בכל תקציב, בכל הצבעה גורלית ובכל משא ומתן קואליציוני מאז 2022, חוזר אותו דפוס: הליכוד זקוק לקולות של ש"ס ויהדות התורה כדי לשרוד, והמפלגות החרדיות מנצלות את מעמדן כלשון המאזניים כדי לגבות מחיר הולך וגדל – תקציבי ענק, פטור מגיוס והקפאת חוק שירות ביטחון.

המבקרים מכנים את התוצאה "ממשלת שבטים": קואליציה שמחזיקה מעמד לא על בסיס תפיסת עולם משותפת, אלא על חלוקת משאבים בין מגזרים, כשכל "שבט" דואג לעצמו ולנאמניו.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הנוסח של חוק יסוד: לימוד תורה שנכנס לתוקף ב-15 ביולי 2026 מונה סעיף אחד – "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". אין בו פטור מגיוס, אין בו שלילת סמכות מבג"ץ לפסול בעתיד חוקי פטור מגיוס, ואין בו הבטחה לתקציבים כלשהם.

בתחילת יולי מחקה ועדת הכנסת, שדנה בחוק, את הסעיף שדיבר על יצירת "מאזני צדק" מול ערכי יסוד אחרים – הסעיף שממנו הייתה אמורה לנבוע המשמעות המעשית של חוק היסוד. מה שנותר הוא הצהרתי בלבד.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

הרמטכ"ל אייל זמיר שיגר מכתב חריג לנתניהו ולשר הביטחון, ובו הוא העלה התנגדות מקצועית לחוק הקפאת המעצרים. בג"ץ עצר את החוק בצו ביניים.

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שכמעט 80% מאזרחי ישראל היהודים בעד גיוס חרדים, כולל 52% המגדירים עצמם כמשתייכים לימין, גם במחיר פירוק הקואליציה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2021 נקבע לגברים חרדים יעד תעסוקה של 65% עד שנת 2030, עם אפשרות ל-70% אם יופחת גיל הפטור משירות צבאי. חמש שנים לאחר מכן, דוח שוק העבודה של משרד העבודה לשנת 2025 מראה 53%.

זו אינה עלייה איטית מדי אלא היעדר תנועה: 52% ב-2015, 53.1% ב-2022, 53% ב-2025. בקרב גברים חרדים צעירים, בגילי 25-34, השיעור נמוך אף יותר – 47.3%, פחות מכל קבוצת אוכלוסייה אחרת במשק.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ביולי 2025 עמד מספר המשתמטים משירות ביטחון על 2,257, ומספר מיועדי השירות שהוצא בעניינם צו 12 עמד על 3,732. עד סוף מאי 2026 הציג צה"ל נתון אחר לגמרי: 39,621 משתמטים, מהם כ-75% מהציבור החרדי, ועוד 52,460 מיועדי שירות שהוצאו בעניינם צווים, מהם כ-80% חרדים.

באותה תקופה בדיוק פעלה הממשלה לקידום חוק שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות. השאלה שלפני הבוחר אינה אם החרדים מתגייסים, אלא מה עשתה הממשלה כשהמספרים שלה עצמה טיפסו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

אנחנו נמצאים שנתיים ותשעה חודשים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר. מאז, ברציפות, ישראל נמצאת במלחמה, או אולי רצף של מלחמות. במהלך הזמן הזה, המלחמה לא חיזקה את הביטחון לטווח הארוך, אלא שחקה אותו.

בכמה גדל נטל המילואים מאז ה-7 באוקטובר?

לפני המלחמה שירת מילואימניק ממוצע כ-9.6 עד 13.4 ימים בשנה. ב-2023 המספר זינק ל-61 ימים, בגלל גיוס מילואים עצום באוקטובר, וב-2024 – ל-72 ימים – עלייה של יותר מ-500%. בחטיבות המילואים הלוחמות המספרים חריגים עוד יותר: שם שירתו ב-2024 בממוצע יותר מ-200 ימים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בעיצומה של פגרת הבחירות, כשהכנסת כבר התפזרה, ממשיכים לזרום מאות מיליוני שקלים אל מוסדות המגזר החרדי ואל משרד ההתיישבות. זה קורה אחרי שבית המשפט העליון הורה למדינה לאכוף גיוס על חייבי גיוס חרדים ולשלול מהם הטבות כלכליות הקשורות באי-שירותם.

הממשלה לא הצליחה להעביר בכנסת חוק שמסדיר את הפטור הלא-חוקי לחרדים מגיוס כמו שניסתה, וגזרה במקומו מסלולים עוקפים: חוק יסוד שנועד לחזק משפטית את המאבק נגד הגיוס, חוק שמקפיא מעצרי משתמטים (שבינתיים הוקפא בידי בג"ץ), ובעיקר תקציב – שבו סך ההקצבה לישיבות ל-2026 עלה מ-1.7 ל-1.9 מיליארד שקל במקום לרדת.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מאז הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל פורסם בכתבות שונות כי "גיוס החרדים נמצא במגמת עלייה".

אבל בחינה מעמיקה של הנתונים מעלה תמונה שונה: מספר המתגייסים אמנם עלה במידה מסוימת, אולם חלק ניכר מהעלייה נובע משינוי בהגדרת המונח "חרדי" ולא מגידול ממשי במספר הצעירים החרדים המתגייסים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בבתי הספר החרדיים לבנים בישראל לא נלמדים לימודי ליבה – מתמטיקה, מדעים ואנגלית. למרות זאת, הם פועלים בחופשיות ומקבלים תקציבים ממשלתיים.

השוואה עם שלוש מדינות מערביות אחרות שבהן מתגוררת אוכלוסייה חרדית גדולה – מדינת ניו יורק בארה"ב, בריטניה ובלגיה – מראה כי הן אינן מאפשרות לרשתות החינוך החרדיות להימנע מלימוד מקצועות ליבה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

יוצאי ויוצאות מערכת החינוך החרדית מגיעים לחיים הבוגרים עם השכלה שונה מאוד מזו של שאר הישראלים – ועם פערים גדולים בין הבנים לבנות. הפער אינו נובע מהבדלי כישורים מולדים, לא בין המינים ולא בין חרדים לכלל האוכלוסייה. הוא תוצאה של החלטה חינוכית של ראשי הקהילה: הבנות לומדות לימודי ליבה, הבנים לא.

מה מלמד הפער בין הבנות לבנים בחינוך החרדי?

מבחני פיז"ה (PISA) נערכים אחת לשלוש שנים בקרב מדגם מייצג של תלמידים בני 15. בשנת 2022 נבחנו בישראל 6,251 תלמידים מ-193 בתי ספר. לפי ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, הבנות החרדיות בלטו לטובה: בקריאה הן השיגו את הציון הגבוה בישראל – 522, לעומת 510 בחינוך הממלכתי ו-494 בממלכתי-דתי.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.