1
בין שלל התהליכים הגלובליים שמתועדים בדוח הניטור הלאומי של הים התיכון שפורסם השבוע, צד את עיניי פרט שולי לכאורה: בין פריטי הפסולת שנמצאו בחופים במהלך שנת 2022, שאליה מתייחס הדוח, היו מסכות וכפפות רבות. כן, ההן מהקורונה.
כבר בסגרים הראשונים של המגפה, כשנפוצו תמונות של מסכות זרוקות על קרקעית הים, היה ברור שהפריטים החד-פעמיים הללו יישארו בסביבה, תרתי משמע, עוד שנים רבות. התחזיות התגשמו.
כבר בסגרים הראשונים של המגפה, כשנפוצו תמונות של מסכות זרוקות על קרקעית הים, היה ברור שהפריטים החד-פעמיים הללו יישארו בסביבה, תרתי משמע, עוד שנים רבות. התחזיות התגשמו
"זה עוד כלום", מחייך ד"ר דרור צוראל, המרכז המדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה, "לפני כמה שנים, במהלך סריקות בחוף נתניה, מצאנו שקיות של שוקו קטקטים. זה היה להיט בשנות ה-80'".
לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמכון לחקר ימים ואגמים, כל התהליכים הגלובליים שעוברים על הים שלנו ממשיכים לדהור בלי מעצורים:
- הים התיכון מתחמם – 0.13 מעלות צלזיוס לשנה, מהיר בהרבה מהתחזיות של מדעני האקלים, כנראה מפני שמדובר בגוף מים קטן, דמוי אמבטיה כמעט סגורה;
- המפלס של הים עולה – 13.8 ס"מ ב-30 השנה האחרונות, כמעט חצי סנטימטר בשנה, קצב מהיר משמעותית מהקצב העולמי שפורסם על ידי פאנל האקלים של האו"ם.
כשאני מעיר לד"ר צוראל שחצי סנטימטר בשנה זו לא עלייה שצריכה לגרום לנו לחשוש מפני הצפה, הוא מזכיר שחוף הים אינו קיר, הוא שיפוע מתון מאוד ולכן כל עלייה קטנה במפלס יכולה להתבטא באובדן רצועה משמעותית של חוף.
כשאני מעיר לד"ר צוראל שחצי ס"מ בשנה זו לא עלייה שצריכה לגרום לנו לחשוש מפני הצפה, הוא מזכיר שחוף הים הוא שיפוע מתון מאוד ולכן כל עלייה קטנה במפלס יכולה להתבטא באובדן רצועה משמעותית של חוף
הים שלנו גם ממשיך להחמיץ – תוצאה של עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר. החמצת הים פוגעת במיוחד ביצורים ימיים כמו אלמוגים וצדפות שבונים את השלד מסידן. ההתדרדרות במצבן של שוניות האלמוגים ברחבי הכדור מעידה שמדובר במשבר גלובלי.
אם בכל הנוגע להשלכות של משבר האקלים התחושה היא שלנו, כפרטים ואפילו כקהילה, יש מעט מאוד יכולת להשפיע, יש נושאים שעליהם יש לנו השפעה ישירה.
ההחלטה על בניית הנמלים החדשים במפרץ חיפה, למשל, גבתה וממשיכה לגבות עד היום מחיר כבד מהמערכת הטבעית במפרץ. החפירות במים העמוקים והפגיעה בבעלי החיים הקטנים שמתחפרים בקרקעית גרמו לכך שכבר עשור שלם מתועדת מגמה של הידלדלות מספר בעלי החיים במפרץ חיפה.
מומחים רבים התריעו מפני הסכנה הזו לפני שהעבודות יצאו לדרך, אבל מוסדות התכנון התעלמו כי אצלם הטבע תמיד בא אחרי התשתיות והפיתוח.
אבל הכי מתסכל הוא הסיפור של הפסולת. 90% מהפסולת בחופי תל אביב היא פלסטיק. מקום שני: בדלי סיגריות. ספוילר: הים לא מייצר פלסטיק וגם לא מעשן. מדובר במעשה ידי אדם, ואותם ידיים יכולות להפסיק לטנף. בחופי הדרום, אגב, רק 60% מהפסולת היא פלסטיק.
90% מהפסולת בחופי תל אביב היא פלסטיק. מקום שני: בדלי סיגריות. ספוילר: הים לא מייצר פלסטיק וגם לא מעשן. מדובר במעשה ידי אדם, ואותם ידיים יכולות להפסיק לטנף
"בדרום אתה רואה יותר פלסטיק שמגיע מאוניות", אומר ד"ר צוראל, "וגם פסולת שמגיעה עם הזרם מכיוון דרום. כשעולים למרכז יש יותר חופים פעילים עם יותר נופשים על שטח יותר קטן, וגם יותר נחלי חוף שמביאים איתם פסולת פלסטיק אל הים. אפשר לראות לפי הכיתובים על האריזות שרוב הפסולת ישראלית".
זה מתסכל, משום שיש תחומים שבהם ישראל ידעה לעשות מעשה ולשפר דרמטית את מצב הים.
באמצע המאה הקודמת רוב חופי המרכז היו סגורים לרחצה משום שהביוב של ערי ישראל זרם במצבו הגולמי לים התיכון. עיריית תל אביב העסיקה בחופיה צעירים שעסקו בספירת יחידות הצואה המשייטות במים למטר מרובע.
מאז, כבר שנים שהביוב של גוש דן זורם לשפד"ן ועובר טיהור, ובשנים האחרונות גם הפסיקו להזרים את הבוצה – החומר המוצק שנותר בתום תהליך הטיהור. כיום גם הבוצה עוברת פירוק בשפד"ן, כך שאפילו כתם הבוצה הגדול בעומק הים מול חופי ראשון לציון כבר לא מקבל אספקה טרייה.
כבר שנים שהביוב של גוש דן זורם לשפד"ן ועובר טיהור, ובשנים האחרונות גם הפסיקו להזרים את הבוצה – החומר המוצק שנותר בתום תהליך הטיהור. כיום גם הבוצה עוברת פירוק בשפד"ן
כמות הזרמות הכימיקלים והרעלים ממפעלי התעשייה פחתה משמעותית, גם באדיבות פרשת שייטת 13 בנחל קישון שאילצה את מפעלי התעשייה הכבדה במפרץ חיפה לעבור מהפך ולטהר את השפכים שלהם בטרם הם זורמים לנחל ולים.
אז למה מה שעבד כל כך טוב עם הביוב ועובד לא רע עם התעשייה לא יכול לעבוד עם זיהום הפלסטיק? אולי כי זה מצריך מהלך חינוכי-תרבותי עמוק, וזה כבר הרבה יותר מסובך ממהלך תשתיתי או רגולטורי.
וצריך לזכור: מה שאנחנו מעוללים לסביבה ירדוף אותנו עוד זמן רב. מפעל התעשיות האלקטרוכימיות עתיר הכספית הרעילה ננטש ב-2006. 16 שנים אחרי, בדוח ניטור הים של 2022, עדיין נמצאה רמה גבוהה של כספית בגופם של הדגים באזור עכו ובשפך נחל נעמן הסמוך.
"צפויה נוכחות של כספית בדגי מאכל גם בשנים הקרובות", מסכם הדוח, כאילו כדי להזכיר שסביבה זו ריצה למרחקים ארוכים, ושעל החטאים של שלהי המאה הקודמת נמשיך לשלם עמוק לתוך המאה הנוכחית.
"צפויה נוכחות של כספית בדגי מאכל גם בשנים הקרובות", מסכם הדוח, כאילו כדי להזכיר שסביבה זו ריצה למרחקים ארוכים, ושעל החטאים של שלהי המאה הקודמת נמשיך לשלם עמוק לתוך המאה הנוכחית
2
ואגב ים: ימי גשם וסופה מדגישים את כמות הפסולת שמצטברת בים ובחופים, ובעיקר את הפגיעה הקשה שלהם בבעלי החיים.
מקבץ על קצה המזלג מהימים האחרונים:
דפנה קלומק, מתנדבת ברשות הטבע והגנים, סרקה את החוף שמשתרע מניצנים לכיוון צפון. היא נתקלה שם בפגרים טריים של שתי סולות – ציפור מרהיבה שחיה בעיקר במערב אירופה – שהיו מחוברות בחבל. רגלה של אחת מהן הייתה כרוכה בחבל, והשנייה במקור.
מאחר שמדובר בציפור שחיה בזוג, להערכת אנשי רט"ג אחת מהן ניסתה ללא הצלחה לחלץ את השנייה, ושתיהן שילמו את המחיר על הימצאות פסולת חבלים במקום שהיא לא אמורה להיות בו.
במקביל, במפרץ אילת צלל מתנדב אחר של רשות הטבע והגנים, דורון בראש. במהלך הצלילה הוא נתקל בעטלף ים (או בשמו המקצועי – טחן עינוני) שחוט דיג ארוך מלופף סביב פיו. למרבה הצער, ההערכה היא שהוא לא ישרוד לאורך זמן: הפצע יהפוך לנמק והדג ימות מזיהום או מרעב בגלל הקושי לאכול.
במפרץ אילת צלל מתנדב אחר של רשות הטבע והגנים, דורון בראש. במהלך הצלילה הוא נתקל בעטלף ים (או בשמו המקצועי – טחן עינוני) שחוט דיג ארוך מלופף סביב פיו
בדוח הניטור הלאומי, נמצא שריכוז הפסולת על קרקעית מפרץ אילת עולה בסדרי גודל על ריכוזה במימי הים התיכון. כ-90% מהפסולת על קרקעית הים באילת היא פסולת שיט ודיג. התוצאה היא הפסד כפול: הדגים נפגעים מהפסולת ומתים ובני האדם לא נהנים מהם.
3
צריך לקוות שהתמונה הזו הגיעה אל האנשים ובעיקר המתכננים במשרדים הנכונים.
שלולית הענק שנראית כאן מכונה בימים רגילים עמק הנרקיסים. רק לאחרונה דיווחנו כאן כיצד הסתיים המאבק על השטח הטבעי הפתוח שבין תל אביב לרמת השרון: החלק הדרומי, הסמוך יותר לתל אביב, שמכונה "אקו פארק גלילות", יישמר כפארק טבע פתוח לציבור. על החלק הצפוני, שכולל את עמק הנרקיסים, ייבנו לפחות 16 אלף יחידות דיור, ממש עיר קטנה.
החלק הדרומי, הסמוך יותר לתל אביב, שמכונה "אקו פארק גלילות", יישמר כפארק טבע פתוח לציבור. על החלק הצפוני, שכולל את עמק הנרקיסים, ייבנו לפחות 16 אלף יחידות דיור, ממש עיר קטנה.
מדובר בפשרה סבירה, לאור העובדה שבמקור רשות מקרקעי ישראל תכננה לבנות דווקא על שטח הפארק האקולוגי. התכנית המעודכנת לוקחת בחשבון את הצורך הדחוף ביחידות דיור במרכז הארץ בתוספת העובדה שהעמק הסמוך לפי גלילות משמש ברוב ימות השנה כשדה חיטה, ולמשך שבועיים בשנה הופך למרבץ פורח של נרקיסים.
כפי שניתן לראות, לעיתים רחוקות הוא גם הופך לאגם, במקרה הזה באדיבות גל הגשם האדיר שפקד אותנו לאחרונה.
אבל גם אם בצער אפשר להסכים שהתוכנית לבנות על השטח הזה חיונית, התמונה הזו צריכה לשמש תמרור אזהרה: המתכננים והמהנדסים יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים מאוד כדי לוודא שהשכונה שתקום במקום לא תוצף מדי חורף.
התמונה הזו צריכה לשמש תמרור אזהרה: המתכננים והמהנדסים יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים מאוד כדי לוודא שהשכונה שתקום במקום לא תוצף מדי חורף
בשנים האחרונות גוברים מקרי ההצפה בערים, בעיקר במישור החוף, רובם נובעים מתכנון כושל שלא מתחשב במשטר הזרימה של מי הנגר (הגשמים שניתכים על הקרקע), במחסור בשטחים פתוחים שבהם הגשם יכול לחלחל ובעוד טעויות.
חלק מהפקת הלקחים צריכה לקחת בחשבון את התכיפות ההולכת וגוברת של אירועי אקלים קיצוניים, כולל אירועי גשם בישראל. ב-2024 אי אפשר לתכנן בנייה לפי ממוצע הגשמים וההצפות של חצי המאה האחרונה. הסטטיסטיקה של העבר הופכת לפחות ופחות רלוונטית.
מה שיהיה – ולמעשה כבר מה שהווה – הוא לא מה שהיה, וכדי שהשכונה היוקרתית שעתידה לקום בין תל אביב לרמת השרון לא תהפוך לביצה, המתכננים צריכים לקחת את זה בחשבון.
4
בתקופה הזו של השנה לא צריך להרחיק לקצווי הארץ או לחפש שמורות טבע ייחודיות כדי לטבול בנוף ירוק ולנשום קצת אוויר עם ניחוח של אחרי הגשם. וברוך השם, היה פה הרבה גשם.
גבעות טירת שלום (זה גם מה שכותבים ב"וייז"), על קו התפר בין נס ציונה לרחובות, הן חלק מרכס הכורכר שכולל גם את גבעת האירוסים בראשון לציון ובעיקר את גבעות הכורכר הנהדרות שנושקות לנס ציונה.
הגבעות מוקפות במערכת עבותה של כבישים ומחלפים, אבל כשמתחילים לטפס בשבילים נבלעים במהירות בתוך טבע מלבלב ומלבב, עתיר חמציצים ופרחים – ובעיקר ירוק, המון ירוק.
הגבעות מוקפות במערכת עבותה של כבישים ומחלפים, אבל כשמתחילים לטפס בשבילים נבלעים במהירות בתוך טבע מלבלב ומלבב, עתיר חמציצים ופרחים – ובעיקר המון ירוק
שתיים מנקודות התצפית בראש הגבעות, שמשקיפות על נוף מרחיב לב, הפכו לפינות זיכרון. אחת לזכר אור חיים בן חמו שנרצח ב-7 באוקטובר במסיבת הנובה, והשנייה מנציחה את מתן גוטליב, לוחם מגלן שנפל בצוק איתן.
שתיים מנקודות התצפית בראש הגבעות, שמשקיפות על נוף מרחיב לב, הפכו לפינות זיכרון. אחת לזכר אור חיים בן חמו שנרצח ב-7 באוקטובר במסיבת הנובה, והשנייה מנציחה את מתן גוטליב, לוחם מגלן שנפל בצוק איתן
הפינות נעימות, מצוידות בספסלים ונדנדות, וניכר שהמשפחה והחברים משקיעים בשמירה על הניקיון והסדר. זה נוגע ללב וראוי להערכה, אבל עצוב שרק השכול והאבל מחלצים את הטבע הישראלי מהמצב המוכר של טינופת והזנחה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו