא לא קיבל מינון אפס – הוא פשוט לא קיבל תרופה"

בשלב מסוים של הישיבה, נציג משרד האנרגיה העלה הצעה: אולי נתקין פאנלים סולאריים על גגות המבנים החדשים של תנועות הנוער שייבנו מכספי הקרן? עו"ד עבאדי הגדירה את ההצעה הזו "עלה תאנה".

ב"אדם, טבע ודין" חשבו על פרויקטים קצת יותר שאפתניים מכמה פאנלים סולאריים על סניפים חדשים של הצופים ובני עקיבא. למשל, יוזמה משותפת של אוניברסיטת בן גוריון ומפא"ת להקמת פארק שמש-מימן מחקרי בנגב, שיחקור ויקדם את השימושים האפשריים באנרגיות מימן ושמש במשק הישראלי. כרגע אין מקורות מימון לפארק הזה, וקרן העושר נראית כמו מקום טוב להתחיל ממנו.

שדה פאנלים סולאריים בדרום הארץ (צילום: משה שי/פלאש90)

מיכאל ביטון, שלא קיבל תשובות לשאלות שהציג על מסד הנתונים והשיקולים שהנחו את האוצר, סיכם את הדיון בקביעה ש"אתם מורחים אותנו". המשך אמור לבוא בישיבות הבאות של הוועדה שמתוכננות לשבוע הקרוב.

"אם הם יתעקשו וימשיכו בקו הזה", אומרת עו"ד עבאדי, "ניאלץ לעתור לבג"ץ. יש פה שאלה של פרשנות לחוק, ובית המשפט הוא הרשות שמוסמכת לקבוע מה הפרשנות הנכונה".

2

כל יום בלוח השנה, כידוע, מוקדש למשהו – מיום כדור הארץ ועד יום הפיצה הבינלאומי. בשנותיה הראשונות של המדינה הוחלט שכ"ג באייר יהיה "יום הים". השנה זה יוצא מחר – יום ראשון, 14 במאי.

לרגל המאורע, המרכז למיפוי ישראל החליט להבליט – תרתי משמע – את הים במפות שלו: אם מאז ומתמיד התרגלנו שבמפות הפיזיות יש ביטוי רק לטופוגרפיה של החלקים היבשתיים, מעתה מפ"י יציג גם את התבליט של קרקעית הים, והכוונה לכל גופי המים בישראל – הים התיכון, הכנרת, ים המלח ומפרץ אילת.

המרכז למיפוי ישראל החליט להבליט את הים במפות שלו: מעתה מפ"י יציג גם את התבליט של קרקעית הים, והכוונה לכל גופי המים בישראל – הים התיכון, הכנרת, ים המלח ומפרץ אילת

מפה עם תבליט של קרקעית הים (צילום: מפ"י)

בהזדמנות זו, כדאי להזכיר דברים כמעט נבואיים שדוד בן-גוריון כתב עוד ב-1932 במאמר בשם "לקראת הים".

בן-גוריון התרעם על כך שהתפיסה המקובלת רואה בים את גבולה המערבי של ארץ ישראל, בעוד הים הוא המשכה הטבעי של הארץ וחלק משמעותי מעתידה הכלכלי טמון בו.

תשעים שנה אחרי, כשרוב מי השתייה והאנרגיה של מדינת ישראל מגיע מהים, הדברים האלה נראים רלוונטיים מאי פעם:

"הים הגדול הזה נחשב לתחום המערבי של ארצנו. זוהי טעות נפסדת, שעלינו לעקור משורשה. מבחינה יישובית, כלכלית ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את גבולה אלא את המשכה של ארצנו… האפשרויות הכלכליות והיישוביות הצפונות בחובה של ארצנו מקומן לא רק ביבשה אלא גם בים".

3

שרת התחבורה מירי רגב יצאה ביום ראשון במצב רוח מרומם מהפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

בפגישה סוכם שכבר בשבועיים הקרובים תוגש לאישור הממשלה הצעת מחליטים שלפיה מדינת ישראל תחובר ברשת רכבות מקריית שמונה עד אילת. הרכבת לאילת מתוכננת להיות רכבת קליע – הלהיט שמככב בפלייליסט של רגב מרגע שחזרה למשרד התחבורה.

אם אכן תהיה רכבת לאילת, ועוד אחת שנוסעת במהירות 250 קמ"ש – את זה עוד נראה. הבטחות על רכבת כזו, כפי שתיעדנו כאן לאחרונה, נתניהו ושות' מפזרים כבר יותר מעשור, בינתיים בלי כיסוי.

מירי רגב ובצלאל סמוטריץ' בטקס חילופי שרים במשרד התחבורה ב-18 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל מה שמעניין בהודעה החגיגית שרגב הוציאה לתקשורת, זה החלק שמתייחס לצד הכלכלי של הפרויקט. בממשלת מצרים בוודאי שמחו לקרוא את הדברים הבאים מאת שרת התחבורה:

"הקו לאילת מתוכנן לשמש כמסלול מהיר ומשתלם להובלת סחורות מהמזרח לים התיכון ולמדינות אירופה. הוא יהווה חלופה אטרקטיבית לתעלת סואץ העמוסה, אשר הובלת סחורות דרכה מייקרת ומאריכה את זמני ההובלה, ונתונה לסיכונים ולעיכובים כפי שראינו לאחרונה כאשר ספינת מכולות נתקעה בתעלה והשביתה את פעולותיה למספר ימים".

ובמילים אחרות: מירי רגב מאיימת לגזול את אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים של ממשלת מצרים – מעבר סחורות מאסיה לאירופה.

אם יום אחד הרכבת לאילת באמת תקרום עור וגידים, זה כנראה יהיה מקור למתח לא מבוטל בין המדינות. את העובדה שהמצרים בינתיים ממלאים פיהם מים אפשר לייחס לאחת משתי אפשרויות – או שהם לא קוראים את ההודעות של מירי רגב לתקשורת, או שגם הם יודעים שבין הצעת מחליטים של ממשלת ישראל לבין הרגע שבו הרכבת תצא מהתחנה מפרידים החיים עצמם.

אוניית משא עוברת בתעלת סואץ ב-2015. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

4

את אחד המדדים האמינים ביותר למצב זיהום האוויר בל"ג בעומר מספק האף. זה קורה בשעת בוקר מוקדמת אחרי ליל המדורות, כשפותחים את החלון או יוצאים למרפסת, ומקבלים לפרצוף בריזה מפויחת בניחוח מעושן. עם השנים התחלתי לדרג את עוצמת הריח בבקרים הללו. השנה ריח העשן בתל אביב היה קל, כמעט בלתי מורגש. רמה 2-3 מתוך 10.

ובכל זאת, באופן מפתיע, ריכוז החלקיקים המזהמים באוויר של תל אביב, ושל עוד כמה ערים חילוניות שבהם היה נדמה שהמדורות הולכות ודועכות, דווקא היה בל"ג בעומר 2023 גבוה מאשתקד. כך גם ברעננה, בחיפה ובחולון.

באופן מפתיע, ריכוז החלקיקים המזהמים באוויר של תל אביב, ושל עוד כמה ערים חילוניות שבהם היה נדמה שהמדורות הולכות ודועכות, דווקא היה בל"ג בעומר 2023 גבוה מאשר בשנה שעברה

ייתכן שמזג האוויר הנעים ששרר ביום שני בערב – ושהאיר באור מגוחך את האיסור שפרסם נציב הכבאות להדליק מדורות בגלל, ובכן, תנאי מזג האוויר – תרם דווקא לגידול במדורות.

לעומת זאת, ועל אף הרושם שהציבור החרדי הוא היחיד שמסרב להרפות ממסורת המדורה, דווקא ברוב הערים החרדיות או בכאלה שיש בהן ציבור חרדי גדול נרשמה השנה ירידה בזיהום האוויר.

חגיגות ל"ג בעומר בבני ברק, 8 במאי 2023 (צילום: עומר פיכמן/פלאש90)

בחלק מהמקרים מדובר אפילו בירידה משמעותית: כך באלעד, בשכונות חרדיות בירושלים ובערד. אפילו בבני ברק נרשם שיפור קל באיכות האוויר לעומת ל"ג בעומר דאשתקד. נצטרך להמתין לל"ג בעומר הבא כדי להבין אם מדובר במגמה או בהפתעה חד פעמית.

את ההפתעה האמיתית, בכל אופן, סיפקו מכשירי הניטור בעיר נשר: הם הצביעו על כך שריכוז החלקיקים המזהמים באוויר עמד בל"ג בעומר על 50% מלילה ממוצע. כלומר, האוויר בנשר בל"ג בעומר היה נקי יותר מהרגיל.

את ההפתעה האמיתית סיפקו מכשירי הניטור בעיר נשר: הם הצביעו על כך שריכוז החלקיקים המזהמים באוויר עמד בל"ג בעומר על 50% מלילה ממוצע. כלומר, האוויר בנשר בל"ג בעומר היה נקי יותר מהרגיל

לפי העלייה בזיהום בחיפה, אולי ילדי נשר פשוט נהרו בהמוניהם למדורות בעיר השכנה, וחזרו אחר כך הביתה כדי לנשום אוויר צח.

5

27 שנים שימש אל"מ במיל'. שמוליק אנג'ל נווט קרב של ציפורי פלדה כמו פנטום ו-F-16. מאז שפרש מצה"ל הוא מצלם ציפורים אמיתיות.

תערוכה מתמונותיו הוצגה השבוע ביום העיון "דרך נשר בשמים" שנערך באוניברסיטת תל אביב. בין התמונות: מגלן חום נוחת על המים באזור נחשולים ויוצר השתקפות מושלמת, וצמד פלמינגו טסים במבנה ליד עתלית.

מימין: מגלן חום באיזור נחשולים. משמאל: פלמינגו בעתלית (צילום: שמוליק אנג'ל)

"לציפורים יש ביצועי טיסה שגם המטוסים המתקדמים ביותר לא משתווים אליהם", אומר פרופ' יוסי לשם, מר ציפורים הישראלי, ולמראה התמונות – קשה להתווכח עם הקביעה הזו.