מאז תחילת המלחמה בעזה היה נראה שהיועמ"ש מעלימה עין ממגמה של הקשחת היחס של המשטרה כלפי מפגינים ● בהרב־מיארה ניצלה את הופעתה בכנס של המשטרה כדי להבהיר שאל לה לאמץ קו פוליטי ● במקביל, בתשובה לעתירה שהגיש השר וסרלאוף ביחס לחופש ההפגנה, פרקליטות המדינה הבהירה לבג"ץ כי המשטרה אינה יכולה לשמש ככלי של השלטון לדיכוי מחאות ● פרשנות
הרשויות בסין מנסות להרגיע את הציבור ומדגישות כי מדובר בהתפרצות לוקאלית, הנובעת משילוב נגיפים עונתיים כמו שפעת וקורונה. אך מנגד, מדינות העולם מגיבות בחשדנות יתר, ויש להן על מה להסתמך.
בשבועות האחרונים הולכת וגוברת הדאגה בקרב ארגון הבריאות העולמי בשל הדיווחים על התפרצות נגיף ה-HMPV בסין. נגיף זה, שזוהה לראשונה בהולנד בשנת 2001, מוכר כמחולל מחלות בדרכי הנשימה ונחשב למסוכן בעיקר לתינוקות, ילדים קטנים, מדוכאי חיסון ואוכלוסייה מבוגרת.
דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
היקף התופעה החוזרת של התעללויות במעונות יום מטריד במיוחד. כולנו נחשפים לסרטונים ולהקלטות שעולים לכותרות וגורמים לבטן שלנו להתכווץ. הכתבות שפורסמו לאחרונה מחדדות שוב את השאלה הקשה: האם אנחנו באמת יודעים מה קורה בין כותלי המעונות?
הורים מגלים אומץ רב, מקליטים וחושפים את ההתעללויות במסגרות. לולא הערנות שלהם הגנים היו ממשיכים לפעול כרגיל, וילדים נוספים היו עלולים להיפגע. החשיפה הזאת היא תוצאה של תחושת אחריות עמוקה מצד ההורים, שלמרות הכאב והפחד, נלחמים עבור הילדים של כולנו על מנת שיגדלו במסגרות מכבדות, דבר בסיסי מאין כמוהו.
חן שרון בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני במדיניות החינוך. היא דוקטורנטית במחלקה לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, וחוקרת את איכות הטיפול במעונות יום.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בימים בהם נכתב טור זה אנחנו במהלכה של עסקה להחזרת חטופות וחטופים. איני יודע אם העסקה תעלה יפה עד תומה, ואם יוחזרו כל 98 החיים והמתים שנמצאים במנהרות חמאס. אבל גם אם כן, ואני מייחל לכך בכל מאודי, שום דבר אינו סגור.
אתחיל באזכור הכישלונות הידועים של מלחמת "חרבות ברזל". נכשלנו כישלון צורב ב"מיטוט חמאס". בימים אלה נמסר לנו בתקשורת שהארגון הצליח לגייס לשורותיו מחדש – חלק גדול ממספר הנפגעים שספג מאז השבעה באוקטובר.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
"…לחיזוק ההתיישבות היהודית בגדה, או אולי יגיע למסקנה, כפי שרואים זאת רבים אצלנו, שזהו גורם הסכסוך מספר אחד שמתקיים במזרח התיכון."
מעניין שזכרון ההתנתקות חלש מאד אצל אנשי השמאל. יצאנו מרצועת עזה והנה, חמאס וג'האד השתלטו, על האג'נדה הרצחנית שלהם, גדלו, חפרו והתעצמו עד שהיכו בנו מכה ניצחת שאת תוצאותיה ככל הנראה עדיין לא הפנמנו, כי אנחנו עדיין בשלב הזעזוע. השביעי באוקטובר מהווה קו פרשת מים בהסטוריה של המזרח התיכון, כי באותו יום המוסלמים הקנאים בכל העולם למדו שהסבלנות וההתמדה משתלמות, שהתחפרות בתת קרקע משתלמת, והכי חשוב – שהולכת שולל ומראית עין הן אסטרטגיות מנצחות. הם למדו והפנימו שניתן יהיה להביס את ישראל ואף להשמידה, רק שזה ככל הנראה יקח יותר זמן מכפי שחשבו. מכאן ואילך הם יאמרו, אם לחמאס לקח 20 שנה להתחמש, להתחפר ולבנות כח צבאי אימתני שהצבא החזק ביותר במזה"ת לא הצליח למגר במשך שנה ורבע של מלחמת השמד, הבה נבנה כח צבאי במשך 40 שנה, נשקם טבעת אש מסביב לישראל כפי שהאיראנים תכננו, נוליך את מדינת ישראל בכחש ככל שיידרש, במתק שפתיים, וכעבור 50 שנה, 60 שנה, נמצא שעת כושר ונכה בציונים מכל הכיוונים והפעם לא נפספס כפי שפספסו איראן וחיזבאללה מה שהיה יכול להיות סופה של מדינת ישראל בשבוע שאחרי השביעי באוקטובר.
ההתנחלויות והמנחבלים בגדה המערבית אכן מהווים מכשול לשלום, סכנה בטחונית ועול כבד מנשוא על מערכת הבטחון והכלכלה הישראלית, אבל הם אינם "גורם הסכסוך מספר אחד". גורם הסכבוך מספר אחד הם ארגונים כדוגמת חמאס וג'יהאד ומדינות טרור כמו איראן עם אידיאולוגיה איסלאמית פנאטית, שאינה מבחינה כהוא-זה בין התנחלות בגדה (או ברצועה, כפי שהיה לפני ההתנתקות) לבין התנחלות בחולות שיח' מוניס. מבחינתם, כל יהודי על אדמת פלסטין הוא בגדר גוש טומאה שאחת דינו, להשרף או להשטף בים.
הערת אגב לגבי מה שכתב כאן אורן כספי, הכל נכון. מוכנות ברמה גבוהה ובלתי מתפשרת, מערך כוחות קבוע על גדר המערכת, מכשול רציני כולל תעלות נ"ט ומיקוש (שרק אלוהים ומטומטמי צה"ל יודעים לומר מדוע לא מומשו כחחק מהמכשול), טנקים ורחפנים ברצף טקטי, כל אלה יכולים להבטיח את שלום היישובים מעבר לגדר ולמנוע פלישה עתידית הבעיה היחידה עם כל אלו, שצריך לממש מבנה הגנתי אסטרטגי כזה לאורך כל גבולות המדינה ללא יוצא מן הכלל, ולתחזק אותו ללא דופי ללא הגבלת זמן. זו משימה שקשה מאד לעמוד בה אחרי יובל שנים ויותר, יש כאן בעיה בסיסית עם האופי האנושי.
'חזרה ל 6 באוקטובר' זה ספין מצחין של הפסיכופת, ואוסף המופרעים סביבו
8 גדודי שריון סביב הרצועה כפי שהיה בימי אייזנקוט כרמטכל, ושום 6 באוקטובר לא חוזר. 8 גדודים סביבי הרצועה זה טנק כל 250 מטר. תאמינו לי כטנקיסט. כלב לא עובר את גדר הרצועה. עכבר לא מתגנב לאף קיבוץ
מי שלא ראה טנק יורק אש בימיו, לא יבין
צה'ל היה במוכנות אפס ב 6 באוקטובר. לא מדבר על מודיעין. מדבר על פריסת כוחות. אין שום מצב בעולם שזה יחזור. ובגלל זה ה 6 באוקטובר לא יחזור
מי שמאיים בחזרה ל 6 לאוקטובר זה זקן שנאחז בכסאו בציפרניים ומוכר לכם שטויות. אוכל לכם את הראש בהפחדות. הוא לא רק שקרן–בן–שקרן הוא גם אלוף ההפחדות שמשרתות את המשך שלטונו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם