לא מדובר הפעם בנתון כלכלי קשה נוסף שנחת על הכלכלה הישראלית, אלא על דוח של מודי'ס – סוכנות דירוג האשראי מהגדולות והנחשבות בעולם. דוח, שמבחינת המשקיעים ממוקם בקצה החמור ביותר של סקאלת הציפיות – בואכה האזור הלא צפוי.

מה שהיה צפוי בדוח שהתפרסם ביום שישי בלילה הוא הורדת דירוג האשראי של ישראל. מה שהפתיע הוא הצפי להורדת דירוג נוספת כבר בשנה הקרובה.

ולמרות זאת, במקום להתנהל באחריות ולכנס עוד בתחילת השבוע ישיבת חירום כדי לדון בממצאי הדוח, ראש הממשלה בנימין נתניהו העדיף גם הפעם להשלות את הציבור בהודעה שקרית שפרסם שעה קלה אחרי פרסום הדוח – הודעה שכל כולה הסרת אחריות מעצמו ומהמצב:

"כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה – ואנחנו ננצח".

זר שהיה קורא את ההודעה – כאילו הורדת הדירוג התרחשה בגלל המלחמה ותסתיים אחרי המלחמה – יכול היה לחשוב שהכלכלה תחת נתניהו לפני המלחמה הייתה כולה דבש וצימוקים. שהמשקיעים הזרים נעו בכמויות אדירות אל תעשיית ההי טק, שסוכנויות דירוג האשראי התפעמו מהלכידות שנתניהו יצר בתוך העם, וששרי אוצר מכל העולם התקשרו לברך אותו על המדיניות האחראית.

משרדי סוכנות האשראי מודי'ס בניו יורק (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

קשה שלא להתרעם על כך שכל נורות האזהרה דלקו עוד הרבה לפני המלחמה. נתניהו התעלם מכולן. לא עזרו גם כל אזהרות סוכנויות הדירוג בדוחות שפרסמו במהלך השנה האחרונה. את החלקים הבודדים בדוחות שהחמיאו לישראל, נתניהו ניכס בעיקר לעצמו ומדיניותו. מהחלקים הרבים שהתריעו מפני הסכנות הגדולות שהוא מוביל אליהן – פשוט התעלם.

וגם אחרי שפרצה המלחמה – עוד הייתה לנתניהו הזדמנות אחרונה לחזור בתשובה. מודי'ס עשתה לנתניהו "הקש בגג" לפני שהטילה את הפצצה הכבדה של הורדת הדירוג. באופן חריג, היא ויתרה באוקטובר על קביעת דירוג האשראי של ישראל ובמקום זה פרסמה דוח שלא מן המניין.

גם אחרי שפרצה המלחמה – עוד הייתה לנתניהו הזדמנות אחרונה לחזור בתשובה. מודי'ס עשתה לנתניהו "הקש בגג" לפני שהטילה את הפצצה הכבדה של הורדת הדירוג

במסגרת אותו דוח, מודי'ס הזהירה את הצמרת הכלכלית בישראל, שדירוג האשראי של המדינה ירד אם הסוכנות תגיע למסקנה שהמלחמה תחליש באופן משמעותי את מוסדות המדינה, ובמיוחד את יעילות קבלת ההחלטות המדיניות, ואת מצבה הפיסקלי או את חוזקה הכלכלי. פעמוני האזהרה של מודי'ס צלצלו אז בקול רם, אבל נתניהו בחר לשים אטמי אוזניים.

נתניהו נמנע מלכנס את שותפיו כדי להבהיר להם שכללי המשחק השתנו. שמשקיעי כל העולם מסתכלים עליהם עכשיו בזכוכית מגדלת. הוא לא הורה והנחה אותם – כמו שהוא אוהב תמיד להתבטא – להחליף דיסקט. הוא לא דפק על השולחן שגם אם מדובר "רק" בכמה מיליארדים שנועדו לשמר את הקואליציה, אין מנוס מכך שכל שקל מהם יעבור לטובת ניהול המלחמה והעורף.

ישיבת הממשלה, 7 בינואר 2024 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

בפועל נתניהו הותיר ביד אחת לבצלאל סמוטריץ', שר האוצר הכושל שמינה, להתנהל בצורה מופקרת עם כספי התקציב כדי לשמר את הקואליציה. ביד השנייה דאג להסתיר מהציבור את הקטסטרופה הכלכלית שמתהווה כתוצאה מכך, בטענה שלא חסר כסף.

הבעיה היא שגם אם היו מכנסים את טובי הכלכלנים בחדר אחד, הם היו מתקשים למצוא נוסחה שבה יציבות פיסקלית ויעילות כלכלית, כמו שדרשו במודי'ס, ילכו יד ביד עם פיזור כספים קואליציוניים ומימון משרדי ממשלה מיותרים.

גם אם היו מכנסים את טובי הכלכלנים בחדר אחד, הם היו מתקשים למצוא נוסחה שבה יציבות פיסקלית ויעילות כלכלית, כמו שדרשו במודי'ס, ילכו יד ביד עם פיזור כספים קואליציוניים ומימון משרדים מיותרים

אמנם לא מדובר בכמות כספים שתפיל את הכלכלה, אבל הם מעבירים מסר ברור לסוכנות הדירוג על חוסר היעילות ובעיקר חוסר האחריות של ההנהגה. וכשמודי'ס הבינו ששרידות הממשלה חשובה לנתניהו יותר משרידות המדינה – הוא לא הותיר להם הרבה ברירה.

קשה להאמין שרק לפני פחות משנתיים, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, מודי'ס הכריזה כי העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"חיובית". המשמעות של זה הייתה אז צפי להעלאת דירוג האשראי שלנו בקרוב. מה שמעניין היו הנימוקים להחלטה. במודי'ס הסבירו אז כי הממשלה קידמה רפורמות מבניות שנועדו לטפל באתגרים ארוכי הטווח של הכלכלה הישראלית.

ראש הממשלה יאיר לפיד לצד ראש הממשלה החליפי בנט בישיבת הממשלה ב-18 בספטמבר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

כעבור שנתיים – ואחרי שנת כהונה אחת – נתניהו לא יכול להצביע על רפורמה מבנית אחת ארוכת טווח שיזם לטובת הכלכלה. כזו שתתן תקווה ליום שאחרי המלחמה. ודוגמאות הפוכות יש בשפע: מהגדלת תקציבים למוסדות חינוך – בעיקר חרדיים – שמדכאים התפתחות וצמיחה כלכלית בעתיד, ועד ניסיון להניע מהפכה משפטית שהחריבה את הכלכלה והחברה עוד לפני שהגיעה לקו הסיום שלה.

כעת אזרחי ישראל יצטרכו לשאת במחיר למחדליו של נתניהו, יחד עם המינוי המזיק שלו לאוצר. היקף הנזק החזוי עדיין לא ברור.

אמנם בדוח היציבות הפיננסית החצי שנתי, שפרסם בנק ישראל רק לפני שבוע, הוא כבר רמז שהשוק חוזה את הורדת הדירוג, אולם ההחלטה של מודי'ס להוריד גם את תחזית דירוג האשראי – והתגובה ההזויה והמזיקה של סמוטריץ' נגד כלכלני מודי'ס – עלולים להכות גלים בקרב המשקיעים, ולאו דווקא בכיוון החיובי.

ההחלטת מודי'ס להוריד גם את תחזית דירוג האשראי – והתגובה ההזויה והמזיקה של סמוטריץ' נגד כלכלני מודי'ס – עלולים להכות גלים בקרב המשקיעים, ולא בכיוון החיובי

נתניהו לא מוכן לסכן את שרידותו ולפטר את סמוטריץ' כדי להחזיר את האמון מצד השווקים. הוא גם החליט להתעלם מהשלכות הדוח ולפטור אותו בזה שיהיה טוב אחרי המלחמה. אחת הסיבות, אגב, להורדת דירוג האשראי מצד מודי'ס הוא חשש שדווקא לא יהיה פה טוב אחרי המלחמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2024, 15 בינואר 2024 (צילום: חיים צח / לע"מ)

אם הנזק יתממש – נשלם על כך בגדול. הממשלה תצטרך לשלם ריביות גבוהות יותר על גיוס כספים בחו"ל. מי שישלם את הריביות האלה בפועל הם אנחנו, דרך מיסים, או שהממשלה תאלץ לקצץ בשירותים שהיא נותנת לאזרחיה.

בנוסף, כספי הפנסיה של כולנו מושקעים באותו אג"ח ממשלתי. פגיעה ברמות הסיכון שלו משמעותו פגיעה גם בחסכונות של חלק גדול מתושבי ישראל.

שום תגובה כזו או אחרת של נתניהו לא תטשטש את העובדה שהוא חתום על אחד הפיגועים הכלכליים הגדולים שעשה ראש ממשלה בישראל בתוך זמן כל כך קצר. הפכנו מכלכלה משגשגת לאיי חרבות בתוך שנה אחת – וכל זה יהיה רשום רק על שמו של בנימין נתניהו.