הכלכלה הישראלית עמדה במלחמה הארוכה בתולדותיה, ולפחות בטווח הקצר, לא קרסה ואף חזרה לצמוח. אבל את מחיר ההישרדות שילמו משקי הבית, שסבלו מירידה ברמת החיים ומעלייה במחירים ובמיסוי, ותקציב המדינה, שנכנס לגירעון ענק. דירוג האשראי של ישראל ירד לראשונה בתולדות המדינה, ומשק בית ממוצע הפסיד אלפי שקלים בשנה מהעלאת מיסים עקיפים וקיצוץ בשירותים.

במקביל הועברו מיליארדים לכספים קואליציוניים, בעיקר לישיבות חרדיות (שבהן לומדים משתמטים מגיוס), חינוך חרדי, שירותי דת ומאחזים ביהודה ושומרון, והמגזר החרדי תועדף בצורה בוטה. הממשלה הבטיחה להוריד את יוקר המחיה, אך סל המזון התייקר בקצב מהיר פי ארבעה עד חמישה מאשר בארבע השנים שקדמו להקמתה, והמונופולים שהבטיחה "לפרק" המשיכו להעלות מחירים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

אם הקואליציה תנצח בבחירות ב-27 באוקטובר 2026, ההייטק הישראלי לא צפוי לקרוס בשנים הקרובות. הוא צפוי להמשיך לזלוג לחו"ל.

לפי דוח רשות החדשנות ממאי 2026, שיעור העובדים בחברות ההייטק הפרטיות המועסקים בישראל ירד מ-69% ב-2019 ל-62% במרץ 2026. שיעור חברי ההנהלות הבכירות שנשארו בישראל יורד מהר עוד יותר: 23% מהבכירים כבר יושבים בארצות הברית.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

היסודות המקרו-כלכליים של ישראל אינם חזקים ויציבים כפי שהם מוצגים. ב-2024, בפעם הראשונה בהיסטוריה, כל שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הורידו את ישראל בתוך שנה אחת. לפי מודי'ס, הסוכנות הורידה את דירוגה של ישראל ל-Baa1, הדירוג הנמוך ביותר שקיבלה אי-פעם.

לפי דוח בנק ישראל, יחס החוב-תוצר עלה ל-68.5% ב-2025 לעומת כ-60% ערב המלחמה, הגירעון המבני נותר גבוה מהרמה המייצבת את החוב, וההייטק – מנוע הצמיחה – מעסיק כ-11.4% בלבד מכוח העבודה. התמונה היא של כרית פיסקלית נשחקת ומשק דואלי, לא של יסודות איתנים.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

הממשלה מציגה שורת נתונים כהוכחה לניהול פיסקלי אחראי בזמן מלחמה: מקום שלישי בדירוג The Economist לכלכלות המובילות ב-2025, אבטלה של כ-3% בלבד, וסוכנויות דירוג אשראי ששיפרו את התחזית לישראל.

הנתונים העדכניים ביותר של בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית מספרים סיפור אחר. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ב-2025 בפעם השלישית ברציפות, מ-67.6% ל-68.5%, וה-IMF מעריכה שבלי התאמות תקציביות נוספות הוא ימשיך לעלות.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בן 18 שמצביע השנה בפעם הראשונה שואל שתי שאלות מעשיות: האם יוכל אי פעם לקנות דירה, והאם הורדת דירוג האשראי נוגעת אליו.

התשובה לראשונה מפתיעה חלקית – מחירי הדירות אכן ירדו, אך שכר הדירה לשוכר חדש עלה ב-6.8% בשנה, וזה השוק שהוא ייכנס אליו קודם.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

במהלך החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם את נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2026. ההערכה הרווחת בקרב כלכלנים היא שנתוני הצמיחה הרבעוניים יהיו גבוהים. 

לאחרונה, משרד האוצר הפיץ בתקשורת הכלכלית הערכות לפיהן נתוני הצמיחה השנתיים "יהיו גבוהים, 4%, הרבה מעל הממוצע ב-OECD". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מציג את המשק כ"מצוין" ומתגאה בהורדת הגירעון.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בסוף 2022 נהנתה ישראל מיחס חוב-תוצר נמוך, דירוג אשראי גבוה ואמון רב מצד שוקי ההון וסוכנויות הדירוג. בתוך כשלוש שנים בלבד התמונה השתנתה באופן דרמטי: החוב הציבורי זינק במאות מיליארדי שקלים, תשלומי הריבית תפחו בעשרות מיליארדים, יחס החוב-תוצר עלה לכ-69%, ושלוש סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוגה של ישראל.

הסיבות להידרדרות הן העלויות הכבדות של המלחמה, וגם המדיניות הממשלתית. כבר ב-2023 הזהירו סוכנויות הדירוג מפני הפגיעה במוסדות המדינה ובהפרדת הרשויות בעקבות מהלכי הממשלה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בממשלה מציגים את האיזונים והבלמים על השלטון כמכשול למהלכים ביצועיים. השרים ודוברי הממשלה טוענים כי בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים הם גורמים שלא נבחרו שכביכול "משתקים את הממשלה הנבחרת" ו"מעכבים מדיניות".

לפי טענתם, ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית") מקדמת "משילות" ומשחררת את הממשלה לפעול, ובכך מאיצה גם את הצמיחה במשק.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

דוברי הממשלה ופוליטיקאים מהקואליציה טוענים כי "המשק הישראלי צומח מהר למרות המלחמה" ומנופפים בכך כהישג גדול של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

הטענה נשמעת משכנעת, עד שבודקים את פרטיה ומגלים איזה עובדות היא מבליטה ואיזה היא מסתירה. המשק אכן צמח, גם בזמן המלחמה, אך מדובר בצמיחה מצרפית (נומינלית – בכמה המשק צמח, בלי לחלק את המספר בגידול האוכלוסייה).  

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

שלוש הורדות דירוג, צמיחה שלילית לנפש, ומשפחה ממוצעת שמשלמת אלפי שקלים יותר בשנה. אלה הנתונים של מודי'ס, S&P ובנק ישראל. אם אתם מתלבטים מה לעשות עם הקול שלכם בבחירות, יש שאלה ששווה לשאול: האם הכלכלה שלנו השתפרה מאז השבעת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022?

"הכלכלה לא קרסה" – זה ההישג?

אחד הטיעונים שתומכי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חוזרים עליו שוב ושוב הוא: "השר ניהל את הכלכלה בזמן מלחמה והכול המשיך לתפקד". נכון. השכר שולם (לרוב), המסים נגבו, הסופרמרקטים נפתחו בבוקר.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.