• מדד השחיתות: ישראל ירדה ב-2025 למקום ה-35 מתוך 182 מדינות, והציון שלה ירד ל-62.
• פי 11: הכספים הקואליציוניים גדלו מכ-700 מיליון שקל ב-2022 לכשמונה מיליארד שקל ב-2024.
• כמה: בסך הכול חילקה הממשלה כספים קואליציוניים בהיקף של יותר מ-21 מיליארד שקל.
• למי: בעיקר למוסדות חינוך חרדיים, לישיבות, לשירותי דת ולהתיישבות.
• פחות שקיפות: מאות מיליוני שקלים הועברו לתקציב הבסיס ויצאו מהפיקוח המיוחד.
• ליל התקציב: 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים שוחררו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה.

ממשלת נתניהו הנוכחית מימנה את הישרדותה בכספי ציבור. היקף הכספים הקואליציוניים זינק. באותה תקופה ירדה ישראל במדד השחיתות העולמי.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בקצרה: 

• בשנת הלימודים התשפ"ד למדו 85% מהבנים החרדים בגילי חטיבת הביניים והתיכון ב"ישיבה קטנה", ללא לימודי ליבה.
• בתשפ"ד קוזז התקציב של 6% ממוסדות הבנים החרדיים על אי-עמידה בחובת לימודי ליבה.
• ב-2022 הרוויח גבר חרדי בממוצע כ-49% משכר גבר יהודי לא חרדי.
• רק 18% מהגברים החרדים בני 18–24 למדו אנגלית.
• בתרחיש שבו שילוב החרדים בכלכלה נשאר כמו היום, צפויה בעתיד פגיעה של כ-160 מיליארד שקל בתוצר (10% מהתוצר).

למדינה יש אחריות לספק חינוך ראוי לכל הילדים, והיא כוללת יותר מתקציב. המדינה אמורה לוודא שהילדים יקבלו חינוך ולאכוף את החובה הזאת על הורי התלמידים ובתי הספר שלהם. חינוך ראוי אמור לכלול לימוד בסיסי של מתמטיקה, אנגלית, מדעים, היסטוריה, גאוגרפיה, אזרחות וחינוך גופני. כלומר, כל מה שנכלל בתוכנית לימודי הליבה.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

אם נתניהו באמת רצה להביא לגיוס משמעותי של חרדים, בקדנציה הנוכחית היו לו ארבע שנים לעשות זאת, מתוכן שלוש שנות מלחמה – ובפועל הוא עשה כמעט הכול חוץ מלהכריע.

מאז ה-7 באוקטובר, כאשר צה"ל זקוק בדחיפות לעוד כוח אדם והנטל על המשרתים הולך וגדל, הממשלה בראשות נתניהו לא העבירה חוק גיוס אפקטיבי, אלא ניהלה סדרה ארוכה של דחיות, הקלות והסדרים זמניים: היא החלישה מנגנוני אכיפה, קידמה יעדי גיוס שניתן להפחיתם, פעלה לצמצום הסנקציות הכלכליות על מי שאינם מתגייסים, החליפה גורמים שנתפסו כמכשול לחוק מקל יותר, ובסופו של דבר קידמה גם הקפאת הליכי אכיפה נגד חייבי גיוס.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

הביטוי "תורה מגנא ומצלא" – התורה מגינה ומצילה – אינו רק מושג למדני שמקורו בתלמוד; הוא עומד בלב הפולמוס הציבורי בישראל סביב חוק הגיוס, השוויון בנטל והשירות הצבאי.

נציגי המחנה החרדי המתנגדים לגיוס בחורי ישיבות מסתמכים על ביטוי זה וטוענים שלימוד רציף מגן על הציבור, מציל חיילים ומסייע להכריע מלחמות – כלומר, לומדי התורה ממלאים תפקיד ביטחוני חלופי.

השאלה מה לומדים בישיבות החרדיות ובכוללים נשמעה פעם כמו עניין פנימי של הציבור החרדי. אבל כיום זוהי שאלה שמשפיעה על סדר היום הכלכלי, הפוליטי והביטחוני של כל אזרחי המדינה.

מערכת חינוך אינה רק מקום שבו מעבירים ידע. היא המקום שבו מקנים כישורי למידה, שהופכים בהמשך לכישורי חיים – אלה שקובעים אם אדם יוכל להתפרנס, להשתלב ולתרום לחברה שבה הוא חי. מערכת חינוך אחראית גם להקניית ערכים אזרחיים בסיסיים ולהוראת עקרונות הדמוקרטיה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה

• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים, כ-7,000 מהם לוחמים.
• מספר הלוחמות גדל בעשור האחרון פי תשעה, מ-500 לכ-4,500. כ-58% מתפקידי הלחימה פתוחים לנשים.
• אבל בפועל, צה"ל מגביל את השתתפות החיילות בלחימה ואת קידומן.
• ב-7 באוקטובר נשים השתתפו בלחימה ותרומתן הייתה מכרעת.
• 25 ראשי ישיבות איימו בהפסקת גיוס לשריון במחאה על שילוב נשים; צה"ל נכנע ללחץ בפועל והפסיק לשלב לוחמות שריון מחוץ ליחידות נפרדות לנשים.

בשנים האחרונות חל גידול עצום בהיקף החיילות המשרתות בתפקידי לחימה. רוב תפקידי הלחימה נפתחו בפני חיילות, ורבות מהן ממלאות תפקידי לחימה חיוניים. הלחימה ב-7 באוקטובר הוכיחה את היתרון בהשתתפות נשים בלוחמה. אבל צה"ל מגביל את שילוב החיילות בזירות הלוחמה השונות, ובחלק מהזירות, כולל עזה ולבנון, נמצאות רק לוחמות מעטות.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• בין 2023 ל-2026 חילקו הממשלה והכנסת 20.1 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, ובמקביל קיצצו 11.7 מיליארד בחינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה.
• ההוצאה הממוצעת על הכספים הקואליציוניים עמדה בכהונת הממשלה הנוכחית על 5.6 מיליארד שקל, פי ארבעה מהממוצע בשמונה השנים שקדמו להקמתה.
• תקציב הפיקוח וההכשרה על מעונות הגיל הרך ירד מאז הקמת הממשלה ב-2023 בכ-75%, מ-190 מיליון שקל ל-46 מיליון‏.
• כחמישה מיליארד שקל בתקציב 2026 הם תקציבים מגזריים.
• לפני כחודש הקפיא בג"ץ בצו על תנאי 409 מיליון שקל שהממשלה וועדת הכספים אישרו להעביר כתקציבים קואליציוניים בפגרת הבחירות‏.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הנוכחית נע התקציב בשני כיוונים הפוכים: קיצוץ ענק בשירותים המשרתים את כלל הציבור, וחלוקה נדיבה של הכספים שנקבעו בהסכמים קואליציוניים – תקציבים שסוכמו כתנאי להצטרפות מפלגות לקואליציה, ומטרתם המוצהרת היא לשמר את יציבותה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה

• החוק קבע שלמשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. 
• החוק לא נכנס לתוקף, כיוון שבג"ץ השהה אותו בצו ארעי בתוך יממה מאישורו ואחר כך פסל אותו כליל.
• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים; אנשי מילואים מגיעים ל-80-100 ימים בשנה, במקום היעד של כ-42 ימים בשנתיים.
• כ-80% מהמשתמטים מצה"ל חרדים, אך מתוך 422 כתבי האישום שהוגשו נגד משתמטים ב-2025 הוגשו כ-81 בלבד נגד חרדים (19%), וב-2026 – רק 10%.

מאז פג תוקפו של החוק שהעניק פטור זמני לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, החוק קובע שכל הגברים הצעירים החרדים בגיל ובמצב הבריאותי המתאימים לגיוס צריכים להתגייס כמו כולם (בניגוד לערבים, שפטורים משירות במסגרת החלטה ביטחונית חוקית). אבל בפועל, רובם הגדול אינם מתגייסים, וכמעט שלא מתנהלים נגדם הליכים בשל כך. 

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה: 

• החלטת ממשלה מדצמבר מאפשרת להעביר כספים קואליציוניים לבסיס התקציב הקבוע ופוטרת מאות מיליונים בשנה מחובת הדיווח והדיון המקצועי.
• "המסלול הירוק", שהוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מאפשר לקדם הקצאות חוזרות בלי בחינה מחודשת.
• הדיווח לוועדת הכספים נעשה השנה רק ברמת התוכנית התקציבית הכללית  ולא ברמת התקנה התקציבית המפורטת יותר.
• תקציב רשתות החינוך החרדיות בפועל גדל בכמיליארד שקל ב-2025 ביחס לתקציב המתוכנן.
• תקציב הישיבות החרדיות גדל במסגרת הכספים הקואליציוניים בהיקף כ-1.6 מיליארד שקל, והוא עוקף בפועל את פסיקת בג"ץ בנוגע לגיוס. 

הקואליציה הנוכחית הגדילה מאוד את היקף העברת הכספים הקואליציוניים, וזאת, גם בזמן מלחמה קשה ובזמן בו הוצאות הממשלה והחוב הממשלתי תפחו לממדים עצומים. בנוסף, היא החלישה את הפיקוח של הכנסת על העברתם.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בכל תקציב, בכל הצבעה גורלית ובכל משא ומתן קואליציוני מאז 2022, חוזר אותו דפוס: הליכוד זקוק לקולות של ש"ס ויהדות התורה כדי לשרוד, והמפלגות החרדיות מנצלות את מעמדן כלשון המאזניים כדי לגבות מחיר הולך וגדל – תקציבי ענק, פטור מגיוס והקפאת חוק שירות ביטחון.

המבקרים מכנים את התוצאה "ממשלת שבטים": קואליציה שמחזיקה מעמד לא על בסיס תפיסת עולם משותפת, אלא על חלוקת משאבים בין מגזרים, כשכל "שבט" דואג לעצמו ולנאמניו.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית