יום קשה ועוד יום קשה ועוד אחד, "יום קשה". מנטרה שעוברת באולפנים כאילו האסון בלתי נמנע. שום לקחים. 3 חודשים וחצי מהשבת השחורה וראש ממשלת המחדל עוד מנהל מלחמה בשתיקת הכבשים. אם לא נצא לרחובות זה לא יגמר, אם רק ירצה – יכריז מלחמה על השמש והירח וכל צבאם, יש לו צבא צעיר ועם זקן.

הוא לא רואה צבא עייף, והוא עיוור וחירש למשפחות מרוסקות ולאזרחים מרוטים. אין שום אסטרטגיה, רק עוד מאותו דבר: כוח וכוח וכוח ודם ואש ותימרות עשן, שם ועוד שם ועוד שם. "יום קשה" ובוץ עזתי שהמדינה שוקעת בו תחת המופקר הזה והקואליציה שזנתה תחתיו. זה לא ייגמר בלי מחאת המונים רחבה כמו זו שסיימה את מלחמת לבנון. מייאש.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

התמזלתי בבלנדר, שמצטיין בהכנת שייק פירות, אבל מטרטר כמו הליקופטר לפני המראה. כשהבעתי חשש בפני שכנתי היקרה שהרעש יעיר את בנה הפעוט, היא הניפה את היד ופסקה: "אין אירוע כזה".

אירוע.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

יום הולדתו של המוזיקאי קובי אשרת, מלחין "הללויה", שחל השבוע (15 ביולי), הוא הזדמנות לעמוד מעט על הייחודיות שבדמותו ובאופי יצירתו.

דומה כי לא היה גיבור מוזיקלי גדול יותר עבור ילדי שנות ה-70 וה-80 מאשר המלחין קובי אשרת. הוא ליווה אותנו עוד בשחור-לבן בתכניות הטלוויזיה "ראש כרוב", "הצריף של תמרי", ו"קרוסלה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

יש לנו בת נכת צה"ל 100+.

בזמנו היא התגוררה בבית שלידנו ביישוב יד-חנה, כשעדיין היה קיבוץ. אחר-כך הקיבוץ עבר הפרטה ושינוי סיווג ונעשינו סוג של כפר קהילתי, ובנינו לנו בית חדש.