יום ראשון. שעת ערב. מרכז הקיימות בקומה השלישית של דיזנגוף סנטר בתל אביב. האירוע: פאנל על נושאי סביבה בהשתתפות מועמדים בבחירות לעירייה.

חלק מהמועמדים – למשל איתמר אבנרי ("כולנו העיר"), שמתגורר בפלורנטין ודיבר בלהט על החיים בחלקים היותר מוזנחים של תל אביב; או זוהר טל ("תקווה חדשה"), שעבד כמה שנים במשרד להגנת הסביבה – שלטו בחומר והפגינו מחויבות, אבל זה היה בזבוז של אנרגיה ירוקה: הבוחרים לא הגיעו.

הקהל מנה מספר דו סיפרתי נמוך של מאזינים, כולל הפעילים החמודים והמסורים של "מגמה ירוקה", שספק אם הגיעו לגיל ההצבעה. הרשימה של רון חולדאי, שהודיעה למארגנים ברגע האחרון ש"אנחנו לא משתתפים בפאנלים" אולי יצאה מתנשאת, אבל קשה לומר שהפסידה הזדמנות לקושש המוני קולות.

ימים אחדים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, דומה שהציבור הישראלי – למעט מקרים חריגים כמו קטטות פנימיות בפוליטיקה החרדית – לא נכנס לאירוע. הניתוק מתחיל ברמות הבסיסיות ביותר: רבים כלל לא מודעים לכך שביום שלישי נערכות בחירות, ורק יחידי סגולה יודעים מי המועמדים ומה ההבדל בין הרשימות.

אילוסטרציה: בחירות לרשויות מקומיות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אנשים עדיין מכונסים בתוך הטראומה", אומר מתמודד על ראשות אחת העיריות. "בערי שדה העיר מתרוקנת ברגע שיורדת חשיכה, אנשים מתכנסים בבתים וכולם מול הטלוויזיה, עם הסיפורים של החטופים והנופלים. הציבור דופק את הראש ואין לו פניוּת לשום דבר. אתה מדבר עם אנשים על ההתנהלות של העיר, אף אחד לא אומר לך שזה לא חשוב אבל מסתכלים בך בעיניים מזוגגות".

אם התחזיות יתגשמו וההשתתפות של הציבור בבחירות הקרובות תהיה דלה במיוחד, זו החמצה מקו השער. מלחמה או לא, לעירייה ולעומד/ת בראשה יש השפעה גדולה על כל פן בחיי היום־יום של הישראלים.

הבחירות המקומיות מעוררות הרבה פחות אמוציות מהפוליטיקה הארצית, אבל איכות החינוך, הרווחה, התחבורה, הסביבה, התרבות – ובקיצור החיים עצמם, תלויה במקרים רבים בעירייה יותר מאשר בממשלה

הבחירות המקומיות מעוררות הרבה פחות אמוציות מהפוליטיקה הארצית, אבל איכות החינוך, הרווחה, התחבורה, הסביבה, התרבות – ובקיצור החיים עצמם, תלויה במקרים רבים בעירייה יותר מאשר בממשלה.

זה נכון במיוחד בכל מה שנוגע לנושאי סביבה, שבהם המשרד להגנת הסביבה הוא רגולטור ומנחה מקצועי ולעיריות שמור תפקיד מרכזי, לטוב או לרע. בתנועה הסביבתית חוששים שהאדישות הציבורית תוביל לבחירת מועמדים שאין להם כל זיקה לנושאים ירוקים ותשנה לרעה את פני מועצות הערים.

מפגינה מחזיקה שלט עם הכיתוב, "אהבו את העתיד, פעלו עכשיו" בצעדת אקלים במדריד, 6 בדצמבר 2019 (צילום: OSCAR DEL POZO / AFP)

"מבחינתי להצביע זה חלק מהתיקון אחרי מה שקרה", אומרת חן ברדה, מנהלת תחום רשויות מקומיות ב"חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, שמפונה עם משפחתה מתחילת המלחמה מקיבוץ אדמית שבגבול הצפון.

"אם יש לכם הזדמנות להצביע, בואו להצביע. אין ספק שהשטח עסוק בדברים אחרים, אבל אנחנו מנסים לשכנע ככל יכולתנו שאין לנו ברירה, זו לא פריווילגיה לבחור ולבחור נכון, אלה החיים שלנו בחמש השנים הקרובות ואנחנו הרי רוצים להמשיך לחיות פה".

בעוד שמפלגה ירוקה מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות לכנסת, בבחירות המוניציפליות הצליחה מפלגת הירוקים להקים בשעתו רשת של רשימות שנכנסו למועצה בערים רבות

אי אז לפני החגים והמלחמה, ב"חיים וסביבה" ניסחו לקראת הבחירות אמנה סביבתית הכוללת 10 סעיפים שחברי המועצה וראשי העיר העתידיים מתחייבים לפעול לקידומם: מקידום ותעדוף תחבורה ציבורית ועד צמצום משמעותי של השימוש בכלים חד־פעמיים; מטיפוח הטבע העירוני ועד הכנסת תוכניות חינוך סביבתי למערכת החינוך ועוד.

"50 ארגונים היו שותפים לניסוח האמנה וכל 150 הארגונים שאנחנו מייצגים עומדים מאחוריה", אומרת ברדה. "בתוך שלושה שבועות חתמו עליה 100 מועמדים למועצה ולראשות העיריות, ואז פרצה המלחמה ובעקבותיה ארבעה חודשים של דממה.

"בשבועות האחרונים הכול התחיל להתעורר מחדש ומספר החותמים הכפיל את עצמו והגיע ל־200, ואנחנו מקווים שעוד יעלה עד יום שלישי. אנחנו כמובן מזמינים את הציבור להצביע אך ורק למועמדים שחתמו על האמנה".

באופן מסורתי, לנושאי סביבה יש משקל גדול הרבה יותר בבחירות המקומיות, שבהן ההיבט הביטחוני לא רלוונטי, מאשר בארציות. בעוד שמפלגה ירוקה מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות לכנסת, בבחירות המוניציפליות הצליחה מפלגת הירוקים להקים בשעתו רשת של רשימות שנכנסו למועצה בערים רבות והפכו לגורם משמעותי.

בחיפה היה חשש שהציבור יפנה עורף לנושאי סביבה בגלל האכזבה הכללית מקליש רותם, שבשעתו נבחרה בסערה על כנפי אג'נדות ירוקות מעודכנות. אבל רשימת הירוקים בראשות אביהו האן נחשבת לכוח משמעותי

גם בבחירות הנוכחיות יש מפלגה כזו, "מפלגת הירוק במרכז", שהקים חבר מועצת עיריית הרצליה דרור בן עמי, שמריצה מועמדים או רשימות ב־11 ערים. בחלק מהמקרים – למשל בתל אביב – הנציג של המפלגה (ד"ר נח אפרון מאוניברסיטת בר אילן) התאחד עם מרצ (בראשות מיטל להבי, סגנית ראש העירייה), שסובלת מקשיי מימון אחרי שנפלטה מהכנסת.

בחיפה היה חשש שהציבור יפנה עורף לנושאי סביבה בגלל האכזבה הכללית מעינת קליש רותם, שבשעתו נבחרה בסערה על כנפי אג'נדות ירוקות מעודכנות, אבל רשימת הירוקים בראשות אביהו האן נחשבת לכוח משמעותי וגם נהנית מתמיכתו של בני גנץ, שבימים אלה – זו לפחות ההנחה הרווחת – שווה לא מעט פתקים בקלפי.

גירדום עצים בנס ציונה, 2023 (צילום: יניב בן יוחנה)

בנס ציונה, אותו גנץ תומך משום מה בראש העיר המכהן שמואל בוקסר שזכור כמי שהצטיין בגירדום עצים. אחד המתמודדים מול בוקסר על ראשות העיר הוא נאור ירושלמי, מבכירי התנועה הסביבתית, שעומד בראש רשימת "נס ציונה הירוקה".

אקטיביסטית סביבתית נוספת שרצה לראשות העיר היא גלית אבינועם, שלפני מספר שנים גרמה להפסקת הריסוסים מהאוויר של חלקות חקלאיות סמוכות לעיר. באופן מפתיע, העירייה ניתקה לאחרונה את זרם המים בגינה הקהילתית שבה היא פעילה.

ברחובות יש ציבור גדול של פעילי סביבה ושומרי עצים, ושלושת המתמודדים על ראשות העירייה חתמו על האמנה הירוקה של "חיים וסביבה", כשרק ראש העירייה המכהן רחמים מלול סירב

אנרגיה ירוקה יש גם ברחובות השכנה, שגם בה נערך השבוע פאנל מועמדים בנושאי סביבה. על פי הדיווחים, בניגוד לתל אביב, ברחובות האולם היה מלא. ברחובות יש ציבור גדול של פעילי סביבה ושומרי עצים, ושלושת המתמודדים על ראשות העירייה חתמו על האמנה הירוקה של "חיים וסביבה", כשרק ראש העירייה המכהן רחמים מלול סירב.

ב־2018 מלול היה המועמד היחיד. על פי הנוהל הפתק שלו הוצב בקלפי מול פתק ירוק, שזכה למרבה התדהמה ב־35% מהקולות. מעניין אם הפעם, כשמולו מתייצבים מועמדים בשר ודם, הוא יצליח לשמור על כיסאו.

בניין עיריית רחובות (צילום: עיריית רחובות)

אם מניחים לרגע בצד את הפוסט־טראומה שבה הציבור הישראלי שרוי (או שמה זו עדיין הטראומה עצמה), דומה שאירועי השנים האחרונות דווקא אמורים לחזק את ההכרה בחשיבות הנושאים הסביבתיים בשלטון המקומי: חיוניותה של האנרגיה הסולארית – העצמאית והמקומית – כאמצעי לביטחון אנרגטי היא אחת המסקנות הבלתי מעורערות של המלחמה הזו.

"בקורונה כולנו למדנו על חשיבותו של הטבע העירוני, הקרוב לבית", מוסיפה חן ברדה, "הרבה ראשי רשויות, בעיקר במועצות אזוריות, מדברים על סביבה וקיימות כעל חלק מחוסן קהילתי וכחלק מהחוסן במצבי חירום.

"מי יודע מה יהיה מצב החירום הבא, אולי זה יהיה אירוע חירום סביבתי או אקלימי, והיום כולנו יודעים שבמקרים רבים את המענה המשמעותי נותנת הרשות המקומית"

"הרי מי יודע מה יהיה מצב החירום הבא, אולי זה יהיה אירוע חירום סביבתי או אקלימי, והיום כולנו יודעים שבמקרים רבים את המענה המשמעותי נותנת הרשות המקומית ולא תמיד המדינה.

"בחיפה ותל אביב מאוד התחברו הסוגיות הסביבתיות והחברתיות. בתל אביב יש את רשימת 'כולנו העיר' ובחיפה את 'רוב העיר' שהן רשימות יהודיות־ערביות עם צעירים שמדברים על איכות סביבה בעיר כחלק מהחוסן החברתי ועל זה ששומרים על הסביבה בשביל לשמור על הקהילה והחברה. זה משהו שאנחנו בתנועה הסביבתית ניסינו להגיד הרבה זמן והוא סוף סוף מחלחל".

הפגנה של פעילים ירוקים, במסגרתה הם מנסים להציל את כדור הארץ, במסדרונות פסגת האקלים בדובאי, 3 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)

גם בימים מעוננים, בתנועה הסביבתית יש צעירים אופטימיים שתמיד מאמינים שהמהפך נמצא מעבר לפינה. אחת כזו היא שיר שפרן, פעילת סביבה ותושבת באר שבע.

שפרן, שבזמנו יצרה מהלך מעורר הדים כשהצליחה להחתים עשרות רבנים על קריאה לציבור הדתי להפסיק להשתמש בכלים חד־פעמיים, החליטה לעשות מעשה והקימה דוכן בפארק ציבורי בבאר שבע. היא ביקשה להסביר לעוברים ושבים על חשיבות הבחירות וחשיבות ההצבעה למען מועמדים סביבתיים.

"השעות האלה הזכירו לי את ההזדמנות הגדולה שיש בבחירות האלה להוריד את כל המילים המפוצצות כמו כדור הארץ ומשבר האקלים אל גובה העיניים של האזרח, אל השכונה שלו והרחוב שלו"

את רשמיה היא סיכמה בפוסט בפייסבוק, שבו כתבה, בין השאר: "כולם אומרים שאין קשב לבחירות המקומיות. האומנם? עם משאבים של חמישה שקלים, שעות ספורות וכוח אדם יחיד, הצלחתי להשפיע על עשרות עוברים ושבים בפארק, אנשים זרים שעצרו בדוכן והקשיבו בקשב רב.

"אנשים נשארו זמן רב בדוכן, שאלו שאלות, העריכו את העובדה שמדברים איתם על הבחירות האלה ופרגנו. חלקם לא ידעו בכלל על הבחירות או על התאריך החדש, חלקם לא תכננו ללכת הצביע.

צעירים ישראלים קוראים לפעול נגד משבר האקלים מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים, 3 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"השעות הספורות האלה שבהן עמדתי בדוכן ופשוט דיברתי עם תושבי העיר הזכירו לי שאין תחליף לירידה לשטח, והזכירו לי עד כמה מפגשים פרונטליים נותנים אנרגיות וממלאים. וגם הזכירו לי שזה בולשיט מה שאומרים: לאנשים כן אכפת.

"השעות האלה הזכירו לי את ההזדמנות הגדולה שיש בבחירות האלה להוריד את כל המילים המפוצצות כמו כדור הארץ ומשבר האקלים אל גובה העיניים של האזרח, אל השכונה שלו והרחוב שלו, הזכירו לי עד כמה המודעות לפוליטיקה המוניציפלית בישראל נמוכה.

"ואל תגידו לי 'מלחמה', כי אם היו בחירות לכנסת כולם היו מדברים עליהן. הלו! זו העירייה שקובעת עד כמה השכונה שלי תהיה נעימה, לא הממשלה!"