יום קשה ועוד יום קשה ועוד אחד, "יום קשה". מנטרה שעוברת באולפנים כאילו האסון בלתי נמנע. שום לקחים. 3 חודשים וחצי מהשבת השחורה וראש ממשלת המחדל עוד מנהל מלחמה בשתיקת הכבשים. אם לא נצא לרחובות זה לא יגמר, אם רק ירצה – יכריז מלחמה על השמש והירח וכל צבאם, יש לו צבא צעיר ועם זקן.

הוא לא רואה צבא עייף, והוא עיוור וחירש למשפחות מרוסקות ולאזרחים מרוטים. אין שום אסטרטגיה, רק עוד מאותו דבר: כוח וכוח וכוח ודם ואש ותימרות עשן, שם ועוד שם ועוד שם. "יום קשה" ובוץ עזתי שהמדינה שוקעת בו תחת המופקר הזה והקואליציה שזנתה תחתיו. זה לא ייגמר בלי מחאת המונים רחבה כמו זו שסיימה את מלחמת לבנון. מייאש.

אין שום אסטרטגיה, רק עוד מאותו דבר: כוח וכוח וכוח ודם ואש ותימרות עשן, שם ועוד שם ועוד שם. "יום קשה" ובוץ עזתי שהמדינה שוקעת בו תחת המופקר הזה והקואליציה שזנתה תחתיו

יחד ננצח? רק בלעדיו.

המלחמה רק מחזקת את חמאס – עמו איתו ככל שעזה מתרסקת. כלל ידוע, גם אצלנו "יחד ננצח" עם נתניהו כי מלחמה. לא רק שהקונספציה כשלה, קרסו עמה גם היהירות שלנו והזלזול באויב.

במלחמת יום כיפור למדנו שהמצרים לא ברחו, ובמלחמת מחדל נתניהו נוכחנו שאת חמאס לא ממוטטים בבעיטה. תוך כדי תנועה מדממת גילינו שמדובר בארגון נחוש שלא נכנע בקלות, גם לא כשיש ממשלת ימין על מלא וראש ממשלה עם הרבה טקס בישבן.

"אזרחי ישראל", אומר רה"מ בנימין נתניהו, וחוזר בכל נאום לציבור על שיר הערש לפני השינה: "אנחנו לא נעצור, אנחנו נמוטט את חמאס". לפחות פעמיים בשבוע. ביבי ולישון. אותו זה מרגיע. ובינתיים 136 חטופים נמקים בבור תחתית.

כשנקלענו להאג הוא רץ לקרוא למבוגר אחראי להציל אותו מעצמו, ואהרון ברק לא היסס לרגע ובא. כי המדינה. וכי ממשלת ימין על מלא גררה אותנו לחור שחור שאנחנו מתקשים לטפס ממנו.

מה לא עשינו כדי לשחרר את החטופים? צעקנו בכיכר, קשרנו סרטים צהובים, יש גם סיכה אלגנטית קטנה בצהוב, יש פתרון לכל דבר אם רוצים. תלינו שלטי "יחד ננצח", מוחים דמעה בכל פעם ש"הותר לפרסום".

"אזרחי ישראל", אומר רה"מ נתניהו, וחוזר בכל נאום לציבור על שיר הערש לפני השינה: "לא נעצור, נמוטט את חמאס". לפחות פעמיים בשבוע. ביבי ולישון. אותו זה מרגיע. ובינתיים החטופים נמקים בבור תחתית

ומקשיבים בנימוס כשנתניהו נואם בין ארוחת ערב לכוכב הבא לאירוויזיון. אגב, אולי ייצג אותנו? זה קליט, למוטט למוטט למוטט, הוא גם מסודר עם אאוטפיט ואיפור כלה. מה עוד תבקשי מאתנו מכורה? בחייאת. אולי די עם נתניהו?

גם ביום בו מלאו 100 ימים למלחמה, הופ הופ טרללה, המשיך מי שיצחק שמיר הגדיר "מלאך חבלה" לדקלם את אותן שורות מאוסות לאזרחי ישראל בתקיפות נדרשת ואיפור מוקפד, בכל זאת הצגה יומית:

"לא נעצור עד שנמוטט את החמאס".

כמו נבל גדול שמנגן ומנגן ומנגן, את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן כי אם נפסיק יבוא שופט. מה לו ולחטופים? הם כמו סיכה צהובה שהוא עונד על הדש, כמו דיסקית שהוא מחביא מתחת לחולצה כדי שכתב ערוץ 14 ידקלם שאלה עליה. מס שפתיים הכרחי כמו החיבוקים העציים והעקרים שלו למשפחות החטופים.

זה או המדינה או הוא, והמדינה זה הוא כבר שנים, ככה לפחות הוא חושב וחושבים הפרזיטים שתלויים בו בקואליציית האימים. שמעתם את קטי שטרית מזדהה עם המשפחות החטופים במשפט הלא ייאמן: "עברתי ניתוח וסבלתי מכאבי תופת, אני מבינה את כאבכם". יא אלוהים.

מה לא עשינו? מוחים דמעה בכל פעם ש"הותר לפרסום" ומקשיבים בנימוס כשנתניהו נואם בין ארוחת ערב לכוכב הבא לאירוויזיון. אגב, אולי ייצג אותנו? זה קליט, למוטט למוטט למוטט, הוא גם מסודר עם אאוטפיט ואיפור כלה

4 חודשים עברו מאז רעדה האדמה תחתינו ב"מלחמת 7.10" ועדיין יש הסבורים שמטרת הלחימה בעזה היא חיסול חמאס, ואוטוטו כל הארגון הזה ייראה כמו מוחמד דף, למרות שתחת נתניהו – מוחמד חי ובועט ואף גידל מחדש רגליים וידיים, אשכרה עוף החול, מה שאומר שנתניהו באמת קוסם. צודק ערוץ העריץ, ערוץ 14, שנתניהו הוא הפרזנטור שלו.

הקוסם הזה חולל גם את האסון הנורא בתולדותינו אחרי שנים של פולחן אישיות שהוא הוא החור השחור אליו נגררה המדינה. מתחת לאף של הקוסם הזה נבנתה עיר מנהרות חמאסית, מאות קילומטרים בחסות רכבת הכסף האווירית של נתניהו. הצדק מחייב שהמנהרות תיקראנה על שמו של האיש, שמזוודות הכסף שהעביר מקטאר ביצרו את העיר התחתית הזאת.

לא נעים לי להגיד, אבל גם חסן נסראללה יותר ממזר מנתניהו. שחקן מבריק בזירה מטורללת. הוא יודע מה עובד עלינו, מה הופך את הישראלים לדבוקה מבועתת. הוא קורא אותנו כמו צופה אדוק בתכנית ריאליטי. הכל על השולחן, כולל תכניות מגירה. הקשקשת ברשת בשיאה. כל אזרח אוהד חמו וכל קשקשן צבי יחזקאלי שמשטח את עזה בהבל פה חמוץ.

לא צריך תכניות מגירה, אנחנו ספר פתוח עם תכניות על השולחן, בפריים טיים. פעם הייתה סיסמה שכל חייל שינן: "יד לפה כי האויב מאזין". היום הכל חינם, הבופה פתוח לכל דיכפין ולראש הממשלה עיניים מתרוצצות ולא אוסיף, תוסיפו בעצמכם.

נסראללה יותר ממזר מנתניהו. שחקן מבריק בזירה מטורללת. הוא יודע מה עובד עלינו, מה הופך את הישראלים לדבוקה מבועתת. הוא קורא אותנו כמו צופה אדוק בתכנית ריאליטי. הכל על השולחן, כולל תכניות מגירה

כבר לפני שנים נסראללה דימה בנאומו את חוסנם של הישראלים לקורי עכביש, זה היה כשרק התחלנו להתפורר מבפנים, ואכן, נתניהו עשה עבודה טובה והוכיח שנסראללה צדק. גם סנוואר, תסלחו לי על דברי הכפירה. עוד לפני המלחמה יכולנו לשמוע את סנוואר מפתיע בדקויות ואומר בראיון: "לא נהיה חובבי ציון". סליחה? מי אתה? מתנסח יותר טוב מיאיר נתניהו.

שודרה גם הקלטה מראיון שנערך עם סלאח אל-עארורי ובו הוא מנתח את הישראלים בעברית, כאילו ישב לנו על הכתף. היו לו 18 שנים בכלא הישראלי ללמוד אותנו ולהסיק מסקנות, יותר חכם מאוסף חדלי האישים בפרלמנט שלנו. נשארנו עם מאי גולן פינת אלמוג כהן סמטת ניסים ואטורי. מחופפים אחד אחד.

(אגב, למה אנחנו לא יודעים ערבית ולמה תלמידי ישראל בזבזו שנים אבודות על צרפתית? מה האופטימיות השאננה הזאת בשכונה המזרח תיכונית הבוערת שלנו? מה לא הבנו כל השנים?).

הבנים והבנות שלנו נלחמים ונלחמים ואין אור בקצה המנהרות, לאן הולכים מכאן עם האוכלוסייה שנקרעה מביתה ונודדת מצפון דרומה ומדרום לצפון? לעוד מאותו הדבר? באיזה שלב לחימה יוכלו האנשים האלה לשבת בביתם תחת גפנם? איפה התכנית? למה האיש שתחתיו התחולל האסון הנורא בתולדותינו עוד יושב לבטח על כיסאו? "מי שקלקל לא יוכל לתקן" אמר על אהוד אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה.

הבנים והבנות שלנו נלחמים ואין אור בקצה המנהרות, לאן הולכים מכאן עם האוכלוסייה שנקרעה מביתה ונודדת מצפון דרומה ומדרום לצפון? למה האיש שתחתיו התחולל האסון הנורא בתולדותינו עוד יושב לבטח על כיסאו?

ברעש האדמה שהתרגש עלינו לפני 4 חודשים חוסלה המדינה כפי שהכרנו לפני שנתניהו קרע אותה לגזרים, הפשיט אותה מערכיה והשאיר אותה מתבוססת בדמה. עכשיו הוא מדלג מעל המשפחות הקרועות והעם השסוע להמשך קדנציה מדממת במלחמה שסופה לא נראה לעין. לא משתלם לו להפסיק. הוא נותר על כיסאו בלי תכנית, מתגלגל מטיל לטיל וקם כמו חדש, למה לו לקחת אחריות? תקחו אתם אחריות.

אני מסתכלת סביבי ושואלת את עצמי מי אתם? זה העם שלי? מה לי ולמשיחיים האלה שחיים לפי עקרונות מוסר תנ"כי שזייפו כדי שיתאים לשאיפותיהם? אלה שמפנטזים עכשיו על חזרה לגוש הממאיר ההוא, גוש קטיף, ולכן הם משאירים שליט לא כשיר כמו נתניהו על כיסאו. נתניהו הוא חמורם של המשיחיים, הוא מממש את חזון ארץ ישראל השלמה הקרועה, השסועה הנידחת.

והסיסמה הריקה "ביחד ננצח", הכמיהה לאחדות זה יפה אבל בחייאת, איזה עם אחד? מה לי ולמלחמות הדת שלהם ושלנו? לחיילים ששרים "אנחנו מאמינים בני מאמינים", לתלמידים חילונים שיוצאים לג'יהאד על מנהל תיכון בגלל תפילין, לתלמידים שרודפים מורה שמאלן, לפוליטיקאים שקוראים לשטח את עזה ולהגלות את תושביה, למתנחלת שרוצה לראות את הים של עזה מחלון הבית. מה קרה לנו?

אם זה העם תעצרו, אני רוצה לרדת מרכבת המשיח וחמורו החילוני המושחת. נתניהו הוא חור שחור שהמדינה נבלעת בו.

אני מסתכלת סביבי ושואלת את עצמי מי אתם? זה העם שלי? מה לי ולמשיחיים שמפנטזים על חזרה לגוש הממאיר ההוא, גוש קטיף, ולכן משאירים שליט לא כשיר על כיסאו. נתניהו הוא חמורם של המשיחיים

אני מסתכלת סביבי ומבקשת תשובות לשאלות קשות של זהות וקשר, מה שאתם מכנים אהבת מולדת אינה דבר מובן מאליו, אהבת מולדת היא אהבה התלויה בדבר. ונפל דבר. בשם המולדת, שפניה שונו ללא הכר, מכריזים מלחמה על כל מה שלא מתיישר עם נתניהו וארץ ישראל השלמה כמו לב שבור.

נתניהו הוא באג שטני שהושתל במדינה ומכרסם אותה מבפנים. אני אוהבת את המולדת, שמאלנית שאני, רואה תקווה באנשים טובים אבל נואשת מהקטר שמוביל אותנו לחורבן בית נוסף ומאתגר את כל מה שחשבנו על אהבת מולדת. אם מולדת היא אמא אז אמא חולה ואבא חסר אונים והילדים בצרות, הצרות הן מבית, לא מחוץ. תחת שלטון נתניהו קמה כאן ארץ אוכלת יושביה. וזה לא אנחנו, זה את, ארץ חומצת אבות משיחית.

טוב שמתחת לכל אלה יש אזרחים טובים שלא מגיע להם ייצוג עלוב ומופקר כזה בשלטון, עם רוב שהוא קרן אור באפלת הימים האלה. לא קלישאת ה"יחד ננצח" שהשלטון מרביץ בה כדי להמשיך לחבל, אלא רבים וטובים כמו "אחים לנשק", הלוחמים והמילואימניקים, שגם הבן שלי ביניהם מאז השבת השחורה ההיא, תכף 4 חודשים.

אם יתמזל מזלנו הדור הזה החדש יוליך אותנו שכשלנו ואת המדינה המוכה הזאת אל ימים טובים מאלה. העם טוב מהמנהיג שסרח ולא לקח אחריות. ויש בזה תקווה. מה אנחנו בלי תקווה.

לפני כמה שנים התכנסה המשפחה לארוחת שבת חילונית, יש דבר כזה, והבן שלי סיפר על השבוע שלו במילואים. שאלתי, שלא לתומי, איבדתי את התמימות, למה ויתר על השחרור ממילואים שהוצע לו אחרי שנות שירות ארוכות. "לא עשית די? 4 שנים חי"ר ו-18 שנה מילואים?" והוא הסביר בשקט אופייני, תוך שהשגיח שבן ה-3 לא יעוף מהכיסא בניסיונו העיקש לכבות ולהדליק את האור.

השולחן הואר והוחשך שוב ושוב כשניסיתי להבין את הבן שילדתי לשלום.
"קיבלתי תפקיד שנראה לי חשוב", הסביר.
"באותה גזרה?", זה מה שמעניין אותי, אם כבר להתבאס אז נרד לדקויות. הוא מחזיק בפעוט. אור כבה ונדלק.

יש אזרחים טובים שלא מגיע להם ייצוג עלוב ומופקר כזה בשלטון. לא קלישאת ה"יחד ננצח", אלא רבים וטובים כמו "אחים לנשק", הלוחמים והמילואימניקים, שגם הבן שלי ביניהם מאז השבת השחורה

"מספיק", הוא אומר לילד. גם אני חושבת ככה.
"הציעו לי להיות מ"מ ביחידה שרציתי…", הסביר ונתן בי מבט. מכיר אותי.
ואני כולי למה, בשביל מי? תראה מה נהיה כאן, אמא שלך שמאלנית בוגדת סכין בגב האומה. לא שמעת מה צועקים ברחובות? נתניהו מושחת, לא אכפת לו ממלחמות.
אני לא אומרת.
"כי צריך, אמא", אמר הבן שלי.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת