אני אזרח מוכה. אני בזוגיות אלימה עם המדינה שלי. היא דורשת ממני דברים שהיא לא עושה בעצמה. היא מקללת אותי, לוקחת ממני כספים ולא מחזירה, לא עושה את מה שהיא מבטיחה.

היא אלימה כלפיי.

אפילו הייתי שליח מטעמה והיללתי אותה בכל העולם שוב ושוב, גם כשלא האמינו לי. אבל כשקשה לה או כשהיא נופלת, היא מצפה שאני מייד אתגייס ואקריב את החיים למענה.

המדינה שלי אלימה כלפיי. אפילו הייתי שליח מטעמה והיללתי אותה בכל העולם שוב ושוב, גם כשלא האמינו לי. אבל כשקשה לה או כשהיא נופלת, היא מצפה שמייד אתגייס ואקריב את חיי למענה

וגם כשאני מסכן את עצמי, היא עדיין תוקעת לי סכינים בגב.

היא לא מעריכה אותי. קוראת לי בשמות כמו אנרכיסט, פריווילג, נמושה, סמרטוט – גם כשאני ממשיך לממן אותה, לשמור עליה, ואף להגן עליה מפני אחרים.

למה? למה אני נשאר בזוגיות הזו? הרי בשאר החיים שלי לא הייתי מסכים לזוגיות כזו. אז למה?

אולי כי זה שידוך שנעשה עוד לפני שנולדתי. סבא רבא שלי נרצח למענה, אבי הקריב הכל למענה ועבר אליה. ואחרי התיכון עוד הקדשתי לה 3 שנים מהטובות שלי. הברכיים והגב שלי גם הלכו בשבילה.

וכעצמאי, אני שנים משלם לה המון מבלי לראות תמורה חזרה. אין כאן הדדיות. אני מרגיש שהיא רק לוקחת ולוקחת ולא נותנת.

עשהאל רומנלי תורם דם למדינה (צילום: באדיבות עשהאל רומנלי)

והקשר ביננו הלך והחריף, והיא נהייתה יותר ויותר אלימה כלפיי. היא ממש שנאה אותי. אבל היתה לי פנטזיה שאוכל להציל אותה (מעצמה). 40 שבועות עמדתי בכיכרות וברחובות, צועק, שר ובוכה את אהבתי. מצהיר שאני אציל אותה.

והקשר ביננו הלך והחריף, והיא נהייתה יותר ויותר אלימה כלפיי. ממש שנאה אותי. אבל היתה לי פנטזיה שאוכל להצילה (מעצמה). 40 שבועות עמדתי בכיכרות וברחובות, צועק, שר ובוכה את אהבתי. מצהיר שאציל אותה

כן, נפלתי לפנטזיית ההצלה הלא ריאלית. הלכתי עד לבית שלה (הכנסת) ודפקתי לה על הדלת וניסיתי להראות לה מה היא עושה ולבקש שהיא תעצור. אבל היא לא עצרה, אלא המשיכה ביודעין למרות שידעה שזה ממש פוגע בי.

עשהאל רומנלי בהפגנה (צילום: באדיבות המצולם)

בשבועות האלה שקלתי עשרות פעמים לעזוב אותה, אבל לא היה לי אומץ.

היא הרי אהבת חיי, וההורים והמשפחה שלי ממש ממש אוהבים אותה (למרות ששאר החברים שלי בעולם לא ממש מבינים למה אני עדיין איתה בקשר).

ואז קרה אסון גדול.

ומיד עזבתי הכל והתגייסתי לעזור. בכיתי וכאבתי איתה כאילו היא לא אלימה כלפיי. תרמתי לה את מה שהיה לי. וגם עכשיו אני ממשיך לעזור ולתרום ולראות איפה עוד אני יכול להקל עליה.

ולכמה רגעים שוב היינו יפים, מאוהבים, מחוברים, שנינו נגד העולם.

ואז שוב התפקחתי לראות שהיא לא באמת רואה או אוהבת אותי. היא משתמשת בי. היא מנצלת אותי ותוקעת לי סכין בגב. היא לא דואגת לי, אלא רק לעצמה.

שקלתי עשרות פעמים לעזוב אותה, אבל לא היה לי אומץ. היא הרי אהבת חיי, וההורים והמשפחה שלי ממש אוהבים אותה (למרות ששאר החברים שלי בעולם לא ממש מבינים למה אני עדיין איתה)

אבל זו הפעם האחרונה. לא תהיה עוד פעם. אם את לא תתאפסי, תשתני, ותתחילי להתייחס אליי בכבוד – אז אני עוזב. באמת. אם אחרי המשבר שלך לא תשתני – אז אני מבין שכנראה שאני השתניתי ולא את.

ואני מקווה שעשיתי מספיק עבודה אישית כדי שיהיה לי האומץ לעזוב אותך ולאכזב את המשפחה, חברים, חברה, ואת עצמי.

אין לי אשליה שאמצא מישהי יותר טובה ממך בחוץ. אף אחת אחרת לא תוכל באמת להחליף אותך. את אהבת חיי. את הראשונה שלי. איבדתי את הבתולין שלי איתך. נתתי לך הכל ולעולם יהיה לנו קשר שאי אפשר לנתק – קשר טראומה.

אבל אולי אמצא מישהי אחרת, פחות סוערת, פחות סוחפת, פחות מכירה אותי לעומק, שרוטה בדרכים שונות. אבל לפחות איתה אני אהיה יותר מובחן, פחות מעורב.

אני כותב לך כי אני מקווה שתשמעי את הכאב והדאגה שלי. עוד לא מאוחר לעשות תשובה. הדלת עוד לא נסגרה. תראי לי שאת עדיין טובה. שיש לך מצפון, רגישות, מוסר, ואמפתיה.

אין לי אשליה שאמצא מישהי טובה ממך בחוץ. אף אחת לא תוכל באמת להחליף אותך. את אהבת חיי. הראשונה שלי. איבדתי את הבתולין שלי איתך. נתתי לך הכל ולעולם יהיה לנו קשר שאי אפשר לנתק – קשר טראומה

תסתכלי עליי. תראי אותי. חבל שזה יגמר ביננו ככה.

שלך,

עשהאל

ד״ר עשהאל רומנלי הוא עו״ס קליני, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, מרצה ומנחה, קב"ן במילואים. יחד עם אשתו גלית הוא מנהל את OWNURSH!T שעוזר לא.נשים לקחת אחריות ולגדול. השליחות שלו כרגע היא לחזק זוגות ומשפחות בישראל לקראת עתיד טוב יותר. כי תיקון עולם מתחיל בבית. http://Www.ownurshit.co.il