שר החוץ הנורווגי אספן בארת אייד נפגש לפני כמה ימים עם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד אשתייה במסגרת ועידת הביטחון במינכן, ושוחח איתו על הסיכויים לפתרון שתי המדינות.

במקביל התראיין אייד לעיתון הנפוץ ביותר בנורווגיה ("Verdens Gang") ועקץ את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. "אני שומע מכל הערוצים שהסבלנות האמריקאית כלפי נתניהו ירדה לפחות מ־1%. יש אווירה קשה ביותר",  אמר אייד, בעודו חושף פרטים שדיפלומטים ומדינאים לא מרבים להוציא, בטח לא בשמם.

הריאיון של אייד העלה תהיות בקרב גורמים מדיניים בישראל. הוא הגיע בדיוק באותה היממה שפרטי עסקת העברת כספי המיסים של הרשות הפלסטינית מישראל דרך נורווגיה הושלמה והסידור על סליקת הכספים נכנס לתוקף.

אייד ציין שארה"ב מצפה מישראל לקבל את תוכנית העולם הערבי וארה"ב לנורמליזציה וליישום פתרון שתי המדינות, ואף רמז שהאמריקאים מתכוונים להניח את התוכנית כעובדה מוגמרת בפני ישראל

לפי הכתבה ב־VG, אייד ציין שארה"ב מצפה מישראל לקבל את תוכנית העולם הערבי וארה"ב לנורמליזציה וליישום פתרון שתי המדינות, ואף רמז שהאמריקאים מתכוונים להניח את התוכנית כעובדה מוגמרת בפני ישראל.

שר החוץ הנורווגי אספן בארת אייד נואם במטה האו"ם בניו יורק, 23 בינואר 2024 (צילום: Charly TRIBALLEAU / AFP)

"נורווגיה תומכת בפתרון הזה ויש טיוטה של [מסמכי] הפתרון", ציין אייד, שצוטט כאומר שיש להשיג הפסקת אש, להחזיר את כל החטופים לישראל ובמקביל להניח תוכנית כוללת לפתרון שתי המדינות. "עבור ישראל, המשמעות של המהלך היא 'Take it or leave it'. אם ישראל תדחה את התכנית לחלוטין – הם יאבדו את כל הקרדיט"

הדברים של אייד עומדים, כמובן, בניגוד גמור להצהרה של ממשלת ישראל בתחילת השבוע, לפיה ישראל מתנגדת לתכתיבים חד־צדדיים בנוגע לפתרון מדיני. למרות ההצהרות הישראליות, עליהן חתם גם בני גנץ, הקהילה הבינלאומית עשויה להתקדם בלי ישראל.

בתודעה של שר החוץ הנורווגי, מדינת ישראל – שהותקפה במתקפת פתע ב־7 באוקטובר – היא הגורם היוזם פה ולא ארגון הטרור חמאס, שטבח בנשים, ילדים, גברים וחטף מביתם מאות אנשים חפים מפשע

הקולות המאיימים בהכרה אמריקאית בפלסטין מבצבצים מכמה כיוונים. את הנורווגים או האירופאים לא צריך אפילו לשכנע, הם כבר שם. שר החוץ אייד היה מי שאמר לאחרונה שאירופה מאבדת מאמינותה משום שהיא לא מגנה את ישראל.

מדוע? כי אירופה גינתה את רוסיה בגלל המלחמה נגד אוקראינה. כלומר, בתודעה של שר החוץ הנורווגי, מדינת ישראל – שהותקפה במתקפת פתע ב־7 באוקטובר – היא הגורם היוזם פה ולא ארגון הטרור חמאס, שטבח בנשים, ילדים, גברים וחטף מביתם מאות אנשים חפים מפשע.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ברמאללה, 7 בפברואר 2024 (צילום: Mark Schiefelbein / POOL / AFP)

כאמור, ביום פרסום הריאיון ישראל סגרה סופית את מבנה השליטה בכספי המיסים של הרשות הפלסטינית. משום שבישראל לא מוכנים להעביר לרשות הפלסטינית את הכספים בשל החשש שחלקם יועברו לעזה, הסיכום היה שנורווגיה תשמש כמעין נאמן השומר על הכספים.

ההסדר הנ"ל התקבל גם בגיבוי ובערבות אמריקאית. בהתחלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש שהכספים יועברו לנאמנות בארה"ב והיא תהיה זו שתקבל אחריות על כך שהכסף לא יזרום לעזה, אולם האמריקאים הודיעו שהם לא יוכלו לעשות זאת בשל חוק "טיילור פורס", לפיו האמריקאים לא יכולים להעביר כספים לרשות הפלסטינית כל עוד היא משלמת קצבאות למחבלים מורשעים.

שר החוץ אייד וראש הממשלה יונס גר סטיורה – איש מפלגת הלייבור – חושבים שהמעמד של נורווגיה כמדינה מתווכת ומשכינת שלום הוא מעמד חשוב ואף נכס מדיני

לכן הצדדים חיפשו מדינה שלישית. לנורווגיה זה התאים. שר החוץ אייד וראש הממשלה יונס גר סטיורה – איש מפלגת הלייבור – חושבים שהמעמד של נורווגיה כמדינה מתווכת ומשכינת שלום הוא מעמד חשוב ואף נכס מדיני.

נורווגיה הייתה זו שאירחה השיחות החשאיות בין יוסי ביילין להנהגת אש"ף ב־1992–1993 וזו שהכניסה לדברי הימים של ישראל את המונח "הסכמי אוסלו". במשך עשרות השנים נורווגיה עומדת בראש קבוצה של מדינות התורמות כסף לפלסטינים – ומטפחת בהתמדה מעמד של מדינה חשובה בזירה הבינלאומית.

ראש עיריית אוסלו אן לינדבו מתראיינת ברקע דגל פלסטין, 29 בנובמבר 2023 (צילום: Petter Berntsen / AFP)

אולם, בצמרת הישראלית יש מי שסבורים שישראל לא הייתה צריכה לעבוד עם נורווגיה במקרה הזה, בטח לנוכח ההתבטאויות שלהם נגד ישראל, אלא לנצל את הקשרים החדשים עם מדינות "הסכמי אברהם" – ואולי אפילו עם מדינה ערבית אחרת – כדי לערוב להעברת הכספים, כמו ערב הסעודית.

כבר ב־29 באוקטובר, כשישראל רק החלה במבצע הקרקעי, ראש הממשלה סטיורה הודיע שהתגובה הישראלית הייתה "חסרת פרופורציה" וגינה את המצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה.

כבר ב־29 באוקטובר, כשישראל רק החלה במבצע הקרקעי, ראש הממשלה סטיורה הודיע שהתגובה הישראלית הייתה "חסרת פרופורציה" וגינה את המצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה

"החוק הבינלאומי קובע שהתגובה צריכה להיות פרופורציונלית. צריך לקחת בחשבון את מצב האזרחים. ישראל חצתה את ההגבלות הללו. כמחצית מאלפי ההרוגים הם ילדים. לישראל יש את הזכות להגן על עצמה ואני מבין שקשה מאוד להתגונן מפני התקפה באזור מיושב בצפיפות. אנחנו מגנים את ירי הרקטות על ישראל", אמר ראש הממשלה.

כמה ימים לאחר מתקפת הטרור על ישראל, סטיורה אף הציע שממשלתו תשוחח עם חמאס כדי להביא לפתרון מהיר. כשהוא נשאל אם ממשלתו תדבר עם ארגון טרור, הוא השיב, "אם צריך, נדבר איתם", והוסיף שחמאס ביצע התקפה ברוטלית נגד אזרחים ישראלים, ולכן היה ברור שזו תגרור תגובה ישראלית קשה.

ראש ממשלת נורווגיה יונס גר סטיורה מבקר במפעל נשק של חברת Nammo בראופוס, נורווגיה, 17 בינואר 2024 (צילום: Petter Berntsen / AFP)

אולם, המסר לשני הצדדים היה כי הם צריכים לכבד את כללי המלחמה, להגן על האזרחים – ולא לפגוע בהם.