יאיר לפיד חוזר לאלמנט שלו ושל אביו המנוח, יוסף (טומי) לפיד. סוגיית האי-שוויון בנטל וגיוס החרדים הזניקה את שינוי של לפיד האב ל-15 מנדטים בבחירות 2003. עשר שנים מאוחר יותר, בבחירות ינואר 2013, רשמה יש עתיד של לפיד הבן 19 מנדטים על אותו כרטיס ביקור.

11 שנים חלפו מאז ולפיד, שהספיק בינתיים להיות שר אוצר, שר החוץ וראש הממשלה, חוזר למערכת הבחירות הבאה עם הקמפיין שהוא יודע לעשות הכי טוב.

היום, כך נראה, לפיד הולך אפילו על דרך בטוחה יותר, במציאות שבה הגיוס לצה"ל הופך להיות צו השעה. אחרי 7 באוקטובר, הדרישות של לפיד מהחרדים מקבלות תמיכה מגורמים פוליטיים שונים, גם בליכוד ואפילו בקרב החרדים עצמם – בעיקר מש"ס.

לא בטוח, אגב, שזה יעזור ללפיד בהמשך הדרך, כי הוא דווקא מחפש את העימות בנושא הזה, ולאו דווקא את שיתוף הפעולה.

המסרים של לפיד חדים ובהירים, ועל רקע המלחמה בעזה, אירועי השבעה באוקטובר והמצב הביטחוני בצפון, הוא מעניק להם משמעות גורלית. "מדינה שלמה השתנתה, למדנו שאנחנו צריכים להיות ביחד או שנמות ביחד", חרץ לפיד במסיבת העיתונאים שכינס אמש. בהמשך הדברים הכריז ש"זהו רגע האמת של החברה הישראלית".

יאיר לפיד במסיבת עיתונאים על נושא גיוס החרדים, 13 בפברואר 2024

זה גם רגע האמת של לפיד, והוא לא מתכוון לפספס אותו. את נושא גיוס החרדים הוא יוביל עד הבחירות ויהפוך אותו לדגל במחאה ההמונית שתפרוץ כאן, והיא תפרוץ.

בדגל השווין הזה לפיד מנפנף בעוז גם מול שני יריביו על קולות המרכז הפוליטי, בני גנץ וגדי איזנקוט. במסיבת העיתונאים אתמול קרא לפיד לשני השרים מהמחנה הממלכתי להתנגד לתזכירי החוק שעולים בימים אלה, שנועדו להכביד את הנטל על משרתי המילואים והסדיר.

"איך שני רמטכ"לים לשעבר נותנים יד לחוק הגיוס הזה", שאל לפיד. וקצת יותר בהתרסה: "אל תשימו את הפוליטיקה לפני הביטחון".

לפיד קצת מבלבל את היוצרות. הוא מתכוון לתזכירי החוק החדשים של משרד הביטחון שמאריכים את השירות הסדיר ואת כמות ימי המילואים השנתית. יש גם את חוק הגיוס הידוע, שהוא בעצם חוק האי-גיוס, שמתגלגל בכנסת זמן רב אבל לא עלה להצבעה לפני המלחמה, ועכשיו לא ברור מה יקרה  אתו.

באווירה הציבורית שנוצרה במדינה אחרי 7 באוקטובר והקריאות של הצבא לעיבוי מהיר של סדר הכוחות, החרדים נעים באי-נוחות גדולה. הם מעולם לא עמדו במוקד העניינים כמו היום.

באווירה הציבורית שנוצרה אחרי 7 באוקטובר והקריאות של צה"ל לעיבוי מהיר של סדר הכוחות, החרדים נעים באי-נוחות גדולה. הם מעולם לא עמדו במוקד העניינים כמו היום

בחור חרדי שהחליט להתגייס בזמן המלחמה בעזה, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ואכן, כאשר הסוגייה עלתה בעבר, החרדים הצליחו להתמודד איתה ולנצח בדרך כלל – גם בזכות הכוח הפוליטי הרב שצברו לאורך השנים.אנחנו נתונים בלופ של הצעות חוק, עתירות לבג"ץ, מאבקים פוליטיים, מריבות בכנסת והפגנות רחוב קרוב ל-50 שנה, ושום דבר לא השתנה. רוב החרדים נשארו בישיבות, וגם מי שלא לומד, לא מתגייס – וכך יקרה גם בעתיד.

אם חוק הגיוס היה עובר במושב החורף, זה היה יכול להיות הניצחון החרדי הגדול, אבל זה לא קרה כי החרדים חששו מהריאקציה של בג"ץ וחיכו לראות מה יעלה בגורלו של החוק לצמצום עילת הסבירות.

אם חוק הגיוס היה עובר במושב החורף, זה היה יכול להיות הניצחון החרדי הגדול, אבל זה לא קרה כי החרדים חששו מהריאקציה של בג"ץ וחיכו לראות מה יעלה בגורלו של החוק לצמצום עילת הסבירות

היום המצב קצת שונה. הרמטכ"ל הרצי הלוי קרא אתמול בגלוי לגיוס חרדים. "כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית. זו תקופה אחרת. מה שהיה לפניה – נכון שייבחן שנית", הצהיר, והוסיף: "יש לנו הזדמנות היסטורית להרחבת מקורות הגיוס לצה"ל".

ברוח זו, פוליטיקאים חרדים – בעיקר אנשי ש"ס המתונה יותר – חשים את הדחיפות והזעם הציבורי וקוראים לגיוס החרדים, בלי טריקים.

השר יעקב מרגי, בצעד שנראה אמיץ למדי, הודיע בראיון ל"כיכר השבת" כי "יש פוטנציאל עצום של החרדים, אנשים שלא לומדים תורה. יש מסה גדולה של חבר'ה צעירים. זה גם אינטרס של החרדים לבוא ולשרת בצבא".

זה בום
השר יעקב מרגי מציג את מתווה הגיוס שלו:
מי שלומד תורה – ימשיך ללמוד.
מי שלא לומד "ויש הרבה" – יגוייס.
לא שבאבניקים אלא חרדים על מלא.
לפחות 700 בשנה.
"הצבא יודע כמה אחוז לומדים וכמה אחוז לא".
זה שינוי תפיסה דרמטי וחסר תקדים.
ממליץ להקשיב לכל מילה. לא זוכר טקסטים כאלו בעבר. pic.twitter.com/Uqghvr7w7n

— ישי כהן (@ishaycoen) February 12, 2024

מרגי עצמו שירת בצבא. הקריאה שלו לא זכתה בינתיים לשום תגובה חיובית בקרב ההנהגה הליטאית-האשכנזית הקובעת, שמתנגדת לכל מתווה גיוס חרדי מחייב.

גם הציונות הדתית זיהתה את הלך הרוחות ויצאה בחלקה למלחמה מפתיעה נגד החרדים, אחרי שנים של שיתוף פעולה ועצימת עין. אתמול שגרו גם שלושה פוליטיקאים בליכוד – השר עמיחי שיקלי וחברי הכנסת משה סעדה ודן אילוז – מכתב לראש הממשלה, וביקשו לשנות את תוכן חוקי הכבדת הנטל שעומדים על הפרק.

אתמול שגרו גם שלושה פוליטיקאים בליכוד – השר עמיחי שיקלי וחברי הכנסת משה סעדה ודן אילוז – מכתב לראש הממשלה, וביקשו לשנות את תוכן חוקי הכבדת הנטל שעומדים על הפרק

יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה שעוסקת – בלי הצלחה יתרה – בנושא הגיוס, הביע אתמול אופטימיות. "הקריאה של מרגי זו דרמה. אין היום משימה חשובה יותר מגיוס חרדים לצה"ל", אמר לוי.

אלא שבינתיים זהו רק מס שפתיים. מי שבודק את נתוני הגיוס רואה כי גם במלחמה הזו אחוזי הגיוס החרדי הם מגוחכים, יחסית לאוכלוסייה שמונה 1.3 מיליון נפש – מה שמבטיח יציבות לקמפיין המתחדש של יאיר לפיד.

המצב גם לא ישתנה כל כך מהר. הרב בועז נאקי, מראשי הפלג הירושלמי והמתנגד המיליטנטי ביותר לגיוס אמר אתמול לזמן ישראל שהחרדים לא ילכו לצבא גם אם הם לא לומדים, כי הצבא הוא שמד רוחני.

הפגנת החרדים בירושלים נגד גיוס לצה"ל, 13 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אין סיכוי שתישאר חרדי אחרי המהפכה התרבותית שתעבור שם. אנחנו אפילו לא מתקרבים לזה", הסביר.

אגב, את אותו משקל הנגד מניח הרב נאקי גם בנוגע לשירות לאומי. רוב החרדים לא יתקרבו גם לשם. מבחינתם זה קלקול שלא ניתן לתקן, רחמנא ליצלן.