הסבלנות האינסופית שנוקט בית המשפט העליון כלפי הממשלה, ביחס לגרירת הרגליים של המערכת הפוליטית בטיפול בנושא גיוסם של תלמידי הישיבות – ככל הנראה פקעה.

שעות אחדות לאחר הדיון שקיים אתמול (שני) ההרכב הבכיר של בג"ץ בעתירות בעניין גיוס תלמידי הישיבות, הוציא בית המשפט צו על-תנאי וצו ביניים בשני הנושאים המרכזיים שנדונו בעתירות:

• חוקיות החלטת הממשלה שלא לזמן לגיוס את תלמידי הישיבות, אף לאחר שהחוק המעניק להם פטור פקע בסוף יוני 2023;
• המשך תשלום תמיכות לתלמידי ישיבות שההחלטה להימנע מגיוסם אינה כדין.

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג דנו במשך שלוש שעות בחמש העתירות שהוגשו בנושא:

• שלוש מהן תקפו את עצם סמכותה של הממשלה להחליט – כפי שהחליטה בשלהי יוני 2023 – להעניק לעצמה "תקופת ביניים" של תשעה חודשים, החל מ-1 ביולי 2023, שבמהלכה לא יגויסו תלמידי הישיבות, אף שהחוק המאפשר מתן דחייה ופטור לתלמידי הישיבות, כבר אינו בתוקף;
• ושתיים מהן בעניין חוקיות המשך תשלומי הקצבאות לתלמידי ישיבות לאורך אותה תקופה, אף שאין בחקיקה כל הוראה ההופכת לחוקית את המשך סיווגם כתלמידי ישיבות הזכאים לתמיכות.

השופטים נעם סולברג, עוזי פוגלמן ויצחק עמית בדיון בבג"ץ על הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות והקצאת תקציבים לחרדים, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהחלטה נקבע כי על הממשלה לנמק בתוך חודש ימים מדוע לא יבוטל הסעיף מתוך החלטת הממשלה, המורה לצה"ל לנקוט מדיניות של הימנעות מגיוס תלמידי הישיבות בתקופת הביניים, ומדוע לא יפעל צה"ל לגיוסם של תלמידי הישיבות; וכן מדוע לא ייקבע כי נוכח פקיעת הוראות החוק המאפשרות מתן פטור משירות צבאי לתלמידי הישיבות, לא קיים בסיס חוקי להעברת כספי תמיכה לישיבות לטובת תלמידי ישיבות ששירותם נדחה שלא כדין.

לעניין צווי ביניים, נקבע כי לא תיגרע תקופת השירות הצבאי המלא של אותם תלמידי ישיבות שלפי שעה אינם מגויסים, גם אם חלפו למעלה משנתיים מאז הגיעם לגיל 18. לנושא כספי התמיכות, הורו השופטים לאיחוד הישיבות ולממשלה להגיש את התייחסותם, לפני שבית המשפט יקבע איזה סעד זמני לתת בנושא זה.

הצווים שהוציא בית המשפט בשעת ערב לא היו הפתעה גדולה. דברים מפורשים למדי בעניין זה אמר השופט פוגלמן כבר במהלך הדיון בבוקר לנציג הפרקליטות, עו"ד אבי מיליקובסקי.

הצווים שהוציא בית המשפט בשעת ערב לא היו הפתעה גדולה. דברים מפורשים למדי בעניין זה אמר השופט פוגלמן כבר במהלך הדיון בבוקר לנציג הפרקליטות

פוגלמן ביקש מהפרקליטות להגיש נתונים המפרטים את שלוש הקבוצות של תלמידי ישיבות ואברכי כוללים הנהנים מכספי תמיכות, וזאת על מנת שההחלטה בצו-הביניים תכלול רק את אותם תלמידי ישיבות ששירותם נדחה או שהם אינם מגויסים כתוצאה מהחלטת ממשלה שחוקיותה מוטלת בספק.

מפגינים מתנועת אחים לנשק מחוץ לבית המשפט בזמן הדיון על גיוס חרדים. 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אנחנו נקצוב לכם זמנים", אמר פוגלמן, "ואם לא תעמדו בזה אנחנו נחליט בלי העזרה שלכם, אבל זה יכול להיות פוגעני שלא לצורך, ואנחנו לא רוצים להגיע למקומות האלה". ובמילים אחרות: החלטה תתקבל כך או כך, בין אם המדינה תמסור נתונים, ובין אם לא.

"אנחנו נקצוב לכם זמנים", אמר פוגלמן, "ואם לא תעמדו בזה אנחנו נחליט בלי העזרה שלכם, אבל זה יכול להיות פוגעני שלא לצורך, ואנחנו לא רוצים להגיע למקומות האלה"

בעניין ההחלטה הממשלתית להימנע מגיוסם של תלמידי הישיבות בתקופה שהוגדרה כ"תקופת ביניים", המצב חמור אפילו יותר:

בעתירות לבג"ץ התוקפות החלטות של רשויות שלטוניות, הדיון מתמקד כמעט תמיד בסבירות ובמידתיות ההחלטות, כלומר באופן הפעלת שיקול הדעת השלטוני, ומידת הפגיעה של ההחלטות הללו בשוויון, בזכויות אדם אחרות או במנהל תקין. כמעט לעולם לא מתקיים דיון בשאלה הבסיסית של עצם הסמכות להפעיל שיקול דעת שלטוני ולקבל את ההחלטה.

אבל במקרה הנוכחי, השופטים הבהירו כי השאלה שעומדת לפניהם נעוצה בעצם הסמכות של הממשלה לקבל החלטה, הנוגעת לתקופה שלאחר פקיעת פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון – פרק שעיגן את הסמכות לתת דחיית שירות ופטור משירות לתלמידי הישיבות.

הממשלה החליטה אז כי אף שהחוק המסמיך את הממשלה להימנע מגיוס תלמידי הישיבות פקע, תימשך מדיניות של אי-גיוס למשך תשעה חודשים. העתירות תוקפות את חוקיות ההחלטה, אך מתגובת הפרקליטות משתמע כאילו כל הוויכוח נוגע רק לשאלה אם תקופה זו תוארך, מסוף חודש מרץ 2024, עד לסוף חודש יוני 2024.

חרדים מפגינים בירושלים נגד גיוס תלמידי ישיבות במקביל לדיון שהתקיים בבג"ץ בנושא, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כפי שהבהיר פוגלמן בפתח הדיון, בג"ץ כבר פסק בשנת 1998, בפסק דין רובינשטיין, כי שר הביטחון אינו מוסמך לתת פטור למגזר שלם בהתבסס על סעיף 36 לחוק שירות ביטחון. הסמכות לשר הנתונה בסעיף זה היא סמכות לתת פטור פרטני, ולא כללי.

"הממשלה עשתה מעקף", אמרה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת חלק מהעותרים, "היא אמרה – המחוקק לא נותן לנו הסמכה להאריך את הפטור לתלמידי הישיבות, בית המשפט כבר לא נותן לנו עוד ועוד ארכות, אז אנחנו ניתן לעצמנו. זו עשיית דין עצמית".

"הממשלה עשתה מעקף. היא אמרה – המחוקק לא נותן לנו הסמכה להאריך את הפטור לתלמידי הישיבות, בית המשפט כבר לא נותן לנו עוד ועוד ארכות, אז אנחנו ניתן לעצמנו. זו עשיית דין עצמית"

מאחר שאין חקיקה ייעודית המסמיכה את צה"ל והממשלה לפטור תלמידי ישיבות מגיוס, ומאחר שנקבע שסעיף 36 אינו נותן לשר הביטחון סמכות כללית כזו, מבקשת כעת הפרקליטות להסתמך על סעיף 20 לחוק שירות ביטחון.

ואולם, כפי שהבהיר עו"ד טומי מנור, אחד מנציגי העותרים, הסעיף הזה אינו מסמיך את הממשלה להימנע מגיוס תלמידי הישיבות, אלא קובע כי החל משלב מסוים תתחיל להיגרע עצם הסמכות לגייס – אם תלמידי הישיבות שאינם מקבלים עוד דחיות או פטורים לא יגויסו במשך שנתיים, לא ניתן יהיה עוד לגייסם.

במסגרת המשך הטיפול בעתירות הללו יצטרך בית המשפט גם להביט מבט ארוך וכואב במראה. מאז שניתן פסק הדין באפריל 2017 שביטל את החוק משנת 2015 (תיקון 21 לחוק שירות ביטחון) אשר אפשר מתן פטור לתלמידי הישיבות, נענה בג"ץ פעם אחר פעם לבקשות מצד הממשלה לעכב את כניסתו לתוקף של פסק הדין.

עו"ד דפנה הולץ-לכנר נושאת דברים בדיון על העתירות בעניין חוק הגיוס. מימינה עו"ד אליעד שרגא ועו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כתוצאה מכך חלפו לא פחות משש שנים בין מועד מתן פסק הדין, ועד כניסתו לתוקף. כפי שאמר יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, במהלך הדיון: "פעם אחר פעם ליבו החנון והרחום של בית המשפט נתן דחיות וארכות למדינה, והמכניזם הזה הפך להיות חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון".

כפי שאמר יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, במהלך הדיון: "פעם אחר פעם ליבו החנון והרחום של בית המשפט נתן דחיות וארכות למדינה, והמכניזם הזה הפך להיות חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון"

בנוסף, בית המשפט יצטרך לבחון שאלה מהעבר הקרוב יותר: איך קרה שעתירות שהוגשו באוגוסט 2023 בנוגע להחלטת ממשלה שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי באותה שנה ואמורה לחול למשך תשעה חודשים, מגיעה לדיון רק בשלהי חודש פברואר 2024, חודש לפני תום התקופה?

בנוסף, המדינה כבר רומזת כי תקופה זו תוארך והדיון בעצם צריך להתמקד בשאלה מה יקרה החל מ-1 ביולי 2024. מדוע העתירות לא הובאו לדיון בחודש ספטמבר 2023, כשהשאלה האם "תקופת הביניים" הזו חוקית, הייתה רלוונטית?

מכל מקום, אי אפשר לקחת ברצינות את בקשת המדינה להגיש הודעה מעדכנת בתוך כחודש ימים. אף אחד מהצדדים אינו מעריך שבעוד חודש יצוץ יש מאין חוק חדש, המסדיר באופן מקיף ומלא את סוגיית גיוסם או אי-גיוסם של תלמידי הישיבות, וייתר את הצורך בהארכת ההסדר הנשען על החלטת ממשלה שהתקבלה ללא סמכות.