נושא
חוק הגיוס
חרדים בהר מירון, ל״ג בעומר 2019 (צילום: דויד כהן/פלאש90)
דויד כהן/פלאש90

דת ומדינה מחשבים מסלול מחדש

ליברמן צודק במחאה נגד כפיית החרדים, אבל הבחירות החוזרות שכפה על ישראל לא יעזרו ● ישראל זקוקה לשינוי מהיסוד במערכת היחסים בין החרדים לבין שאר אזרחי המדינה ● זו משימה הדורשת תכנון אסטרטגי ורגישות, לא אופורטוניזם וחוסר סבלנות ● פרשנות

12 שעות לאחר שחוסר המוכנות של אביגדור ליברמן ויריביו החרדים להתפשר על הצעת חוק הגיוס סיכל את ניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב קואליציה, ראש מפלגת ישראל ביתנו ערך מסיבת עיתונאים להצדקת שליחתה של המדינה לסבב בחירות נוסף בספטמבר. הנושא המרכזי בדבריו היה שנתניהו מסר חלק ניכר מהניהול הפנימי של המדינה למפלגות החרדיות על חשבון המפלגות הלאומיות הציוניות.

"אין לי שום דבר נגד חרדים" הצהיר ליברמן מספר פעמים במהלך הדברים שלו בתל אביב ביום חמישי, אבל "אנחנו נגד מדינת הלכה". הסירוב מצד נתניהו והמפלגות החרדיות להתחייב להעברת הצעת החוק ללא שינוי, הייתה הסיבה הספציפית לסירוב שלו להצטרף לקואליציה המתוכננת של נתניהו, לדבריו, אבל הסירוב היה סמל ל"כניעה" המתמשכת של נתניהו לכפייה החרדית. מדיניות הכניעה, הוא טען, מקרבת את ישראל בהתמדה לתאוקרטיה יהודית.

אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים ביום שלאחר פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)
אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים ביום שלאחר פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)

לא רק שהחרדים ממשיכים להתחמק מהשירות בצה"ל, אלא שהם מעמיקים בהדרגה את האחיזה שלהם על היבטי ליבה של החיים בישראל, הוא התלונן, וציין מספר דוגמאות מהתקופה האחרונה של התערבות חרדית בניסיון להפוך את ישראל ליותר שומרת-שבת – לרבות התנגדות לעבודות תשתית חיוניות בשבת, איום בחרם על מפעל שעובד בסוף השבוע, ומאמצים לסגור מרכולים הפתוחים בימי שבת.

ליברמן צודק לחלוטין, כמובן, ויש מספר רב של דוגמאות משמעותיות נוספות שהוא היה יכול לציין באותה הזדמנות.

הוא לא ציין, למשל, שאתה לא יכול בעצם להיוולד, להתחתן או להתגרש או אפילו למות בישראל בלי חותם כשרות של הרבנות הראשית, הנשלטת על ידי חרדים.

הוא לא ציין את המשך פעילותה של רשת החינוך החרדית העצמאית, אשר מפיקה דורות של בוגרים ללא הכשרה בתחומי ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, והמימון ממשלתי המזנק לבני ישיבה בוגרים במשרה מלאה – מוסדות לימוד אשר בהתאם למסורת החרדית האמיתית, אמורים להישמר רק לטובים ביותר ולמשכילי התורה המבריקים ביותר.

הוא לא ציין את ה"צבא" הישראלי בו החרדים אכן משרתים – אלפי משגיחי כשרות ברישיון המדינה, כשהעלות של רובם נופלת על בתי הקפה והמסעדות. (המדינה עצמה מעסיקה גם היא מאות משגיחי כשרות; לעומת זאת, אתרי הבנייה בישראל, שם 30 עובדים איבדו את חייהם בתאונות בשנה החולפת בלבד, נמצאים בתת-פיקוח קיצוני, עם מפקח בטיחות ממשלתי אחד לכל כ-700 אתרי בנייה).

נערות מתפללות ברחבת התפילה המעורבת בכותל המערבי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
נערות מתפללות ברחבת התפילה המעורבת בכותל המערבי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הוא לא ציין את הביטול האגבי של נתניהו של הפשרה סביב הכותל המערבי לפני שנתיים, פשרה שהיתה אמורה להעניק לנציגי היהדות הלא-אורתודוקסית תפקיד רשמי בפיקוח על אזור תפילה פלורליסטי לצד אזור הכותל המוכר. מדובר היה בהסכם שהושג במגעים שירדו לפרטים הקטנים, אותו נטש ראש הממשלה תחת לחץ של החרדים, עם השלכות דרסטיות ומתמשכות מבחינת מערכת היחסים החיונית בין ישראל לבין יהדות התפוצות.

ליברמן צודק, אבל פוליטיקאי אופורטוניסטי (הוא שמר על קשרים קרובים במשך שנים עם אריה דרעי מש"ס ועם החכמים המשפיעים מאחורי יהדות התורה) שמטרתו האמיתית היא להחליף את נתניהו בתור מנהיג הימין הישראלי, הוא לא האדם הנכון לבנייה מחדש של מערכת היחסים בין ישראל לבין החברה החרדית, משימה הדורשת רגישות, חשיבה אסטרטגית ומטרה ברורה.

הבאדיז אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ב-2015 (צילום: יעקב כהן/פלאש90)
הבאדיז אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ב-2015 (צילום: יעקב כהן/פלאש90)

גם אם תיושם הצעת החוק אליה קשר את גורלו, ואשר בעטיה, כך נראה, אנחנו עומדים בפני בחירות חדשות, היא לא תשפיע על ההתחמקות הממוסדת של החרדים מגיוס. אם הצעת החוק תהפוך לחוק והמכסות שלה ימומשו, במקרה הטוב 20% מ-30,000 החרדים הגברים בגיל גיוס יתגייסו. כיום, המכסות עומדות על כ-10% מהקהילה, אך גם המכסות הנמוכות האלו לא ממומשות.

חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית. חקיקה כזו, במקום להתמקד רק בשירות בצה"ל, תבסס שורה של מסגרות ותכניות שירות לאומי – מסיוע בהוראה ועד טיפול בקשישים. מגוון של אפשרויות יעמדו לבחירה, וברגע שהן יהיו קיימות, תהיה חובה על כל צעיר ישראלי שלא משרת בצה"ל לשרת במקום זאת תקופה שוות ערך באחת מהמסגרות האלו.

חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית

במסגרת הסדר כזה, אף אחד לא יאלץ את הקהילה החרדית להשתלב באופן מלא בחברה החילונית הישראלית; הצעירים יוכלו לשרת את ישראל ואת הקהילות שלהם, בהתאם לסגנון החיים הדתי שלהם.

במקום שהן ייכפו על הקהילה, המסגרות יוגדרו בשיתוף איתה.

אם שותפות במקום הטחת האשמות וסחיטה פוליטית הייתה הופכת בהדרגה לנורמה, ישראל הייתה עשויה לפעול, בנוסף, לשיפור חינוך בקרב החרדים, ואז, כפועל יוצא ישיר, לראות שיפור בהשתתפות החרדים בכוח העבודה – שוב, לטובת הקהילה החרדית באופן ספציפי, וישראל באופן כללי.

שום דבר מזה לא יתרחש, והאשמים הם כל הפוליטיקאים הנבחרים שלנו – הפוליטיקאים החרדים שאינם מוכנים להתפשר ומתעניינים בעצמם (והפטרונים הרבניים שלהם), שהמדיניות שלהם כופה על הקהילה שלהם חינוך לא מספיק ועוני יחסי; היריבים האופורטוניסטים שלהם, כמו ליברמן; והמחוקקים האדישים, כך נראה, באמצע.

מה שעומד לקרות, לעומת זאת, הוא שישראל תלך שוב לקלפיות, ואפשר להמר כי הנתח של החרדים בכנסת אף יגדל. ליברמן זכה בכמה נקודות זכות במסיבת העיתונאים ביום חמישי כשציין כי הבחירה הראשונית של נתניהו לבחירות חדשות ב-27 באוגוסט היוותה סמל נוסף לכניעה של נתניהו לאנשים במגבעות השחורות. אחרי הכול, חילונים רבים עשויים להיות בחופשה בחו״ל בזמן הזה, בעוד שהקילה החרדית הייתה מופיעה בהרכב מלא.

משה גפני ויעקב ליצמן מיהדות התורה במסיבת עיתונאים בבני ברק, ביום שאחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)
משה גפני ויעקב ליצמן מיהדות התורה במסיבת עיתונאים בבני ברק, ביום שאחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)

אך הקהילה החרדית תופיע בהרכב מלא גם ב-17 בספטמבר – עם מוטיבציה נוספת מההנהגה הרבנית למיקסום הייצוג שלהם בכנסת ודחיקה של היריבים החילוניים לשוליים. ליברמן "השפיל" אותנו, אמר ח״כ משה גפני מיהדות התורה ביום חמישי בבוקר. "הוא ניסה לסחוט אותנו", אמר ראש המפלגה יעקב ליצמן, והבטיח להעביר את המסר הזה לבוחריו.

שתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, זינקו מ-13 מנדטים ב-2015 ל-16 מנדטים באפריל. ליברמן, אשר גינה את הכוח הפוליטי של החרדים אך לא הצליח להציע פתרונות אסטרטגיים, צפוי להיות זה שיתרום להגדלת הדומיננטיות שלהם אף יותר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 865 מילים ו-1 תגובות

ליברמן מתעקש על חוק הגיוס, מציע לחרדים להתפשר

יו"ר ישראל ביתנו עלה לדבר במפתיע במליאת הכנסת ● "לא מסתתר דבר...רוצים את חוק הגיוס המקורי" ● "להעביר את החוק להחלטת ממשלה זה לרוקן אותו מתוכן" ● "החרדים יכולים להיעדר מההצבעה"

השקט שנשאר. אביגדור ליברמן בדרכו לישיבת קבינט (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
השקט שנשאר. אביגדור ליברמן בדרכו לישיבת קבינט

אביגדור ליברמן הופיע הערב במליאת הכנסת והדגיש שאין שינוי בעמדתו מבחינת הדרישה לחוקק את חוק הגיוס:

"אני חייב לציין, כבר חשבתי שראיתי הכל, לא ראיתי כזה מסע סכיזופרניה והמצאות ועלילות, מה מסתתר? לא מסתתר דבר. מאז שהחוק הובא לכנסת חזרנו ואמרנו: אנחנו רוצים חוק גיוס במתכונת המקורית, תעבירו בקריאה שניה ושלישית, לא שום דבר נוסף, אבל להגיד שפה היתה פשרה ונותרו עשר מילימטר, זה יכול לומר מי שלא בקיא בחוק, ליבת החוק צריכה לעבור בחקיקה, ברגע שמעבירים אותו להחלטת ממשלה זה לרוקן אותו מתוכן".

ליברמן למעשה ניסה לגלגל את הכדור לעבר החרדים, והציע להם להיעדר מההצבעה על חוק הגיוס: "עסקתי בניסוח החוק וראיתי את השינויים שהוא עבר עד שהגיע למליאה. העברת הליבה מחקיקה ראשית להחלטת ממשלה זה לחסל את החוק. מי שרוצה לרמות את עצמו שירמה אבל כדאי שנדע את האמת: החוק טוב למערכת הביטחון, טוב לחרדים וטוב לעם ישראל. זה שביל הזהב ולכן צריך להיות הגיוני ואני פונה להיגיון של הח"כים החרדים, נסו להישאר בגבולות ההיגיון, שאומר שאין חוק יותר טוב מזה, תאפשרו להעביר את החוק בלי שתשתתפו בהצבעה ובא לציון גואל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 171 מילים

ליברמן על חוק הגיוס: "זאת ההצעה שלנו ואין בלתה"

ליברמן פרסם אמש פוסט בפייסבוק שבו הוא חוזר על התנאים שהציב לנתניהו לכניסה לקואליציה: "חוק הגיוס לא קפריזה ולא נקמה, אין לי שום כוונה לוותר על העקרונות שלנו" ● אם ליברמן יעמוד במילתו 17 שעות, נתניהו לא ירכיב ממשלה בלא להקדים את הבחירות

אביגדור ליברמן ואריה דרעי (צילום: Flash90)
Flash90
אביגדור ליברמן ואריה דרעי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

החגיגה של איווט

נתניהו צודק שניתן לפתור את משבר חוק הגיוס בדקות ספורות ● הבעיה של ראש הממשלה היא, שאביגדור ליברמן פשוט נהנה לומר לו לא ● בסוף, אלה יהיו כנראה המפלגות החרדיות שיפתרו את המשבר וימנעו את הקדמת הבחירות ל-17 בספטמבר ● פרשנות

אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו בימים טובים יותר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

נתניהו צודק שניתן לפתור את משבר חוק הגיוס בדקות ספורות ● הבעיה של ראש הממשלה היא, שאביגדור ליברמן פשוט נהנה לומר לו לא ● בסוף, אלה יהיו כנראה המפלגות החרדיות שיפתרו את המשבר וימנעו את הקדמת הבחירות ל-17 בספטמבר ● פרשנות

לא צריך להיות זבוב על הקיר כדי לדעת כיצד התנהלה אמש השיחה בת 22 הדקות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. האיבה ההדדית מנעה כל דיון ענייני וכל פשרה בסיפור חוק הגיוס, שאפשר לפתור אותו בשתי דקות, ובכך ראש הממשלה צודק.

בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים עקב המשבר במו״מ הקואליציוני (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים עקב המשבר במו״מ הקואליציוני (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

נתניהו ביקש כנראה להגיע לסיכום מהיר, אבל ליברמן נהנה לומר לראש הממשלה לא, לעצבן אותו, לגרום לו להזיע, ואם הולכים לבחירות, אז הולכים. ליברמן הרי בטוח שהוא יזכה בבחירות הבאות ב-10 מנדטים.

מקורבי ליברמן הזכירו אתמול את הבדיחה על האישה שמעיפה לפתע סטירה לבעלה. כאשר מישהו מנסה לברר מה קרה, עונה הסוטרת: "תאמין לי, הוא כבר יודע למה".

אחרי 25 שנים של היכרות ועבודה משותפת ויריבות קשה, עם כל כך הרבה מריבות בדרך, נתניהו לא צריך לחפש וליברמן לא צריך למצוא סיבה למשבר הנוכחי

במלים אחרות: אחרי 25 שנים של היכרות ועבודה משותפת ויריבות קשה, עם כל כך הרבה מריבות בדרך, נתניהו לא צריך לחפש וליברמן לא צריך למצוא סיבה למשבר הנוכחי. הכל קיים ברקע היחסים בין השניים. השאלה היא, האם כל זה יוביל גם לבחירות ב-17 בספטמבר?

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים סביב משבר חוק הגיוס והמו״מ הקואליציוני (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים סביב משבר חוק הגיוס והמו״מ הקואליציוני (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הייתי אתמול במסיבת העיתונאים של ליברמן. הוא לא ממש שכנע. קשה להבין מה פתאום הוא הפך את חוק הגיוס לדגל שהוא מנופף בו בגאווה ומסרב להוריד. מתי בדיוק זה התחיל לעניין אותו? ליברמן הרי לא פרש מהממשלה בנובמבר בגלל חוק הגיוס, שלא זז לקריאה שנייה ושלישית, אלא בגלל עזה. וחוץ מזה, מה אכפת לאלקטורט שלו – דהיינו, העולים הוותיקים מרוסיה – אם החרדים הולכים לצבא או לא?

הכל אישי, אם כן. הכל נקמני, ולכן כל מהלך נגדי של נתניהו – כמו למשל הכותרות ב"ישראל היום", או הניסיון של נתניהו לגנוב קולות במגזר הרוסי, או ההנחיה האחרונה מלשכת ראש הממשלה לשרי הליכוד לשחרר "אש חופשית" נגד יו״ר ישראל ביתנו – גורמים לליברמן להתבצר יותר בעמדתו.

בינתיים נתניהו מחפש פשרה. ראש הממשלה באמת לא רוצה בחירות. הוא פונה לליברמן בתחינה, אבל מקורבי ליברמן אומרים שהוא הציע כבר לחרדים להיעדר מאולם המליאה ברגע האמת, ושלום על ישראל.

דווקא כאן טמון הפתרון למשבר. הפוליטיקאים החרדים הם הכי חכמים בשטח, הם יודעים שחוק הגיוס הוא חוק אנטי גיוס והזדמנות היסטורית להוריד מעל הגב שלהם את הצבא אחת ולתמיד.

יעקב ליצמן בכנסת, לקראת ההצבעה על הקדמת הבחירות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יעקב ליצמן בכנסת, לקראת ההצבעה על הקדמת הבחירות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אנשים חשובים שניסו לפשר בימים האחרונים בין הצדדים מבטיחים שלא יהיו בחירות חדשות כיוון שהחרדים יתגברו בסוף על חצר בעייתית אחת, חצר האדמו"ר מגור, ויאפשרו להעביר את חוק הגיוס הנדיב.

נתניהו בינתיים מעביר את החוק לפיזור הכנסת, בעיקר כדי לכלוא את הנשיא ראובן ריבלין, שגם בו אינו מאמין. הוא מעדיף בחירות על האפשרות שבני גנץ או חבר כנסת אחר מהליכוד יקבלו את המנדט מהנשיא להקים ממשלה אלטרנטיבית, למרות שהעניין לא ריאלי בעליל.

הליך החקיקה לפיזור הכנסת יימשך עד יום רביעי בחצות, המועד האחרון להרכבת הממשלה לפי החוק. אם בינתיים יגיעו לפשרה, יגיע נתניהו לנשיא ויאמר לו, "עלה בידי להרכיב ממשלה", וכך בעצם יקבל עוד שבוע להשלים את ההסכמים עד שתוצג הממשלה החדשה בכנסת.

חברי הוועדה המיוחדת מצביעים על התאריך ה-17 בספטמבר 2019 כמועד הבחירות הבאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
חברי הוועדה המיוחדת בוחרים ב-17 בספטמבר 2019 כמועד הבחירות הבאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

הסתובבתי אתמול בכנסת במשך שעות. ראיתי בעיקר את הפרצופים העצובים של חברי הכנסת החדשים, אלה שאיש עדיין לא מכיר ואולי גם לא יכיר אם נלך לבחירות חדשות. אלה שבימין עוד עלולים להידרש להצביע בעד הפיזור של עצמם. אולי זה זמן טוב לצאת לחופשה באוסטרליה – הרי בלי 61 חברי כנסת, גם חוק הבחירות לא יעבור.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 502 מילים

המשבר הקואליציוני נתניהו: ״בגלל קוסמטיקה לא הולכים לבחירות״

ראש הממשלה מסר הצהרה לפיה לא הצליחה לשכנע את אביגדור ליברמן להתפשר על חוק הגיוס, ולהמנע מבחירות ● "אין שום סיבה בעולם לשתק את המדינה לעוד שנה וחצי ולבזבז מיליארדים, כשהפתרון מונח לפנינו״, אמר ● נתניהו סיים בעקיצה לעבר ליברמן: ״אפשר לעשות הרבה דברים ב-48 שעות״

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

ראיון "כולם רוצים לשמר את המחלוקת על חוק הגיוס"

לאביגדור ליברמן יש הרבה מה להפסיד מפתרון מחלוקת הגיוס, אומר פרופ' יגיל לוי בשיחה עם "זמן ישראל" ● "האסון הכי גדול שיכול לקרות לו זה שהחרדים יתקפלו" ● גם החרדים שואבים כוח מהמצב הקיים: "יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים וגם מול הצבא"

"האסון הכי גדול שיכול לקרות לליברמן זה שהחרדים יאמרו, 'אוקי אנחנו מתקפלים, שיתגייסו כולם זה לא מעניין אותנו יותר. זה אסון גם לו וגם ליש עתיד ומצד שני הם לא יכולים להתקפל לגמרי", כך אומר היום פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה באוניברסיטה הפתוחה, בשיחה עם זמן ישראל.

פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)
פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)

אביגדור ליברמן הדגיש היום את רצונו לקבע גיוס חובה לכולם בחקיקה, מבלי לקבוע מכסות גיוס שפוטרות מהשירות חלק מהציבור היהודי. כרגע ההתעקשות הזו נתפסת כאחד המכשולים העיקריים להקמת הממשלה. לדברי לוי, כלל לא בטוח שליברמן והחרדים באמת היו רוצים לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד:

"בסופו של דבר יש אינטרס כללי לשימורה של המחלוקת הזו, וכדי לשמר אותה, צריך להבעיר אותה כל הזמן וזה מה שעושה ליברמן, אני מאמין לו שהוא חושב שחרדים צריכים להתגייס, אבל אני גם מאמין לעניין שלו בכך שהפער הזה בין דרישה לגיוס מלא לגיוס שאיננו מלא יישאר כמחלוקת תמידית שמשרתת את האינטרסים האלקטורליים שלו".

מה בעצם המחלוקת בין ליברמן לחרדים והפשרה שהציע ראש הממשלה?

"המחלוקת היא כזו שליברמן היה רוצה שבחוק תהיה אפשרות לסנקציות פליליות על אנשים שלא יתגייסו ואילו החרדים היו מבקשים להשאיר את זה בצורה יותר אמורפית ולהותיר את זה בידי החלטת ממשלה שבה יש להם כושר תמרון גדול יותר."

כל עוד עולם המכסות קיים, הרבנים יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל

"המחלוקת היא בין תפיסה שאומרת שגיוס חרדים צריך להיות כפוף לכללים של גיוס חובה, כלומר המדינה תגייס ומי שלא יציית לגיוס היא תכפה עליו גיוס לפי כללים פורמליים שיש בידיה לבין החרדים שרוצים להשאיר את המצב הנוכחי על כנו, שאומר שהגיוס הוא התנדבותי."

"כלומר, אמנם יש מכסות גיוס שאפילו קבועות בחוק אבל בסוף יש משא ומתן עם רבנים ומאכערים: היכן שישנם חרדים שנשרו מעולם הישיבות והם נקראים 'שבאב' או בשמות אחרים ונמצאים מחוץ למעגל הישיבתי, אז ניתן לגייס אותם ואת מי שבתוך הישיבה לא ניתן לגייס. המצב הזה נותן הרבה כוח לרבנים ולראשי הישיבות."

באיזה מובן ההתעקשות של ליברמן כן אמינה בעיניך?

"היא אמינה מבחינה זו שהוא רואה את עצמו כמייצג את הסקטור המובהק ביותר שמתגייס בהיקפים גדולים לצבא, כלומר יוצאי ברית המועצות. בשמם הוא תובע שוויון בנטל. דרישה דומה לכאורה היו יכולים להציג גם מפלגות מתונות, כגון מפלגתו של נפתלי בנט."

"אלא שבציונות הדתית יש בעיה להימצא בעמדה קונפליקטואלית של התנגשות עם הציבור החרדי ואילו הקבוצות החילוניות האחרות הם כלליות ולא מייצגות מובהקות של מגוייסים. זאת, למעט מפלגת יש עתיד שרואה את עצמה כמייצגת של המתגייסים ולא לחינם הגיוס היה אחד מהסמלים המרכזיים שלה. במובן הזה ליברמן מתכוון למה שהוא אומר."

באיזה מובן ההתעקשות שלו לא אמינה?

"יש לו ולאחרים עניין רב לאו דווקא בפתרון הבעיה אלא בהנצחה שלה, כלומר ביצירת מוקד מחלוקת תמידי בנושא הזה של גיוס חרדים. זאת, מתוך הנחה שבשום תסריט שהוא, לא יהיה גיוס חרדים, כלומר שיעור הפטור מקרב החרדים תמיד יהיה הרבה יותר גדול מאשר בקרוב שאר הקבוצות היהודיות. המצב הזה משרת מפלגות חילוניות להציב קו תיחום ברור בין מי שכלול בתוך הקולקטיב הישראלי האולטימטיבי למי שמחוץ לקולקטיב הזה, בין אם זה חרדים וגם ערבים, כלומר קבוצות שלא משרתות ועל ידי כך לשרטט מחדש את גבולותיה של הישראליות התקנית."

הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)
הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)

איך זה משרת את החרדים?

"הקיצוניים שבהם מצטיירים כמי שמגינים על עולם התורה, והישיבות עצמם מונעות את הגיוס של אלה שלא רוצים בכך, וכרבנים יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים שלהם – 'או שתתמידו בלימודים ואם לא, אנחנו ננשיר אתכם, ותהיו חשופים לגיוס', וכמי שבזכות המחלוקת הזו, כל עוד עולם המכסות קיים, הם יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל. בניגוד לציבור שחייב בגיוס, פה יש גורם מתווך שבסופו של דבר הוא קובע במידה רבה מי ילך ומי לא ילך, גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. זה ברמה של כל רב ישיבה בפני עצמו."

איך הערבים מתייחסים לוויכוח הזה?

"נבחרי הציבורי הערבים מעדיפים שהמחלוקת הזו תתנהל בלעדיהם ושהמדינה לא תתפתה להטיל חובת גיוס על ערבים. בסופו של דבר יכול להיות שהימין הקיצוני יתפתה לרגע, (או בגלל עתירה לבג"צ), לכפות גיוס או שירות אזרחי על ערבים. הערבים לא רוצים בכך, כי זה יוציא את הצעירים שלהם משליטתם ויצור חיבור הדוק יותר בינם למוסדות המדינה הקונפורמיים ואין להם עניין בכך. לא בטוח שזה גם אינטרס של המדינה מאחר ששוק העבודה מוגבל ביכולתו לקלוט משרתי גיוס אזרחי בלי ליצור עיוותים."

"יש אינטרס של הימין ואחרים כן להעמיד את הערבים למבחן הזה ואולי ליצור סרבני גיוס וזה ישרת את מי שטוענים שהם לא נאמנים למדינה. הערבים עצמם לא נוקטים עמדה אקטיבית בעניין הזה ומעדיפים שהוויכוח ימשיך להתנהל בין יהודים."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 713 מילים ו-1 תגובות

פרשנות ליברמן מסמן פשרה במו״מ הקואליציוני

דבריו של יו״ר ישראל ביתנו בשבת, כי אינו דורש מהמפלגות החרדיות לתמוך בחוק הגיוס, מסמנים כי פניו לפשרה מול נתניהו ● לראש הממשלה אין באמת בעיה למלא את התנאים שתובע ליברמן ● האפשרות, אם כן, לקריסת המו״מ והליכה לבחירות - קלושה

אביגדור ליברמן (צילום: פלאש90)
פלאש90
אביגדור ליברמן

שימו לב לפסקה השלישית בפוסט שפרסם אביגדור ליברמן בפייסבוק בשבת אחרי הצהריים:

"אנחנו לא מנהלים משא ומתן עם החרדים. אנחנו מנהלים משא ומתן עם הליכוד. הדרישה שלנו היא שבהסכם בינינו יופיע סעיף שחוק הגיוס בנוסח המקורי יעבור בקריאה שנייה ושלישית. מצידנו חברי הכנסת החרדים יכולים לצאת מן האולם בזמן ההצבעה בדיוק כפי שעשו בהצבעה בקריאה הראשונה, אבל כל שאר מרכיבי הקואליציה יתחייבו לתמוך בנוסח המקורי".

אוקיי. ליברמן אומר לראש הממשלה בנימין נתניהו: בוא נחתום על הסכם בינינו לפיו אתה תומך בחוק הגיוס המקורי, בלי תיקונים, כפי שעבר בקריאה הראשונה. חתמנו? עכשיו לך תצרף להסכם את ראשי מפלגות הקואליציה האחרים: הרב רפי פרץ ומשה כחלון. החרדים לא רוצים ולא יחתמו? אין מבחינתי בעיה. מצדי, הם גם יכולים להימנע או לצאת מהאולם בקריאה השנייה והשלישית כפי שעשו בפעם הקודמת. יש לנו 49 חברי קואליציה בעד החוק. אולי נגייס עוד קולות תומכים באופוזיציה ונעביר את החוק. הרי יש עתיד תמכה בחוק בקריאה הראשונה.

זה המסר של יו״ר ישראל ביתנו. לראש הממשלה אין שום בעיה למלא את התנאים שתובע ליברמן. הוא תומך בחוק, המפלגות האחרות תומכות בחוק המקורי.

האם החרדים יכעסו על נתניהו אם יחתום ויחתים את חבריו האחרים על נוסח החוק המקורי, בלי שינויים? לדעתי לא. למרות קולות המחאה שהם משמיעים בפומבי, החרדים תומכים בחוק הגיוס הזה. הם יודעים שזה לא חוק גיוס אלא חוק אנטי גיוס. הם מייחלים לרגע שהחוק הזה יעבור ואז גם יוסר אתוס הגיוס שרובץ על גבם מאז קום המדינה. הם לא יצטרכו להסביר יותר למה הם לא משרתים, כי הרי יש במדינת ישראל חוק שמחייב מכסות גיוס מסוימות, שלא לומר מגוחכות.

במלים אחרות: ליברמן מציע פשרה. הוא דורש שהחוק יעבור, אבל מבין שהחרדים לא יתמכו בו. העיקר שנתניהו והשותפים האחרים ימלאו את חלקם ויצביעו בעד.

אם כל הצדדים יסכימו להצעה ונתניהו יודיע ביום רביעי לנשיא כי "עלה בידי להקים ממשלה", נוכל לשאול מדוע טיפס ליברמן על חוק הגיוס. החוק עבר בקריאה הראשונה בתחילת יולי 2018. ליברמן התפטר מהממשלה בנובמבר 2018. הוא לא התפטר בגלל שחוק הגיוס לא מתקדם לקריאה שנייה ושלישית. הוא התפטר בגלל המדיניות מול עזה.

ליברמן, מסתבר, רוצה לסחוט את כוחותיו של נתניהו עד הרגע האחרון. להתעלל בו. להוציא אותו מהכלים. פנקס החשבונות בין השניים האלה לא ייסגר לעולם. אחרי בחירות 2015, ליברמן משך את נתניהו במשך 39 יום, ובסוף לא הצטרף לממשלה. הפעם הוא הולך על אותו מהלך ממש, ובינתיים מושך תשומת לב לאומית מרבית, כפי שהוא אוהב עד הרגע האחרון ממש.

ליברמן, מסתבר, רוצה לסחוט את כוחותיו של נתניהו עד הרגע האחרון. להתעלל בו. להוציא אותו מהכלים. פנקס החשבונות בין השניים האלה לא ייסגר לעולם

אבל ליברמן לא צפוי, ולכן צריך להציג כאן גם את האופציה שהוא יישאר מחוץ לממשלה ונתניהו ייאלץ להודיע לנשיא ראובן ריבלין כי נכשל בהרכבת הממשלה. במקרה כזה, הנשיא צריך לקיים התייעצויות עם ראשי סיעות במשך שלושה ימים ולפנות לחבר כנסת אחר.

בליכוד אין חבר כנסת מוסכם על כולם, חוץ מנתניהו. אין גם חבר כנסת באופוזיציה שיכול להקים ממשלה. מה שנשאר, אם כך, זה או ממשלה עם ליברמן, החרדים ובראשות נתניהו – או בחירות בספטמבר הקרוב. והסבירות ששוב נלך לבחירות היא הרבה יותר נמוכה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 484 מילים

אין עתיד זעם בכחול-לבן על דברי לפיד נגד החרדים

יאיר לפיד חידש השבוע את מתקפותיו על החרדים, ובמפלגת כחול-לבן זועמים ● אם אנחנו רוצים להגיע אי פעם לשלטון, אומרים שם, אנחנו חייבים את החרדים איתנו ● ״עכשיו לפיד מסכסך ומרחיב מולם את הקרע. בשביל מה?״

יאיר לפיד ובני גנץ בכנסת, ה-6 במאי 2019 (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
נעם רבקין פנטון/פלאש90
יאיר לפיד ובני גנץ בכנסת, ה-6 במאי 2019

ביקורת קשה, אולי תקדימית, נשמעה השבוע בכחול-לבן על יאיר לפיד, בעקבות המתקפות שלו על החרדים. חברים בסיעת כחול-לבן בכנסת טוענים כי לפיד גורם למפלגה נזק רב, קורע לחלוטין את היחסים עם החרדים ומטרפד כל אפשרות להצלחה של המפלגה, וליכולת שלה להקים ממשלה, בעתיד.

"אני לא יודע מה עובר על לפיד", אמר אחד מחברי הכנסת של הסיעה, שאינו איש יש עתיד. "אנחנו הרי רוצים להגיע פעם לשלטון. אנחנו חייבים את החרדים איתנו. התחלנו לבנות מולם ערוץ במהלך מערכת הבחירות. היינו נותנים להם כל מה שהם רוצים אם היינו מקבלים מהנשיא את המנדט להקים ממשלה, ולפיד יודע את זה. עכשיו לפיד מסכסך ומרחיב מולם את הקרע. בשביל מה?".

היינו נותנים להם כל מה שהם רוצים אם היינו מקבלים מהנשיא את המנדט להקים ממשלה, ולפיד יודע את זה. עכשיו לפיד מסכסך ומרחיב מולם את הקרע? בשביל מה?

לפיד יצא בימים האחרונים למתקפות זעם על החרדים, באופן המזכיר את הימים שבהם היה עיתונאי ופוליטיקאי בראשית דרכו. זה התחיל עם התקפה על הרב הספרדי הראשי שטען כי בתי הכנסת הרפורמים הם עבודה זרה. "ראש הממשלה צריך לקרוא אותו לסדר,״ אמר לפיד. ״הוא לא יעשה את זה. הוא צריך את ש"ס בשביל החסינות מהכלא".

בהמשך תקף לפיד בהזדמנויות שונות את חוק הגיוס, בעקבות דיווחים כי במהלך המו"מ הקואליציוני מסתמנת פשרה בין הצדדים. לפיד עצמו תמך בחוק הגיוס בקריאה הראשונה, אך לקראת הקריאה הנוספת בכנסת טען כי נעשות קומבינות בין הצדדים. "באוצר הכינו פיצוי כספי לחרדים. זה חוק גיוס כספים. משתמטים מקבלים כסף", אמר אז. ההערכה הייתה שלפיד לא רוצה לסייע לנתניהו להעביר את החוק שבו תמך. הסירוב של לפיד תרם להקדמת הבחירות.

יאיר לפיד מיש עתיד ומשה גפני מיהדות התורה במהלך דיון בכנסת הקודמת (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
מתלוצץ עם יריביו:  לפיד ומשה גפני מיהדות התורה במהלך דיון בכנסת הקודמת (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

עכשיו חידש לפיד את ההתקפות על חוק הגיוס. "אם אנחנו לא קובעים יעדי גיוס זה לא חוק, זה צחוק מהעבודה", התבטא לפיד בראיון לכאן ב'. "נתניהו מוכר את הגיוס לצה"ל כבר שנים, כדי שליצמן ודרעי יוציאו אותו מהכלא. עכשיו הם גם מנסים לגרום לליברמן למכור כל דבר שהוא נשבע או הבטיח לו".

מה שהרתיח עוד יותר את החרדים וגרם לתגובות זעם רבות היו ההשוואות החדשות שעשה לפיד בראיונות שונים בין קצבאות האברכים וקצבאות הזקנה. "אם קוראים לך משה ואתה סבא בן 80 שנלחם בכל מלחמות ישראל, תקבל קצבה של 2,432 שקל. ואם קוראים לך משה ואתה תלמיד ישיבה בן 19 שמשתמט מגיוס לצה"ל- אתה מקבל קצבה של 8,000 שקל מהמדינה", טען לפיד.

פוליטיקאים ופובליציסטים חרדים טענו כי המספרים של לפיד שקריים וכי לפיד הוא "רשע ואכזרי", שממשיך במסע השיסוי וההסתה שלו נגד החרדים באשר הם".

בכחול-לבן קיוו שאם לפיד וחבריו ביש עתיד ימלאו את פיהם מים, אפשר יהיה להקים ממשלה עם החרדים שבה ישמש לפיד כשר חוץ שלא מעורב בעניינים פנימיים

כאמור, גם גורמים במפלגתו של לפיד תקפו גם את יו״ר יש עתיד על המערכה שבה פתח נגד החרדים. במהלך קמפיין הבחירות אמר יו"ר המפלגה בני גנץ כי יעניק לחרדים דף פתוח, ימלא שליש ויותיר שני שליש לחרדים, כדי שימלאו אותו בדרישות שלהם, ולפיד לא הגיב. בכחול-לבן קיוו שאם לפיד וחבריו ימלאו את פיהם מים, אפשר יהיה להקים ממשלה עם החרדים שבה ישמש לפיד כשר חוץ שלא מעורב בעניינים פנימיים. זה לא עמד למבחן, כידוע.

"עכשיו הכל מתפרץ מחדש ואנחנו לא מבינים, למה?", אמר מקור בכחול-לבן. "חוק הגיוס עוד לא הגיע לקריאה שנייה והוא כבר תוקף. מה יש לו? אולי יש לנו כאן הזדמנות לברית עם החרדים. הרי בלעדיהם לא נגיע לשום מקום, והבחירות האחרונות הוכיחו את זה".

האם מסתמן כאן הקרע הראשון בין לפיד ויש עתיד ובין המפלגות האחרות בכחול-לבן? ייתכן מאד.

יאיר לפיד סירב להגיב, בטענה שהוא אינו מתייחס לאמירות אנונימיות.

עוד 547 מילים ו-1 תגובות
סגירה