הדיל של איחוד הישיבות לא ישים משפטית

איחוד הישיבות החרדיות הודיע לבג"ץ כי תלמידי הישיבות מוכנים לוותר על תקציבים מהמדינה כדי לא להתגייס, מה שמגדיל את הסבירות לצו ביניים שיורה על הקפאת התשלומים באופן חלקי או מלא ● אולם, השופטים ככל הנראה לא יכולים להגיע למסקנה שתשלום הקצבאות יוקפא – ובמקביל שמדיניות האי גיוס תימשך ● פרשנות

חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים, 4 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים, 4 במרץ 2024

הודעת איחוד הישיבות החרדיות לבג"ץ אתמול (שלישי), לפיה תלמידי הישיבות מוכנים לוותר על כספי התמיכות מהמדינה ובלבד שיתאפשר להם להמשיך ללמוד תורה בישיבות ולהימנע מלהתגייס לצה"ל, מגדילה מאוד את הסבירות שבית המשפט יוציא בשבועות הקרובים צו ביניים דרמטי שיורה על הקפאת תשלומי התמיכות לתלמידי הישיבות, באופן חלקי או מלא.

צו ביניים כזה מגדיל את הסבירות למשבר פוליטי, שעשוי להוביל להתפרקות הממשלה ולבחירות. ההודעה מטעם איחוד הישיבות הוגשה בעקבות החלטת בג"ץ מלפני שבועיים, להוציא צו על תנאי וכן צו ביניים בעתירות בעניין פקיעת ההסדר המאפשר דחיית שירותם הצבאי של תלמידי הישיבות.

ההסדר החוקי המאפשר לתת לתלמידי הישיבות דחייה ובהמשך פטור משירות פקע כבר בסוף יוני 2023. החלטת הממשלה שהאריכה – ללא הסמכה בדין – את ההסדר ל"תקופת ביניים", אמורה לפוג בסוף החודש.

החל מ־1 באפריל, אפילו לשיטת היועצת המשפטית לממשלה, אין כיסוי משפטי, לא להמשך המדיניות של אי גיוס תלמידי ישיבות, ולא להמשך תשלומי התמיכות למי שאינו מגויס באופן בלתי חוקי.

חרדים מפגינים בירושלים נגד גיוס תלמידי ישיבות במקביל לדיון שהתקיים בבג"ץ בנושא, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חרדים מפגינים בירושלים נגד גיוס תלמידי ישיבות, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במהלך הדיון שהתקיים בעתירות בחודש שעבר, רמזו השופטים כי הם שוקלים לתת צו ביניים בכל מקרה, שכן נראה שהחלטת הממשלה לקבוע "תקופת ביניים" נעשתה ללא סמכות, וכתוצאה מכך גם ההסדר החוקי המאפשר תשלום תמיכות לתלמידי הישיבות, בהתאם לחוק יסודות התקציב, אינו יכול להימשך.

צירוף איחוד הישיבות החרדיות כמשיב לעתירה, התפרש כאקט מצד בית המשפט שמטרתו מניעת כל טענה עתידית, שלפיה לא נשמעו כלל הגורמים הרלוונטיים בטרם התקבלה ההחלטה השיפוטית.

ההערכה שפני השופטים לעבר עצירת תשלומי התמיכות הובילה ככל הנראה את איחוד הישיבות להודיע רשמית כי הוא מוכן לוותר על התשלומים, ככל שהדבר מותנה בכך שלא יינתן צו לגיוס כפוי של תלמידי הישיבות

בהחלטה על הצו על תנאי וצו הביניים, נקבע כי בהקשר של צו ביניים לפי שעה רק סוגיית תקתוק שעון הגיוס טופלה. השופטים קבעו כי עד להכרעה בעתירות, לא תקוצר תקופת השירות הרלוונטית של תלמידי הישיבות שטרם גויסו. ההחלטה בדבר סעד זמני בעניין תשלומי התמיכות, כך נקבע, תתקבל רק לאחר שאיחוד הישיבות, ולאחריה הפרקליטות, יגיבו לבקשה וימסרו נתונים רלוונטיים.

ההערכה שפני השופטים לעבר עצירת תשלומי התמיכות הובילה ככל הנראה את איחוד הישיבות להודיע רשמית כי הוא מוכן לוותר על התשלומים, ככל שהדבר מותנה בכך שלא יינתן צו לגיוס כפוי של תלמידי הישיבות, ויתאפשר להם להמשיך ללמוד תורה.

השופטים נעם סולברג, עוזי פוגלמן ויצחק עמית בדיון בבג"ץ על הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות והקצאת תקציבים לחרדים, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השופטים נעם סולברג, עוזי פוגלמן ויצחק עמית בדיון בבג"ץ על הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות והקצאת תקציבים לחרדים, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הקפאת תקציבי התמיכה לישיבות", נמסר בהודעה, "כתנאי להמשך השקידה בעולמה של תורה – היא מחיר שהציבור החרדי מקבל עליו ברצון". משכך, באופן רשמי הותיר איחוד הישיבות את ההכרעה בצו הביניים לשיקול דעתו של בית המשפט עצמו. עמדה מוצהרת זו של איחוד הישיבות עשויה להקל מאוד על השופטים לתת את צו הביניים שאכן יקפיא את תשלומי הקצבאות.

כבר בדיון שהתקיים לפני שבועיים ביקש ראש ההרכב, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, מהפרקליטות להגיש נתונים המפרטים את שלוש הקבוצות של תלמידי ישיבות ואברכי כוללים הנהנים מכספי תמיכות, כדי שההחלטה בצו הביניים תכלול רק את אותם תלמידי ישיבות ששירותם נדחה או שהם אינם מגויסים כתוצאה מהחלטת ממשלה שחוקיותה מוטלת בספק.

לצד ההצהרה כי תלמידי הישיבות מוכנים לוותר על התמיכות בתמורה להמשך לימוד התורה, עשה איחוד הישיבות שימוש במסמך שהגיש לבג"ץ כדי להעביר שורה ארוכה של מסרים, הן ציבוריים והן לשופטים

"אם לא תעמדו בזה, אנחנו נחליט בלי העזרה שלכם", אמר פוגלמן לנציג המדינה.

ככל שניתן להבין את עמדת איחוד הישיבות כמעין הצעה לדיל פוליטי, שבמסגרתה מסכימים תלמידי הישיבות לשלילת קצבאותיהם בתמורה לכך שחרב הגיוס תוסר מעל צווארם, הרי שצריך לומר כי ההצעה אולי נשמעת הגיונית במישור הציבורי, אך ככל הנראה אין לה רגליים במישור המשפטי.

הרציונל המשפטי, ששופטי בג"ץ נתנו לו ביטוי במהלך הדיון, עובד כך: החלטת הממשלה הממשיכה את מדיניות האי גיוס נעשתה בחוסר סמכות ולפיכך היא אינה כדין; אם המשך לימוד האברכים בישיבות אינו חוקי, גם המשך תשלום הקצבאות אינו חוקי, לפחות עד שיוסדר. משכך, השופטים ככל הנראה אינם יכולים להגיע למסקנה שתשלום הקצבאות יוקפא, אך שמדיניות האי גיוס תימשך.

שוטרים מפנים מפגין חרדי במחאה נגד גיוס של אישה חרדית, ירושלים 4 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שוטרים מפנים מפגין חרדי במחאה נגד גיוס של אישה חרדית, ירושלים, 4 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לצד ההצהרה כי תלמידי הישיבות מוכנים לוותר על התמיכות בתמורה להמשך לימוד התורה, עשה איחוד הישיבות שימוש במסמך שהגיש לבג"ץ כדי להעביר שורה ארוכה של מסרים, הן ציבוריים והן לשופטים.

כך, התברר כי איחוד הישיבות ער להערכה שללא קצבאות לתלמידי הישיבות, רבים מהם יעזבו את ספסלי הישיבות וילכו לעבוד. בעניין זה הצהיר איחוד הישיבות: "ככל שיש מי שסבור ששלילת תקציבי הישיבות תוביל לעזיבת ספסלי הישיבה – הרי שאינו מכיר כלל וכלל את ערכי הציבור התורני".

עוד מזהירים באיחוד הישיבות מפני הפסקת התשלום, ש"עלול להציב את תלמידי הישיבות בפני מצב בלתי אפשרי", שכן עד שיוסדר בעתיד המשך תשלום הקצבאות "על בני הישיבות לאכול, לשתות, להתלבש וכיוצא בזה"

לצד זאת, מדגיש איחוד הישיבות את הפגמים הרבים שיש לשיטתו בעתירות ובבקשה לצו ביניים שיקפיא את תשלומי הקצבאות: העובדה שבג"ץ בדרך כלל אינו מאשר צו ביניים שכולל את אותו צעד המבוקש בעתירה עצמה; טענה נגד התערבות תקציבית מצד בית המשפט; הטענה שהדרישה להפסקת תשלום הקצבאות היא למעשה טענה חוקתית נגד הסעיף הרלוונטי בחוק יסודות התקציב, ומשכך היו העותרים צריכים לצרף את הכנסת כמשיבה.

כמו גם העובדה שמיצוי ההליכים נעשה לפני המלחמה, והטענות בעתירה מבוססות על הלחצים התקציביים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה – ועוד שורה ארוכה של טענות, שתכליתן להניא את השופטים מלהקפיא את תשלום התמיכות.

חרדים חוסמים את כביש 4 במחאה על חוק הגיוס, 3 במרץ 2024 (צילום: איתי רון/פלאש90)
חרדים חוסמים את כביש 4 במחאה על חוק הגיוס, 3 במרץ 2024 (צילום: איתי רון/פלאש90)

ועוד מזהירים באיחוד הישיבות את בית המשפט מפני הפסקת התשלום, ש"עלול להציב את תלמידי הישיבות בפני מצב בלתי אפשרי", שכן עד שיוסדר בעתיד המשך תשלום הקצבאות (לאיחוד הישיבות אין ספק שכך יהיה) הרי שעד אז "על בני הישיבות לאכול, לשתות, להתלבש וכיוצא בזה".

זו דווקא נקודה שעשויה להיות משמעותית מבחינת השופטים: החלטה על הקפאת הקצבאות נראית סבירה, אך תחולתה לא תהיה מיידית, אלא שהיא תושהה למשך מספר חודשים, על מנת לאפשר תקופת התארגנות לתלמידי הישיבות. או למערכת הפוליטית – להסדיר משפטית את המשך הזרמת הכספים.

עוד 863 מילים
סגירה