חייל וחרדי בכותל המערבי, אילוסטרציה (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
אורי לנץ/פלאש90

לממשלה אין כל כוונה לחוקק חוק גיוס מקיף בעתיד הנראה לעין

למרות שאין מזה כשבעה חודשים שום הסמכה חוקית לפטור שהמדינה נותנת לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, דרכה של הממשלה לא אצה להסדיר את נושא הגיוס - כשבמקביל היא מבקשת להעביר במהירות חוק להכבדת הנטל על המשרתים בצבא ● בג"ץ גרר רגליים והעניק למדינה זמן רב להסדיר את הנושא: חוק חדש שיפתור את אי השוויון אמור לעבור עד סוף מרץ ● לפי תשובת המדינה אתמול לעתירת בג"ץ בנושא, ברור שזה לא יקרה ● פרשנות

כידוע, מאז 1 ביולי 2023 אין שום הסמכה חוקית למדיניותם של ממשלת ישראל וצה"ל להימנע מגיוס תלמידי ישיבות לצה"ל.

בבג"ץ תלויות ועומדות, החל מחודש אוגוסט 2023, שלוש עתירות הדורשות מהממשלה ליישם באופן שוויוני את הוראות חוק שירות ביטחון, כך שגם תלמידי הישיבות יגויסו כמו כלל הציבור, ובג"ץ גורר את רגליו.

על רקע המצב המעוות הזה, ונוכח המלחמה המתנהלת ברצועת עזה ובגבול הצפון החל מחודש אוקטובר, מתחדדת התנהלות הקואליציה בנושא זה, באמצעות הפער הקיצוני ביחס לשתי הצעות חוק הרלוונטיות לנושא:

מצד אחד, "חוק הכבדת הנטל" שעניינו הארכת משך השירות בסדיר ובמילואים לציבור המשרת ממילא – הצעת חוק שהקואליציה מקדמת במהירות; ומצד שני, חוק הגיוס הכללי, שלגבי תוכנו הממשלה אובדת עצות. בעניין זה הודיעה אתמול (חמישי) הפרקליטות לבג"ץ כי "לא ניתן לנקוב בלוח זמנים לקבלת החלטה בסוגיה".

זהו מצב בלתי נסבל, הפוגע באופן קיצוני בזכות היסוד לשוויון. במקום שהממשלה תפעל כמבוגר אחראי ותנקוט צעדים לצמצום האי-שוויון בנושא שירות בצה"ל או בסוג אחר של שירות לאומי, היא פועלת להעמיק עוד ועוד את הפגיעה החוקתית.

הפגנות מחוץ ללשכת הגיוס בירושלים נגד חוק האי-גיוס, 21 באוגוסט 2023 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
הפגנות מחוץ ללשכת הגיוס בירושלים נגד חוק האי-גיוס, 21 באוגוסט 2023 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

זה איננו מצב שיכול להתקיים לאורך זמן – בין אם בשל הזעם והמחאה הציבורית שיפרצו בסופו של דבר; ובין אם נוכח התעוררות מאוחרת, אך מחויבת המציאות, של בית המשפט, שתהיה חייבת להגיע.

הנה לוח הזמנים המסתמן בנושא זה לשבועות הקרובים:

ביום חמישי בשבוע הבא יסתיים המועד לקבלת הערות הציבור לשני תזכירי החוק בעניין הכבדת נטל השירות – התיקון לחוק שירות ביטחון, המאריך את השירות הסדיר לגברים ל-36 חודשים ולנשים ל-28 חודשים; והתיקון לחוק שירות מילואים המגדיל את מספר ימי המילואים בשנה ומעלה את גיל הפטור.

מייד לאחר מכן תחליט מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, כמקובל, להתעלם מכלל ההערות שהוגשו על ידי הציבור, ולהניח לאישור הממשלה את הנוסח המקורי שהופץ לפני שבוע.

הממשלה תאשר את הצעות החוק, ככל הנראה בעוד כעשרה ימים, וההצעות יונחו על שולחן הכנסת לשם אישורן בקריאה ראשונה מזורזת.

באותו שבוע בדיוק, ב-26 בפברואר, צפוי להתקיים דיון ראשון בשלוש העתירות מאוגוסט 2023, הדורשות לממש את החוק כפי שהוא חל כעת – דהיינו, לגייס את תלמידי הישיבות ולא להמשיך לפעול כאילו הפטור שהיה קיים בחוק עדיין חל.

ב-26 בפברואר, צפוי להתקיים דיון ראשון בשלוש העתירות מאוגוסט 2023, הדורשות לממש את החוק כפי שהוא חל כעת – דהיינו, לגייס את תלמידי הישיבות ולא להמשיך לפעול כאילו הפטור שהיה קיים בחוק עדיין חל

ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה חוגג את נפילת חוק הגיוס במליאת הכנסת, 17 בינואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה חוגג את נפילת חוק הגיוס במליאת הכנסת, 17 בינואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

הפטור הזה, שהיה קבוע בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, בוטל על ידי בג"ץ בספטמבר 2017; ואולם בית המשפט היה נכון לדחות מעת לעת את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין, ובהמשך יישומו נדחה בשל הוראת חוק הקובעת שמערכות בחירות ידחו כניסה לתוקף של חיקוקים עד לחצי שנה לאחר הבחירות.

המועד האחרון בהחלט שבו הפטור חל, לפי קביעת בג"ץ, היה 30 ביוני 2023. ימים אחדים קודם לכן, בסוף חודש יוני, דנה הממשלה בנושא "לאור הצורך לעגן בהקדם הסדרים הנוגעים לשירות החובה בצה"ל, לרבות סוגיית שילובם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות".

הממשלה החליטה אז על "תקופת ביניים" שתתחיל ב-1 ביולי ותסתיים ב-31 במרץ 2024 שבמהלכה לא יינקטו הליכים לגיוסם של תלמידי הישיבות.

החלטה זו של ממשלת ישראל נעשתה בחוסר סמכות, שכן בג"ץ כבר פסק בשנת 1998 כי הפטור לתלמידי הישיבות איננו יכול להיעשות בהחלטה של הדרג הממשלתי אלא ב"הסדר ראשוני" – דהיינו, בחוק.

החלטה זו של ממשלת ישראל נעשתה בחוסר סמכות, שכן בג"ץ כבר פסק בשנת 1998 כי הפטור לתלמידי הישיבות איננו יכול להיעשות בהחלטה של הדרג הממשלתי אלא ב"הסדר ראשוני" – דהיינו, בחוק

פסק הדין ההוא הוביל לחקיקת "חוק טל", שאף הוא לא עמד בדרישת הזכות לשוויון ונפסל בשנת 2012.

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 9 בפברואר 2022 (צילום: פלאש90)
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 9 בפברואר 2022 (צילום: פלאש90)

היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, הדגיש בחוות דעתו, שהוגשה ביוני 2023 לממשלה, את הקשיים המשפטיים בהחלטה המסתמנת:

"אין חולק כי הצעה זו מעלה קשיים משפטיים כבדי משקל. ראשית, לאור קביעת בית המשפט העליון שלפיה נדרש שהסדר דחיית שירותם של תלמידי ישיבות ייעשה באמצעות סעיף מסמיך ספציפי שיעוגן בחקיקה ראשית.

"קושי משפטי משמעותי נוסף, ראשון במעלה, הוא כי בעוד שתלמידי הישיבות לא יגויסו, על אף שדחיית השירות שניתנה להם פקעה, צעירים מהאוכלוסייה הכללית יקבלו צווי גיוס ויידרשו לשירות ביטחון".

הדרך להתגבר על אותם קשיים משפטיים, קבע עו"ד אופיר, היא בכך שההסדר המפלה יהיה "לתקופה קצרה וקצובה". ובכן, התקופה הקצובה הזו עתידה להגיע לקיצה בעוד שבועות ספורים, בסוף חודש מרץ.

האם עד אז תספיק הקואליציה לגבש ולחוקק חוק מקיף חדש, שיכלול הסדר שלם הנוגע לגיוסם של תלמידי הישיבות, שיהיה מקובל על כלל חלקי הקואליציה ושיעמוד בהוראות פסק דינו של בג"ץ, שפסל את ההסדר הקודם משנת 2015 בשל פגיעתו הבלתי מידתית בשוויון? הסיכוי לכך שואף לאפס.

בחור חרדי שהחליט להתגייס בזמן המלחמה בעזה, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
בחור חרדי שהחליט להתגייס בזמן המלחמה בעזה, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בינתיים, שלוש העתירות שהוגשו בעקבות החלטת הממשלה תלויות ועומדות, והמדינה התבקשה להשיב להן. כמקובל, הפרקליטות ביקשה עוד ועוד ארכות – ואז פרצה המלחמה והובילה לעיכובים נוספים.

בתחילת חודש דצמבר החליט השופט עופר גרוסקופף כי העתירות יישמעו במהלך חודש פברואר 2024, ולפני 10 ימים קבע ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן – העתיד לשבת בראש ההרכב לצד השופטים יצחק עמית ונעם סולברג – כי תשובת המדינה לעתירה תוגש השבוע.

לפני 10 ימים קבע מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן – העתיד לשבת בראש ההרכב לצד השופטים יצחק עמית ונעם סולברג – כי תשובת המדינה לעתירה תוגש השבוע

במקום תשובה מלאה לעתירות, בחרה המדינה למסור "הודעה" לקונית מטעמה:

"השאלה המרכזית בענייננו היא מה יהא ההסדר הנורמטיבי שיחול על הסוגיה שבנדון לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה, ב-31 במרץ – סוגיה שעל רגישותה ומורכבותה אין צורך להכביר מילים, בייחוד בעיצומה של מלחמה".

הפרקליטות הוסיפה וציינה עוד:

"לפי הנמסר ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון, שאלה זו מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על ידי הגורמים המוסמכים. בשים לב לאופיו של השיח, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטה בסוגיה".

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ובמילים אחרות – מבחינת הממשלה, השאלה אינה האם יוחל עקרון השוויון ויגויסו תלמידי הישיבות החל מחודש אפריל השנה, אלא באיזה כסות משפטית יכוסו האפליה המתמשכת והפטור שיינתן להם. וכמו כן, כבר עכשיו ברור שחודש מרץ יתחיל ויסתיים והסדר חקיקתי איננו נראה באופק.

מבחינת הממשלה, השאלה אינה האם יוחל עקרון השוויון ויגויסו תלמידי הישיבות החל מאפריל, אלא באיזה כסות משפטית יכוסו האפליה המתמשכת והפטור שיינתן להם

נראה כי הממשלה, בוודאי בהרכבה הנוכחי, אינה מסוגלת וכנראה שגם אינה מעוניינת להוביל מהלך בעניין זה. הכדור, כמו בכל הסבבים הקודמים, מצוי במגרשו של בג"ץ.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 962 מילים ו-1 תגובות
סגירה