התמונות הזורמות בימים האחרונים ברשתות החברתיות ללא הרף מההפגנות המתקיימות ברחבי הארץ, בהן נראים שוטרים נוהגים באלימות במפגינים ו/או נוקטים גישה אגרסיבית במיוחד, הגיעו ככל הנראה גם לעיניה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.

מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה נראה היה שהיועצת מעלימה עין ממגמה של הקשחת היחס של המשטרה כלפי מפגינים. אולם, כעת נראה כי החליטה לשרטט למשטרה קו גבול.

בהרב־מיארה החליטה לנצל את הופעתה אתמול (שלישי) בכנס של אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, ופירטה את מסריה באוזני הקצינים הבכירים והשוטרים שבקהל. בראש ובראשונה, על המשטרה להישאר עצמאית וממלכתית, ולא לאמץ קו פוליטי בהשפעתו של השר הממונה, איתמר בן גביר:

"תנאי מוקדם והכרחי לפעילותה התקינה של מערכת המשפט הציבורית הוא עצמאות. פעילות מקצועית, עניינית, נטולת פניות וזיהוי פוליטי. הדברים נכונים לרוב המערכות המקצועיות בשירות הציבורי. הם נכונים ביתר שאת ביחס למשטרת ישראל.

"שיטת המשטר הדמוקרטית שלנו מחייבת משטרה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה. משטרה שאינה חשופה לכל השפעה בלתי ראויה – לא מצדם של גורמים מדיניים ברשות המבצעת, ולא מצדו של כל בעל עניין חיצוני אחר. משטרת ישראל חייבת לשרת את הציבור כולו ואת האינטרס הציבורי במובנו הרחב".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

היועצת המשפטית הזכירה את החלטותיו של בית המשפט העליון מהחודשים האחרונים, שהבהירו שוב ושוב כי לשר לביטחון לאומי בן גביר אין כל סמכות להתערב בעבודת המשטרה בנושאים פרטניים, ובוודאי שלא להורות כיצד לפעול בנושא מסוים – לא תיק חקירה ולא אירוע מבצעי או הפגנה. כל סמכותו היא רוחבית, ועניינה קביעת מדיניות.

פרקליט המדינה עמית איסמן, שהשתתף גם הוא בכנס המשטרתי, בא לסיועה של היועצת, במה שנראה כמו מסר פומבי מתוזמר:

"מקור חוזקתה של משטרת ישראל, כגוף המוביל את אכיפת החוק, נעוץ גם בשיקול דעתם המקצועי והעצמאי של מפקדיה ופקודיהם. עצמאות המשטרה, יכולתם של מפקדיה להפעיל שיקול דעת מקצועי, הם המאפשרים להם לבצע את תפקידם באופן מיטבי".

כידוע, ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית אינן מתקיימות מאז פרוץ המלחמה. במצבים כאלה, נוהגת בדרך כלל הפרקליטות לבקש מבית המשפט לסלק את העתירה על הסף

זה לא נגמר כאן. בצירוף מקרים של ממש, הגישה אתמול פרקליטות המדינה את תגובתה לעתירה שהוגשה על ידי השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית נגד היועצת המשפטית לממשלה, בנוגע למדיניות המשטרה ביחס להפגנות המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

העתירה הוגשה בימים אחרים – אוגוסט 2023 – ובליבה טרוניה שלפיה המשטרה מעלימה עין מחסימת כבישים והתפרעויות על ידי מפגינים. הפרקליטות הצליחה איכשהו לעכב שוב ושוב את הגשת תגובתה לעתירה, וזו הוגשה ממש במקביל לנאומיהם של בהרב־מיארה ואיסמן בנוגע לחשיבות עצמאותה של המשטרה.

המשטרה עוצרת מפגין נגד ההמשלה בתל אביב, 17 בפברואר 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

כידוע, ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית אינן מתקיימות מאז פרוץ המלחמה. במצבים כאלה, נוהגת בדרך כלל הפרקליטות לבקש מבית המשפט לסלק את העתירה על הסף, מהטעם שהיא הפכה להיות תיאורטית, לא רלוונטית, או שהתשתית העובדתית העומדת בבסיסה השתנתה לבלי הכר.

אולם, לא כך פעלה הפרקליטות במקרה הנוכחי. על אף שחלפה יותר מחצי שנה מאז הגשת העתירה, ובינתיים התהפכו סדרי בראשית במדינה, בחרה הפרקליטות להשיב לגופה של הטענה המרכזית בעתירה, שלפיה האכיפה שנעשתה כלפי המפגינים נגד ההפיכה המשטרית, הן ברמת הרחוב והן במדיניות ההעמדה לדין, הייתה בררנית ומקלה.

"מערכת אכיפת החוק מהווה אומנם חלק מן הרשות המבצעת", נכתב בתשובה לבג"ץ, "אך היא בשום אופן אינה יכולה לשמש כלי בידי השלטון לדיכוי מחאות נגדו"

אפשר להניח שהסיבה לכך היא הערכתה של היועצת כי בקרוב ישובו ויתרחבו אירועי המחאה ברחבי הארץ – בין אם הן יתמקדו בהפיכה המשטרית, או בדרישה להתפטרות הממשלה נוכח כישלון 7 באוקטובר.

"מערכת אכיפת החוק מהווה אומנם חלק מן הרשות המבצעת", נכתב בתשובה לבג"ץ, "אך היא בשום אופן אינה יכולה לשמש כלי בידי השלטון לדיכוי מחאות נגדו, וחלילה לה שתיתפס על ידי הציבור ככזו שמושפעת מעמדת הממשלה בקבלת החלטות על העמדה לדין של מוחים נגד הממשלה".

המשטרה מפנה בכוח מפגינים נגד ההמשלה בתל אביב, 17 בפברואר 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

ובהמשך: "ישנה חשיבות מובהקת לעצמאותה של מערכת אכיפת החוק בהפעלת שיקול דעתה המקצועי, תוך ניתוק הזיקה מהדרג הפוליטי. חיץ ברור בין הדרג הפוליטי לבין החלטות מערכת אכיפת החוק, ובוודאי החלטות בדבר העמדה לדין, הוא ערובה הכרחית להבטחת זכויות האדם היסודיות במשטר דמוקרטי".

חייבים להודות שיש משהו מרענן בהודעה של פרקליטות המדינה לבג"ץ ביחס לחופש ההפגנה, כשהפעם הפרקליטות מדגישה את הזכות הרחבה לקיים הפגנות ואת חובתה של המשטרה לאפשר הפגנות בלא קשר לתוכנן; ולא, כמו במקרים אחרים, שבהם הפרקליטות מתייצבת לצד המשטרה ומנסה בכל דרך להגן על החלטותיה להגביל ולמנוע קיומן של הפגנות.

הנמענים למסרים האלה אינם רק מקרב הציבור הרחב. הדברים מיועדים אל לובשי מדי המשטרה, בכירים וזוטרים כאחד: היזהרו מהתמכרות לשיתוף פעולה עם לחציו הפוליטיים של השר הממונה

בעניין חסימת צירים, הפרקליטות אפילו טורחת להזכיר: "הרחובות והכיכרות נועדו, בין היתר, לשמש לצורכי הפגנה של התושבים". דהיינו, שחסימת צירים במסגרת הפגנות איננה אסורה באופן אוטומטי.

הנמענים למסרים האלה, המגיעים מלשכתה של היועצת המשפטית, אינם רק מקרב הציבור הרחב. הדברים מיועדים אל לובשי מדי המשטרה, בכירים וזוטרים כאחד: היזהרו מהתמכרות לשיתוף פעולה עם לחציו הפוליטיים של השר הממונה. יש גם אופציה אחרת, ומי שיבחר בה יקבל גיבוי מאיתנו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המפכ"ל יעקב שבתאי, מפקד משמר הגבול בריק יצחק וראש המטה של בן גביר חנמאל דורפמן בבסיס מג"ב במכמש, 1 באוגוסט 2023 (צילום: דוברות משמר הגבול)